יום רביעי, 4 במאי 2011

אני ונסיונות השופינג הכושלים שלי


אז האמת שתמיד הגדרתי את עצמי כמישהי לא כזאת בררנית שלא צריך לעשות יותר מידי כדי לגרום לה לשלוף את הארנק ולשלם על משהו, אבל תמיד היו לי גבולות ברורים לגבי כמה אני מוכנה לשלם על פריט מסויים. למשל בשמלות הגבולות שלי הם: שמלת טריקו או בד זול אחר עד 100, שמלות יפות-מיוחדות עד 300 ושמלות יוצאות מגדר הנורמלי עד 600. אני מניחה שלכל אחת יש את הגבולות שלה וזה בסדר, הגבולות שלי מתחשבים במחיר, איכות הבד, איכות התפירה, המותג(כפי שאמרתי מיליון פעמים:זה לא חשוב לי בכלל!אבל אם כבר אני משלמת הרבה כסף אני אעדיף שיהיה כתוב "נעמה בצלאל" ולא "קסטרו"), מידת הייחודיות של הבגד, מידת ההתאהבות שלי והשאלה הגדולה:"האם זה יישאר כאן עד סוף העונה?" ואני נוטה להאמין שאחרי שבדקנו והבגד מחמיא לנו אלו בדיוק הפרמרטים לבחירה. כמובן, תהיינה ריאליות : איכות התפירה של המעצבים בקום איל פו היא לא איכות התפירה של קסטרו ורנואר ולכן אין צורך לצפות לאותה רמה בטח שלא באותם מחירים.

אני מודה ומתוודה, מאז שהחלטתי לעסוק בסטיילינג ולא להיות סתם מכורה לקניות ולאופנה ונעזרתי הרבה באמא ובספרים, הפכתי לבררנית עוד יותר. באופן כללי הרבה יותר קשה לי לקנות בגדים כשאני יודעת מה מחירי הבדים, כמה זמן לוקח לתפור שמלה כזו או אחרת ורואה בדיוק את אותם בדים בחנויות הבדים! ועדיין, לא ראיתן אותי באיזה עוצר היסטרי במיוחד. כל ההקדמה הארוכה הזאת היא כיוון שהייתי ב 2 ימי שופינג לאחרונה, הייתי במלחה, במרכז העיר, בממילא וכן, לא מצאתי כלום.
אני חושבת שמשהו מאוד רע עובר על רשתות הבגדים, לפחות אלו שאני הייתי בהן. הייתי בזארה, מנגו, טופשופ, רנואר, קסטרו, ניין ווסט, קליגולה, גזית, סטיב מאדן, H & M, לוצ'י, גולף ועוד הרבה חנויות אחרות שאני כבר לא זוכרת. באופן כללי, איכות הבגדים ירודה בצורה יוצאת דופן והמחירים פשוט בשמים! כמעט ולא ראיתי שמלות מתחת ל 350 ש"ח ומדובר על שמלות מאוד פשוטות! טרנדים כמו קולור בלוקינג, שמלות פיפטיז, הדפסי נקודות, הצבע הלבן, בוהו שיק, וסנדלי וודג'  פשוט תורגמו בצורה מכוערת להחריד! והרבה דגמים חזרו על עצמם בחנויות שונות בעיצוב כמעט זהה. מאוד הפריע לי החוסר בכוח אדם. החנויות היו הפוכות כולן, כשעבדתי ברנואר והיה חג כ-ל העובדים ללא יוצא מין הכלל היו בחנות+ מקפלות...אתם לוקחים מספיק כסף על הבגדים כדי להחזיק מספיק מוכרות. וברוב החנויות שהייתי בהן או שלא הודלק מיזוג, או שהמזגן היה על טמפרטורת כפור מתקדמת. שוב, קחו דוגמא מרנואר, בחנות תמיד 21 מעלות. ועכשיו להערות פרטניות שאני מקווה שמישהו יקרא ויעביר הלאה: 
הערה לפני הנביחה - חברתי היקרה ליטל שהיא מידה 38-36 מצאה בגדים ברוב החנויות האלו, אז אולי אני קצת פסיכית. אבל זו החוויה שלי.
רנואר - אני אודה לכם מאוד אם תפסיקו למחזר את אותם דגמים "מצליחים" מעונות קודמות בצבעים שונים. כשעבדתי אצלכם זה מה שדחפתי ללקוחות, אבל בתור לקוחה? אני מתביישת לראות ששמלה שקניתי לפני שנתיים מופיעה שוב בקולקציות שלכם בצבעים אחרים! ואודה לכם אם תסבירו לי את הקשר בין הבגדים בקטלוג ובספר הקולקציה לבין הזבל שנמצא בחנויות.
לוצ'י - אני וקהילת המלאות נודה לכם אם תייצרו בגדים מעל מידה 4. עוד יותר אודה לכם אם תשכרו מוכרות שיש להן יותר מאייקיו בודד. ב 3 שניות שנכנסתי לחנות עטו עליי 3 מוכרות שבלי להתבלבל קראו לי "מאמי", שלושתן היו פרחות מזעזעות שהיו לבושות נורא ואחת מהן לבשה טייץ קרוע. אה ואני ממש אשמח אם תרדו בחזרה לכדוה"א. מי אתם בכלל שאתם מתמחרים בגדים במחירים כאלו?!
מנגו - באמת שקשה לי להבין מה קרה. בתחילת העונה יכולתי לקנות את כל הקולקציה למרות המחירים המופרדים וכרגע, כמעט כלום לא משך אותי ומה שכן משך אותי - לא היה במידה שלי. החנות נראית מזעזע מרוב בלאגן, אין יותר מידי דגמים שמחמיאים למלאות והבדים דיי סמרטוטיים. גם איך זה שבקולקציית החורף והמעבר הייתי מידה M ועכשיו אני נאבקת להיכנס ל L ולא, לא השמנתי.
H & M - כנראה שעד שלא אהיה באירופה לא אבין את ההתלהבות. כרגיל, סמרטוטים בעיקר ואקססוריז לוהטים. אבל לפחות אתם היחידים שיש להם מחירים בהתאם לבגדים!!!קבלו שאפו!
טופשופ - אין ספק שיש לכם בגדים מקסימים, אבל עם המחירים שלכם, אני מעדיפה לקנות 10 שמלות בנעמה בצלאל.
זארה - כרגיל החנות נראית כמו שוק ואי אפשר למצוא את הידיים והרגליים. אהבתי את הצבעים העזים אבל לא יכולתי להתעלם מהצבע החום הדוחה הזה שעוד אתם גוררים מקולקציית החורף, מה נסגר? ומאוד הפריע לי שהיו שמלות מקסימות חזק בגזרת הקולור בלוקינג אבל הבגדים היו כל כך עבים! מי יכולה ללבוש משהו כזה בקיץ?
גולף - האמת שקצת התאכזבתי במציאות. גם אצלכם הבגדים נראים אחרת לגמרי על הקולבים ועל הגוף ממש לא היה יותר מזהיר.
ניין ווסט - אני לא מבינה למה יש בערך חמישית מהדגמים שיש באתר בחנות? למה אין את הדגמים החמים הטרנדיים המגניבים?! למה עוד יש שאריות מקולקציית החורף? ולמה לעזאזל סנדלי וודג' עולים בישראל יותר מפי שתיים מהמחיר שלהם בארה"ב? זה פסיכי! מי שקונה אותם במחיר הזה היא עוד יותר פסיכית!
סטיב מאדן - שאפו על זה שהמחירים כמעט זהים למחירים בארה"ב, אשמח אם תעבירו שיעור לניין ווסט. שמישהו יזכיר להם שאתם באותה רמת מיתוג בארה"ב וכך צריך להיות גם בארץ. בנוגע לקולקציה, למעט וודג' אחד, דיי פיהקתי. מה עם קצת צבעים?
קסטרו - אני ואתם הרי גמרנו מזמןןןןןןן, אבל אני כזאת אופטימית ולא יכולתי לסרב לשמלה המנוקדת בחלון הראווה אבל מסתבר שכלום לא למדתם. מדדתי את השמלה הזו ב 40,42 וב 44. בכולן לא היה מקום לחזה שלי והוא נמעך לחלוטין וקו התפר שמתחת לחזה עבר לי על החזה. כדי לסבר לכם את האוזן: אני אחת הבחורות הכי פרופורציונאליות שקיימות! חזה E75 על מבנה גוף כמו שלי הוא לא גדול אלא בול, מתאים וזה מה שאתם צריכים לקחת בחשבון. לבחורה במידה 42 ומעלה בד"כ יהיה חזה מכובד. והפעם אני חכמה, צילמתי, כדי שכוללללללללללללם יראו איזה חרא של מעצבים, אימומים ותפירה יש לכם!
מרחוק, שימו לב לתפר מתחת לחזה, זו מידה 42.
בתקריב עם ציור של איפה שהתפר אמור להיות
ומהצד(אפשר לראות גם שהמותן נמוכה לי, אבל לא נהיה קטנוניים)
ופה נכנס סיפור האהבה שלי עם איביי.
אני לא יודעת אם אתם זוכרים אבל את ההזמנה הראשונה שלי עשיתי אחרי עצבים שלא מצאתי מגפיים, הזמנתי UGG חדשות דנדשות והייתי בעננים שהן הגיעו ועדיין אני סופר מרוצה על ההחלטה הזאת! מאז יצא לי כמה וכמה פעמים לחמוד בגדים, בעיקר שמלות פיפטיז מדהימות! תקופה ארוכה חמדתי שמלת דובדנים משגעת ולא העזתי להזמין כי פחדתי מהמידות. כשהיא היתה במבצע לא יכולתי להתאפק, מדדתי בס"מ, תרגמתי במחשבון לאינטץ' והזמנתי אותה במידה XL 16 בריטית. שעה אחרי ששילמתי קיבלתי הודעה שהחבילה נשלחה אליי ואחרי כמה ימים שלא ראיתי מה מספר החבילה פניתי למוכרת, קיבלתי תשובה מהירה באותו יום, אדיבה ונחמדה ברמות מקסימות! היא שלחה את מספר החבילה וכבר טרחה בשבילי וביררה היכן החבילה והיא כבר הייתה בארץ. שלחתי לה הודעת "תודה רבה" וקיבלתי תגובה אדיבה להפליא של "אין בעיה, תשאלי מה שאת רוצה וכמה שאת רוצה, תפני אליי עם כל בעיה". אחרי יום היא הגיעה ואני מאוהבת ברמות היסטריות! היא עלתה 180 עם משלוח, הבד שלה 100% כותנה אבל עבה ואיכותית, תפירה מעולה, הסאטן בחגורה ובכתפיות טוב דיו. היא טיפה רחבה לי במותן ובחזה מה שיוצר כיווצים במותניים ובעיקר בגב, אבל כיוון שחזרתי להתאמן בראבק אני עדיין לא אצר אותה. תמונות תכף אבל קודם כמה תובנות:
1. איביי זה לא כזה מפחיד כמו שחושבים. וכשמזמינים משהו כ"כ יפה במחיר כזה, שווה לקחת את הסיכון שמקסימום זה יהיה קצת קטן.
2. חוקיי הברזל שלי: קונים רק ממוכרים שיש להם 98% פידבק חיובי ומעלה, עדיפות ל top rated sellers, רק בגדים/נעליים חדשים ולבדוק גם באיביי אנגליה.
3.מוכרים וירטואליים עשויים להיות נחמדים ברמות היסטריות פשוט. מה שבטוח, הם יותר אדיבים מהעלוקות בארץ.
ועכשיו אתן לכן להזיל קצת ריר:
עם נעלי עקב לקה שחורות. מימין - רגיל ומשמאל כשאני מחזיקה את עודפי הבד ביד
ועם הוודג' האהובות עליי ובלי חגורה, קצת יותר יומיומי
ואי אפשר בלי קלוזאפ על המחשוף בשמלה כזאת...
ועכשיו קצת אאוטפיטים ועניינים:
מה שלבשתי לפגישה עם לקוחה רק שהחלפתי לאגס כי ירד גשם. גופיה ממנגו, חצאית וסריג של רנואר, גרביונים ממון, נעליים של פלייטפוט. האיפור היה מעושן קליל.
משהו ששכחתי מהחג, שמלה של שולי מלפני שנתיים שקניתי לחתונה של אחי, חגורה של נעמה בצלאל, עגילים אדומים מאיפשהו ונעלי העקב הראשונות שלי!
שמלה של רנואר מלפני שנתיים, עגילי פלסטיק מאיפשהו, איפור קורלי-כתמתם שנבלע ווודג' של סכו עור מהקיץ שעבר.
שמלה מתחילת העונה מרנואר, שיער חדש דנדנש מחיים הספר(קצר היותר, מדורג יותר, גוונים בחום בהיר ונחושת. היה כיף לא נורמלי כרגיל! אהבהההההההה חיים!), איפור שגנבתי מקסניה, וודג' של סכו עור מהקיץ שעבר.
השבוע בן זוגי המהמם חגג יום הולדת 23, מיחזרתי את האאוטפיט הבא: שמלה של גולף, גרביונים ממון ונעלי עקב של פלייפוט. האיפור של קסניה.

כן, כשאין זמן ותאורה טובה בבית מצלמים באוטו!
ועם המהמם שלי :)

ציטוט השבוע: חיים הספר על הציצים של אורית פוקס: "אין מקום באנושות לדבר כזה"

נ.ב
אני רוצה להודות לבלוגרית מסויימת(אני קצת יותר חכמה, לא מתכוונת לפרסם אותך ואת בלוג "האופנה" שלך) שטרחה לפרסם צילום מסך של תגובה שבה כתבתי מה דעתי עליה כבלוגרית ובת אדם(תנחשו!) בתור פוסט שלם בבלוג שלה(כן, אני רצינית. גם לי יש צילומי מסך!איזה קטע שגוגל רידר זוכר גם מה שמוחקים!), מה שהביא לבערך 30 כניסות לבלוג שלי דרך שלה(מה זה אומר על הסטטיסטיקות שלך?) ואני רוצה להודות לה על טוב ליבה שטרחה למחוק את הפוסט כי הצטברו תגובות שליליות עליי וכאב לה הלב עליי... ממש תודה יקירה! את כזאת בחורה טובת לב ומלאת רחמים! NOT! את יכולה לדחוף את הרחמים שלך, לפרסם מחדש את הפוסט ולקפוץ לי! אם זה לא קשה, אז בו זמנית. ותכיני קפה, נטול, חלב דל לקטוז, כפית אחת של סוכר חום. :P הייתי שולחת לך את זה בהודעה אישית אבל חסמת אותי מהפייסבוק שלך וכי את עוקבת אחריי הבלוג שלי תיארתי לי שככה יהיה יותר קל לתקשר איתך...

וכדי לסיים במשהו מתוק וחיובי,
חברתי היקרה עד מאוד ליטל מינקין שהיתה עורכת מוזיקאלית בגלג"צ החלה לכתוב ביקורות על דיסקים באתר מוזיקה, לליטל יש טעם משובח והיא כותבת נהדר! והנה לכם ביקורת ראשונה:
 http://magazine.ilovemusic.co.il/adele-21/

עד כאן להיום יקירות שלי! 122 מנויות לבלוג! אוהבת אתכן!!!!!!!! :)

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה