יום רביעי, 16 בנובמבר 2011

אאוטפיטים, התחדשויות ו"יש לי מה להגיד על זה!"


מה קורה יקירותיי? הגענו כבר ל 221 מנויות, והטראפיק עומד על 3000 כניסות בשבוע, שזה פשוט מטורף לחלוטין. בחיים שלי לא חשבתי שזה יגיע למצב כזה, בחיים לא חשבתי שיש כל כך הרבה אנשים שמתעניינים בשטויות שיש לי ולפה הגדול שלי להגיד  אז קודם כל זאת הזדמנות ממש טובה להגיד תודה רבה לכן, כי אני כותבת בשבילכן! וזאת הזדמנות להגיד לכן שאני לא צוחקת כשאני מבקשת מכן רעיונות לפוסטים ותגובות - עדיין לא קרה שביקשו ממני פוסט שלא נכתב ועדיין לא הגיבו לי ולא הגבתי בחזרה. אני מאוד נהנית מהתגובות שלכן, בין אם זה פירגון ובין אם מדובר בהצעות לייעול, שיפור או ביקורת (להגיד לי שאני נראית כמו חבית זו לא ביקורת). זאת הזדמנות גם לבקש שאם בא לכן לפרגן - אשמח שתפרסו לינק לבלוג בפייסבוק שלכן או איפה שבא לכן, אבל באמת - בכיף, לא חובה ובלי לחץ, רק אם מתאים לכן :)



הפוסט נוצר בעצם מתוך הצעת ייעול של קוראת שאמרה שהיא חושבת שהפוסטים ארוכים מידי כפי שהם ואולי כדאי לחלק אותם לפוסטים היותר "מעשיים" / "הדרכתיים"/ עם נושא ולפוסטים עם אאוטפיטים, התחדשויות שהם גם יותר אישיים ולדעתי זאת גם תהיה הזדמנות ככה להגיד מה אני חושבת על כמה דברים שהם "חדשות האופנה". חשוב לי להבהיר - עדיין יהיו תמונות שלי בפוסטים ההדרכתיים שמדגימים את מה שאני מדברת עליו בפוסט. גם לעשות דבר כזה משמעותו לקצר לכן את זמן ההמתנה בין פוסט לפוסט(למרות ש...ההמתנה זה קצת כמו משחק מקדים, או טיזינג, לא? מענה, אבל עינוי טואוב! :)) ולהוריד מעליי את הלחץ של "איזה מדריך לכתוב?!" למרות שבתכלס כבר יש לי רעיונות במגירה...אז יותר "מתי אני אכתוב את זה?!" המדריכים שאני כותבת לכן הם הפוסטים התובעניים ביותר, לוקח לי שעות לצלם, למצוא תמונות, להעלות אותן. זה לא אומר שיהיה סדר "אחד כזה ואחד כזה" - זה פשוט יקרה מידי פעם. רבות מכן נמצאות בפייסבוק שלי ורואות את האאוטפיטים ביום שבו אני מצלמת אותן, אז לא בא לי לשעמם.
אני אתחיל ממשהו אישי יותר, ככה בינינו(אני, אתן וכל הרשת) אני אספר שעוברת עליי תקופה. אני בכוונה לא כותבת "קשה" כי זה לא קשה, פשוט עובר עליי משהו. אם אתן לא יודעות, התחלתי את התואר השני שלי כשאני צריכה עדיין להגיש סמינר ופרו סמינר של הראשון וזה מלחיץ אותי מאוד. מלחיץ אותי שכל כך הרבה אנשים מאמינים בי, מלחיצה אותי הפרפקציוניסטיות שלי, אני פשוט מפחדת לאכזב אותם ואת עצמי. תמיד הייתי מאוד בטוחה ביכולות שלי מבחינה אקדמית, שכלית. ואיפשהו אני קצת מאבדת את זה. מגישה עבודות בידיים רועדות ומתפלאת מהציונים הגבוהים.
אני ואלכס(בעלי לעתיד) רכשנו אוטו לא מזמן וזוהי מעמסה כלכלית שאנחנו עומדים בה - אבל וואלה, מפחיד החיים האלו של המבוגרים.
ועובר עליי משהו לא טוב עם הגוף שלי. אני לא יודעת אם אתן זוכרות שהייתי חולה מאוד לפני כמה חודשים אבל זה הוביל להשמנה, קטנה אבל כזו שאני מרגישה. אני מנסה נואשות לרדת בחזרה, אולי מנסה יותר מידי חזק כי אני קצת תקועה. שלשום בערב מצאתי את עצמי עם דמעות בעיניים מרוב שהכל הרגיש לי לא טוב עליי וידעתי שהבעיה היא לא בבגדים.
עם כל זה - קורה גם משהו טוב, אני מ-א-ו-ד נהנית מהלימודים שלי, מהחברות המדהימות שלי שפשוט יודעות מתי להיות שם ומתי לשחרר, מהמשפחה המהממת שלי ומאמא שלי שהיא דבר קדוש ברמות אחרות בכלל... ובכלל עכשיו שיש לנו אוטו אני ואלכס כמעט גרים ביחד וזה כיף גדול (למרות שממש  קשה לצאת מהמיטה לאימון ב 5 וחצי כשיש לך אל יווני במיטה) אז כמו שאמרתי, זאת תקופה. לא קלה ולא קשה, פשוט עמוסה.
ולעניינו - אופנה!
ורסצ'ה ל H & M
 אני ממש לא הולכת להביא לכן את הסקירה של הקולקציה - יש מספיק בלוגריות שמשום מה מוכנות שהבלוג שלהן יהיה שטח פירסומי חינם אין כסף. אני רק הולכת להגיד לכן דבר אחד: פרחה, היא פרחה, היא פרחה
דונטלה ורס'צה היא פרחה והיא עיצבה קולקצייה פרחית לחלוטין וזה בכלל לא מפתיע אותי. זה רק מוכיח שהרבה כסף לא קונה טעם טוב (שמעת ניקול ראידמן? את נראית בת 200 ואת גם לובשת ומוכרת חיות מתות). יש פרחות שקונות בגדים של פרחות מהחנות של רווית אסף במרכז העיר ויש פרחות שקונות ורסצ'ה אמיתי או ורסצ'ה ל H & M בקצת יותר כסף, אין הבדל ממשי בין השתיים לא? יש בקולקציה הזאת אולי 2-3 שמלות קלאסיות אבל בשביל שמלה שחורה קלאסית אין טעם לשלם מחיר כזה, יש כאלו יותר יפות במקומות אחרים.שלא תגידו שאני אומרת סתם, הבאתי כמה דוגמאות:
הפרחה בהתגלמותה. מישהו צריך להסביר לה שזה שיש לה גוף יפה יחסית לגילה זה לא אומר שהיא יכולה ללבוש הכל. ואני לא באמת צריכה להגיד משהו על השפתיים והבלונד נכון?
שמלה, או משהו כזה, מהקולקציה.
שבוע האופנה בתל אביב
טוב, למי שלא יודעת - יש מאורע כזה. מנסים להפוך אותו ליוקרתי, בין לאומי, מה שזה לא יהיה. ולכן - אין כמעט בכלל כניסה לבלוגרים או לאנשים מהשורה. רק לעיתונאים ואני בטוחה שגם לסלבס, פליטי ריאליטי, עשירים וכו'.... מי שכן רוצה יכול לקנות כרטיס ב 500 ש"ח(!) ובכלל לא לערב הגאלה ולתצוגה המרכזית. אגב, שרק הוקם הרעיון פניתי אליהם בפייס והצעתי שיתנו לי פלטפורמה, גב להעלות תצוגת אופנה למידות גדולות. התכוונתי ליצור קשר עם רשתות, מעצבים, לקחת מהם בגדים ולהעלות תצוגה עם דוגמניות למידות גדולות וגם נשים גדולות שפשוט רוצות לעלות על המסלול. הייתה לי הענות ממעצבות, מאפרות, סטייליסטיות ולהודעה שכתבתי להם בפייס היו מיליון לייקים. אז הם חזרו אליי ואמרו "נחשוב על זה. ברמת העיקרון כל מעצב שמציג משלם 25,000 ש"ח. אולי נעשה משהו" - כמובן שהם לא חזרו אליי בכלל אחרי השיחה הזאת.
בושו והיכלמו לכם מארגני שבוע האופנה. אתם מתיימרים להיות משהו בינלאומי ומגניב אבל יצאתם הכי ישראלים חפיפיניקים וגנבים שיש.
עצבי גרביונים
זה לא סוד שאני אובססיבית לגרביונים. יש לי הרבה גרביונים ואני קונה גרביונים בכל הזדמנות, גם כי אני לובשת בעיקר שמלות וחצאיות ואני אוהבת גרביונים מעניינים וגם כי מה לעשות - גרביונים זה משהו שנשחק מהר. בחורף הזה כבר קניתי הרבה מאוד גרביונים אבל גם התבאסתי הרבה. גרביונים זה עניין של ניסוי וטעיה. אני אוהבת לקחת גרביונים מידה ממה שאני אמורה כדי שהם יגיעו לי מתחת לחזה ולא יחתכו אותי במותן ויעשו לי שניצל הזוי מהטליה הצרה והיפה שלי. מה שמעצבן אותי זה שבחצי ממותגי הגרביונים שאני רואה אין אופציה כזאת!!! בדיוק כמו בחנויות הבגדים בישראל - גם בגרביונים אני במידה הכי גדולה ולא יכולה לקחת מידה מעל. למשל אצל cancan שיש להם גרביונים מהממים האופציות הן 2 מידות בלבד: סמול/מדיום ולארג'/אקסטרה לארג'. זה הכל!!! 2 מידות! חולני. והם רחוקים מלהיות היחידים. ומחירים הגרביונים לפעמים ממש פסיכיים - יש כאלו שמגיעים ל 80 ש"ח, טירוף. מאוד מעצבן לקנות גרביון במידה XL ולגלות שהוא חותך במותן במקרה הטוב ובמקרה הרע הוא בכלל לא מספיק ארוך כדי להגיע למפשעה כשאת כולה 1.66!!! מה עושות הגבוהות והשמנות ממני? :/ פשוט מעצבן.
אאוטפיטים מהשבוע החולף (אתן מכירות את זה - אם אני לא כותבת מאיפה מה - זה לא בר השגה)
טוב אז יש פה כמה אלמנטים של צבע שמתכתבים זה עם זה - משהו שאני ממש אוהבת לעשות בחורף. הנעליים, האיפור עיניים והציפורניים שלי - בירוק - וזה יחזור עוד כמה פעמים השבוע כי הלכתי עם הלק פשוט. העגילים, הסומק והגלוס הם ורדרדים - כמו הארנב והפרח שיש על הנעליים. והצעיף במציאות יותר ורדרד. התיק אגב, הוא תיק הלימודים שלי. של חברה שנקראת "מיריקל".
לגבי האאוטפיט הזה - כבר כמה פעמים שמעתי שאני הולכת מושקעת מידי ללימודים - אז לא תמיד אני על עקבים ועובדה - אפשר להתלבש נוח, מחמיא ואופנתי גם באגס, ג'ינס וסריג ולא להראות כמו עדר. הג'ינס הוא של קסטרו - זה ג'נינג. והסריג של רנואר מהעונה הנוכחית. המגפיים זה אגס מזוייפות שמוכרים ב 6 בעיר גם השנה רק במחיר שחיטה של 300 ש"ח שזה מטורף לזיוף. הצמיד של נטע לבנה - סטייל ריבר. אני מתה על צבע חרדל ועל השילוב שלו עם ג'ינס כחול ועם אדום. גם פה יש אלמנטים של ירוק - ציפורניים, שרשרת ועגילים. האיפור בגווני זהב וחום.
אמרתי שהירוק כאן כדי להישאר?
הגרביונים האלו מ "מון" בעיר, יש לה במיליון צבעים. הפשמינה גם מהעיר. ומי אמר שמלאות לא יכולות לנעול מגפונים?
קצת קלוזאפ על האיפור, חצי מעושן שכזה.
זה סתם מיום שנסעתי להורים שלי, אפילו לא טרחתי להתאפר.
עוד קצת קז'ואל ונוח. האיפור, השרשרת והסריג - מדברים באותה צבעוניות. זה אותו ג'ינס מלמעלה ואותם מגפיים.
ועכשיו סוג של הקדמה לפוסט שאני מתכננת כבר זמן מה - איך לובשים את אותו הבגד ביום יום ולאירוע.
אז  דודה שלי חגגה חתונת זהב, לבשתי שמלת עיפרון סקסית באפור ושחור, גרביונים מתחרה, אספתי כזה חצי שיער עם סיכות והוספתי סיכות פרחים שחורות, עקבים אדומים, עגילי דובדנים. האיפור הוא "הוליווד גלאם" יש טוטוריאל(הדרכה) בערוץ היוטיוב שלי. רק שלא היה לי תוחם אז הנחתי את השפתון בטפיחות והוספתי ריסים מלאכותיים בשביל הפוזה. מעל - מעיל שחור קלאסי וצעיף מנומר אדום נצחי וכמובן שוויתרתי על המשקפיים. סליחה על איכות התמונות.
ואחרי כמה ימים לבשתי את אותו הדבר, סתם בערב בדרך הביתה עם ביקור קטנטן בקניון. אם הייתי בדירה שלי הייתי גם מחליפה נעליים לאוקספורד מה שהיה עוד יותר "מנמיך" את ההופעה. שיער סתם פזור, משקפיים, איפור כמעט "השילוש הקדוש" - מסקרה, סומק, ממש מעט שפתון מחוק. הגרביון כמעט אטום לגמרי עם נקודות לבנות.
והיה לנו עוד אירוע אתמול בערב, בריתה לאחיינית של אלכס. לבשתי שמלה חדשה מאיביי, גרביונים חצי אטומים עם פס מאחור, התאפרתי במעושן כתמתם - זהוב, פיזרתי את השיער רגיל כי לא היה לי זמן לכלום, הנעליים הן עקבים של פלייפוט. צילמתי מלא תמונות כי אני מתלהבת! כשיגיעו תמונות מהאירוע אני אעלה - גם כי הן באיכות טובה יותר, גם כי אלכס חתיך וגם כי איפרתי את אמא שלו ואת אחותו מדהים. (יש לי גומיות על היד כי ניסיתי לסדר לאחותו את השיער)
לינק לשמלה: 
ואאוטפיט אחרון מהיום שהוא גם התחדשות - רכשתי אגס עם כפתורים נוספות בחום. העניין הוא כזה: רציתי לקנות מזוייפות לתחילת עונה ואז בסייל לקנות אותן באיביי בזול - כמו שקניתי את השחורות שלי. מה שקרה זה שהחנויות ראו שזה הולך והמחיר של הזיוף בירושלים עלה ל 300 ש"ח שזה כבר הרבה יותר מידי ביחס למחיר של מקוריות. עוד בעיה היא שברגע שמתרגלים למקוריות מאוד מאוד קשה לחזור לזיוף שבאופן יחסי הן הרבה יותר כבדות, הרבה יותר מכוערות והרבה פחות חמות. חיפשנו באינטרנט ולא מצאנו את הדגם הזה במידה שלי בפחות מ 960 ש"ח ולכן הלכנו לאוריג'ינלס ורכשנו אותם שם ב 1090 ש"ח ושם היתרונות הם: למדוד, והיכולת לשלם חלק במזומן וחלק בכרטיס אשראי ותשלומים שזה משהו שאני לא מתה עליו אבל בקניות יקרות מאוד והכרחיות זה פיתרון מעולה. פשוט לא לחלק ל 10 תשלומים... המדידה התבררה כהכרחית כי אגס שינו את הדגם או משהו כזה, כי לקחתי מידה פחות מהשחורות שלי והן קצת שונות. וכן, שתיהן מקוריות! 
* הבהרה שחשוב לי להוסיף: בישראל עשו ל UGG שחיטת אופי (בכוונה שחיטה ולא רצח) מטורפת בתקשורת כשפירסמו שUGG עשויות מפרוות של כלבים נדירים בטבע בסין. אז אחרי חפירות מטורפות בנט ובלינקים מחו"ל האמת התבררה - הזיופים הם אלו שעשויים מפרוות של כלבים!!!! UGG מקוריות עשויות מעור וצמר של כבשים שהוא חלק מתעשיית הבשר - מה שנקרא תוצר לוואי. ואני כאמור קרניבורית ידועה לשמצה ולכן אין לי בעיה עם עור וצמר של כבשים. עם פרוות ועורות של חיות אחרות יש לי בעיה היסטרית.
האיפור היה מעושן בורדו כמובן :)
וקצת עידכוני חתונה - ברשותכן :)
קניתי בדים עם אמא לשמלה השניה שלי, היא תהיה בגוון שנהב - יותר כהה משמלת החופה, גם כן מתחרה אבל מתחרה עדינה ובגזרה מאוד בסיסית ופשוטה - צמודה ומתרחבת מעט מאזוור הבטן התחתונה, מחשוף V, ללא שרוולים וארוכה. יש סקיצה :)
מצאתי את התכשיטים לחתונה וכבר רכשתי אותם - מקווה מאוד שהם בדרך. פינטזתי ברמת העיקרון על תכשיטים עם אבני רובי אבל בגלל שממש אהבתי את אלו והם הולכים מעולה על פלטת הצבעים של כל החתונה - הלכתי עליהם. אמא אישרה. מדובר בשרשרת עם תליון ועגילים של נטע לבנה מגולדפילד עם אבני רוז קווארץ. אני מתה עליה ומתה על התכשיטים האלו ובשבילם הפרתי את החרם על סטייל ריבר - מקווה שלא ישתבש. 
זהו זה, זה פוסט האאוטפיטים והחפירות האישי שלי. אתן מוזמנות להגיב, אני אשמח לדעת מה דעתכן על הרעיון הזה של חלוקה של פוסטים. אני מניחה שרובכן כאן כי אתן אוהבות את הסגנון הזה שלי שבו אני באמת נחשפת ואמיתית מאוד איתכן ומעלה תמונות שלי ומיישמת את מה שאני מטיפה לגביו, אחרת לא הייתן כאן... בכל מקרה אשמח מאוד מאוד לתגובות!
חורף גשום ומלא בצעיפים וגרביונים!
נשיקות,
זוהר.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה