יום שני, 31 בינואר 2011

לכל מאורע - תיק!


טוב תיקים זאת סאגה שלמה :)
אני אתחיל בהעדפות שלי: אני אוהבת תיקים גדולים, כמה שיותר גדולים יותר טוב אבל לא ענקיים בטירוף. oversize זה נהדר. מבחינתי זה גם שימושי. לעולם לא תראו אותי הולכת עם תיק גב(צריך לסבול בשביל להיות יפים מישהו?) ואני חייבת תיקים גדולים כי אני לומדת 3 ימים בשבוע מהבוקר ועד הערב וחייבת שיכנסו שם ספרים + אוכל(ואני לוקחת מלא אוכל ללימודים) + שתיה ולפעמים גם לפטופ. ולכן התיקים שלי הם גדולים מאוד או קלאצ'ים לערב. וכמובן שאני לוקחת איתי באופן קבוע חצי בית. יש לי תמיד ספר בתיק, תיק איפור מוקטן שבו יש: גלוסים בגוון חם וקר, סומק, מברשת קטנה, עפרון שחור, פצירה, אדוויל, אלכוג'ל, דפי סבון, בושם מוקטן וענייני נשים.
באופן כללי אין לי הרבה תיקים, צילמתי לכן את כולם. למה? כי תיקים איכותיים מעור הם יקרים מאוד וזה אחד הדברים שאני אישית מתקמצנת עליו. בעייני חשוב שיהיו לאישה 2 תיקים יומיומים בשחור ובחום(שיתאימו להופעות קרות וחמות), 2 תיקי ערב בצבעים כאלו שרצוי שיהיו קצת יותר מגניבים כי זה לערב בכל זאת ותיק אחד אדום :) ולא, אני עדיין לא מצאתי את התיק האדום המושלם. עוד דבר זה שאני לא אוהבת לשאת תיק על המרפק, אלא על הכתף ולכן אני צריכה לרוב רצועות ארוכות. אני אוהבת תיקים קלאסים בלי הרבה אבזמים ושטויות ושונאת לואי ויטון עמוסי הלוגו...גם לא אוהבת את של שאנל שמזכירים לי כיסויי ספות....מה שכן, שלאאוטפיט יומיומי של ג'ינס ותיק שירט תיק משוגע יכול לעשות את העבודה.
אני חושבת שתיקים יפים חשובים יותר בקיץ מבחורף. למה? כי בקיץ הם יותר מורגשים באאאוטפיט. בחורף יש צעיף, גרביונים, מגפיים או מגפונים עם נוכחות, כובעים ועל כל זה תכשיטים ואיפור שנוטה להיות יותר כבד. אז לתיקים יש נוכחות פחות חשובה. בקיץ אנחנו לובשות כלום בגדים והאיבזור הוא בתכשיטים, נעליים ותיקים. וכן, אני לגמרי מאלו שאוהבות שמתאימים תיק לנעליים ולחגורה, בעיקר בקיץ. לא תמיד יוצא לי ליישם את זה לצערי. 
החוק היחיד שיש לי לגבי תיקים נוגע לגודל התיק מול גודל הבחורה ש"לובשת" אותו.  אני שונאת שבחורות פטיט לובשות תיקי אוברסייז ענקיים שהן היו יכולות להיכנס לתוכן. פשוט מכוער בעייני. וכנ"ל לצד השני - קלאצ'ים זה אחלה, אבל תיקי יד קטנים כשאת בחורה גדולה זה רק מדגיש כמה שאת גדולה. הנה דוגמא לתיקי ענק שאני שונאת.
כמה מהתיקים שאני מאוד אוהבת:
טרנד הקאלצ'ים הנוקשים הוא הורס בעייני!!! אני אוהבת עם שמלות שחורות קטנות ומשעממות קלאצ'ים כאלו משובצי סברובסקי באדום/זהב/כסף. אני אוהבת את הרצועות מתכת אבל!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! בהצלב זה רק לשטוחות שטוחות! אין דבר יותר מכוער מצר"צ - ציץ, רצועה, ציץ(ותודה לעומר). אם יש לכן חזה גדול, מחזיקים קלאץ' ביד!
אוהבת מאוד תיקים מקושקשים וילדותיים עם לוק משמים של ג'ינס וטי שירט. האהובים עלי הם ג'וסי קוטור(כן כן, וויט טראש) ואד הארדי(כנ"ל):

עוד אהוב שלי זה החרוש הזה של לונגשאמפ שעולה יקר מידי ביחס לחומרים אבל נראה כל כך נוח!!!!!!!!!!!!!!!!
זה סגנון נוסף שאני ממש אוהבת שמאוד באופנה כרגע, תיקי לימודים "רטרו". למרות שעדיין לא ראיתי אחד שאהבתי במציאות.
*כל התמונות מגוגל.
והתיקים שכן יש לי, אל תצפו לכלום. משעמם לגמרי וטעון שיפור. אני צריכה לנסוע לת"א(מחר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!) בירושלים אין תיקים זולים ויפים. היומיומי שלי: של מיריקל, מעולה ללימודים.
עוד יום יומי. מ H & O וממש התבאסתי עליו. הוא זהה לתיק שחור שיש לי שהשתמשתי בו בשנה א', כך חשבתי. הרצועות קצרות יותר וזה לא נוח :/ הוא בהיר יותר במציאות.
תיק שאני כמעט לא לובשת, של רנואר. הוא במין סגול אפור הורס שלא עבר. הוא שימושי לי רק לא ללימודים.
והקלאצ'ים + תיק ערב קצת גותי שלי.
ואחרי ששיעממתי את חלקכן למוות יש לי הודעה:
בעקבות סרטון התודה שעשיתי לכן, זרמתי על לעשות טוטריאליס וריוויוז ביוטיוב ופתחתי ערוץ. אני אעדכן אותו לא פחות ואולי יותר מאת הבלוג, יותר קל להסריט...אני רק מתחילה ואני אשתפר! תהיו סלחניות! העלתי סרטון איילינר לפני כמה ימים ובקרוב מאוד אעלה תות לאיפור יומיומי למתחילות שבורות לגמרי באיפור, משהו קליל. תרשמו, תעשו "אהבתי", תחלקו עם חברות... וברור לי שיש כמה זונות שלא סובלות אותי ונהנות לעשות "לא אהבתי" בשביל הספורט אבל תהיו בני אדם, תגידו למה לא אהבתן.
ואחרי כמויות השיעמום, יש תמונות של כמה אאוטפיטיס... מחר אני בת"א ואעשה על זה פוסט מיוחד.
הרבה שאלו מה לבשתי בסרטון התודה, אז זה זה:
שמלה מרנואר לפני שנתיים, צעיף אייטץ' אנד אם, גרביונים מאייטץ' אנד או, שרשרת קסטרו לפני שנה, נעליים קליגולה, התיק ממיריקל
והאיפור:

ומיום אחר:
שמלה מטי שירט, מעיל מנגו, צעיף וגרביונים אייטץ' אנד אם, פאגס, צמיד מנטע לבנה המדהימה.התיק מאייטץ' אנד או
קלוזאפ נטול ראש מזעזע
ואחרון:
סריג מאייטץ' אנד או, מכנסיים מרנואר, פאגס, שרשרת של מעצבת כלשהי, לק של ג'ייד: smoky red הורס!

זהו להיום!
נשיקות יפות שלי(וחיים!!!!!!!!!!!!!) :)

יום רביעי, 19 בינואר 2011

המדריך לשהידית בסייל הנוכחי!


אקדים ואומר כי אני לא מתה על סיילים כל כך. את רוב המציאות שלי אני מוצאת בחנויות קטנות ועלומות שם או בשווקים. אני פחות אוהבת חנויות ענק שעמוסות בבגדים, מתיימרות להיות יותר איכותיות ויוקרתיות שהפוכות לשוק! ולנסות למצוא שם משהו? סיוט! מה גם, שתמיד יש לי ווישליסט בהיכון ואני כמעט תמיד מגיעה חדורת מטרה - לא רעיון טוב בסיילים. ובכל זאת כמו כולן, אני מצליחה למצוא כמה מציאות ולפעמים גם אני נופלות וקונה משהו "סתם" שממש לא הייתי קונה אילולא היה בסייל(אם כי, זה משהו שלא קרה לי כבר מזמן). 
בגדול? דעתי היא שיש פריטים ודברים מסויימים שלחלוטין שווים את הכסף מלכתחילה. יש חנויות כמו רנואר למשל שמקבלות דגמים חדשים(לא השלמות) כל בוקר ולכן  בחנויות האלו you snooz, you lose. אבל יש חנויות כמו קסטרו וגולף שמהרגע שנכנסת קולקצייה חדשה - היא שם כל העונה ומעטים הדגמים שנגמרים לפני סוף העונה. באופן כללי - אני ממש גרועה בדחיית סיפוקים וזה גם תלוי במידת הייחוד של הפריט. כשאני רואה פריט ממש מיוחד שמפיל אותי מהרגליים אני קונה בלי למצמץ (בגיל 16 קניתי גופיית סבא(!) של דיזל עם הדפס מאוד דומה להדפסי "אד הארדי" ב(תשבו) 300 ש"ח. לבשתי אותה פעם אחת ולפח) אבל(!) היום זה מאוד תלוי במחיר ובאיכות. יש דברים מעטים מאוד שאהיה מוכנה להוציא עליהם סכומי עתק בייחוד כשמדובר בביגוד יום יומי שנשחק ומתבלה תמיד. ועכשיו לכמה עצות פרקטיות:
1. שופינג סיילים זה דבר מתיש(עבורי זאת שנאת חיי ממש) מאוד. אני ממליצה לכן להגיע למרכזי הקניות בשעות הבוקר המוקדמות ממש איך שפותחים את החנויות ולעולם, אבל לעולם!!! לא בימי שישי. לעשות שופינג בסיילים שיש אלפי אנשים סביבך זה מזעזע(ניסיתי את זה ביום ראשון בערב במלחה, שואה).
2. אני חושבת שהזמן שבו בד"כ אפשר עוד למצוא פריטים איכותיים זה שלב ה 1+1 ועד 50%. כשזה נהיה "כ-ל החנות ב 70%" זה כבר זבל אמיתי. כשעבדתי ברנואר ראיתי בסוף העונה פריטים פגומים, מג'וייפים, בלי כפתורים ואנשים קנו אותם. ביודעין.
3. קצת מצחיק כשזה בא ממכורת קניות: תנסו לחשוב אם אתם באמת צריכים את זה והאם זה מתאים לשאר הארון שלכם. כמובן שאם זה שמלה חד פעמית ב 50 ש"ח - עופו על זה. אבל רוב הפריטים עולים בסביבות המאה - מאתיים שזה לא בדיוק סכום מבוטל של כסף. אל תקנו סתם "כי זה זול".
4. תקבעו לעצמכם מראש על מה אתם מוכנים להתפשר. ותהיו מוכנים להתפשר! בשופינג של סיילים בד"כ לא מוצאים פריטים שהם "בול" אלא פריטים שהם "ליד". למשל - אני כן הייתי קונה מעיל בזול מאוד אם אין לו כבר כפתורים. אבל זול מאוד!!!!!!!!!!! אבל זה בערך הדבר היחיד שאני מוכנה להתפשר עליו בד"כ ולכן אני לא קונה כמעט כלום בסיילים ואם אני קונה אני תמיד מכה על חטא.
5. תלכו עם חברה. שוב, מצחיק שמלכת השופינג לבד אומרת את זה... לרוב אני עושה קניות לבד. אולי בגלל שאני סטייליסטית ואני כל הזמן הולכת עם אחרים לקניות, אין לי עצבים לאף אחד שיבוא איתי וגם ימדוד וגם "ישאל לדעתי המקצועית" כל 5 שניות. וזה גם לא תואם את שיטת השופינג שלי - אני עושה שופינג מהר מאוד מאוד, אין לי הרבה עצבים. אבל(!) לשופינג של סייל תמיד תמיד עם חברה. למה? כי היא זאת שתוריד לך לאטמה כשאת תחשבי לעצמך "הממ... רק 100 ש"ח שמלת הפאייטים הא-סמיטרית הירוקה הזאת. אז מה אם היא מכוערת אחו שרלועה ונראית כמו מפת שולחן משנת 1209". והיא תהיה זו שתיקח את הפריט השני ב 1+1 :)
6. אל, אבל פשוט אל!! תלכו עם אמא שלכן. אין להן סבלנות, הן שונאות התפשרויות ואתן תרצו למות מנוכחותן.
7. תתלבשו בבגדים שיאפשרו לכן למדוד מהר ולפעמים גם מחוץ לתאי מדידה ותתלבשו נוח. נעליים שטוחות, שכבות שמתחתן גרביון אטום/טייץ וגופיה.
8. לפני המסע, תחליטו על סכום כסף מסויים שאתן מוציאות. אני אפילו ממליצה למשוך את סכום הכסף שהקצבתם לעצמכן ולא לעבור אותו ויהי מה. יותר קל לעבור את הסכום עם ויזה. "כן זה כולה פלסטיק אין לזה שום משמעות"...
9. מעולם לא היה ולא יהיה זמן טוב יותר להעזר במוכרניות.... תבקשו מהן בול את מה שאתן רוצות, שיביאו 50 דגמים, למי אכפת?
10. תשמרו על צלם אנוש. אל תהיו בהמות חטפניות ותשדלו לא להפוך את כ-ל החנות!!! אין שום דבר שיקי בבחורות שעטות על מדפים מבולגנים ורבות על פריטים.
מה אני קניתי בסייל?
קניתי מעיל ממנגו ב 400 במקום 600, 2 צעיפים מיריד,קניתי סט של חזיה ותחתונים בלי קשר לסייל מיאנה אהובתי bra + בפייסבוק, מרנואר קניתי חצאית ג'ינס וחולצה מחוייטת יעני מעטפת, משהו חמוד לגמרי ואני רק התחלתי... שמתם לב שהמגפיים עדיין לא ירדו כ"כ? מצחיק שהבגדים כבר ברוב החנויות מתחילים להתחלף והנעליים עדיין נמכרות ב 30% הנחה. תמונות יגיעו בסוף.
עכשיו לשני נושאים אחרים:
חוק החזרת הכסף
מסתבר שיש חנוייות שהחוק לא ממש מעניין אותן. בשבוע שעבר קניתי משהו ברנואר ממילא(טעות מספר 1) ואיך שהגעתי הביתה הבנתי את הטעות. יום אח"כ הגעתי לסניף בת"מ וביקשתי שיחזירו לי את הכסף, במזומן כפי ששילמתי. אחרי וויכוחים וריבים - הדבר היחידי שמוכנים להחזיר זה צ'ק תוך 7 ימים. החוק אומר שעל מזומן, מחזירים מזומן. אבל לא בבית רנואר. בסוף התייאשתי ולקחתי זיכוי(כי תכלס, ברור לי שאקנה שם משהו מתישו) אבל זה היה סופר מעצבן לגלות שהחוק הזה שווה לכלום. מדיבורים עם המנהלת מסתבר שכשהחוק יצא החזירו מזומן, אבל עכשיו מצאו איזו פרצה שמאפשרת לעקוף את החוק ומנצלים אותה יופי. בפוקס ובאייטץ' אנד או - מחזירים מזומן מיידית.
לינגה שרירה
קיבלתי להתנסות בבושם לפני כמה שבועות שנקרא "לינגה שרירה" ששיך לחברה הישראלית "לב אבגל", קיבלתי דוגמיות לאישה ולגבר ומהקומניקט שלהם הם טוענים שזה בושם שמצליח בחו"ל ובישראל האמת היא שאני בחיים לא שמעתי עליו. מתוך הקומניקט:
 "Linga Sharira Women הינו בושם לנשים אלגנטיות, עם ריח עדין, נשי וחושני. הניחוח העדין אך המורגש היטב שלו משדר אהבה, רומנטיות, כאשר עדינותו של הניחוח לא באה על חשבון הנוכחות המובחנת שלו. הריח העולה ממנו שייך למשפחת הריחות הרעננים, החמים והמתוקים, התואמים את המזג הישראלי ואת האקלים הים תיכוני בו אנו מצויים."
אני חושבת שריחות חמים ומתוקים זה לא משהו שעובד ביחד עם רענן. היה מאוד קשה לי לעלות על תווי הריח שלו, אני חושבת שהוא עצי בבסיסו אבל ממש לא סגורה על זה. בכל מקרה אני ממש לא אהבתי אותו. אני אוהבת בשמים מתוקים והוא רחוק מלהיות מתוק. אני לא הרגשתי שהוא נשי כל כך ולמען האמת היה מאוד קשה להבדיל בין הבשמים לאישה ולגבר. לא היה שם משהו שלא הרחתי קודם. הוא יותר קליל מהבשמים שאני אוהבת ואולי הדבר היחידי שאני מסכימה איתו מהקומוניקט זה שהוא מתאים לאקלים החם. השם שלו מעצבן אותי מאוד במיוחד כי לא הצלחתי להבין באיזו שפה זה ומה זה אומר(ואני דווקא יודעת לא רע 5 שפות). עיצוב הבקבוק מאוד מיושן והמחיר ממש לא הופך אותו לאטרקטיבי. אלכס בן זוגי שיחיה ממש לא אהב את הבושם הגברי אבל אבא שלי אהב, אז אולי הכיוון הוא גברים בני 60 +.
המחיר: לגברים - 479 ש"ח ל100 מ"ל  ונשים 500 ש"ח ל100 מ"ל. הוא נמכר בבוטיקים, במחלקת טלמיטינג בטל' 1-800-800-597 ובאתר. זו התמונה שלו:
ועכשיו לתמונות של אאוטפיטים שביניהם מסתתרות רכישות!
שמלה - קסטרו של שנה שעברה, צעיף חדש מהיריד באוני', גרביון כחול ממון, נעליים מגלי.
אאוטפיטים עם המעיל כפרה עליו:
שמלה וצעיף - H & M, גרביונים ממון בצבע בורדו, פאגס מסימפליסיטי (שאם כבר מדברים - הם בסייל ו"שש" שמחזיקים סחורה זהה, לא בסייל)
האיפור טבעי מאוד בשימוש פלטת הנייקד.
שמלה - טי שירט, קרדיגן דק - רנואר, צעיף H & O, גרביונים H & M, פאגס מסימפליסיטי. (סליחה על הפרצוף, זה צולם ב 2 בלילה)
ולקצת רכישות: 
הסט מיאנה(וברור שעליי הוא יותר יפה מעל הדוגמנית הפלסטיקית הזאת!)
חצאית הג'ינס מרנואר בטוטאל לוק קז'ואלי במיוחד. סריג מ H & O משנה שעברה, גרביונים מהסופר פארם,פאגס. שוקלת לקצר אותה קצת. 150 ש"ח.
החולצה מרנואר בטוטאל לוק משרדי-סקסי(כן, פשוט אין פה מספיק תגובות עצבניות על זה שאני תמיד עירומה ולא מודעת לזה שאני שמנה אז החלטתי רחמנא ליצלן, לשים מיני!). חצאית H & O, נעליים הורסות בריאות מפלייפוט (ובאלוהים, אני בלי גרביונים) החולצה היא יעני מעטפת. היא תפורה ככה ויש לה פשוט שתי חתיכות בד שנקשרות. אני אוהבת את החולצות המחוייטות של רנואר מאוד. תמיד יש בהן איזה טוויסט ותמיד מעורבת בהן לייקרה ואז הן יושבות טוב למרות שהחזה שלי גדול והמותניים צרות. היא עלתה 160 ש"ח.
בגלל שכמה בנות יקרות תמיד משגעות אותי ומשתגעות על השיער שלי - עשיתי לכן קולאז' שיער. כמה כבשים! 
ואם עדיין לא הייתם בשדרות ממילא, תראו מה אתם מפספסים.
ותכירו - אחת החנויות הכי מעניינות ביותר בקינג ג'ורג'(הרחוב שבו המשביר, אני לא טובה בשמות ואולי אני טועה) בצד שממול לבניין הפעמון יש חנות וינטאייג' אמיתית. כלומר הכל מקורי וישן מאוד ויקר להחריד(פעם הוא אמר לי שאין פריט מתחת ל 5000 ש"ח בחנות), יש שם גם ספרי יהודיים ומגילות ישנות והכל מהם ברמות שקשה לי לתאר בכלל. אבל המוכר ממש נחמד ונותן להסתכל ולהתעלף מהחנות :)
זהו להיום! נשיקות, ואל תשכחו לעשות "לייק" למעלה!
הציטוט השבועי: קסניה המלכה: "את הכי סקסית בעולם! את לא מבינה שזה לא קשור לשכבות?!?!(תגובה על תמונה על שכבות) יאללה על מי את עובדת?! כולך משדרת על תדר משלך! קוראים לזה sexylicious FM" 

יום רביעי, 12 בינואר 2011

מוכרות - היחס שלהן והיחס שלנו.


בזמן האחרון עלתה לתודעת הציבור בעיית השירות בארץ. נכתבו הרבה כתבות על כמה שהן נוראיות ואני רוצה לפרוס בפניכן את השנקל שלי בעניין ונחשו מה? אני חושבת שלא רק הן אשמות. מיומנה של מוכרת לשעבר.
תרחיש מספר 1: את נכנסת לסופר פארם שמחת לבב, ויזה ביד, בדרך לבזבז עוד 700 ש"ח מהאוברדראפט שלך על מוצרי איפור וטיפוח שלמעשה כבר יש לך בבית ובשנייה שאת נכנסת לחוט עטים עליך 5 ציפורי טרף צבועות בצבעי מלחמה AKA מוכרות של חברות, הן מציעות לך דברים שמעניינים לך את הסבתא ועל הדרך גם דוחפות כמה עלבונות:"מה לא שמת לב לקמט שיצא לך בתחת?הקרם הזה יעלים אותו!" "איך את לא משתמשת במייקאפ?!העור שלך מזעזע!". בסוף את לא מבינה איך אבל אם את מהסוג החלש את מגהצת 1000 ש"ח במקום ה 700 המתוכננים ואם את מהסוג החזק את תצאי משם עם כאב ראש וחסכון היסטרי.
באופן גורף, מכליל ומכוער - מוכרות בסופר פארם הן הדבר הכי נוראי על פני אדמות(למוכרות חזיות ברשתות ביגוד גדולות שמור מקום לידן בגיהנום) וג'ול - סליחה מראש. אני הייתי בראיון עבודה פעם להיות מוכרנית בסופר פארם ואתן פשוט תמותו מצחוק אם תדעו איזה מבחנים עוברים כדי להתקבל! מבחן ממוחשב של שעות שהוא גם פסיכו-טכני וגם מבחן אמינות. פשוט לא להאמין. מה שהכי עצוב זה שבד"כ הן נראות כאילו חנות של טמבור נשפכה עליהן ואת אמורה לקנות ממישהי כזאת איפור? לא חשבו לעשות להם ימים מרוכזים של ייעוץ תדמית? הלא הן מחוייבות לעשות השתלמויות של החברה! הן פושריות, שקרניות וקרציות ממדרגה ראשונה.
מוכרות בחנויות בגדים מתחלקות לשניים ברמת העיקרון - הסנוביות שלא רואות אותך ממטר כאילו במינימום הן עובדות בחנות של שאנל שממוקמת בשאנז אליזה או מהסוג הנחמד יותר שמתייחסות לקיומך. לפי דעתי(ואני קונה הרבה ומסתובבת המון בחנויות), מוכרות בגדים הן ממש לא כאלו קרציות. בסופו של דבר העבודה שלהן היא למכור והן יכולות להיות מאוד יעילות. אני באמת לא מבינה למה צריך להתעצבן כשמוכרת ניגשת אליך ומציעה עזרה או שואלת אם את מתעניינת במשהו מסויים...זו העבודה שלהן. סביר להניח שאם לא היו מוכרות - אנשים היו קונים הרבה פחות. לאו דווקא בגלל שהיו פחות "דוחפים" להם, אלא כי מאוד קשה להגיע לכל הדגמים בחנות. מה שאסור להן לעשות בתכלית האיסור זה לשקר, לקרוא לי "מאמי" ולהעליב לקוחה. שזה קורה ולא מעט. ראיתי מוכרות שדוחפות חגורה להופעה שממש לא מצריכות אותה, ראיתי מוכרות שבפירוש משקרות לבחורות לגבי בגד שיושב עליהן ובאופן אישי - תמיד כשאני רואה בחורה מתחבטת מול המראה ומוכרת פושרית שקרנית אני אומרת לה בנימוס שהבגד לא מחמיא לה ולמוכרת אני לוחשת ששקרים לא יביאו אותה רחוק. גרוע מזה שמעתי וראיתי מוכרות מעליבות נשים לגבי המידה שלהן או מעירות על דברים שפשוט אסור להן להעיר.
אבל(!) יש עניין של טעם של מוכרות. כמה מוכרות יצא לכן לפגוש שלבושות בטעם טוב? מה האוכלוסיה שבוחרים בד"כ לעבודה הזאת? אני לא יודעת מה קורה במרכז אבל בירושלים 90% הן פרחות לתפארת מדינת ישראל. הן לאו דווקא משקרות לך כשהן אומרות שאת מאמממממממת כשכולך נשפכת מהג'ינס, פשוט במקרה שלא שמת לב הן נראות בדיוק ככה וזה יפה בעיניהן. 
אנקדוטה בנושא: כשעבדתי ברנואר היה אסור לנו להשתמש בפועל ע.ז.ר כשאנחנו פונות ללקוחה, היה אסור לריב על לקוחות והיה אסור לנו לשקר ללקוחה. אבל ללא ספק היו טקטיקות מכירה והן עבדו יופי.
לדעתי מוכרות נעליים הן הכי פחות קרציות עם תודעת שירות מאוד גבוהה. אלא אם את נכנסת לחנות של פרסים במרכז העיר שפשוט אם הסכמת למדוד משהו, אין סיכוי שאת לא תיקחי אותו!!! הם יורידו את המחיר ב 75% אחוז רק שתיקחי.
אבל(!)
הן לא האשמות היחידות בסיפור הזה. כמו בכל עבודה שבה מוכרים - יש יעדים. כשמישהי מגיעה ליעד שלה או עוברת אותו היא מתוגמלת יותר במשכורת. הלחץ למכור בעבודות מהסוג הזה הוא פשוט עצום, התחרות היא בלתי נסבלת וזו תחרות עם מישהו שעובד שני מטר ממך ולא במשרד ממול. חייבים לפתח מרפקים ולפעמים להיות פושרים. כשהתחלתי לעבוד ברנואר היתה שם מוכרת מבוגרת אחת, מזעזעת במיוחד שאחרי שאני לחצתי מספיק - נפטרו ממנה. והיא היתה גונבת לי מכירות ובשבוע הראשון ממש הביאה אותי לדמעות מרוב כעס. הפתרון הוא אצל בעלי החנויות ולא אצלן. כי שהבחירה היא - להיות פושרית ולקבל 35 לשעה או לא להיות ולקבל 21 לשעה, מה הייתן בוחרות?
וכן, כשאין מקפלת בחנות, זה מרתיח שאנשים הופכים את החנות. ותאמינו לי, אנשים יכולים להיות בהמות.
האחראים היחידים על התופעה שמוכרות לובשת את בגדי החנות הם בעלי החנויות שמחייבים אותן להתלבש ככה.
מעבר לזה, גם אנחנו, הלקוחות, אשמות.
לפני שעבדתי כמוכרת חשבתי שזו עבודה ממש ממש פשוטה. גיליתי עבודה, שהייתי חוזרת לבית אחרי 6 שעות על 4. מתי בפעם האחרונה עמדתם 6 שעות ברצף? ולא, הפסקה של 20 דקות שבה את אמורה להתפנות,לאכול ולנשום ממש לא מספיקה. ולקוחות, הן עם לא פשוט בכלל. הנה כמה תופעות שאני נתקלתי בהן.
1. זה מאוד נחמד לבוא עם חברה לקניות, אבל זה מאוד לא נחמד כששתי ילדות בנות 16 מודדות את כל החנות ומצלמות ומשאירות ערמות לקפל. בירושלים יש תופעה שמיוחדת לה - יש חבורות של נערות חרדיות שאחרי הלימודים באות ועושות בלאגן שלא ייאמן ואסור לנו כמוכרות להגיד להן מילה.
2. את כמוכרת מחוייבת לפנות לכל אישה שנכנסת לחנות, לברך אותה לשלום ולהציע שירות(ואגב, יש לקוחות סמויים שהחברות שולחות ואם מוכרת ומנהלת לא עשו את זה, זו בעיה). מי שפגשה אותי יודעת שאני סופר נחמדה ותמיד ניגשתי בחיוך, אמרתי שלום ושאלתי אם מחפשים משהו מסויים. בד"כ קיבלתי חיוך בחזרה, גם ליד ה"לא, תודה". אבל הרבה מאוד פעמים קיבלתי נביחה עצבנית מאוד של "לא!!" מלווה במבטים מזלזלים וכועסים שידעתי בדיוק מה הם אומרים "עוד מוכרת קרציה". ופייר? זה פשוט מעליב. זאת העבודה שלהן להציע את השירות שלהן. בשביל זה הן שם! בבקשה, תשימו לב איך אתן עונות למוכרות. הן בנות אדם בדיוק כמוכן וגם עליהן עבר יום לא קל.
3. הלקוחות שעוברות על כ-ל החנות ופותחות כ-ל חולצה מקופלת. זה אלו שנכנסות שאין להן טעם או סגנון ואז הן פשוט חייבות לעבור על כ-ל הדגמים בחנות וזה סיוט. במיוחד, שתמיד הן נכנסות בערך 5 דקות לפני סגירה אחרי שכבר דיגמת את כל החנות.
4. הלקוחות שמעמיסות את כל החנות על היד ונכנסות למדוד. יש משהו שלמדתי בתור מוכרת שמשמש אותי עד היום בסטיילינג - נשים שמעמיסות לתא את כל החנות - לא קונות כלום. פשוט זה כזה עומס שאין להן מושג מה הן רוצות ומה מתאים ובסוף הן לא קונות כלום. ברנואר החוק היה "מינימום 6 פריטים לתא" אבל(!) לא יותר! גם כשאני עושה סטיילינג אנחנו תמיד מודדות מעט בכל "נגלה".
5. הלקוחות שפותחות את על הערימה של החולצות בשביל למצוא את זו במידה שלהן. הרבה פעמים היינו ניגשות ומציעות שירות כי כשמוכרת עושה את זה היא מוציאה מהערימה את המידה של הלקוחה מראש כשהיא מראה לה את הדגם ולא הופכת את כל הערימה. שמעתי לא פעם את הנביחה "למה אין דגם תלוי?" והיא לא רלוונטית לדעתי. גם כשהיו דגמים מקופלים ודוגמאות תלויות - פתחו קיפולים.
6. בכל חנות יש שולחן קיפולים. יש לקוחות כמוני - שלא נכנסות לתא למדוד אלא מודדות מול המראה בחנות, על הבגדים שלהן. הלקוחות האלו בד"כ כשהן לא רוצות את מה שהן מדדו זורקות אותו איפשהו, ככה לפי האינטואציה. אז יקירותיי, יש שולחן קיפול ואפשר לזרוק את הבגד עליו.
7. הלקוחות הלא מציאותיות. תראו, אני באופן אישי מעולם לא אמרתי למישהי "אין לנו בגדים במידה שלך" כי זה נורא מעליב. אבל לא פעם ולא פעמיים הגיעו לקוחות שהתעקשו להידחס למידה 44 ונראו נורא ומה אני אמורה לעשות בדיוק? היא חושבת שזה נראה נפלא עליה! מה אתן הייתן עושות? זאת סיטואציה פשוט לא נעימה. את יודעת שזה לא נראה טוב אבל היא מתלהבת נורא, אם תגידי לה שזה לא במידה היא תעלב והמנהלת שלך תרצח אותך. 
8. הכי אהבתי את "אני אחשוב על זה". נשים שמודדות חצי חנות, מבלות בה שעה וחצי ואז הן צריכות "לחשוב על זה".

ועכשיו לכמה תמונות!
קניתי פיג'מה מתוקה בחנות עלומת שם, כולה 50 ש"ח! וטרנינג מקסים מ H & O ב100 ש"ח
החלפתי את הסריג שההורים של מר בחור קנו לי לסריג אדום וכך הוא נלבש בשבת אצל ההורים
רכשתי צמיד של נטע לבנה, פליז מצופה זהב 24K. מהמם בעייני!
דאגתי לצלם לכן את המעיל שלי בתמונה טובה. זה השחור הקלאסי שלי, בן שנתיים או שלוש, קסטרו.
וכמה אאוטפיטים ואיפורים לקינוח!
שמלה מגולף, צעיף מH & O, גרביונים מהסופר פארם
סריג מנומר מטי שירט, אקססוריז מקסטרו ומהעיר, חצאית מ H & O, איפור - פלטת הנייקד.
קז'ואל חמים ונעים. איפור - מאק.
ואחרון חביב - איפור מעלף שעשיתי אתמול עם הפלטה של אסתי לאודר שרכשתי מזמן בהנחה מטורפת לגמריי! 100 ש"ח!

עד כאן להיום!
היום בערב אני בשופינג מטורף בממילא. צפו לתמונות ויש לי גם כמה המלצות וביקורות.
אני מזמינה אתכן להצטרף לקבוצה בפייסבוק או להוסיף אותי, אני עושה טיזרים לפני הפוסטים :)
נ.ב
לכל כלבתא בת כלבה שרוצה להגיד שאני מעתיקה פוסטים, שתביא סימוכין לפני האשמות שלה כי אני יכולה לתבוע אותה על החרא שלה. בחיים שלי לא העתקתי כתבה או כל דבר!!!בחיים שלי! רוב הזמן לא יוצא לי לקרוא בלוגים של אחרות כי אני עסוקה מידי.

יום רביעי, 5 בינואר 2011

שנה חדשה!


הבטחתי לא?
אני אסכם בכמה מילים את השנה שלי: היתה לי שנה מדהימה וקשה ברמות שלא יתוארו. בתחילת שנה ב' החלטתי שאני עוברת לחוג לתולדות האומנות(מסוציו') ובשביל לעשות את זה נאלצתי להשלים המון קורסים משנה א' של תולדות האומנות ולוותר על קורסים שעשיתי בסוציו'. יכולתי לבחור לפרוס את התואר על עוד שנה אבל זוהר תמיד חושבת שהיא סופר וומן ולכן לקחתי 51 נ"ז. זה בעצם אומר שלמדתי 5 ימים בשבוע, כל יום עד 6 + 2 קורסי פרוס' שדרשו השקעה היסטרית אחרי שעות הלימודים. והצפוי קרה, קרסתי. חליתי פעמיים במונו, נוצרו לי שברי מאמץ מהאימונים, גיליתי שאני חולה בפיברומאלגיה, הממוצע שלי צנח בכמה נק', היו לי 9 מבחנים ו 3 עבודות ענקיות בסוף השנה ובגדול ממש רציתי למות. זה היה נוראי. עומס לימודי + גוף שלא מתפקד זה אחד הדברים הנוראיים.
אם כי קרה דבר אחד ממש טוב בשנה הזאת, בן זוגי שיחיה השתחרר. אחרי 3 שנים מסוייטות במיוחד בצבא הסיוט הגיע לקיצו. סופסוף התחלנו לחיות חיים זהים של סטודנטים ולא חיים מקבילים של חייל וסטודנטית. אין לתאר לאיזה מקומות זה הביא את הזוגיות שלנו... מטורף!
איכשהו, עמדתי בכל החובות שלי, למדתי איך להקל על הבעיות הרפואיות שלי ולהתמודד איתן וקיבלתי החלטה עצומה - להתחיל לעסוק בסטייליניג. בסופו של דבר זאת היתה שנה מדהימה שלמדתי ממנה המון אני רק מאחלת לעצמי שנה קלה יותר!
אז למי שלא שמה לב, יקירי הוא רוסי מן המניין ולכן אנחנו חוגגים את ערב השנה החדשה! כדי שתקנאו, זה העץ המהמם וקישוט נבחר:
אבל השנה עשינו מעשה, החלטנו שכולנו(המשפחה) נוסעים לצימרים ועושים את החג בצפון! אנחנו בצימר, אחותו+בעל+ילדים בצימר, ההורים+סבתא בצימר. סגרנו על מקום שנקרא "אחוזת טל" במושב חוסן. מה אני אגיד לכם? בול אחרי שמתתי שבועיים כדי לכתוב פרוס' זה בא לי בול במקום!!!! אני ממליצה בחום!!!!!!!!!! בעלת המקום היא אישה מתוקה שבאה לקבל את פנינו עם אספרסו ועוגיות... צימר גדול ונוח עם מטבחון שווה, היא דאגה לנו לכיריים שהיינו צריכים, קנתה משחקים לאחיינים, ארוחות הבוקר היו מטורפות!!!!!!!!!!!! סלט ענקי, ביצים כמו שאתם אוהבים, אולי 10 סוגי גבינות, חמאה, מטבלים, סלט פירות, עוגיות...מחוץ לצימרים שולחן פינג פונג, סאונה, בריכה, ג'קוזי ענקי(כמובן שיש גם בכל צימר), אופני כושר...אין לתאר פשוט!!! כמה תמונות:
לא יכולתי לצלם בדיוק את מה שלבשתי אז עשיתי קלואז'. שמלה של רנואר, היו גם גרביונים בבורדו, שרשרת של יעל שטיינברג(לא ממליצה, אבל ביום אחר), עגילי פרחים בבורדו שאין לי תמונה שלהם מקסטרו, אוקספורד מקליגולה, לק של אורלי, איפור בורדו של פופה בשילוב היילייטס זהובים ומעל היה קרדיגן שחור.
החלפנו מתנות, אני לא אגיד לכם מה קנינו לכל אחד(אבל היו שם סבוני פנים של ניוטרוג'ינה, איפור של פופה, אסתי לאודר, מורים משמן ארגן ועוד מיליון דברים) אבל תראו איזה יפות היו המתנות שנתתי לבנות :)
ולחלק המעניין, מה קיבלתי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! (גרידי גרידי!!!)
בעלי שיחיה קנה לי בידיוק את מה שביקשתי, את הבושם womanity של טיירי מוגלר, ובתוספת של כמה שקלים הוסיפו גם 2 מוצרים מוקטנים באותו ריח - קרם וסבון גוף. הבושם הזה חלומי! זה מהבשמים שבשנייה שאני שמה אותם אני לא מאוהבת, אבל אחרי כמה דקות אני לא מפסיקה לרחרח את עצמי וכל היום שואלים אותי "מה הבושם שעליך?!" מעבר לזה שאני מתה על איך שמר מוגלר חושב על הפרטים הקטנים - בתוך האריזה חיכתה הפתעה קטנה - נרתיק מבד כדי לשמור על הבקבוק(ריפיל כמובן!) שלא ינזק.ליד זה נעלי הבית שאחותו קנתה לי, בדיוק הייתי צריכה!
סגור:
פתוח:
ההורים המקסימים שלו קנו לי סריג מפוקס. אני לא קונה שם כמעט כלום וכמובן שהסריג 100% סינתטי(אקרילן) אבל הוא ממש נעים וקזו'אלי חמוד. רק שמשום מה ש.במידה 2 הפתח לראש ממש פיצפון! אני גם לא סגורה על מה המידה האמיתית שלו. על הטיקט כתוב 1, על הטיקט שתפור כתוב 2. מעניין.
אני חייבת לכם סווטצ'ים של לקים... אז צילמתי את הלקים של אורלי.
לא משנה מה עשיתי, לא הצלחתי לצלם את הלק הזה בצורה שמקפת את הגוון המהמם שלו! פשוט תקנו אותו!star spangled
kiss me under the mistletoe
glitz & glamour פשוט לק מדהים!
אאוטפיטים!
זוכרות שרכשתי נעליים וחגורה אדומות ואמרתי שעו תדעו למה? אז הגיע הרגע! אחיין שלי שהוא חרדי חגג בר מצווה והחלטתי שאני הולכת על לוק פינאפי אבל צנוע ועדיין עם אדג' והטאץ' שלי!
שמלה - מנגו, חגורה - נעמה בצלאל, נעליים - פלייפוט, לק - מלמעלה של אורלי, גרביונים מאייטץ' אנד אם. התאפרתי פינאפ לחלוטין, אודם אדום, איילינר עבה. ולשיער שלי היה ממש good hair day.
השיער והאיפור(כמובן שזו תמונה ישנה,זה היה בשינויים קלים. הוספתי צלליות - בהירה עד הגבה וחומה טבעית בקפל, את האודם הנחתי בטפיחות):
למי שאי פעם תהתה, הצלחתי באותו יום לצלם את השיער שלי יבש לגמרי בתמונה שמייצגת את הצבע שלו!
כמה אאוטפיטים אהובים אחרים מהשבועות החולפים:
שמלה מרנואר מלפני מיליון שנה, גם הקרדיגן, גרביונים מדליקים ב 2 גוונים של סגול, מגפיים מגלי.
קז'ואל בשביל לצאת ל 5 שניות מבונקר כתיבת הפרוסים.
ג'ינס וקרדיגן - רנואר, נעליים מגלי, סיכת פפיון אלוהים יודע מאיפה, איפור טבעי.
עוד יום קז'ואלי למדיי:
ג'ינס קסטרו, גופיה מאייטץ' אנד או, חגורה מגולף, שרשרת מקסטרו, עגילי דובדבן מחנות עלומת שם ונעלתי את האוקספורד, מעל היה קרדיגן של רנואר. האיפור טבעי למדיי.
זהו להיום(מה לא מספיק?!)
ויש לי רק דיס-המלצה אחת!
קניתי לא מזמן את הגרביונים האלו של Sisi שנראים מיוחדים, אטומים ומושלמים בתמונה על הקופסא!קניתי מידה 4 שנחשבת אפילו למידה מעליי והם לא אטומים, נראים ממש רע וקטנטנים! (מכירים את הגרביים שנראות שחורות וכשמותחים על הרגל מגלים שעורבבו שם חוטים לבנים? זה!)
בקופסא:
ועל הגוף: (נורא)
זהו להיום, נשיקות עד לפעם הבאה.

נ.ב קטן
התינוק האהוב שלי, טדי בר, נמצא בהסגר בגלל אדם מרושע שטדי נבח עליו והוא התלונן שטדי נשך אותו. הסגר זה לא נחמד, בטח שלא ההסגר של מטה יהודה. תחזיקו אצבעות שהדובון יחזור בריא וטוב לב כפי ששלחתי אותו ושההתאקלמות בחזרה לבית תהיה קלה לו. זה כלב נושך זה?