יום שלישי, 8 במרץ 2011

איכות VS מחיר וחיות אחרות


סליחה על ההעלמות, ימים קשים עברו על כוחותינו. מפצה בפוסט ארוך במיוחד!
נחשו מה, אני לא הולכת לדבר על מי לבש מה באוסקר(עוד לפני שנגמר הטקס ראיתי 5 פוסטים של בלוגריות על הטקס...אני מצטערת אבל לכל אחת יש עיניים משלה והיא יכולה לשפוט לבד מה יפה או לא בעיניה, זה לא ממש מעניין מה אנשים אחרים חושבים) וגם לא על הטרנדים לקיץ הקרוב(ניוז פלאש: צבעוניות עזה, תחרות, פרחים וצבעי ניוד. וואו, הופתעתי, נפלתי מהרגליים ממש!)
אני רוצה לדבר על משהו שמזמן לא התעסקתי בו : מה שאנחנו עושות עם הכסף שלנו.  כלומר, על מה בדיוק אנחנו מוציאות אותו והאם זה שווה את ההוצאה. אני חושבת שגם אם הייתי מיליונרית(בכסף, כי כרגע אני מליונרית בתחומים אחרים) יש דברים שלא הייתי בשום פנים ואופן מוכנה לשלם עליהם מחירים מטורפים כמו שאחרות משלמות. יש פה עניין מאוד בסיסי - אני לא פרייארית. אני חושבת שיש פריטים מסויימים שפשוט אין שום סיכוי שאני מוציאה עליהם סכומים ספציפיים. כדאי שאקדים ואומר שמה שכתוב על התווית זה הדבר האחרון שמעניין אותי. הלקוחות שלי יעידו שאנחנו יכולות לעשות שופינג ולעבור בחנויות עלומות שם, ממותגות ושל מעצבים. תלוי בלקוחות. אבל העניין הוא כזה - אם פריט עולה הרבה מאוד כסף, אין ספק שאני אעדיף שיהיה כתוב עליו "נעמה בצלאל" ולא רנואר.
איך אני מחליטה כמה אני מוכנה להשקיע בפריט? יש כמה גורמים שמשחקים פה תפקיד:
1. איכות הבדים והתפירה. ככל שאיכות הבד גבוהה יותר והבגד תפור בצורה טובה וגזור בצורה שמתאימה לי - יהיה לי יותר קל להוציא יותר כסף עליו. ב 95% מהמקרים, בין אם זה מותג עממי כמו קסטרו או חנות מעצבים - זה לא שווה את המחיר ההתחלתי.
2. הייחודיות של הפריט. ובמיוחד - פינאפ. זה לא סוד שיש לי חולשה לפינאפ, לשילובי צבעים עזים, לגזרות שמלות מסויימות.  דוגמא טובה לזה - השמלה שרכשתי בנעמה בצלאל השבוע(תמונות בהמשך). 
3. השאלה של "עד כמה זה ישמש אותי?" אם ברור לי שפריט יחרש - אשקיע עליו יותר.
4. נוחות. אם נוח לי, אני קונה. אם לא נוח וזה פריט חד פעמי אקנה בזול ואם יקר - אין סיכוי.
5. המותג. כמו שאמרתי המותג לא חשוב לי, אבל אם הבחירה היא בין שמלה בינונית באותו מחיר מנעמה בצלאל או מרנואר, זו תהיה נעמה בצלאל.
הפריטים היחידים שמבחינתי כמעט ואין הגבלה להשקעה בהם הם הניצחיים - משקפיים, נעליים, מעילים ושיער. אבל(!) אם את לובשת רק בגדי אלגנט - ראוי שיהיו לך זוג מכנסי אלגנט איכותי מאוד. אם את חולת ג'ינסים כדאי שתרכשי ג'ינס פרימיום כהה בגזרה ישרה. פרט ניצחי. אבל יש דברים שאין סיכוי שאני אקנה במחירים מטורפים(פרנצ'סקה את פה? כפכפים ב 700 ש"ח זה מטורף!)! בכלל, בקיץ יש הזדמנויות רבות למצוא בגדים יפים בזול. 
כמה דברים שמביאים לי את הג'ננה בנושא:
1. מעצבים ישראליים. באמת שיצא לי במקרה מוחלט להיכנס לחנויות של מעצבם רבים לאחרונה ואני מתביישת לקרוא להם מעצבים. גזרות שכל תופרת מכפלות יכולה לגזור, בדים פשוטים, תפירה בינונית לחלוטין ובעיקר - משעמם!!!!! שעמום מוחלט! פשוט לא שווה את הכסף.
2. חנויות "בוטיק". תגידו, אנחנו ממש נראות טיפשות? לייבא בגדים מסין ב 2 שקל ולמתג את עצמכם כ"בוטיק"? אבל כבר למדנו שבישראל זה עובד יופי. ואגב, אם אתם מוסיפים אותי בפייס ויש לכם בוטיק, שלא תעיזו לתייג אותי באלבומים שלכם! חצופים! באופן כללי, לייבא בגדים ולמכור אותם כ"יחודיים" במחירים של נעמה בצלאל, זה מגוחך.
3. מחירי תחילת העונה למול מחירי סוף העונה. בואו נגלה לכם שיעור פשוט בכלכלה - אם שמלה עולה 300 בתחילת העונה ו 100 בסוף העונה, כנראה שהיא מעולם לא היתה שווה 300 ש"ח! תאמינו לי שאף אחד לא מפסיד עליכם ומוכר לכם במחירי עלות.
4. העובדה שאנשים מוכנים לשלם כ"כ הרבה על סתם, שם של מישהו. אני מצטערת אבל אם נעלי איכות ונוחות כמו פלייפוט לא עוברות את ה 600 לנעל, אין שום הצדקה לשלם 2000 ש"ח לנעל אופנה. וזה שיש לכם כסף לא הופך רכישות כאלו לחכמות.
זהו בנושא הכסף. תהיו קונות חכמות! אתן יכולות לפוצץ כסף על מה שבא לכן אבל זו דעתי בנושא.
ונעבור לנושאים אחרים שמציקים לי:
יחצ"נים יקרים, אני לא יודעת אם שמתם לב אבל זה לא עיתון, אלא בלוג. ואתם לא צריכים לנג'ס לי שאני אשלב ידיעה בבלוג על ירידי בגדים לדוסיות או על חנויות מזעזעות חדשות שנפתחו, אני לא עובדת בשבילכם. איך בדיוק אני אמורה להמליץ על מוצרי טיפוח בלי שניסיתי אותם? ובכלל, קראתם על מה הבלוג לפני ששלחצתם על "שלח" במייל? רק חסר שתציעו לנסות מגני אשכים וחוסר הרלוונטיות ירקיע לגבהים חדשים.
קוראות יקרות, רציתי להדגיש את העובדה שאת הבגדים,הנעליים,האקססוריז ואת הכל, אני קונה מכספי שלי(טוב,של אבא ואמא). אני לא מקבלת כמעט מוצרים להתנסות ואם קיבלתי ציינתי זאת. אני לא מקבלת מוצרים מהסיבה הפשוטה שאני נושכת... צר לי לנפץ לכן את הבועה אבל רבות הבלוגריות שמקבלות מוצרים חינם ומסקרות בלי סוף ואני באופן אישי חושבת ש 95% מהביקורות האלו שיקריות. כי תמיד יש "אבל" וכשיש "אבל" חברה לא תרצה שהביקורת תתפרסם או שלא תשלח לאותה בלוגרית שוב מוצרים לסקר. אני כן מוזמנת להרבה אירועים, אבל אני כמעט ולא מוצאת זמן ללכת ולכן אין פה סיקורי השקות ואירועים.
נעבור לתמונות, לפני שתרצחו אותי....
אני יודעת שאמרתי שאני בעוצר. אבל הרי ידעתן שזה לא באמת יחזיק יותר משנייה ורבע(וגם אני ידעתי)
קודם כל נעבור למאורע טראגי שלא סיפרתי לכן עליו... התעצלתי לשלוח את המעיל הלבן שלי לניקוי יבש וכיבסנו בבית בתכנית שמותאמת לצמר שאנחנו מכבסים בה את כל מעילי הצמר שלנו, והוא לא שרד. נעמוד דקת דומייה לזכרו. *עומדת* לא נורא, בעזרת התגבשות ועזרה ווירטואלית, גולשת מקסימה מפורום אופנת נשים נסעה בשבילי למנגו עודפים ורכשה לי מעיל כזה חדש, תודה רבה ל"ניצת הורד"!!!!! אני חייבת לציין לטובה שבמנגו רחובות נתנו לי קייס כזה מיוחד למעיל, מה שלא קיבלתי בחנות רגילה בממילא. בכל מקרה, תפרתי לו את כפתורי הוינטאייג' שקניתי עם אמא. מהפך!
וכמובן שהגיעו (תודו שמהר!) האגס החדשות שלי! המוכר המקסים כתב שהן מתנה ולא שילמתי עליהן מכס! החנות נקראת Fruzzy in USA  ואני מתוודה שאני מתמכרת קלות לאיביי. אין מה לעשות, זה הרבה הרבה יותר זול...גם אחרי משלוח. מאוד קל להזמין בגדים כשיש מידות וזה זול, מיוחד ולא רע. בעיקר כשדובר בפינאפ הפיתוי ענקי. בכל מקרה האגס נהדרות! אין ספק שהאיכות גבוהה בהרבה משל הזיוף שיש לי אבל אני חייבת לציין שהוא לא רע בכלל!!!
גולת הכותרת בערך: שמלה של נעמה בצלאל. סוף עונה, 350 ש"ח. אני חייבת לציין לטובה את השירות בחנות הזו. מוכרות מקסימות, לא נודניקיות... פשוט נהדרות! מה שמאוד הרגיז אותי זה שלשמלה היה חסר כפתור והיו עוד בגדים עם פגמים וזה היה בחנות רגילה. נעמה בצלאל היקרה, עם תמחור כזה הייתי מצפה שפריטים יחזרו למפעל לתיקונים ותפירות גם בסוף העונה.
התחדשתי גם בתספורת שאני לא בטוחה שרואים כל כך בתמונות, אבל הנה... תודה ענקית לחיים המקסים! הספר הכי טוב ביקום!
וכמה אאוטפיטים ואיפורים מהשבוע החולף:
מיחזור בעצם. שמלה: מנגו, סריג:רנואר, חגורה:נעמה בצלאל, נעליים:פלייפוט, גרביונים:אייטץ' אנד אם, עגילים:דוכן בדיזינגוף
שמלה וחגורה מפול אנד בר, גרביונים סופר פארם, פאגס, סריג מרנואר. לאק 404 של ג'ייד.
מיחזור עם אביזרים שונים. שמלת סריג - רנואר, מגפיים מ"גלי". ענדתי עגילים אדומים ושרשרת דובדבנים אדומה. הלק הוא red carpet.

דומה אבל שונה: שמלה מאייטץ' אנד אם, גרביונים מ"לבנבנים" בת"א, צעיף מטאגוומן,פאגס.
ימין: שמלה מגולף, גרביונים ממון, נעליים - פלייפוט.  שמאל: ממחזרת את עצמי ומושפעת ממורן. שמלה וסריג מרנואר, האגס.
הלק שלי לשבוע הנוכחי: גליצ' אנד גלאמור של אורלי ומעליו קראקל שחור של אופי.
לקראת הסוף, אני רוצה לפרגן לתמנון בפתחו במרכז העיר חנות חדהש ויפה ומסודרת שאפילו ראיתי שם כמה דברים מתוקים - מה שלא קרה מעולם! וזו תמונה של שופרא החדש בשלומציון המלכה:
וזה מה שיש כרגע על חלון הראווה של שופרא בהלל וזה מגניב ברמות על!
אני אשאיר אתכם עם התמונות של עמק האלה שפורח באביב שבא עלינו לטובה! בואו לבקר!

שבוע נהדר וחודש טוב!
תגיבו, תרשמו, תלייקקו!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה