יום רביעי, 8 בפברואר 2017

שקרים

אני חושבת שמהיום שפתחתי את הבלוג שלי לפני 8 שנים(פאקינג שיט אני זקנה), הדבר הכי חשוב שחרטתי על דגלי היה כנות ויושרה מקצועית, אתיקה מול הקוראות שלי. גם כשהייתן 2 קוראות ולא אלפי קוראות כמו היום, תמיד עשיתי כמיטב יכולתי כדי לומר לכן את האמת, על כל דבר. אני מאמינה גדולה באמת(אם כי לא מאמינה באמת אוניברסלית) ואני מאמינה גדולה בזה שהיושרה העיתונאית עברה בשלב מסויים למגרש של הבלוגריות, ולצערי, חלפה גם ממחוזותינו ממזמן.
לא. אני כבר לא מדברת על הגילוי הנאות שנעלם (גם מאצלי) או על מוצרים שמתקבלים חינם מהיח״צ ונמכרים תמורת מחיר מלא בקבוצות טיפוח. אני מדברת על משהו אחר לחלוטין.
כבר תקופה ארוכה שאני נוגעת ולא נוגעת בנושא הזה של אחיזת העיניים שברשתות החברתיות. מנסה לכתוב ולדבר על זה באיזשהי עדינות ושקט, מנסה לא להעיר יותר מידי שדים. למרות שכל כך בא לי לשרוף את הכל, כל פעם מחדש. אז החלטתי שזהו, אני שורפת הכל. בעקבות שני דברים שקרו לי לאחרונה. אני אתחיל ממעצמי, מהשקרים שלי ואז נדבר על אחרים.ֿ

ממש לפני שבועיים מישהי שאני אוהבת מאוד אמרה לי שמהמם לי כל הבגדים הצמודים האלו שאני לובשת, שזה סקסי ונשי והגוף שלי נראה טוב ואז היא שאלה:
״אבל תגידי, איך זה נראה כשאת יושבת?״
עניתי לה ב:
״ובכן, כמו שזה נראה כששמנמנים יושבים - יש לי צמיגים חמודים שמבצבצים״
והיא צחקה ואמרה שהיא לא מסוגלת לחשוב על זה.
ואז פתאום זה הכה בי, שלא העלתי תמונה שלי יושבת בערך מעולם. ויותר מזה, הרצתי בראש שלי אלפי תמונות שלי יושבת שמחקתי לפני שהסתכלתי עליהן פעמיים. הרצתי בראש שלי את כל הפעמים שווידאתי בתכניות בוקר שלא יושבים על ספה אלא רק מאחורי שולחן שיסתיר. ואפילו אתמול כשהסתובבתי עם חברות, עמדתי עם ידיים משולבות על הבטן ואחת מהן שאלה אותי למה אני עומדת ככה, שיקרתי לה שקר לי. שיקרתי מתוך הרגל. (סליחה דנה!)  נזכרתי בהרגל הזה שלי, אני משלבת ידיים ככה מעל הבטן כשאני משמינה ואני מנסה להסתיר את הבטן שלי. זה לא סוד שאני לא הכי מרוצה ממנה בעולם אחרי הלידה של לביא, גם כשחזרתי למשקל שלי היא נותרה הרוסה ורופסת והאמת היא שהיא אולי האיבר שמסב הכי הרבה נזק לביטחון העצמי שלי.
מתי בפעם האחרונה ראיתן תמונה של איזשהי דוגמנית פלאס סיז יושבת? לא משעינה את קצה התחת על כיסא בר, יושבת באמת על כורסא? עם כל הצמיגים? אני זוכרת שתיים כאלו בקושי. והשקר הזה, שקר הבטן השטוחה והמהממת שלי ושל הרבה אחרות, הוא שקר שנגמר כאן.



יום שבת, 4 בפברואר 2017

שופינג לואו קוסט בישראל!

היי אהובות שלי!ֿ
אני יודעת שעבר מלא זמן מאז הפוסט האחרון ושאני לחלוטין חייבת לכן פוסט על ניו יורק ועל עוד כמה דברים. נחתתי לתוך תקופה לא כל כך נעימה ופשוטה. מעבר לעובדה שהטיסה הייתה סיוט לא נורמלי, הג׳ט לג של לביא היה סיוט והתערבב עם איזה וירוס שהוא חטף, שבועיים אחרי זה סבא שלי נפטר ואנחנו מרוקאים אז זה לא שבוע לא פשוט אלא חודש שעדיין לא נגמר בעקרון. בתוך כל זה אחיינית שלי מתחתנת החודש ועמוס לי ברמה לא הגיונית. ולכן, החלטתי לפרסם פוסט קליל וזריז שיעלה לכן חיוך על פריטים זולים ושווים במיוחד שקניתי בסייל בישראל(!) שנגישים לכן.ֿ

אני אתחיל מדברים שקניתי ב  Call it Spring. אני ממש אוהבת את הרשת הזאת ואת הנעליים והאקססוריז שלהם וחיכיתי ממש לסייל שלהם ועדיין לא סיימתי. אני מתכננת לפשוט עליהם עוד!ֿ

נתחיל מהתיק המושלם הזה שרכשתי ב 100 ש״ח .

את השרשרת קולר-ניוד המהממת הזאת יש לי גם בשחור, בסייל היא עולה 30 ש״ח

קניתי שני זוגות משקפיים משגעים לחלוטין, ב 30 ש״ח לזוג!


חיפשתי מגפונים בדיוק כאלו המון זמן. עם עקב בינוני, שיפוע עקב סביר ושרוכים בקשירה צבאית. הם עלו לי 180 ש״ח שזה מחיר פצצה בעייני לזוג נעליים והם נוחים בטירוף.

את התיק עצמו רכשתי מתישהו באורבניקה, אבל את הסיכות רכשתי גם כן בספרינג, כל סט ב 30 ש״ח בסייל.
ֿ
ונעבור לטיפ טיפה בגדים...

אני יודעת שזה יפתיע אתכן אבל עשיתי רכישה ממש שווה בפוקס. רכשתי לי 3 סריגים ולבעלי עוד סריג ב 2+2, יצא לי 320 ש״ח כלומר 80 לסריג. אחד מהסריגים הוחרם לטובת הארון של סבתא שלי אחרי השבעה, אז צילמתי לכם רק שניים.

שמלת סוודר גולף עבה ומחממת שאני טוחנת פשוט. אין כמו סוודר ענקי ושחור עם גרביונים בחורף. הכי מתכרבל ונעים ביקום!


 העליונית/קרדיגן הזה פשוט מעלף בעייני. אני מאוד אוהבת ללבוש בחורף סריגים דקיקים ופתוחים. הוא יכול להראות מכשפתי ויכול להלבש קז׳ואלי עם ג׳ינס. אני ממש אוהבת אותוו ובכל מקום שואלים אותי מאיפה הוא ומופתעים.


החנות הבאה שתפתיע אתכן היא h & o  כן אני יודעת... מי קונה שם?? אז שוטרים וכבאים. ואני. לפני שהיה בבית שמש קניון עם מלא חנויות היה אייטץ׳ אנד או ומאז יש לי חבר מועדון ואני מידי פעם נכנסת ומוצאת מציאות של ממש. היום הבגדים שם הם של רשת Tagwoman שסגרו את החנויות ממזמן. אני בטוחה שהחולצה מסקרנת אתכן אבל היא נרכשה בארה״ב... אני כאן בכלל בשביל החצאית שעלתה לי 39.90!!!!



גם את השמלה המתוקה והמגניבה הזאת רכשתי שם, היא עלתה לי 59.90 ש״ח.



וקצת טיפוח.
המוצרים של אסנס לא בסייל, כי הם במחירי רצפה כל השנה!ֿ אני לא חושבת שנתקלתי במוצר שעבר את ה 20 שקלים מבית אסנס. כשהם רק הגיעו לארץ לא כל כך הבנתי את ההייפ אבל ככל שעובר הזמןן אני יותר ויותר נלהבת מהמוצרים!

כל מוצר בתמונה עלה 14 ש״ח. יש כאן מסקרה לגבות, צללית לגבות, פריימר+צללית מתקבעת וצללית מבריקה מקולקציית המטאלס. וכל מוצר שווה זהב פשוט!!!!



כל מה שהשתמשתי בשביל הגבות שלי בתמונות האלו זה המוצרים של אסנס. והצללית האפורה המבריקה באמצע העפעף זו הצללית מקוקלציית המטאליים והבסיס לאיפור היה הפריימר. האיפור לא זז מ 6 בבוקר ועד שהסרתי אותו בערב.
למי שתוהה איך משתמשים בכל המוצרים האלו לגבות הסדר הוא כזה:
1. עם עפרון הגבות אני מייצרת מסגרת/״שערות״.
2. אני מקבעת את העפרון וממלאת את הגבה עם הצללית - עם הצללית הבהירה יותר את החלק הפנימי של הגבה(זה שקרוב לאף) ועם הצללית הכהה מהאמצע ועד לסוף.
3. מקבעת עם המסקרה לגבות שכלום לא יזוז.



גם על הציפורנייים שלי מככבים מוצרי אסנס. לק מהקוקלציה המטאלית(הכהה) ועוד שניים מקולקציית הג׳ל שבאמת מחזיקים לי מעמד ממש יפה על הציפורניים.



ואם במקרה תהיתן מה מונח לי על השפתיים, זה בניגוד לכל הפוסט לא בדיוק מוצר לואו קוסט, אבל כן כשחושבים על זה לעומק. השתמשתי בפלטת שפתונים של אייל מקיאג׳ שעולה במבצע עכשיו בסביבות ה 125 ש״ח ויש בה 6 צבעים. משתלם לחלוטין.


ואם בלואוקוסט עסקנן...
גיליתי באיחור של מיליון שנה את המקס סטוק. שם קניתי את הכוס המעלפת הזאת שהשם  שלי לגמרי כתוב עליה ב 5 ש״ח(!)ֿֿ

זהו להיום!ֿ
ממש מקווה שנהנתן מהפוסט ושהראתי לכן שאפשר לקנות גם בישראל בזול... נצלו את המבצעים, זה פשוט זמן נכון לשופינג. ותסבירו לשותף לחיים שאתן בעצם חוסכות לו כסף כשאתן קונות עכשיו :) ואם בכל זאת אתן קונות בלי סוף באסוס כמוני, אני והודיה אהובתי פתחנו קבוצת פייסבוק למכורות אסוס ישראליות! אז תצטרפו אלינו.

נשיקות והמון אהבה
זוריק


נ.ב

מחר בבוקר תעלה הגרלה סופר שווה בעמוד האינסטגרם שלי, תוודאו שאתן עוקבות!

יום ראשון, 25 בדצמבר 2016

Good VS. Naughty? Try to be BOTH!

מי שעוקבת אחרי כבר תקופה ארוכה יודעת שיש לי קטע עם הכריסמס.
אני פשוט מאוד מתה על הקישוטים, העץ, המתנות והמרצ׳נדייס! זה מהמם וכל כך אסתטי בעייני (פרובינציאלית למוות, אכן כן).
אני יהודיה ולא חוגגת כריסמס אבל התחתנתי עם רוסי וכן חוגגת את הנוביגוד - ראש השנה האזרחי שאצל רוסים נראה ויזואלית כמו הכריסמס, אז למשל לנו יש בבית עץ וקישוטים. כתבתי בעבר והפנתי ללינק הזה בבלוג המעולה של ליטל אבל מי שמעניין אותה לקרוא, הכריסמס וחנוכה שניהם בעצם על אותו רעיוןֿ, מבוססים על חג פגאני שנקרא ״יול״ שכל הרעיון שלו הוא בעצם להכניס אור לתקופת החורף החשוכה, ממליצה בחום לקרוא בבלוג של ליטל ולהחכים!

התחלתי את החג עם ציפורני כריסמס שעשיתי בעזרת לקים של אסנס מקוקלציית הג׳ל החדשה ולקים של hm

אחד הדברים הכי אהובים עלי זה להיות בדצמבר בחו״ל בתקופה הזאת בדיוק בגלל הקישוטים ברחובות, הירידים והתחושה החגיגית באוויר. השנה התמזל מזלי וחברתי הטובה והביוטרית המהממת הודיה עברה לגור בניו יורק והזמינה אותנו להתארח אצלה ואנחנו עדיין כאן. היום זה בעצם בוקר חג המולד, אז אנחנו כן החלטנו להחליף מתנות הבוקר ובכלל, צילמנו לכן פוסט כריסמסי הורס במיוחד!

חשבתי שיהיה מגניב במיוחד לעשות שני לוקים עם השמלה הזאת -  הילדה הטוב והילדה הרעה של סנטה. השמלה מ hm.

אין דבר שאני אוהבת בעולם הזה יותר ממתנות. שונא מתנות יחיה? אז אני סבבה לגמרי עם למות.


ושלא תדעו, לא שכחנו לרגע שאנחנו יהודים ואת האוכל הסופר טעים של חנוכה!


ואותה שמלה בגרסת הילדה הרעה. החגורה נרכשה בריינבו כאן בניו יורק והגרביונים מהסופר פארם(!).



האיפור בשתי הגרסאות הוא אותו איפור, איפור כריסמס קלאסי עם שפתון אדום רק שבגרסת המרושעת הוספנו עליו גלוס.


האקססורי הלוהט של המראה הזה היה  ear cuff מ hm


  וכמובן שלכל ילדה רעה יש ילד רע, (או טוב, תחליטו אתן) משלה...


הסט ההורס של אלכס גם הוא מ hm  ממש מעכשיו.


אני לובשת הלבשה תחתונה של פריה שנרכשה אונליין


וכמובן כמובן שאי אפשר לסיים את הפוסט הזה, בלי הגמד הקסום.
התלבטתי אם להעלות גם את התמונות שלו איתנו, אני בטוחה שגבות יורמו. אבל האמת שאני תמיד חוזרת עליה כאן והיא האמת הנצחית שלי היא שאפשר גם וגם וגם. אפשר להיות טובה ורעה, נשית וגברית, מטופחת ופמיניסטית, אפשר להיות נשית, סקסית, מחוברת למיניות שלך וגם להיות אמא, מניקה למרחקים ארוכים, טוטאלית עד העצם ועדיין לא לאבד את מי שאת לאמהות, אלא רק למקסם את עצמך!



חגים שמחים לכולם,
בלי קשר למה שאתן חוגגות!
מאחלת לכולן אור אמיתי, אור של קבלה, הכלה, הבנה ואהבת חינם.
ותודה להודיה המדהימה שלי על האירוח ועל הצילום! מזמינה אתכן להתרשם מכמה שהיא מהממת בערוץ היוטיוב החדש שלה:





נשיקות,
זוריק.


יום שבת, 26 בנובמבר 2016

   Sorry, I ain't super!

 אני רוצה לדבר על היום על תופעה שהיא לא אופנה אבל היא בהחלט אופנתית, וזה חשוב ממש כי גם כאן אנחנו מדברות על אידיאלים וסטנדרטים שמצופה מאיתנו לעמוד בהם.
אני אתחיל בעצם מלדבר על הקהילות שנוצרו בפייסבוק בשנים האחרונות. עד שהפכתי לאמא נחשפתי בעיקר לקהילות של אופנה ושופינג, אחרי שהפכתי לאמא נחשפתי ליותר ויותר קהילות שהמטרה שלהן היא בכלל חברתית במקור, תמיכה ומקום לשתף, להתייעץ, לפרוק, לרוב עם אמהות אחרות אבל יש קהילות שמאגדות גם נשים שהן לא אמהות עדיין או גם רווקות וגם אמהות. כמו בערך 90% מהנשים הייתי בכל אחת מהקבוצות שאתן יכולות לחשוב עליהן. אמהות מבשלות ביחד, אמהות משקיעות יחד, המאמות של ירושלים והסביבה והייתי גם בכמה וכמה קבוצות אופנה ועוד כמה קבוצות נשים שהפכו במהירות לענקיות והמוניות.
בתמימותי בהתחלה חשבתי שהקבוצות האלו באמת יהיו מקום לשתף ולפרוק, איזשהו מרחב בטוח ונעים. במיוחד כשמדובר באמהות, שאמורה להיות להן חמלה עד אין קץ מבחינתי. אצלי עם האמהות נולדה בי רגישות אינסופית לאחרים, ככל שעבר הזמן וצברתי פז״ם (פיצי, אבל פז״ם) בתור אמא, הביקורתיות שהייתה פי כלפיי אחרים הלכה והתמעטה ואת מקומה תפסה קבלת האחר כמעט אין סופית. הרציונאליות הקרירה שלי הלכה ופחתה. 
לצערי נוכחתי שזה ממש לא תהליך שעוברות רוב האמהות, ושהקבוצות האלו פשוט מקבלות כיוון נוראי ככל שהן גדלות ובמיוחד אם אין ניהול חזק ואיכותי, על גבול הדיקטטורי.

מה שהקבוצות האלו עושות בעצם, לפעמים בלי לשים לב אפילו, זה יוצרות סטנדרט הזוי ומטורף של איך נשים אמורות להיות, איך נשים אמורות להראות, להתנהג, איזה מין אמהות הן אמורות להיות, איזה מין ״אישה״ את אמורה להיות, איך אמורים להראות ימי ההולדת של הילדים שלנו וכן הלאה. הקבוצות האלו בעצם יוצרות מישטור. שוב, אחרי שעמלנו כל כך קשה להשתחרר מכבלי המשטור של אידיאל היופי, אנחנו ממשטרות את עצמנו מחדש. 
מעבר לזה שהרבה מהדברים סובבים סביב כסף (ימי הולדת בעשרות אלפי שקלים, הפתעות לימי שישי בגן שעולות זמן וכסף, מותגים ומלא שיט שהוא אולי ״מאמאטבע״ אבל עולה לא מעט כסף כמו שרשראות ענברים), נוצר איזה אימג׳ פשוט לא מציאותי לחלוטין של סופר וומן. 
מפרגנים ומעודדים נשים על פוסטים בסגנון:
הבית עלה בלהבות ופיטרו אותי מהעבודה, אמא שלי חלתה בסרטן ועדיין הצלחתי לגדל את 3 בנותיי לתפארת לבדי, כי בעלי עובד מסביב לשעון, שמרתי על מידה 36, הכנתי רק אוכל טבעוני, עוגות ימי הולדת מבצק סוכר, התנדבתי בבתי הספר ועבדתי מהבית. איפה המדליה שלי?״
וכולן מריעות וצוהלות מבלי להבין איזה דבר אנחנו יוצרות כאן. אנחנו יוצרות ציפייה מנשים שתמיד יוכלו לעשות הכל ולבד, מייצרות מציאות שבה מצופה מנשים פי אלף מגברים וזה בסדר, כי ככה זה נשים וככה זה אמהות. 
אנחנו מחזקות ומשמרות את התדמית המזעזעת של הסופר וומן, והסופר מאם.

                                   חיוך שמסתיר עייפות גדולה וגרמלין לא מרוצה אחד שלא משתף פעולה עם השקר

האישה המושלמת של 2016 היא אישה שנדרש ממנה הרבה יותר אגב מנשים מלפני 100 שנה.
אני צריכה להיות עם תואר אקדמי, ראשון במינימום. להחזיק בקריירה מרשימה, רצוי בתפקיד ניהולי. להתחתן כמובן, כי את לא שווה הרבה בלי גבר. לעשות ילדים, 3 לפחות. שניים וכלב זה בדיחה. קלי קלות. את צריכה שיהיה לך קשה. להקריב מעצמך. אל הורות? נשים מטומטמות. יעבור להן. את צריכה ללדת בלידה טבעית, להיות עם הילד בבית עד גיל חצי שנה ולהניק. אבל אל תגזימי! בחצי שנה את חייבת לחזור לעבוד, שלא תהפכי מאלו שנשארות בבית ומגדלות את הילדים ואין להן חיים. אבל במשרת אם מאמי, כי מישהו צריך לקחת את הילדים לחוגים מ 4 עד 7 פעמיים בשבוע וזה לא בעלך ההייטיקיסט שמסכן, הוא עובד כל כך קשה...
אגב בעלך, סקס במינימום 3 פעמים בשבוע. חד״כ 4 פעמים. ופילאטיס או יוגה עוד פעמיים. את לא רוצה שהתחת יפול ולהישאר עם המשקל מהלידה. והילדים תמיד צריכים לחזור לאוכל בייתי חם וטרי, טייק אוואי?! את יודעת כמה רעל יש בזה?! שיתנו ללד במבה או ביסקוויט בגן????! לא לא את יו״ש ועדת תזונה נכונה. וביום ההולדת שלו את תכיני עוגה מזולפת לעילא ולעילא עם צבעי מאכל מחומרים טבעיים ורכבת ירקות. ותמיד, מניקור ופדיקור מתוקתק. עדיף שתעשי בנייה שלא יתקלף לך מהניקיונות. את דואגת לסדר את הבית בסוף כל יום נכון? והארונות תמיד מסודרים כן? ואת לא לובשת בגדים חושפניים או מצטלמת בפוזות סקסיות כן? כי את אמא וזה לא מכבד. כי את אמא ואין לך מיניות. היא נשללה ממך.

                                                 ילד מדוגם, שהורס את הרייבאן שלי ועדיין לא מרוצה מהחיים.

ואסור לך לקרוס.
אסור לך להיסדק.
את טיטיניום. 
את עמוד התווך של הבית.
את מכילה את הילדים וגם את בעלך... בעלך הדביל, ״הילד״, ה״התחתנתי עם אידיוט״ שאי אפשר לסמוך עליו שיזכור להוציא את הילד או שיעשה משהו כמו שצריך ולכן וויתרת ואת עושה הכל לבד. הוא מסכן, עובד המון שעות ביממה. ואת מכילה את הילדים, לא כועסת אפעם, כשאת כועסת את אכולת רגשות אשם. בכלליות, את אכולת רגשות אשם. כל הזמן את מרגישה שאת לא מספיק טובה. 
וכמובן שכל זה מגובה בתמונות ובפיד מושלם וורוד בטירוף באינסטגרם ובפייסבוק.
חיים מושלמים. משפחה יפייפיה, בעל חתיך ומוצלח, ילד עם תלתלים זהובים מחייך ונקי וכלב ממושמע. את בוכה באוטו או במקלחת, אבל אף אחד לא צריך לדעת את זה.

                                              רבנו בדרך לכנס הקעקועים ובכיתי מלא. אבל תמונה מושלמת? יש.
                                     
                                                        הייתי מעולפת ומותשת כשזה צולם. שעה אחרי זה רבנו.

על חצי מהסעיפים האלו אני עונה בעצמי, אני כזאת. לא יודעת אם הוסללתי להיות כזאת או שזה האופי שלי, אבל עשיתי תואר וחצי, התחתנתי צעירה, עשיתי ילד, אבל אני גם מלאת ניגודים. אלפי ניגודים. ופה הבעיה שלי עם תדמית האישה המושלמת והאמא המושלמת הזאת.
חזרתי לעבודה בתום חופשת הלידה ואת הילדון לקחתי איתי עד גיל 9 חודשים לעבודה. אני מניקה אותו עד עצם היום הזה, הוא בן כמעט שנתיים. אבל אני לא מאמא טבע, אני מחסנת. אני אוהבת איפור ולהיות מתוקתקת ואני מתה על סקס, אני מינית ולובשת חשוף ומצטלמת סקסי אפילו שאני אמא מסורה ודבק לילד. אני אוהבת לבשל אבל מרגישה הכי בנוח לפעמים להזמין פיצה. מתה על אוכל בריא, אבל לא אכפת לי מה הילד אוכל בגן. אני עושה כמעט הכל בבית לבדי, אבל בעלי לא אידיוט. הוא מדהים. והוא עובד *באמת* מסביב לשעון.
והדבר הכי נוראי הוא שגם אני מרגישה לפעמים שאסור לי לקרוס. שהכל עלי. שאני חייבת לטפל בהכל ולדאוג להכל ואני, אני נמצאת בתחתית סדר העדיפויות שלי. ולא, להתאפר בבוקר ולעשות מניקור זה לא באמת לדאוג לעצמך. לדאוג לעצמך זה לפעמים לקחת יום חופש ופשוט לשכב במיטה עם מרתון ״יומני הערפד״ ובן אנד ג׳ריז ולישון מלא.

                                                   הוא לא סתם רגוע. הוא מהופנט לטלויזיה. אותי ליצחק קדמן.

חברה אמרה לי השבוע שאני האישה הכי ״סופרית״ שהיא מכירה. ואז היא הסבירה שאני סופרית בעיניה כי אני מדברת על החולשות ונקודות התורפה שלי בדיוק באותו גאון כמו שאני מדברת על ההצלחות והדברים הטובים שבחיים שלי. אז השבוע, אחרי שהשבוע שלי התחיל בבעל חולה 
+ כלבים שטינפו את הבית + ילד שהפך לגרמלין בחסות גיל שנתיים הנורא - החלטתי שזהו. סיימתי אפילו לנסות להעמיד פנים שאני סופר. אני לא סופר ולא כלום.

                                בשביל להראות ככה באירוע אני בעצם מתארגנת מהבוקר. כי כשהגרמלין חוזר,אבוד.

אני אישה רגילה לגמרי שמנסה לשרוד את החיים האלו ומנסה להספיק כמה שיותר פשוט כי אני רוצה למצות את היכולות שלי ואת החיים שלי לפני שאיזה מטאור ימחק אותנו מעל פני האדמה.
עשיתי ילד כי בעלי ניג׳ס לי ופאק - יצא ממש מוצלח! אני מתאפקת לא לטרוף אותו בעודו חי בערך 80 פעמים ביממה, בעיקר כשהוא אומר לי ״ציצי טעים!״ ואני גם מתאפקת לא למסור אותו לאימוץ 10 פעמים ביממה כשהוא בוכה וצורח ״אמא דיי!!!!!״ כי לא הסכמתי לו לתקוע מברג בתוך שקע או לצלול באסלה. ואני אעשה מתישהו עוד אחד, בעיקר כי אני חושבת שאחים זה מדהים. אבל לא בטוחה שיותר מעוד אחד, כי ילדים גובים מחיר. מחיר שאני מוכנה לשלם עד גבול מסויים. אני אמא מסורה וטוטאלית, ואני מאוד אשמח לקבל בחזרה מתישהו את הציצי שלי למשל...

                                                                    מזל ש״זה״ ישן מידי פעם...

אני אוהבת לבשל וממש חשוב לי לאכול בריא אבל על הזין שלי כל הבריאות בעולם אם רדפתי אחרי הזנב של עצמי שבוע שלם ולא ראיתי את בעלי. נאכל פיצה האט ונמות מכאבי בטן בבוקר. ֿבקטנה. 
ואין לי רגשות אשם כמעט אפעם.
גם לא כשאני אוספת את הבן שלי אחרון מהגן, גם לא כשהוא אוכל לארוחת ערב קורנפלקס, גם לא כשאני מתפוצצת עליו. כי אני רק בת אדם! כי גם לי נגמר מתישהו. 
אה והכי חשוב,
שישרף העולם,
פעם בחודש אני שבת שלמה בבית, במיטה. כמו השבת. פאקינג מגיע לי. 

אז בגלל שנמאס לי, לי ולעוד כמה נשים מהממות, החלטנו לפתוח קבוצת נשים שונה. שאסור להתרברב בה, שמותר ורצוי לספר על פינוקים אישיים, החלטות, להתייעץ בלי שישפטו אותך, גם אם שכחת להאכיל את הכלב יומיים. גם אם הרגת את כל העציצים. הכל טוב אצלנו... אף אחת לא מודדת אותך. אתן מוזמנות להצטרף אלינו  Sorry, i ain't Super!

התמונות בפוסט באדיבות האינסטגרם המושלם שלי.

ספרו לי איך את מרגישות לגבי כל זה...
נשיקות,
זוריק