יום חמישי, 15 בספטמבר 2011

16 המתוק (או שלא!)


הפוסט הזה מוקדש לנערות, באשר הן!
ואם אתן לא נערות, אתן מוזמנת להפיץ בכל דרך שבה זה יגיע לנערות. נערה מבחינתי זה מגיל 12 עד 20. אני יודעת שיש כמה כאלו שקוראות בבלוג בצורה קבועה וראיתי לינקים אליו מסתובבים בפורומים של נערות, אז אני יודעת שזה יגיע לפחות לחלק מכן...
כנראה שאני באמת מזדקנת אם אני מרגישה צורך להטיף לדור הצעיר לא? אבל דחף את הפוסט הזה חופש גדול בבירה, כמה כתבות על ילדות דוגמניות שמדגמנות כמו שאני בגילי לא הייתי מעיזה ועוד כמה כתבות על ילדות שמתעקשות ללבוש בגדי חשפניות ללימודים.



ילדות יקרות,
אני יודעת שזה מעצבן שקוראים לכן ילדות, גם אני הייתי מתעצבנת, אבל האמת היא שאתן ילדות. וגם אני עדיין קצת ילדה, אולי כשאני אתחתן, אולי אז אהיה קצת פחות ילדה. אני חושבת שהגיל הזה שאתן נמצאות בו הוא בכלל לא כזה מתוק כמו שטוענים.נכון, יש הרבה זמן פנוי והרבה פחות דאגות (אין שכר דירה, שכר לימודים, כסף נועד לביזבוזים בלבד) אבל יש גם הרבה בלבול והרבה חוסר ביטחון עצמי.
אני נוטה להאמין שכמעט כולם בגילכן, הם חסרי ביטחון. ובד"כ, זה חוסר ביטחון מוצדק. אנחנו ממש לא בשיאנו בגיל 16. אני בגיל 15 בדיוק הורדתי את הקוביות מהשיניים, לגוף שלי הייתה צורה מוזרה, עדיין היה לי את ה baby fat על הפנים, אני זוכרת שהרגשתי כמו היצור הכי מכוער ביקום. בשלב הזה התחלתי להתאפר, כי האמנתי שזה הופך אותי ליפה יותר וכי זה היה נוראי פריקי וקשוח מצידי לשים טונה של שחור בעיניים. בגיל 16 הבנתי שהציצים שלי זה משהו יפה שגם יכניס אותי לכל מקום אז התחלתי ללבוש מחשופים יותר עמוקים. וזה חיפה על חוסר הביטחון העצמי שלי.
והיום, כולה 5 שנים אח"כ אני מסתכלת על תמונות וחושבת שהייתי ילדה מתוקה נורא, עם יותר מידי איפור ומחשוף עמוק מידי.
והרבה פעמים אני רואה אתכן ברחוב או בפייסבוק וחושבת שאולי אתן מרגישות בדיוק ככה, או אולי, אף אחד לא הסביר לכן מה הלבוש והאיפור שלכן מייצג וכמה לא טוב זה נראה.

לבוש

אני חושבת שהלבוש שלננו מייצג אותנו ומחצין משהו שאנחנו רוצים להגיד על עצמנו. אני לא אפרט לכן על מבנה גוף ומה כל אחת צריכה ללבוש כי יש בשביל זה פוסטים שלמים שכתבתי שמיועדים לנשים בכל הגילאים - גם לכן.
מה שאני הולכת לכתוב זה בעיקר מה אתן לא צריכות ללבוש, איך אתן לא צריכות להתאפר ולהסביר למה.

עדר: בגיל העשרה תופעת העדר היא חזקה מאין כמותה. כלומר - כולכן מתלבשות פחות או יותר אותו הדבר. הולך גזרה נמוכה? כולן עם גזרה נמוכה. הולך גבוהה? כולן עם גבוהה. הולך סקיני? כולן עם סקיני. זה שאתן נערות לא אומר שאתן יכולות ללבוש מה שאתן רוצות ומה שכולן לובשות. מעבר לזה שזה משעמם ומגוחך שכולכן נראות אותו הדבר וכדאי לפתח חשיבה עצמאית ומודעות עצמית מעכשיו. יש לכל אחת מבנה גוף אחר מהשנייה ואתן צריכות להתלבש בהתאם למבנה הגוף שלכן ולא של חברתכן הטובה ביותר. אני לא אומרת שרק רזות יכולות ללבוש סקיני או חצאיות מיני  - תראו אותי! אני לא רזה ואני לובשת הכל כמעט, אבל יש בנות שלא יכולות ללבוש את הדברים האלו. ויותר חשוב מזה - לכל אחת יש את המידה שלה, אין צורך לנסות להיכנס לבגדים שקטנים עליך, זה נראה פשוט נורא.

סקס אפיל:
המבוגרות ביניכן אולי באמת רוצות להחצין סקסיות, מיניות, וזה בסדר (זה גם בסדר לעשות סקס, לצפות בפורנו ולאונן. כל עוד אתן באמת רוצות את זה, באמת מוכנות לזה, יודעות כל מה שצריך לדעת על זה ושומרות על עצמכן) אבל יש גבול שעובר בין להיות סקסית לבין להיות זנותית וצריך לדעת מהו. הצעירות שביניכן לא באמת רוצות להיות סקסיות ולא מבינות שזה מה שהן מחצינות. השילוב של נערה צעירה ואודם אדום או מכנסונים קצרים מידי הוא שילוב שעלול למשוך אליכן הרבה מאוד צרות.  אתן חושבות שאודם אדום זה סתם מגניב ואופנתי? הגבר שעובר מולכן ברחוב מקבל מסר של סקס. אתן חושבות שמכנסונים זה נוח? אולי, אבל זה גם סקסי, מאוד. ולא, את לא "רק" ילדה. היום רוב הנערות בגיל 15 (אם לא 13) מתהדרות בגוף מפותח, נשי, ובגדים כאלו משדרים מיניות. באופן כללי אני חושבת שמכנסיים קצרים שאורכם קצר יותר מאורך חצי הירך זה משהו שעובר מגבול הסקסי לזול. ולצערי, רוב הבנות שלובשות ברחוב מכנסיים קצרים מידי (לפעמים אני ממש רואה חלק מהישבן בחוץ, את הירכיים הפנימיות הרכות) הן ילדות, נערות. אני אישה ואני לא יכולה שלא להסתכל עליכן, אז מה עם גברים? אפשר לגמרי להיות אטומים ולהגיד "אז שאף אחד לא יסתכל" אבל כולנו יודעים שזה לא עובד ככה בחיים האמיתיים. לאף אחד אסור לגעת, לאף אחד אסור להעיר (למרות שזה לא בדיוק קורה, אבל ניחא) אבל אנשים מסתכלים, וכשאת חושפת כל כך הרבה, את צריכה לקחת בחשבון שיסתכלו יותר.

ברומא התנהג כרומאי :
אתן חייבות ללמוד להתאים את הלבוש והאיפור שלכן למקום שאתן הולכות אליו. זה ממש מגוחך לראות ילדות בנות 15 נוסעות באוטובוס ללימודים עם איפור מלא וכבד. זה גם מזעזע לראות נערות הולכות ללימודים בטייץ וחולצת בית ספר. אני מבינה שטייץ זה נוח, אבל אתן צריכות להבין שרואים לכן את השחלות. חולצות בי"ס הן קצרות ודרך הטייץ רואים בברור את התחת שלכן, את המפשעה, את איבר המין שלכן! ואם אתן חושבות "אז?" אז תחשבו איך הייתן מגיבות עם כל הבנים שאתן מכירות היו לובשים טייצים והייתן רואות להם את "החבילה" דרך הבגדים... קודם כל, הייתן מסתכלות על זה... והבנים שלומדים איתכן מסתכלים על זה, עליכן. זה כמו ללכת בלי בגדים מבחינת נער בגילכן! ההורמונים משתוללים ותהיינה בטוחות שאתן תהיו בראש שלו בפעם הבאה שהוא יפנטז על סקס. עכשיו, אתן באמת רוצות להיות שם? וילד בגילכן עוד בסדר, אבל מורה שלכן? תיגעלו, כן, יופי. אולי לא תלבשו את זה יותר!
בכלליות, בי"ס זה מקום מכובד שהולכים אליו בשביל ללמוד(אמורים, אם אתן לומדות או לא זאת בעיה שלכן) וכמו שלא הייתן הולכות למסיבה עם פיג'מה, אתן לא צריכות ללכת לבית ספר כאילו זאת מסיבה או חוף הים. חוקים שאומרים לכן להוא עם מכנסיים באורך חצי הירך, חולצה עם שרוולים ובלי מחשוף ועם נעליים שהן לא כפכפים הם לא חוקים של דוסים. הם חוקים של מקום מכובד. בית הספר מגן על כבודכן יותר ממה שאתן מגנות עליו לפעמים.
רוצות להתלבש כמו נערה עובדת? בזמנכן הפנוי. לא בבית הספר.
אני למדתי בבית ספר דתי באמת, לבשתי חצאיות עד הברך, חולצות 3/4 בלי מחשופים בכלל והצלחתי עדיין לבטא את עצמי ולהיות מקורית ופריקית לתפארת אחי הגדול, אז תאמינו לי, הכל אפשרי.
שיער
לשיער של בנות עשרה יש נטייה להראות רע. הסיבות לזה הן כאלו לדעתי:
1. אתן נוטות להשתמש בחומרים זולים לשיער ובעיקר בהרבה קרם לחות מה שגורם לשיער להראות שמנוני ודביק. המתולתלות הן הכי אומללות בהקשר הזה (שיראל, תפסיקי לשים ג'ל כשאת אוספת את השיער!!) בעיקר כי הן לא יודעות שיש גלייז ומוס ואלו חומרים הרבה יותר טובים. המראה הרטוב לא נראה רטוב, הוא נראה שמנוני. ושמנוני נראה לא חפוף, לא נקי ולא טוב.
2. אלו שלא שמות חומרים נוטות לעשות פנים והחלקות ואז קורים כמה דברים: השיער נראה חלק מידי, "מקלות", השיער נראה שרוף כי פנים זה שורף ואתן לא מסתפרות מספיק, או שאתן כמובן לא עושות פן כל יום ואחרי 2-3 ימים השיער נהיה שמנוני ודוחה. ההמלצה שלי, אם אתן ממש לא יכולות לסבול את השיער במצבו הטבעי, זה לבקש מההורים החלקה ליום ההולדת. ולעשות במקום באמת טוב.
3. הפריקיות והמאגניבות ביניכן צובעות את השיער כל שני וחמישי. צבע מייבש את השיער ואם צובעים הרבה ממש הורגים את השיער. כדי לשקם שיער צבוע צריך לגזור אותו. אם אין לכן ברירה (משמע, אתן מאפירות מוקדם ממש, ויש כאלו) פשוט תשמשו הרבה במסכות טובות שיעניקו לשיער לחות. אני חושבת שלנערות הכי יפה לעשות גוונים שבהירים בטון או שניים מהצבע הטבעי, לא יותר מזה.
4. זה שאתן נערות לא אומר שאתן יכולות לספר את עצמכן ולצאת מזה בשלום. תמצאו ספר טוב, ופעם ב 4 חודשים תוציאו 200 ש"ח על תספורת טובה. בינינו? אתן מוציאות הרבה יותר מזה על איפור, טיפוח ובגדים כל חודש. ושיער זה הרבה יותר חשוב, כי זה על הראש שלכן יום יום ואי אפשר להשאיר אותו בבית או להחליף כשלא בא לכן עליו יותר...
איפור

באופן כללי, יש לנערות נטייה לשים יותר מידי איפור. אני דיי בטוחה שזה נובע מהרצון להיות נשית, אבל לרוב זה פשוט נראה כמו ילדה ששיחקה עם האיפור של אמא שלה. אז כמה דברים:

באור יום, לבי"ס - רצוי שתתאפרי עדין מאוד. לרוב הנערות צריך להספיק השילוש הקדוש - מסקרה, סומק וגלוס. לא חסרים סרטונים שמסבירים איך להתאפר בעדינות ביום יום. הנה, אחד שלי, למתחילות. אתן יכולות לוותר על שלב המייקאפ. אני גם מסבירה שם למה כדאי שתוותרו על העיפרון השחור בתוך העין...   http://www.youtube.com/watch?v=EiBJJyrcKqU
אם יש לכן עור בעייתי עם אקנה ואתן חושבות שמייקאפ עוזר לכן להסתיר אותו כדאי שתדעו שהוא לא. מייקאפ על אקנה נראה כמו גושים מזעזעים ופשוט מגעילים. אתן גם חונקות את העור וזה דבר גרוע לעשות לעור שגם ככה סובל.

בערב אתן יכולות להתאפר איפור מלא וגם איפור כבד. רק חוק אצבע חשוב - צריך לדעת איך להתאפר לפני שמתאפרים. זה לא תקף רק לנערות, אלא לכולן. אם אתן לא יודעות להתאפר, תתאמנו בבית בערב עד שתגיעו לתוצאה הרצויה. לפני זה? עדיף לא להתאפר מאשר להתאפר גרוע...
ולדעתי, שפתון אדום זה פשוט לא עובד על נערות. אני חושבת שלבשתי לראשונה שפתון אדום בגיל 19.
היום כל הידע פשוט מונח לו ומחכה שתקחו! יש סרטונים מעולים, מדריכים מצויינים, פשוט צריך לראות ולתרגל, זה הכל. הערוץ שלי נראה לי דיי ידידותי למשתמש.
הערוץ:
 http://www.youtube.com/user/Zorikit?feature=mheeסרטון חשוב על טעויות איפוריות:
 http://www.youtube.com/watch?v=TRSUb3uwGBo&feature=channel_video_title

רשתות חברתיות, אינטרנט ותמונות

בגיל 16 עשיתי הרבה דברים מפגרים, ביניהם להעלות תמונות לאינטרנט שלא צריך להעלות. יש משהו שרוב בני הנוער לא כל כך מבינים וזה שהאינטרנט זוכר הכל. זה אומר שגם אם העלתם משהו ומחקתם אותו, אתם רק חושבים שמחקתם אותו. מישהו עם מספיק ידע ורצון ימצא גם את מה שמחקתם. ואולי עכשיו זה לא נשמע נורא, אבל כשתרצו להתקבל לעבודה וימצאו תמונות שלכם שיכורים ועירומים מגיל 16 זה יהיה ממש לא נעים.
אם יש לכם חשבון פייסבוק, מקושרים, גוגל + כדאי שיהיו לכם הגדרות פרטיות טובות. שלא כל אחד יוכל להביט בכל התמונות שלכן ובמה שקורה על הוול(קיר) שלכם ובבקשה, תפעילו שיקול דעת לגבי התמונות שאתם מעלים.
האינטרנט הרבה יותר פרוץ ממה שאנחנו חושבים, יש לכן מצלמת רשת? אתן יודעות שבקלות כל אדם עם ידע יכול לפרוץ ולצפות בכן דרכה?
וגם תחשבו על איך שאתן מצטלמות... לפעמים נדמה לי שאתן מחקות פוזות של דוגמניות ואתן לא מבינות כמה זנותי זה נראה מהצד... מבליטות ישבן וחזה, נשענות אחת על השניה, על קירות, על עצים. זה לא נראה טוב וזה אומר דבר אחד "סקס".
אני חושבת שבגיל הזה יותר מחפשים אהבה מאשר סקס.
והבעיה היא שאנשים שאתן לא מכירות רואים את התמונות ויכולים להבין משהו אחר לגמרי, שאתן לא רוצות שיחשבו עליכן.
קצת תמונות, כי אפשר בלי...
קצת שלי מגיל העשרה, וקצת של נערות אחרות שאני אוהבת :)

1. ילדה, תסגרי קצת את המחשוף.
2. מי זוכר את מכנסי ציפי? חרשתי את הזוג הזה, וזה הבגד הנוסטלגי היחידי שיש לי. עד היום הוא עולה עליי.

התמונה הבאה חשובה בהקשר של כל מי שחושבת שהיא אישה כי יש לה ציצים ותחת. בתמונה הזאת פשוט רואים רק זה שיש לי ציצים ותחת פשוט לא הפך את הגוף שלי לגוף של אישה... בקושי יש לי מותניים, הגוף שלי עדיין לא קיבל את הקימורים שלו בכלל, אני נראית קצת מלבנית D:



וכמה ילדות עכשיוויות שאני נורא אוהבת:

קודם כל, האחיינית המדהימה שלי - שיראל, ואחותה המשגעת עדן. בנות 16 ו 14.

איפור נערות משגע!

אין ספק שעדן היא זו שירשה ממני את החספוס!
וקצת ביחד :)

ויש איזו נערה, שהיא כמו אחותי הקטנה... והיא דוגמא ומופת לאיך שנערה יכולה להתאפר מדהים! עדי :)
וקצת סלבס שיש מה ללמוד מהם:

טיילור סוויפט
קצת מגוסיפ גירל - סדרה שפשוט מעולה ללמוש ממנה להתלבש ולהתאפר בגילאים האלו ובכלל!
טיילור מומסון לפני שהיא הפכה לזונה!

ג'סיקה משהו-שאני-לא-יודעת-איך-מעברתים
בלייר הו בלייר
ודקוטה פנינג, שזה פשוט מופלא להסתכל על איך שהילדה המעצבנת גדלה להיות נערה מדהימה!
ואתן יודעות, מסתבר שגם ריהאנה היתה פעם נערה יפייפיה ומתוקה
אלו העצות שלי מבחינה חיצונית.
אבל מה שבפנים חשוב אפילו יותר...
מה שאני הכי זוכרת מגיל העשרה שלי זה את תחושת הלבד העצומה ואת שברונות הלב שהגיעו בגלל בחירות שגויות. תמיד הייתי שונה, עברתי המון בחיים שלי(בניגוד למה שאנשים נוטים לחשוב, אני רחוקה שנות אור מתדמית ה"כפית זהב בפה") בגיל מאוד מוקדם וזה גרם לי להיות מאוד זקנה. והחבר'ה שסביבי שמו לב ולא פעם אמרו לי "את זקנה"... גם הייתי פריקית, אהבתי רוק ומטאל והייתי תקועה במושב שכוח אל שלא היה בו עוד נער או נערה כמוני ולמדתי בפאקינג בית שמש... ולחזור בשאלה כשאת לומדת באולפנא, זה בטח לא הופך אותך למקובלת. זה הפך את זה למאוד לא קל עבורי. תמיד הייתי האאוטסיידרית, אף פעם לא הרגשתי שייכת עד שהגעתי לאוניברסיטה. החברים שכן היו לי, היו מבוגרים ממני ולא היו מבית הספר, הם היו אנשים שהכרתי באינטרנט, בפורומים. חלק מהאנשים האלו הם החברים הכי טובים שלי עד היום, חלק אחר זה אנשים שהלוואי שלא הייתי מכירה...
הבדידות והבגרות הזאת דחפה אותי ודוחפת נערות צעירות לצאת עם גברים מבוגרים ותרשו לי להגיד לכן משהו גורף: אם את בת 16 וגבר בן 23 ומעלה מעוניין לצאת איתך, משהו ממש לא בסדר איתו. וגם אני חשבתי ש"לאהבה אין גיל" וכל החרא הזה... זה נכון מעל גיל מסויים. אבל את תלמידת תיכון פעורה, והוא אחרי צבא, מתחיל ללמוד, עובד, אם הכל בסדר איתו - אין לו מה לחפש אצלך. חוץ מזה שאת תמימה, מאמינה באהבה, כוסית ואת תתאהבי גם בעציץ אם הוא ידבר אליך מספיק יפה וכנראה, גם תשכבי איתו.
הייתי חסרת ביטחון, הייתי לבד, ימי ההולדת שלי לוו בחרדת "הקיץ של אביה" והבחירות שלי בגברים היו פשוט איומות, אני תמיד אומרת שאלכס הציל אותי מעצמי ואני פשוט מודה לאלוהים ששלח לי אותו בדיוק בזמן, כי אני לא יודעת איפה הייתי היום.
הדבר היחיד שיש לי להגיד לכן הוא: זה משתפר, זה נהיה יותר טוב. גיל ההתבגרות הוא קשה, לצערי הרב להמון בני נוער הוא קשה מנשוא וזה מוביל למחשבות אובדניות וזה הוביל גם אותי לשם, אבל קודם כל שתדעו: זה משתפר, זה באמת משתפר. ויותר חשוב: אתם לא לבד. לא באמת. סביר להניח שממש לידכם יש מישהו שמרגיש את אותו הדבר, אתם פשוט לא יודעים את זה. ואם את רוצים לדבר עם מישהו שלא מכיר אותם, יש תמיד את הפורומים ואת מרכזי התמיכה כמו עלם.
ואני אשאיר אותכם עם כמה סרטונים של פרוייקט טרבור, It gets better
ג'סיקה מטרו בלאד:   http://www.youtube.com/watch?v=i0miLYq4qBc
מקווה שנהנתן :)
נ.ב
העלתי טוטריאל חדש ליוטיוב שלי(נערות, אל תעשו איפור כזה באור יום ואתן יכולות לוותר על האודם האדום ולשים גלוס) הוא בשני חלקים כי אלכס התקשר באמצע.
חלק ראשון: http://www.youtube.com/watch?v=bzY7D8xc8GE&feature=channel_video_title
חלק שני: http://www.youtube.com/watch?v=flt1CpoPdzY&feature=channel_video_title
והתוצר המוגמר...

4 תגובות:

  1. איך את שכל הזמן מדברת על לתמוך בנשים אחרות ולקבל וכד' מוציאה את המשפט הזה על טיילור מומסן שאני לא ממש יודעת מי היא (היא זמרת גותית סטייל או משהו, לא?) אבל אני בספק אם היא באמת "זונה"... זה לא נראה לך ממש לא במקום לקרוא לה ככה?

    השבמחק
    תשובות
    1. את מצליחה להבין שהפוסט הזה נכתב לפני 6 שנים בכלל? יש לך מושג בכלל כמה תפיסת עולם של אדם משתנה מתחילת שנות העשרים שלו לסופן? כמה המודעות הפמיניסטית שלי השתנתה?
      בוודאי שזה לא בסדר.
      לעולם לא הייתי כותבת דבר כזה היום, על אף אישה. אני לא יכולה לשבת ולערוך 300 פוסטים בבלוג ואני גם לא מאמינה בזה, אלא בכך שמי שמתעניין ישים לב בעצמו כמה השתנתי וגדלתי בשנים שעברו מפתיחת הבלוג...

      מחק
    2. ואני אוסיף ואכתוב לך שיש כאן דברים שכתבתי שממש מביך אותי לקרוא וסוטרים לחלוטין את תפיסת עולמי. גיבוב שטויות, אני בעצמי זנותית לפי הדברים שכתבתי כאן. אבל זו המחשה מעולה לאישה צעירה שהייתה מושפעת מאוד מתפיסות חברתיות ולכמה שמאז השתנתי והחכמתי.

      מחק
  2. האמת שלא שמתי לב מתי נכתב הפוסט, אני שמחה לשמוע שתפיסתך השתנתה! אני לא מגיבה בדרך כלל, זה פשוט תפס לי את העין. הכל טוב!

    השבמחק