יום שישי, 25 ביוני 2010

Hate on me hater!


טוב העצבים חייבים לחזור מתישהו...:P
בגלל שברור לי שכמה מהקוראות ירגישו הזדהות ועצבים קשים עליי בעקבות זה, אני מזכירה לכן שזה המגרש שלי ותגובות בוטות ימחקו.

אחד הדברים שנמאסו עליי ממש לאחרונה, זה בלוגריות ונשים באופן כללי שירדו מהארץ, או גרו שנה בניו יורק, או היו שבועיים באיטליה וחושבות שזה
מקנה להן את הזכות להשמיץ בכל הזדמנות את טעמן האופנתי של הישראליות והישראלים ועל הדרך להשמיץ את האסטתיקה של הנוף הכללי בישראל
(אני לא מדברת על כל היורדות מהארץ חלילה,אני מכירה בחורות מדהימות שירדו מהארץ או עברו מכאן לתקופה שממש לא מדברות ככה).
הן גם תמיד טורחות לספר לנו על דעתן, שכן עכשיו הן אירופאיות/ בריטיות / אמריקאיות היי קלאס והן חייבות להציל אותנו מטעם הלבנט המהביל שלנו.
אני חושבת שמי שמספיק מטומטמת כדי לעשות הכללות כאלו גורפות רק על סמך זה שהיא לא פה טוב שהיא כבר לא פה באמת.
נכון,
האומה הישראלית היא בעייתית בכל נושא הייצוגיות, נכון. 
מסכימה שאנשים לפעמים הולכים פה לעבודה ולאוניברסיטה בבגדים שאני לא הייתי לובשת כשאני לבד בחדר עם האור מכובה.
אבל להכליל שם את כולם?
פשוט לשחוט את התדמית הישראלית! ומטריף שאלו השגרירים שלנו! האנשים שברחו מפה ובוחרים להשמיץ אותנו בכל הזדמנות...
אני גרה בירושלים כבר שנתיים, לא בירת האופנה... והאמת? אני רואה שיפור עצום!!!
בשנה האחרונה אני רואה הרבה אנשים עם מודעות עצמית מאוד גבוהה. גברים ונשים כאחד שמתלבשים טרנדי, מחמיא ופרקטי.
ואני מצטערת, אבל בעייני העובדה שקיץ פה מאפריל עד ספטמבר לפחות זה תירוץ ממש טוב.
בחורה מאוד "אינטלגנטית" אמרה לי שלה מותר ללכת עם מכנסיים קצרים וסנדלים ולגבר אסור כי אצל נשים זה יותר אסתטי.
אולי(למרות שאני חושבת שרגליים שריריות של גבר זה לא פחות אסתטי מרגל חלקה של אישה),
אבל קיבינימאט, בת"א באוגוסט 40 מעלות, אני לובשת שמלה מיניאטורית וגם את זה בא לי להוריד ואני אדרוש ממישהו אחרת?
אני בקיץ לא מסוגלת להשתחל למכנסיים גם תמורת מיליון דולר.
ברור שלא הולכים ככה לעבודה, אבל בזמנכם הפנוי? תהנו! מעבר לזה שאפשר ללבוש מכנסיים קצרים ולהיראות  נהדר,קז'ואל ואופנתי.
עם סנדלים יותר קשה לי לגברים, אפשר עם נעליים ספורטיביות ובבקשה, ללבוש גרביים קצרות ולא גרבי ספורט :/
דוגמאות:
(מתצוגת אופנה של סיסלי, קיץ- אביב 2009)
יש בארץ שיפור עצום.
אני גרה במקום הכי לא אופנתי בארץ ואני רואה שיפור עצום.
חולצות סוף מסלול גזורות כמעט ולא באופק כבר, הטייצים מטריקו נעלמים, הפלטפורמה סוף סוף נעלמה.
יש בארץ נשים שהן אושיות אופנה בעייני, כמו יעל יעקובי לביא(בצד לינק לבלוג שלה, יפותו) המלכה האם שלא מרגישות צורך להתנסח ככה.
או סטייליסטיות מקסימות כמו חן סגל( "דידי אחות של דקסטר") שגם כן גרה באיטליה שנה ולא מתנסחת ככה ומודה שהיא מתכפכפת בכיף שלה בקיץ
ואני עם שנאתי לכפכפים יכולה לקפוץ לה.;)
והנוף הישראלי מכוער בעיניכן, האדריכלות לא מספיק יפה?
מעניין שתיירים מרחבי העולם חושבים אחרת, שגם בתקופתו של הקיסר אוגוסטוס יהודה נחשבה לאחת הממלכות היפות באימפריה הרומית.
הייתן בירושלים המדהימה? שנראית כל כך שונה, כל כך חו"ל,כל כך יפה ונקייה! הייתן בשדרות ממילא? ברור שלא...
הסתכלתן פעם לעומק על האדריכלות של האוני' בגבעת רם? מבנה מדהים! ולא חסרים כאלו! גורדי השחקים בתל אביב מדהימים אותי כל פעם מחדש.
הייתן במודיעין? עיר פשוט יפייפיה!
אז לכל היורדות המתנשאות הלא יקרות,
אנחנו שמחים שעזבתן, עכשיו נשאר רק שתפסיקו לבקר אותנו(תרתי משמע), צאו לנו מהוורידים. שלום ולא להתראות.

ועכשיו לנושאים משמחים,
קניות! 
אז למרות שהבטחתי לעצמי שיש לי מלא שמלות מטריקו ומעכשיו אני קונה רק שמלות "תפורות", לא יכולתי להגיד לה לא:P,
היא מטי שירט, עלתה לי 70 ש"ח עם החגורה וממש אהבתי את השילוב של שמלה "קרירה" עם חגורה "חמה" למרות שבד"כ אני נגד שילובים של חם
וקר ביחד, זה דיי יוצא דופן(כמו כחול נייבי וקאמל שגם יוצא דופן)
שולי השמלה לא תפורים וזה קצת מעצבן אבל אני אתקן את זה בשתי דקות עם מכונת התפירה בבית.
פשוט היא ישבה לה שם על הקולב ובהתה בי, ואני בהיתי בחזרה והיא אמרה לי "את יודעת שאת רוצה אותי על הקולב בארון שלך" וזו היתה אהבה 
ממבט ראשון
וכמובן שקניתי עגילים שיתאימו לה P:

ואם כבר בעגילים עסקנין, העגילים האלו מקסימים וקניתי זוג זהה בסגול מחנות עלומת שם בעיר(היא נמצאת מול "טרנד" באחד הרחובות הצדדים של 
המדרחוב, 10 ש"ח לזוג) ועוד מלא שטויות מקסטרו. יש שם 50% על כל האקססוריז ואני התעלפתי על כמה דברים, הכל ביחד עלה 75 ש"ח.
כמו שליטל אמרה "סיכת הראש הזאת כ"כ קארי בראדשאו"
אני לא זוכרת אם המלצתי על החנות הזאת, אבל צמוד לטי שירט יש חנות קטנה של הלבשה תחתונה זולהלמדיי(לא חזיות, יותר תחתונים, גוזיות, מחטבים, גרביונים, טייצים...) ולפעמים יש דברים מתוקים לגמרי, כמו תחתונים עם הדפסים של מרילין מונרו!!(כן ג'ול, אני בשוונג של תחתונים שלמים, אז מה??תירי בי!)
פינת ברכה בודקת:
קרליין הוציאו 3 גוונים חדשים של לקים, קייצים מאוד, כתום, ורדרד ואדום - כתום. אני זכרתי שהפורמולה שלהם טובה וקניתי את הכתום.
האמת שממש התאכזבתי... משהו מאוד מוזר. המריחה לא חלקה, הלק קצת צמיגי ועם זאת לא אטום במריחה ראשונה( שזה מוזר כי בד"כ מה
שצמיגי - אטום). לא אהבתי את הפורמולה ולא אקנה את האחרים. המספר 375. יצא בתמונה קצת אדום...
ופתרון אחסון!
למי יש מלא נעליים? למי לא בעצם?
אז רובן בקופסאות בארון. במיוחד מגפיים... אבל יש כמה זוגות שבשימוש יומיומי ותמיד היו מוצאות את עצמן מתחת למיטה, עד שנזכרתי שההורים שלי
קיבלו במתנה באיזה פורים תיבה מהממת שאפשר לשים בה את הנעליים שלי!(אני יודעת על איקאה, זה בטיזאנאבי מבחינתי והתיבה יפה יותר מכל
מתלה נעליים שקוף על הדלת!)
וזהו!
נשיקות חברות! :)

יום שני, 21 ביוני 2010

בנימה אישית מאוד


 רוב הפוסטים שלי הם על הנאות החיים,
ולא חשבתי שמשהו יוכל להוציא אותי ואת הבלוג הזה מהשלווה שבתרבות החומרית,
אבל המדינה סוערת כבר תקופה לגבי זה ואני חייבת לשתף אתכן.

יש משהו שאני נוטה להשמיט מהביוגרפיה שלי בקלות,
אני חוזרת בשאלה.
או דתלש"ית, ההגדרה היותר מועדפת עליי.
דווקא אין לי שאלות.
אני באה מבית דתי לאומי מזרחי, כיפה סרוגה ולא יותר מידי חפירות.
אמא שלי תגדיר אותו כמסורתי ואבא שלי כדתי מאז שהוא התחזק יותר.
התחלתי את התהליך המחשבתי בגיל 12, בגיל 16 כבר "יצאתי מהארון" מול ההורים.
אני לא הראשונה, יש לי אח גדול אתאיסט.

והוא לא הראשון, יש לנו מורד גדול יותר, האח היותר גדול הוא חרדי.
האמת היא שההורים שלי קיבלו את החזרה בשאלה בקלות ביחס לחזרה בתשובה שלו.
תמיד אמרנו שהוא המורד האמיתי בבית.
הכריח אותם להעביר אותו לישיבה חרדית כבר גיל 15, אחי הוא "עילוי".
הוא מבוגר ממני ב 14 שנה ויש לו 7 ילדים.
כשהייתי צעירה הערצתי אותו, על מי שהוא. הבנתי שיש גאונים בהרבה תחומים, הוא גאון בשלו.
הוא לא מכיר אותי ואני לא מכירה אותו. הוא עזב לישיבה כשהייתי בת שנה ולא חזר הביתה מעולם ליותר משבת,הוא נישא כשהייתי בת 6.
עם השנים הוא בא פחות ופחות.
עם השנים, הוא נהיה יותר קיצוני וגרם לקרע במשפחה המדהימה שלנו כשהוא תקף את אחי האתאיסט על נישואיו האזרחיים ודרש מההורים שלי
לבחור בין השניים. הם סירבו לבחור ועם הזמן הוא נרגע, לא לפני שהוא הבהיר למה הוא לא בא: הילדים שלו יהרסו בגללנו.
אני תמיד תוהה לעצמי מה חושבים לעצמם הרבנים שלו,
יש לי 5 יחידות בתנ"ך ועוד 5 בתושב"ע, "כבד את אביך ואת אימך" זו אחת המצוות החשובות ביותר. על הכבוד שלי אני מוותרת.
אחי מעצם היותו אחי הוא מזרחי ואשתו גם כן.
הילדים שלו לומדים כולם במוסדות אשכנזיים, כי הם בניו של "עילוי".
התמזל מזלם והם התקבלו, כולם יכנסו לסמינרים. הם ילדים מרוקאים שמבינים יידיש.
אחיינית שלי בת ה 8 אמרה לאחותי"לא אכפת לי איזה שידוך יהיה לי, העיקר שלא יהיה אשכנזי".
אני לא חושבת שהיא יודעת מה זה אשכנזי והיא לא מבינה שהיא חיה בעולם שכפוף לאשכנזים וחתן אשכנזי זו מציאה בשבילה, בשביל מרוקאית
שנחשבת בעולם החרדי כמו לגרושה(אני לא חושבת שיש רע בגרושה אבל בעולם החרדי זה בערך כמו להיות מקועקע).

אני התחנכתי על ברכי הזרם הדתי לאומי אשכנזי,
ויש לי סוד... הם לא חפים מפשע.
אני ילדת אינטרגרציה... אני ממושב שכוח אל ו"ציוותו" אותנו לבתי ספר אליטסטים של אשכנזים בגוש עציון.
מעצם הגדרתה האינטגרציה פוגעת. מטרתה לעשות אותנו טובים יותר, בעזרתם.
את אחי ואחותי הגדולים לא קיבלו לפני האינטגרציה, כי הם ממוצא מזרחי.
אגב, היום כאמור האחד רב והשנייה גננת שלומדת לתואר שני כבר.
כל היסודי, הרגשתי את ההשפלה.
קראו לנו "ילדי עדולם" "ילדי המזלג". למה לא לקראו לשאר "ילדי גוש עציון"?
למה מורים פנו אליי בהתייחסות לשם משפחתי בכל פעם שכעסו עליי?
התמזל מזלי ונולדתי עם כישרון לשפות, הייתי בכיתת דוברי האנגלית בכיתה ה' כבר.
והמשפט הנפוץ ביותר היה "את דוברת אנגלית?! אבל את מעדולם!", בריבים נזרק המשפט "שחורה אחת"
בבית הספר היו כיתות טיפוליות והן הורכבו בעיקר מילדי המושבים.
גם את אחיינית שלי ניסו לדחוף לשם, בגלל הסיבה ההגיונית מאוד: היא קיבלה 75 במבחן בתנ"ך.
רובם המוחלט של הילדים היה אשכנזי,
הבנתי היטב מהו מושא היופי: בלונדינית, בהירת עיניים ועור, רזה, אף קטן וסולד. מה שלעולם לא אהיה.
ואני זוכרת את עצמי, ילדה בת 8, הולכת לישון ומתפללת לאל הטוב שבבוקר שאתעורר - אראה כך.
השבוע פתחתי את היומן שלי מאותה תקופה...
כולם שונאים את עצמם באותו גיל, אני שנאתי ברמות אחרות.
אני הבטחתי לאלוהים שאעשה הכל בשביל להיראות ככה.
האפליה הגיעה לשיאה בכיתה ח'. היינו אמורים להתחיל לחפש בתי ספר תיכוניים. אני מאוד רציתי את "נווה חנה" אולפנא אליטיסטית.
ידעתי שבכל מחזור מקבלים רק ילדה אחת מישובי עדולם. המורה שלי סירבה לתת לי המלצה ואף אמרה להם שאני טיפוס חזק, שיכול
להוביל את הבנות שלהם למרד. לא התקבלתי.
לא התקבלתי כי אני מרוקאית שגרה במקום הלא נכון.
אבא שלי רצה להילחם כמו שהוא נלחם עבור אחי לפני שהוא חזר בשאלה, אני סירבתי. אני לא אהיה איפה שלא רצו בי ואני לא צריכה טובות.
הייתי מתה לפגוש את החלאה שמנהל את בית הספר ולנפנף מולו בכל מי שאני היום.
בתור ילדה בת 14 לא הבנתי למה עושים לי את זה.
בתור "זוהר" הטחתי זאת בפניה של מנהלת בית הספר שלי, שהדתיים האלטיסטיים האלו הם חבורה של גזעניים.
היא צרחה עליי והעיפה אותי מהכיתה.

בתוך המערכת המעוותת היו כמה צדיקים בודדים שתמיד האמינו בי ותמכו בי, חיזקו את ידיי. כאלו שפוגשים בי היום ואומרים:"אין פלא, ידענו שתגיעי
רחוק"
נרשמתי לתיכון בבית שמש, אולפנא אלטיסטית לא פחות מזו שדחתה אותי.
היתה מנהלת מדהימה, הייתי שווה בין שוות,
התפילה היתה בנוסח "ספרד" שהוא פשרה בין אשכנזים לספרדים ומעולם לא הרגשתי שונה בגלל צבע עורי או שמי ב 4 שנותיי שם.
סיימתי בהצטיינות.
בתיכון הזה, בחברה הכל כך שונה שהורכבה בעיקרה מקהילה דתית אנגלו סקסונית, צברית ומזרחית עולמי השתנה לחלוטין.
אפילו שחזרתי בשאלה כבר שם, לא גירשו אותי, קיבלו אותי וביקשו רק שברומא אתנהג כמו רומאית - בלי פרובוקציות.
בגיל 15 לראשונה לא הרגשתי מכוערת ואיומה אלא פשוט עוד אחת, עוד נערה.
לצערי המוסד השתנה כיום מקצה לקצה בגלל צביעות ההורים האמריקאים שדרשו מהמנהלת לחנך את הילדות שהם לא חינכו בבית
לערכים דתיים קיצוניים והיא סרבה ועזבה.

פעם העולם הדתי לאומי היה הקול השפוי,
כיום גם הם לא חפים מפשע.
כל מי שחזר בשאלה יודע שבעולם החילוני הוא מעולם לא נשאל מה מוצאו.
והוא,
הוא תמיד שואל.
הרגל מגונה ורע שאי אפשר להיפטר ממנו.

אני מקווה שמישהו ישים לזה סוף.
אני יודעת ששם בחוץ יש מאות ילדות כהות עור ושיער, ששם משפחתן הוא: מזוז, עמר, גבאי, אסולין, אנג'ל, פתיחי שסובלות.
שגדלות בידיעה שהן פחות טובות.
הן לא פחות טובות,
ומישהו חייב להגיד להן את זה.

נ.ב
משהו ששכחתי בהתחלה. בוויכוח בסנאט שמתחיל להתנצר על פסל פאגאני של האלה ניקה(ויקטוריה) ב 382, סיימכוס הפאגאני אמר לחבר סנאט נוצרי:
We all look at the same stars, the sky is common, the same world surround us! What difference does it make by what pains each seeks the truth?! We cannot attain to such a great secret by one road
מי מאמין שיותר מ 1500 שנים אני אומרת שוב, את אותו המשפט. לא לבני דת אחרת, אלא לאחיי...

יום ראשון, 20 ביוני 2010

עוף בגריל כותבת הגיגי איפור וטיפוח :)


מכיוון שאני כנראה עוזבת כרגע את נושא הסרטונים בשל בעיות סאונד,תאלצו לסבול שרשור התחדשויות וreview!
אז אחרי ששנים לא קניתי איפור, נפתח לי התאבון :P
הייתי במשביר והיו שם פלטות ענק של אנדראה ב 70 ש"ח לפלטה.
אני לא מכירה את החברה ופחדתי לקחת פלטה גדולה.
במיוחד שיש לי מיליון צלליות וחבל, אז רכשתי  2 שלישיות שאהבתי מאוד מאוד,
אחת של בורדואים - ורודים ושניה של זהוב וחומים ב 30 ש"ח לפלטה!
הפלא ופלא, האיכות של צלליות בשמים. לא נופלות מאלו של מאק!
רוויות צבע, מחזיקות נהדר, פשוט חלום והמחיר בדיחה.
יש סיכוי טוב שאחזור לקנות עוד פלטות.

הפלטות

סווצ'ים


ועוד איפור שרכשתי בגזרת העממי:
הגיעו סוף סוף הקיטים של פופה שנקראי rock pop kit
יש בגוונים חמים שזה מה שאני קניתי ובגוונים קרים.
יש לפופה גם קולקציית קיץ שנקרא "באטרפליי" מהממת!
מכילה שימר מדהים שנגמר בסניף שהייתי בו.
3 עפרונות שפתיים גלוסיים, 2 ורודים ואחד חום טבעי,
2 צלליות אפויות שחצויות ל 3, אחת בירוקים ושניה בורודים אם אינני טועה.

בקיט יש רביעית צלליות ועפרון עיניים.
יש על האריזה מאחור הוראות איך להניח את הצלליות, לא הייתי עוקבת אחריהן.
הם מניחים את הצלליות עד לגבה, וזה פשוט דראגי ולא שמיש.

מה אומר ומה אגיד?

אכזבה היסטריות מהצלליות.
כשניסיתי להניח עם מברשת לא יצא פיגמנט.
נאלצתי לדחוף אצבעות כדי להוציא חומר וכשטישטשתי הכל נעלם ונאלצתי לחזור על הכל שוב.
פופה בעייני מעולם לא היו חזקים בצלליות וכנראה שזה לא השתנה.
הקיט עלה 70 ש"ח ואני לא ממליצה.

סגור מבחוץ(הצבעים בתמונה הם בברור לא נעשו עם הצלליות האלו)

צד הוראות ההפעלה האיומות:

הצלליות והעיפרון: נראות מדהים.

חבל שמתקבלות לא משהו ורק אחרי מאמץ היסטרי. עיניים סגורות:

ופקוחות:

בגזרת הטיפוח יש לי 2 המלצות:
1. קרם פנים של ד"ר פישר מסדרת ג'נסיס.
המליצו לי עליו בפורום איפור אחרי שהייתי שמה 700 שכבות: קרם, קרם הגנה, פריימר.
הוא מכיל 33 SPF ובשילוב עם מייקאפ עליו מגן נהדר מפני השמש!
אני מתה על הריח שלו, יש לו חיסרון קטנטן: קופסאת זכוכית עדינה למדי.
אני חיה בין ירושלים להורים שלי והקופסא התמלאה ב"סדקים" היסטריים. הוא יעבור קופסא בקרוב.

2. סורבה לגוף ושמן גוף יבש של אהבה בריח מנדרינה וארז.
הריח הזה, חלומי! קייצי! פרשי! עדין! לא משתלט..משהו מהמם!
המרקמים מעולים ושניהם קלילים ומדהימים!

וקצת לא איפור!
הייתי ב H & M, שוב ונחשו מה? שוב לא מצאתי כלום בגזרת הבגדים ומצאתי שטויות P:
סיכה לראש של פרח ענקי מהמם ו 5 תחתוני כותנה ב30 ש"ח!
וקשה:

פרח

ותחתונים:
(ג'ול את רואה שלא התקלקלתי?)

ומשהו שאני חייבת לכם משבוע שעבר.
שמתי תמונה גרועה עם הליפסטיין אז קבלו תמונה שמראה מה הוא באמת שווה,
זה ה full of flare מהמם :)


יש סיכוי שניפרד לתקופה קצרה כיוון שתקופת המבחנים החלה...
ויש לי בקשה - אשמח אם תכתבו לי  על נושאים שבא לכם לשמוע עליהם...

נשיקות!

יום חמישי, 10 ביוני 2010

סייל סייל סייל!


אז הרומן עם קסטרו נמשך!
אני לא בטוחה אם זה מוביל לאירוסין או לגירושים, אבל זה נמשך.
קסטרו פצחו בסייל,
ואין סיכוי שאני לא נכנסת כשיש סייל...
והאמת שהופתעתי!
קסטרו לקראת הסייל הוציאו את המידות הגדולות מהארון(ליטרלי).
כל שמלה שמדדתי היתה ב 40-42-44!!!  44!! ממש מפתיע.
רכשתי שתי שמלות, אחת פרחונית לבנה והשניה כחולה מנוקדת בלבן.
כל שמלה עלתה 200 והן מקסימות(תכף תמונות)
עד כאן החדשות הטובות ומפה הסברים, חוויות קנייה ומירמור:P:
קודם כל, המידות עדיין לא אחידות בטירוף.
השמלה הלבנה נרכשה במידה 40 וגם 38 ישב עלי נהדר, והשניה ב 42 צמוד במיוחד( ה 44 היתה גדולה מידי)
שנית כשהגעתי לבית השמלה הלבנה היתה קרועה באזור דיי נסתר(מתחת לבית השחי) וכשהתקשרתי לבקש שישימו בצד,
נתקלתי בחוסר נחמדות משווע.
שלישית, כממובן שאף מוכרת לא ניגשה אליי והיה מוכר, גבר בתאי ההלבשה. מה שממש לא התאים:D.
אחרון חביב: חדות האבחנה שמו לב שהמחיר גבוה בהרבה ממה שבד"כ אני משלמת. זה נובע מכך שהשמלות שוות יותר מבחינתי.
אלו שמלות עם גזרה, תפורות מבד יותר קשיח ועמיד ולא שמלות טריקו פשוטות...מעבר לזה שמבחינת אורך וגזרה הן דיי מושלמות בשבילי!

ובגזרת האיפור,
קפצתי היום לחנות של מאק(makes me pretty and poor), מותג האיפור האהוב עלי והסניף השנוא עלי - ממילא.
מאק היקרים הוציאו קולקציית ליפסטיינס.
מה זה? בדיוק מה שזה נשמע! Lip stain! בתרגום חופשי "מכתים שפתיים".
זה מוצר גאוני שנראה כמו מרקר, שמים על השפתיים וזה פשוט מתקבע!
זאת שכבה דקיקה של צבע שלא נראית כמו אודם או גלוס וגם לא יורדת אם לא מסירים אותה עם מסיר איפור(שיפשפתי על היד את השפתיים - כלום.)
ואפשר לשים מעל השכבה הזו גלוס או באלם.
קניתי שניים: runaway ripned - דובדבני משגע ו full of flare קורלי משגע(עליי בתמונה) וכנראה שאחזור לקנות עוד.
נהדרים...
(כפי שאתם רואים גם רכשתי לק כתום של שיק 296, עדיין לא מדדתי)
למה זה הסניף השנוא עלי?
כי תמיד, תמיד הסניף מבולגן ונראה מאוד לא נקי, הבנות צועקות, לא מאופרות טוב...
כל כך שונה ממאק רמת אביב ועזריאלי... כל פעם שאני שם חבל לי על השם שיוצא למאק בחנות הזאת.
ועליי
אוח ממילא....
אני מתה על המקום, רק חבל שהוא מזכיר לי את נרות חנוכה, "רק לראותם בלבד":D.
השאנז אליזה של ירושלים,
כנראה שגם במחירים.
עמוס חנויות יקרות להחריד(כמו קניון רמת אביב, רק שאיכשהו שם אני תמיד מוצאת משהו זול ויפה בעזרת דנה אהובתי)
ביקרתי היום בטופשופ, כמובן שכרגיל - אפחת לא ניגשה אליי, הן היו עסוקות בלשיר את מילות השיר שהתנגן(באלוהים) ולהסתכל עליי במבט מתנשא (
על מה בדיוק? חבורה של פרחות בנות 16!) מעבר לזה שאין סיכוי שהייתי משלמת כל כך הרבה כסף על הסמרטוטיה הזאת.
במנגו יש קולקציה מדהימה, אבל עבורי 270-350 לשמלה זו הגזמה פראית ולכן אמתין לסיילים.

אתמול הייתי 4 שעות ברנואר ונחשו מה?
לא מצאתי כלום.
הכל תפור מוזר כל כך ופשוט בלעכס.
כנ"ל גולף...

ביקרתי גם אצל חיים הספר אהובי,
ובמקרה כשבאתי יצאה שם בחורה עם תספורת קארה ופוני מהממים לחלוטין שחיים עשה לה,
ואז נכנסה איזה מהממת אחרת מבוגרת עם שיער אפור וקארה מעלף.
תאמינו לי,
הבנאדם גאון.
ואני לא אומרת את זה על כל אחד.
ציטוט השבוע הוא של ענת המקסימה מטי שירט:
"כוס אמא של קסטרו, בחייאת, חברה כזאת גדולה, קשה לכם לקנות אימום איכותי אחד לעשות עליו את הנעליים?!"
LOL
לגמרי נכון.

שאו ברכה!

יום שני, 7 ביוני 2010

It`s my party and i`ll BUY if i want to


תגדנה לי יקירות,
שמעתן על NYDJ?
אני גרה כנראה בטיזאנאבי וכיוון שאין לי טלוויזיה כדי לראות בה  את אופרה מתלהבת, החדשות מגיעות לאט.
אז נתקלתי בג'ינסים האלו בפייסבוק, במין הגרלה מפגרת לגמריי(נו בחום הזה גם לי נמס השכל לפעמים) שאם עושים "לייק" יכולים לקבל ג'ינס.
מדובר בראשי תיבות ל not your daughter's jeans ובתרגום חופשי "לא הג'ינסים של הבת שלך".
כפי שניתן להבין מהשם אלו ג'ינסים שפונים לקהל מבוגר יותר מילדות בנות 16, לנשים שלא מחפשות סקיני-נמוך-חושף שערות ערווה:/.
החידוש זה שהג'ינס מכיל אחוז גבוה יחסית של לייקרה (4%) ולכן מחטב מאוד וגם המידות הן גדולות יחסית ולכן מי שלובשת 42, תלבש 40 במותג הנ"ל.
וכמו יהודים שטובים במסחר,
עכשיו זה הזמן לשאול:
איפה הקאטץ'?!
אז זהו, שככל שחיפשתי והתעמקתי, לא הצלחתי לשים את ידיי על מחירי הג'ינסים וזה העלה בפניי סימן שאלה גדול מחשיד ביותר. אז מה עושים?
מרימים טלפון לחנות הקרובה ביתך ושואלים בלי להתבייש! נחשו מה? מחירי הג'נסים נעים בין 800  ל- 1200 ש"ח!!!!!!! הייתי שמה עוד סימן קריאה
אבל נראה לי שהבנתם.
במחיר כזה אני קונה בערך 8-10 שמלות ולא לובשת ג'ינס בחיים שלי. טירוף לחלוטין בעייני וקשה להאמין שיש מי שמשלמת, במיוחד שג'ינס זה בד
שמתבלה, במיוחד אם יש בו אחוז גבוהה של לייקרה.
נשבעת לכם שכמעט אמרתי לה בטלפון:"טוב, אז תישארו איתו בחנות, שיקשט את המדף". חיפשתי את המחיר בארה"ב והוא לא זול שם, אבל איך
תורגמו 120 דולר ל 1000 ש"ח?

אז בואו נדבר על זה!(אישה בכל אבריי נו...);)
יש מין עניין כזה שכל מותג שבארה"ב הוא מותג סביר, מתורגם בארץ לאופנת עילית ולמחירי חסרי תקדים. ראו ערך:אלדו, סטיב מאדן, ניין ווסט, טומי
הילפיגר, אברקומבי אנד פיטץ'. ואפילו גאפ שהוא כמו פוקס בארה"ב, תורגם בארץ למחירים לא זולים בכלל. אז למה זה קורה? בגללנו. או יותר נכון:
בגללכן.(למרות שאני מאוד רוצה האמין שהקוראות שלי הן קונות חכמות...)
בגדול, בגלל שיש מספיק מטומטמות שמוכנות לשלם סכומי עתק על סחורה שהיא לא בידיוק הטופ שבטופ(ואני מדברת על נעליים שרשכתי בסטיבי ב
25$ שנמכרו בארץ ב 500 ש"ח). אם יש מי שקונה, אז למה לא?
למה להפסיק לגנוב את הציבור?
נכון יש מיסים בארץ ולא זול לייבא דברים אבל בחייאת, זה ממש מוגזם! גם בנות, מילא, ניחא, תקנו בסוף עונה שזה יקר כמו בתחילת עונה בארה"ב
אבל סביר יותר...
ויש צד שני למטבע והוא שבארץ, אין חברות אמצע.
החברות שהוזכרו למעלה בארה"ב הן חברות אמצע, כלומר אלו לא מותגי יוקרה, מבחינת מעמד המותג זה כמו מנגו, זארה וקסטרו בארץ, אבל באיכות
מאוד טובה ובמחירים מאוד מאוד סבירים.
בארץ האופציות הן טו גו, קסטרו, טי אנ טי ופוקס שזה או זול מאוד או יקר אבל באיכות על הפנים, או איכות של ממש כמו עמנואל,מקס מורטיי ומארי
בהנעלה ובגדים מבוטיקים ומעצבים כמו נעמה בצלאל שהם גם
יקרים בטירוף לישראלית המומצעת. ואין אמצע... האמצע האיכותי הוא מה שמייבאים מחו"ל שהזכרתי שממתגים ומוכרים במחירים מטורפים למדיי.
מה הפיתרון?
אין פיתרון. אני לא אגיד לכן "אל תקנו" אבל אני, לא קונה! בנעליים אני עוד אקנה ביוקר כי יש לי מספיק בעיות וזה מוצר שחייבים להשקיע בו, אבל
לא אקנה ביגוד שנמכר בארה"ב בגרושים ביוקר בארץ. וגם את הנעליים ארכוש בסוף העונה כשהמחיר פחות שוחט.

ולנושא אחר!
איפור :)
בנות יקרות, הקיץ כאן! מזה כאן, חי ובועט יותר מאי פעם!:/
אקדים ואומר שלמרות שאני נותנת חוקים וכללים, אני חושבת שחוקים נועדו להישבר.
אז כן קיץ ואיפור, זה לא שיא המושלמות ביחד...קיץ, מזיעים, דביק + איפור = עיסה דוחה על הפנים.
אז ככה,
ראשית אני ממליצה בחום להפחית שימוש בשימרים בקיץ ביום יום, זה נראה מזיע ומבריק מידי.
שנית אני מאוד ממליצה להירגע עם המעושנים(ואומרת את זה מלכת המעושנים!)
אני חולה על מעושנים, הטשטושים שלי הם סימן הדגל שלי ובחורף אני יוצאת עם מעושן בעיניים ב 6 בבוקר.
אבל בקיץ, זה ממש ממש צורם. כל איפור כבד בקיץ מאוד צורם ונראה מאוד מתאמץ.
אחרי שנים דבוקה לתיחום במעקה העין עם שחור נגמלתי ותרשו לי לספר לכן מה זה עושה:
הופך את האיפור להרבה פחות "צ'יפ".
נמרח פחות ולכן נראה נקי יותר.
נותן יותר אור לעיניים ולא הדגשה חדה וגסה.
נראה פחות קליל והרבה יותר פרשי.
התחליף הוא לתחום בעדינות את קו הריסים התחתון עם קצת צללית שחור בעזרת מברשת קטנה.
גם שילובי צבעים היסטריים(ויש לי את פלטת 88, אני מאוד אוהבת) נראים צורמים בשעות הבוקר והצהריים.
לכו על גוונים יותר זהובים,חחומים,ורודים,אפרסקיים - בגדול פשוט יותר טבעי. לכו על מרקמים יותר מאטים.
ואם אתן מזיעות מאוד בפנים(כמוני) שלא תעזו ללבוש מיקאפ כבד כי זה נראה נורא, לבשו מייקאפ קליל כדוגמאת הפייסאנדבודי של מאק כך שגם אם
מזיעים, שומדבר לא נוזל והופך לדייסה והמייקאפ מתפוגג בעדינות מהפנים במהלך היום. בקיץ הרבה פעמים אני אוותר על איפור פנים בכלל.
אישית האיפור האהוב עליי בקיץ הוא:
מייקאפ קליל, איילינר עשוי היטב או לחילפון עפרון מטושטש היטב, מסקרה טובה, סומק ורדרד/כתמתם והצללות טובות.לרוב אוותר על צלליות. שפתיים:
גלוס/ליפ קונדישנר/לובלו גלוסי/שפתונים קורליים בטפיחות. בד"כ זה לא יהיה אודם רווי צבע...
כמובן שכל הנאמר לעיל מדבר על איפור יום, בלילה תרגשנה חופשי!
דוגמא לאיפור קייצי מהיום:(אפילו קיבלתם חצי חיוך!)

והמלצונת:
חנות שנקראת "דראדלוקס" במרכז העיר מול גזית. נראית כמו חנות שאנטי באנטי של מתנחלות, אבל היא לא בדיוק. רכשתי שם שמלת מעטפת 
מקסימה שכבר העלתי לכאן והשבוע רכשתי עוד שתי שמלות מקסימות מטריקו איכותי.
תמונות:

זוכרים שסיפרתי לכם על בגדים הספורט של המותג אקסטרים באייטץ' אנד או? אז עכשיו יש 30% גם על הקולקציה הנוכחית והתחדשתי בטייץ נהדר
(בלי גומי כמו שאני אוהבת!) ובגופיה שאחרי אימון התבררה כלא כזאת מוצלחת(הבד דק מידי מה שגורם לה "לעלות")
מהצד:
קניתי שם תחתונים במבצע, לא שאני כל כך הולכת עם שלמים אבל נו שיהיה, הם היו ממש איכותיים אז לא סירבתי
וקיבלתי מתנה מהממת מידיד טוב שלנו שחזר מרוסיה וזה עבודת יד ואני מאוד אוהבת...
וזהו!
אל תדאגו,
אני בטוחה שבגיהינום יהיה פחות חם:P
נשיקות,
שפחתכן הנאמנה