יום שבת, 6 בפברואר 2010

אאוטפיטים, עדכונים ו"יש לי מה להגיד על זה!"


באופן יחסי אפשר להגיד שלא כתבתי מזמן, הסיבה לכך היא כרגיל עומס בחיים האישיים שלי.

כפי שאתן יודעות אני סטודנטית לתואר שני, סטייליסטית ועכשיו אני גם מוכרת ברנואר. אז בואו נדבר על זה:
תמיד ידעתי שהתואר שבחרתי לי הוא תואר בעייתי מבחינת עבודה ולכן גם המשכתי לתואר שני, אבל מעולם לא ידעתי שהמצב כל כך גרוע. חיפשתי עבודה תקופה מאוד ארוכה בתחום שלי. תואר בתולדות האומנות משמעו שאני היסטוריונית של אומנות. בכל מקום בעולם שבו זה נלמד בוגרי תואר ראשון ובמיוחד אלו שכמוני המשיכו ללימודים מתקדמים משתלבים מהר מאוד בתור מתמחים במוזיאונים בתור עוזרי אוצרים או מדריכים בשכר לא גבוה במיוחד אבל בשכר ובמשרה כמעט מלאה או מלאה או באקדמיה בתור עוזרי הוראה/מחקר.
בישראל המצב הוא אחר לגמרי. קודם כל ברוב המוזיאונים אין אופציה לשלוח קורות חיים, צריך שמרצה שלך ימליץ עליך לאדם שאחראי על המדריכים ורק אז יפנו אליך. שנית ברוב המוזיאונים למרות שאנחנו בוגרים של אחת האוני' הטובות בעולם מכריחים אותנו לעבור הכשרה ארוכה מאוד ומייגעת במיוחד ולפעמים דורשים מאיתנו לשלם על ההכשרה (כן, זה לא חוקי, הם מצאו דרך לעקוף את זה) והשכר עצמו הוא בדיחה, במיוחד כשהם דורשים ממך להתחייב לעבוד אצלם יומיים בשבוע אבל הם לא מתחייבים שהם יקראו לך להדריך וגם אם כן - יכול להיות שתדריך שעתיים בלבד. בקיצור - לא משהו שאפשר לחיות ממנו בשום צורה. הסיבה לכך היא שיש למוזיאונים מאות מתנדבים שגם משלמים להם על קורסי ההכשרה וגם עובדים בחינם. נכון, הם ברמה הרבה יותר נמוכה מבוגר של תואר בתחום אבל הם לא עולים להם כלום ואצלנו מה שחשוב זה כסף.
ולהיות מתרגלת או עוזרת מחקר זה לא משהו שמרוויחים ממנו משכורת, זה רק דמי כיס...בקיצור - וויתרתי על העניין. מהסיבה הפשוטה שאני צריכה כסף ולא יכולה להרשות לעצמי את זה.
למה רנואר? למה חנות בגדים?
קודם כל כי זאת אני, אני מתה על בגדים, אני אוהבת להלביש אנשים - זאת העבודה שלי. ושם אני זוכה לעשות את זה כל היום. אני מוכרת בגדים בצורה שאני חושבת שהיא הכי נכונה וטובה - אני עושה ללקוחה סטיילינג. מבררת מה היא מחפשת ולאיזו מטרה ופשוט עוזרת לה למצוא את מה שהכי נכון וטוב עבורה. וזה עובד. אני מוכרת טובה כי אני לא פושרית ולא שקרנית, אלא עושה את העבודה שלי. אני אמנם מקבלת הרבה פחות כסף פר שעה ממה שאני מקבלת כשאני עושה סטיילינג אבל אני עובדת יותר שעות והכסף הוא לא רע. אחד הדברים שהכי משמחים אותי זה שלקוחות אומרות בקופה למנהלות שלי שאני מקסימה, שאני נכס לחנות ושהן ממש נהנו איתי או שלקוחות מבקשות ממני להגיד מתי אני עובדת כדי לבוא רק כשאני בחנות - זה פשוט עושה לי טוב על הנשמה. אני אדם שאוהב לרצות אחרים וזה פשוט נהדר עבורי :)
שנית אני מכירה את מנהלת החנות ברנואר כבר מזמן (עבדתי שם כמה חודשים לפני 3 שנים) והיא אדם מקסים שנעים לי להיות בחברתה ולעבוד איתה, היא פשוט תותחית במכירות וכל ההצלחה של הסניף הזה קשורה אליה ולהשקעה שלה בלקוחות. כרגע הצוות כולו מורכב  מבחורות מקסימות ונעימות, אין אף פרחה ורובנו בחורות מלאות ככה שגם פיזית אני מרגישה מאוד נורמלית ובנוח עם עצמי. שלישית, מדובר בחברה גדולה ובמקום כזה מאוד קל להתקדם הלאה אם אתה מספיק מסור ורוצה את זה. אם זה לניהול חנות, לצוותי מיצוב, למה שלא יהיה - אפשר להתקדם ולשם בדיוק אני שואפת.
ודבר אחרון אבל חשוב ביותר - בחרתי לעבוד ברנואר ספציפית כי זו חברה שאני מאמינה בה. גם לפני שהתחלתי ראיתן בעצמכן שרוב הפריטים בארון שלי הם מרנואר ושזו חברה שאני מאוד אוהבת. אני אוהבת את זה שתמיד יש בחנויות שלהן קווים שונים בקולקציה שכמעט כל אחת יכולה למצוא משהו לטעמה, אני חושבת שהגזרות של הבגדים מאוד מחוברות לשוק הישראלי - למבנה הגוף הנפוץ כאן, הם מתרגמים טרנדים לפריטים מאוד לבישים, הפרזנטורית שלהם היא דוגמנית יפייפיה שלא נראית מורעבת, הבגדים שלהם מאוד איכותיים ביחס לכמעט כל חברה ישראלית אחרת ושירות הלקוחות שלהם הוא פשוט יוצא מן הכלל (ידעתם שאם סוודר "מתכדרר" לכם אתם תקבלו זיכוי?). אני לעולם לא אוכל ללכת לעבוד בחברה שאני לא מאמינה בה, כי זה פשוט לא מוסרי בעייני ולכן הלכתי דווקא על רנואר. אני מקווה שיום אחד אגיע מספיק גבוה כדי להשפיע בנושא המידות שהוא בעייתי אצלם כמו אצל רוב החברות בארץ.
אגב, בפעם שעברה שלי שם זו הייתה חנות זכיין ועכשיו זו חנות רשת ומסתבר שזה משהו אחר לחלוטין. הכל הרבה יותר מסודר מבחינת נהלים ונ.ההפתעה שלי הייתה שקיבלתי חוברת הדרכה למוכרן שממש הדהימה אותי. מעבר לטקטיקות מכירה נהדרות(שאולי תפתעו לשמוע אבל בגדול הן מאוד דומות לטקטיקות של סטיילינג וכוללות חוקים כמו "לא משקרים ללקוח" "לא מציקים ללקוח") המוכרנים מקבלים שם ידע על סוגי בדים שונים, התוכנות שלהם, הטיפול בהם וכמובן שכל הזכויות של המוכרים מפורטות בצורה ברורה וגם החובות שלהם שכוללות בין היתר הופעה ייצוגית שכוללת למשל איפור לבנות ופנים מגולחות לגברים.
בדרך למשמרת הראשונה שלי הייתי עם דמעות בעיניים ותחושת מחנק בגרון, התאפקתי לא לבכות. הרגשתי קצת מושפלת שיש לי תואר ראשון ואני כל כך טובה במה שאני עושה, אבל אני עובדת בחנות בגדים. חברותיי היקרות עודדו אותי ואחרי שראיתי את הצוות והרגשתי כל כך טוב במקום הזה פשוט לא אכפת לי אם מישהו חושב שזאת השפלה או מבוכה... אני עדיין עובדת כסטייליסטית בימים שאני לא שם, אבל אני גם שם ואני בטוחה שזה עוד יקדם אותי וישרת אותי כי אני מאמינה שהכל קורה לטובה.
הרגשתי צורך לספר לכן כי הבלוג הוא חלק מהחיים שלי והחיים שלי משתקפים בבלוג. חלקכן חברות שלי במציאות או בווירטואל, אני לא מתכוונת לדחוף לכן יותר מידי לפרצוף את העובדה שאני עובדת ברנואר ולשווק אותם כי זה לא אתי וכי אני לא מקבלת כסף על זה, אבל אני כן אעלה תמונות שלי עם שילובים מהחנות או של החברות מהעבודה שאני מלבישה כל בוקר ושל פריטים חדשים שהגיעו שהם יפים בעייני, כי זה חלק מהחיים שלי ואי אפשר לנתק את זה מהבלוג - הבלוג על אופנה ועכשיו אני ממש נושמת את זה. אם בא לכן סתם לבוא להגיד שלום - אני בסניף של התחנה המרכזית בירושלים ואם בא לכן לתאם לבוא לקנות ממש כשאני שם - פשוט תשלחו לי מסר ואומר לכן מתי אני עובדת. אני חושבת שבתכלס כולנו מרוויחות מזה - כי אם אתן באות כשאני שם אתן מקבלות סטיילינג בחינם: אתן משלמות רק על הבגדים ואת הכסף שלי אני מקבלת מהחברה (אמנם פחות מחצי, אבל ניחא).
עד כאן חפירת רנואר, אשמח מאוד לראות אתכן בחנות גם אם זה רק לשלום שלום! :)
קצת תמונות מהחנות כי אני ממש מתלהבת P:

מימין אודליה המתוקה, משמאל המנהלת שלי דליה, ואם מישהי תהתה מה ההבדלים בין האגס ל emu אז זו תמונת השוואה טובה
ואני ממש ממש אוהבת את הג'קט הזה - הוא מבד רך ולא נוקשה כמו רוב הג'קטים עם לורקסים. אני עדיין שוקלת אם לקנות אותו.
בא לי בא לי בא לי
כמו ווישליסט רק של פריט אחד. הזכרתי פה בעבר את איתי נוי והשעונים שלו ואני מקווה שבקרוב יצא לי לעשות כתבה קצת יותר רצינית עליו (בגדול? שען וצורף בחסד.אמן לכל דבר. הכל עבודת יד, קולקציות מוגבלות, איכותי מאוד, יוקרתי מאוד ובהתאם - יקר מאוד) אבל בינתיים פגשתי השבוע את אחיו עידו ושיחקנו קצת ב "make belive" כשגנבתי לו את השעון מעל היד וצילמתי אותו עליי :)

ובתכלס אני מפנטזת מממממממש על אלו מקולקצית ה"שלדים" (ולא בנות, אני ממש לא הולכת לקבל אחד במתנה הפעם...) :
להנאתכן: וידאו שקצת צימרר אותי (במובן טוב!) וממש היפנט אותי:
 http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=TJU2hJeBvko#!
משהו שריגש אותי:
יש כמה קוראות שבעבר אישרתי בפייסבוק שלי (היום אני לא מאשרת זרים, איתכן הסליחה) וממש הפכנו לחברות ווירטואליות קרובות, עינב היא אחת מהן. היא גם מעין "לקוחה בהמתנה" היא מאוד רוצה לעשות איתי סטיילינג ואיכשהו זה תמיד מתפקשש... בכל מקרה היא מאוד התחבבה עליי כאדםוהיום היא העלתה תמונה שלה שפשוט הזכירה לי את עצמי ואת איך שאני מתלבשת, שאלתי אותה  לגבי זה והיא אכן חשבה עליי כשהיא קנתה את השמלה - היא מ HM ועלתה לה 119 ש"ח. כ"כ התלהבתי שביקשתי להראות לכן את התמונה והיא הסכימה - עינב היפייפיה!
סיפורי ML - מתאים לי:

שמעתם?! מירי מסיקה הולכת להיות הפרזנטורית החדשה של מתאים לי! אני מרוצה מזה שלפחות כרגע - היא יותר מלאה מנועה תשבי וזה הרבה יותר מתאים למותג ולקהל היעד שלו, רק שאני לא יודעת אם היא באמת משדרת לי משהו מסחרי. באופן אישי אני חושבת שהיא מאוד מכוערת אבל זה עניין של טעם אישי.
מה שמוזר בעייני זה שבאותה נשימה הכניסו את קים בוסי (פליטת הריאלטי "שלוש") כפרזנטורית של "אמילי" - הקולקציה ה"צעירה" של ML. מה שתמוהה כאן זה שבוסי מתהדרת כולה במידה 38. אני תוהה עד מתי ML ימשיכו להתייחס בכזה זלזול לדרישות של הלקוחות שלהם שפשוט זועמות על הבחירה הזאת. כתגובה פתחו בפייסבוק קבוצה שקוראת להפוך את יעל רגב לפרזנטורית שלהם והאמת? אני בעד. נכון שיעל היא לא דוגמנית או "בת של" או פליטת ריאלטי אבל הבחורה לפחות באמת מייצגת את המותג ואת קהל היעד שלו! נשים שמנות שמחפשות בגדים אופנתיים!
עדכון ביקיני:
זוכרות שקניתי אותו:
אז החלפתי אותו לכזה:
נורא חששתי ממכנסונים עם האגן הרחב שלי אבל זה דווקא התברר כסקסי ומדליק ואני עדיין שוקלת אם להזמין גם את גרסת התחתונים של העניין...
ועכשיו קצת אאוטפיטים:

ורוד ואפור זה משהו שחדש לי מאוד ואני מאוהבת בזה לגמרי! השמלה של תמנון, גרביונים של קשארל, חגורה מחנות שקר כלשהו, סיכת ראש ישנה, צעיף מדוכן בקמפוס ותיק ישן. האיפור ורדרד עם איילינר מדוייק.
לבשתי כבר את האאוטפיט הזה בצורה דומה אבל שונה... הגרביונים של קשארל, חצאית של גולף וכל השאר ישן. איפור גם כן בירוק-סגול, אחד האהובים עליי!
הגופיה והחצאית של גולף, הסריג מרנואר, הגרביונים מ"מון" בעיר, האיפור היה מעושן ירקרק וסורי על התאורה הגרועה...
זה מאחד מימיי הקיפאון שהיו לנו... הכל כאן ישן ולא רלוונטי: הסריג מרנואר, הג'ינס מ TFS, מעיל מפוקס, אגס ישנות ורק התיק רלוונטי - רנואר.
סופסוף חנכתי את העגילים שקיבלתי מנטע לבנה שקצרו מחמאות מפה ועד הודעה חדשה! ניתן להשיג אותם בסטייל ריבר. והחולצה היא הרכש החדש שלי מרנואר. החצאית של H & O, הגרביונים עתיקים כבר, התיק גם כן של רנואר.
מהיום הכי קפוא שהיה לנו!!! אני לובשת ג'ינס של קסטרו עם גרביון 100 דנייר למטה, סריג של פוקס עם גופיה למטה, שרשרת, עגילים וחגורה שזורדקים אדום לעניין, אגס, מעיל וכובע! האיפור היה מעושן כבד וסגול.
אפור ושחור! הסריג של תמנון, החגורה עתיקה, השיער בצמה משולבת שאחיינית שלי עשתה לי, על הציפורניים Stuning Sapphire של ג'ייד ואני מאופרת באפורים. העגילים עתיקים...
בקשה:

עוד 5-6 ימים נגמרת התחרות של הבושם, אם עדיין לא עשיתן לפוסט שלי לייק בבקשה בבקשה תעשו לייק ואם לא אכפת לכן - תפיצו ותבקשו מחברים שלכם שיעזרו לי! זה הפוסט:  http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2232118
זהו להיום... הפוסטים הבאים יהיו: פרגון לבלוגריות שאני קוראת, איך בוחרים שמלת כלה, פוסט על מכנסיים ופוסט על חגורות - לא בהכרח בסדר הזה... אם יש לכן בקשות לפוסטים אחרים שמעניינים אתכן - קדימה! אני קשובה!
נשיקות,
זוהר

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה