יום רביעי, 12 בינואר 2011

מוכרות - היחס שלהן והיחס שלנו.


בזמן האחרון עלתה לתודעת הציבור בעיית השירות בארץ. נכתבו הרבה כתבות על כמה שהן נוראיות ואני רוצה לפרוס בפניכן את השנקל שלי בעניין ונחשו מה? אני חושבת שלא רק הן אשמות. מיומנה של מוכרת לשעבר.
תרחיש מספר 1: את נכנסת לסופר פארם שמחת לבב, ויזה ביד, בדרך לבזבז עוד 700 ש"ח מהאוברדראפט שלך על מוצרי איפור וטיפוח שלמעשה כבר יש לך בבית ובשנייה שאת נכנסת לחוט עטים עליך 5 ציפורי טרף צבועות בצבעי מלחמה AKA מוכרות של חברות, הן מציעות לך דברים שמעניינים לך את הסבתא ועל הדרך גם דוחפות כמה עלבונות:"מה לא שמת לב לקמט שיצא לך בתחת?הקרם הזה יעלים אותו!" "איך את לא משתמשת במייקאפ?!העור שלך מזעזע!". בסוף את לא מבינה איך אבל אם את מהסוג החלש את מגהצת 1000 ש"ח במקום ה 700 המתוכננים ואם את מהסוג החזק את תצאי משם עם כאב ראש וחסכון היסטרי.
באופן גורף, מכליל ומכוער - מוכרות בסופר פארם הן הדבר הכי נוראי על פני אדמות(למוכרות חזיות ברשתות ביגוד גדולות שמור מקום לידן בגיהנום) וג'ול - סליחה מראש. אני הייתי בראיון עבודה פעם להיות מוכרנית בסופר פארם ואתן פשוט תמותו מצחוק אם תדעו איזה מבחנים עוברים כדי להתקבל! מבחן ממוחשב של שעות שהוא גם פסיכו-טכני וגם מבחן אמינות. פשוט לא להאמין. מה שהכי עצוב זה שבד"כ הן נראות כאילו חנות של טמבור נשפכה עליהן ואת אמורה לקנות ממישהי כזאת איפור? לא חשבו לעשות להם ימים מרוכזים של ייעוץ תדמית? הלא הן מחוייבות לעשות השתלמויות של החברה! הן פושריות, שקרניות וקרציות ממדרגה ראשונה.
מוכרות בחנויות בגדים מתחלקות לשניים ברמת העיקרון - הסנוביות שלא רואות אותך ממטר כאילו במינימום הן עובדות בחנות של שאנל שממוקמת בשאנז אליזה או מהסוג הנחמד יותר שמתייחסות לקיומך. לפי דעתי(ואני קונה הרבה ומסתובבת המון בחנויות), מוכרות בגדים הן ממש לא כאלו קרציות. בסופו של דבר העבודה שלהן היא למכור והן יכולות להיות מאוד יעילות. אני באמת לא מבינה למה צריך להתעצבן כשמוכרת ניגשת אליך ומציעה עזרה או שואלת אם את מתעניינת במשהו מסויים...זו העבודה שלהן. סביר להניח שאם לא היו מוכרות - אנשים היו קונים הרבה פחות. לאו דווקא בגלל שהיו פחות "דוחפים" להם, אלא כי מאוד קשה להגיע לכל הדגמים בחנות. מה שאסור להן לעשות בתכלית האיסור זה לשקר, לקרוא לי "מאמי" ולהעליב לקוחה. שזה קורה ולא מעט. ראיתי מוכרות שדוחפות חגורה להופעה שממש לא מצריכות אותה, ראיתי מוכרות שבפירוש משקרות לבחורות לגבי בגד שיושב עליהן ובאופן אישי - תמיד כשאני רואה בחורה מתחבטת מול המראה ומוכרת פושרית שקרנית אני אומרת לה בנימוס שהבגד לא מחמיא לה ולמוכרת אני לוחשת ששקרים לא יביאו אותה רחוק. גרוע מזה שמעתי וראיתי מוכרות מעליבות נשים לגבי המידה שלהן או מעירות על דברים שפשוט אסור להן להעיר.
אבל(!) יש עניין של טעם של מוכרות. כמה מוכרות יצא לכן לפגוש שלבושות בטעם טוב? מה האוכלוסיה שבוחרים בד"כ לעבודה הזאת? אני לא יודעת מה קורה במרכז אבל בירושלים 90% הן פרחות לתפארת מדינת ישראל. הן לאו דווקא משקרות לך כשהן אומרות שאת מאמממממממת כשכולך נשפכת מהג'ינס, פשוט במקרה שלא שמת לב הן נראות בדיוק ככה וזה יפה בעיניהן. 
אנקדוטה בנושא: כשעבדתי ברנואר היה אסור לנו להשתמש בפועל ע.ז.ר כשאנחנו פונות ללקוחה, היה אסור לריב על לקוחות והיה אסור לנו לשקר ללקוחה. אבל ללא ספק היו טקטיקות מכירה והן עבדו יופי.
לדעתי מוכרות נעליים הן הכי פחות קרציות עם תודעת שירות מאוד גבוהה. אלא אם את נכנסת לחנות של פרסים במרכז העיר שפשוט אם הסכמת למדוד משהו, אין סיכוי שאת לא תיקחי אותו!!! הם יורידו את המחיר ב 75% אחוז רק שתיקחי.
אבל(!)
הן לא האשמות היחידות בסיפור הזה. כמו בכל עבודה שבה מוכרים - יש יעדים. כשמישהי מגיעה ליעד שלה או עוברת אותו היא מתוגמלת יותר במשכורת. הלחץ למכור בעבודות מהסוג הזה הוא פשוט עצום, התחרות היא בלתי נסבלת וזו תחרות עם מישהו שעובד שני מטר ממך ולא במשרד ממול. חייבים לפתח מרפקים ולפעמים להיות פושרים. כשהתחלתי לעבוד ברנואר היתה שם מוכרת מבוגרת אחת, מזעזעת במיוחד שאחרי שאני לחצתי מספיק - נפטרו ממנה. והיא היתה גונבת לי מכירות ובשבוע הראשון ממש הביאה אותי לדמעות מרוב כעס. הפתרון הוא אצל בעלי החנויות ולא אצלן. כי שהבחירה היא - להיות פושרית ולקבל 35 לשעה או לא להיות ולקבל 21 לשעה, מה הייתן בוחרות?
וכן, כשאין מקפלת בחנות, זה מרתיח שאנשים הופכים את החנות. ותאמינו לי, אנשים יכולים להיות בהמות.
האחראים היחידים על התופעה שמוכרות לובשת את בגדי החנות הם בעלי החנויות שמחייבים אותן להתלבש ככה.
מעבר לזה, גם אנחנו, הלקוחות, אשמות.
לפני שעבדתי כמוכרת חשבתי שזו עבודה ממש ממש פשוטה. גיליתי עבודה, שהייתי חוזרת לבית אחרי 6 שעות על 4. מתי בפעם האחרונה עמדתם 6 שעות ברצף? ולא, הפסקה של 20 דקות שבה את אמורה להתפנות,לאכול ולנשום ממש לא מספיקה. ולקוחות, הן עם לא פשוט בכלל. הנה כמה תופעות שאני נתקלתי בהן.
1. זה מאוד נחמד לבוא עם חברה לקניות, אבל זה מאוד לא נחמד כששתי ילדות בנות 16 מודדות את כל החנות ומצלמות ומשאירות ערמות לקפל. בירושלים יש תופעה שמיוחדת לה - יש חבורות של נערות חרדיות שאחרי הלימודים באות ועושות בלאגן שלא ייאמן ואסור לנו כמוכרות להגיד להן מילה.
2. את כמוכרת מחוייבת לפנות לכל אישה שנכנסת לחנות, לברך אותה לשלום ולהציע שירות(ואגב, יש לקוחות סמויים שהחברות שולחות ואם מוכרת ומנהלת לא עשו את זה, זו בעיה). מי שפגשה אותי יודעת שאני סופר נחמדה ותמיד ניגשתי בחיוך, אמרתי שלום ושאלתי אם מחפשים משהו מסויים. בד"כ קיבלתי חיוך בחזרה, גם ליד ה"לא, תודה". אבל הרבה מאוד פעמים קיבלתי נביחה עצבנית מאוד של "לא!!" מלווה במבטים מזלזלים וכועסים שידעתי בדיוק מה הם אומרים "עוד מוכרת קרציה". ופייר? זה פשוט מעליב. זאת העבודה שלהן להציע את השירות שלהן. בשביל זה הן שם! בבקשה, תשימו לב איך אתן עונות למוכרות. הן בנות אדם בדיוק כמוכן וגם עליהן עבר יום לא קל.
3. הלקוחות שעוברות על כ-ל החנות ופותחות כ-ל חולצה מקופלת. זה אלו שנכנסות שאין להן טעם או סגנון ואז הן פשוט חייבות לעבור על כ-ל הדגמים בחנות וזה סיוט. במיוחד, שתמיד הן נכנסות בערך 5 דקות לפני סגירה אחרי שכבר דיגמת את כל החנות.
4. הלקוחות שמעמיסות את כל החנות על היד ונכנסות למדוד. יש משהו שלמדתי בתור מוכרת שמשמש אותי עד היום בסטיילינג - נשים שמעמיסות לתא את כל החנות - לא קונות כלום. פשוט זה כזה עומס שאין להן מושג מה הן רוצות ומה מתאים ובסוף הן לא קונות כלום. ברנואר החוק היה "מינימום 6 פריטים לתא" אבל(!) לא יותר! גם כשאני עושה סטיילינג אנחנו תמיד מודדות מעט בכל "נגלה".
5. הלקוחות שפותחות את על הערימה של החולצות בשביל למצוא את זו במידה שלהן. הרבה פעמים היינו ניגשות ומציעות שירות כי כשמוכרת עושה את זה היא מוציאה מהערימה את המידה של הלקוחה מראש כשהיא מראה לה את הדגם ולא הופכת את כל הערימה. שמעתי לא פעם את הנביחה "למה אין דגם תלוי?" והיא לא רלוונטית לדעתי. גם כשהיו דגמים מקופלים ודוגמאות תלויות - פתחו קיפולים.
6. בכל חנות יש שולחן קיפולים. יש לקוחות כמוני - שלא נכנסות לתא למדוד אלא מודדות מול המראה בחנות, על הבגדים שלהן. הלקוחות האלו בד"כ כשהן לא רוצות את מה שהן מדדו זורקות אותו איפשהו, ככה לפי האינטואציה. אז יקירותיי, יש שולחן קיפול ואפשר לזרוק את הבגד עליו.
7. הלקוחות הלא מציאותיות. תראו, אני באופן אישי מעולם לא אמרתי למישהי "אין לנו בגדים במידה שלך" כי זה נורא מעליב. אבל לא פעם ולא פעמיים הגיעו לקוחות שהתעקשו להידחס למידה 44 ונראו נורא ומה אני אמורה לעשות בדיוק? היא חושבת שזה נראה נפלא עליה! מה אתן הייתן עושות? זאת סיטואציה פשוט לא נעימה. את יודעת שזה לא נראה טוב אבל היא מתלהבת נורא, אם תגידי לה שזה לא במידה היא תעלב והמנהלת שלך תרצח אותך. 
8. הכי אהבתי את "אני אחשוב על זה". נשים שמודדות חצי חנות, מבלות בה שעה וחצי ואז הן צריכות "לחשוב על זה".

ועכשיו לכמה תמונות!
קניתי פיג'מה מתוקה בחנות עלומת שם, כולה 50 ש"ח! וטרנינג מקסים מ H & O ב100 ש"ח
החלפתי את הסריג שההורים של מר בחור קנו לי לסריג אדום וכך הוא נלבש בשבת אצל ההורים
רכשתי צמיד של נטע לבנה, פליז מצופה זהב 24K. מהמם בעייני!
דאגתי לצלם לכן את המעיל שלי בתמונה טובה. זה השחור הקלאסי שלי, בן שנתיים או שלוש, קסטרו.
וכמה אאוטפיטים ואיפורים לקינוח!
שמלה מגולף, צעיף מH & O, גרביונים מהסופר פארם
סריג מנומר מטי שירט, אקססוריז מקסטרו ומהעיר, חצאית מ H & O, איפור - פלטת הנייקד.
קז'ואל חמים ונעים. איפור - מאק.
ואחרון חביב - איפור מעלף שעשיתי אתמול עם הפלטה של אסתי לאודר שרכשתי מזמן בהנחה מטורפת לגמריי! 100 ש"ח!

עד כאן להיום!
היום בערב אני בשופינג מטורף בממילא. צפו לתמונות ויש לי גם כמה המלצות וביקורות.
אני מזמינה אתכן להצטרף לקבוצה בפייסבוק או להוסיף אותי, אני עושה טיזרים לפני הפוסטים :)
נ.ב
לכל כלבתא בת כלבה שרוצה להגיד שאני מעתיקה פוסטים, שתביא סימוכין לפני האשמות שלה כי אני יכולה לתבוע אותה על החרא שלה. בחיים שלי לא העתקתי כתבה או כל דבר!!!בחיים שלי! רוב הזמן לא יוצא לי לקרוא בלוגים של אחרות כי אני עסוקה מידי.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה