יום רביעי, 23 בפברואר 2011

גברים יקרים, חשבתם ששכחתי אותכם? תחשבו שוב!


קוראותיי היקרות(וחיים) הגיע הרגע שלו כולכן ציפיתן - תוכלו לשלוח לינק לבן זוג שלכן לבלוג שלי ולהגיד "תתגלח! זוהר אמרה!" עכשיו יהיה לכן גיבוי ממני ותהיה לכן סיבה טובה להכריח את מוצג א' שידוע בשם "קושקושון", לקרוא את הבלוג שלי(כמובן שתצנזרו לו את כל התמונות הסוטות שלי).
בנימה קצת יותר רצינית, עד היום נמנעתי מלדבר על גברים, אני לא ממש יודעת למה...האמת היא שהלקוח הראשון שלי היה גבר, שיצא ממש מרוצה משתי פגישות הסטיילינג שלנו. אבל יש בהחלט על מה לדבר, במיוחד שמדובר בגברים ישראלים שמה לעשות, לוקים קצת בחוסר החבר'ה (מעבר לעובדה שמראש לא נולדתם בלונדינים תכולי עיניים כלומר, אתם נחותים:P). הכל נאמר בהומור וכמובן שהכל זו דעתי האישית, לא מסכימים? תקפצו לי.
הקדמה:
יקרים שלי,
אתם המין המועדף עליי. נתחיל מזה שבמקרה שלמישהו היה ספק, אני סטרייטית ואני חושבת שגברים זאת היצירה הכי טובה של אלוהים(במיוחד בן זוגי ההורס שבמקרה ותהיתן, מתלבש נהדר בלי שום קשר אליי. אם כבר, יש לו חלק בזה שאני מתלבשת טוב יותר היום) מעבר לזה, החברות הכי ארוכת טווח שיש לי היא עם גברים. יש לי אמנם אחות, אבל פער הגילאים בינינו עצום וגדלתי בעיקר עם שני אחיי היקרים(שלא יודעים להתלבש ולא מקשיבים לי) ולמעשה, הייתי טום בוי. הפסיכולוגית אמרה שבגלל זה אני כזאת דעתנית, ווכחנית ותחרותית, כי גדלתי עם גברים. זה אומר שבעצם גברים הם כלבות? התבלבלתי לגמרי. בכל מקרה, אני חושבת כמו גברים בהרבה מאוד מצבים ומקרים וקל לי מאוד להבין גברים ולדבר עם גברים ולכן אני יודעת שחלקכם לא מבינים על מה העניין.
למעשה, זה מאוד לוגי. אתם רוצים זיון? למצוא חברה? למצוא עבודה? תתלבשו בהתאם, זה הכל. ואם כבר בהתאם, אז בואו נעשה את זה כמו שצריך. חלקכם חושבים "מה אני הומו?" אז צאו מהסרט. לא רק הומואים מתלבשים טוב והלוואי שחצי מכם היו מתלבשים כמו ההומואים שאני מכירה. אני חושבת שגברים זקוקים לסטיילינג פי אלף יותר מנשים, פשוט שאתם ביישנים ומפחדים מהאישה או החברים שלכם או סתם קמצני על.
בואו נתחיל עם מה לעולם, אבל לעולם!!!!!!!!!!!!! לא לעשות.
1. זה יהיה יותר מה כן לעשות: זוכר את כל חולצות ה"סוף מסלול" ששמרת מהצבא שכבר גזורות ודהויות? לפח!!!עכשיו!!!! ולא, גם לא לחד"כ!!! גם לא במיטה(מי לובש בגדים כשהוא ישן יא מוזרים?!)פשוט לא! הבנו שטחנו אותך 3 שנים, די. נגמר. שחרר אח שלו, שחרר.
2. לעולם אל תלבשו סנדלים. בטח שלא סנדלי שורש. או כפכפים/קרוקס. אלא אם אתם בטיול או בים ואז אני סולחת, אבל באוני'? באמת? לא לכל מקום. לא כשאתם צריכים להיראות בו כמו בני אדם, בטח שלא אם אתם מנסים למצוא בחורה שתסכים לפזול לכיוונכם(אלא אם היא גם נועלת קרוקס ואז - מין מצא את מינו אבל בחייאת ראבק, תפסיקו לשקר. גם המושבניק הכי מושבינק שפגשתי שיראה בחורה בעקבים אדומים VS בחורה בשורש, יעדיף את הראשונה והראושונה לא תסתכל עליך בסנדלי שורש) תראו יקירים שלי, כפות רגליים זה אולי האיבר הכי מכוער בגוף האדם. כשהן שעירות וגדולות הן עוד יותר מכוערות וכשאתם דוחים שלא גוזזים ציפורניים זה מזעזע לחלוטין!!! ותגידו תודה, כי אני עוד מאלו שמאפשרות מכנסיים קצרים!
3.לעולם אל תגדלו שפם. אני מדברת על שפם בודד, בלי זקן מלא או זקן צרפתי. אלא אם אתם היטלר או שחקני פורנו גרמניים ואז נו, זה מובן. אבל פשוט אל! זה הכי מכוער בעולם! איזה עאלק סטייליסטית כתבה בעיתון של הסטונדטים שזה חזר לאופנה ויש כמה יצורים בקמפוס עם שפם. אז אתם יצורים! רואים שאתם בתולים, תמשיכו ככה ותהיו בתולים עד גיל 40!
4. אל תלבשו גופיות! גם אם יש לכם בייספס הורסים ואתם דוגמני צמרת! יש בגופיות משהו מאוד מתלהב וחושפני שלא נראה טוב על גברים. זה נראה זול מאוד. מעבר לזה שבקיץ זה דוחה לעמוד באוטובוס מתחת לבית שחי של גבר שהוא 1.90 ואת כולך מטר ובמבה והוא מעליך עם בית השחי עם כל הג'ונגל חשוף. הסיבה היחידה שמאפשרת לכם ללבוש גופיה(בעיקר צמודה) זה אם אתם הומואים.
5.אל תלבשו מכנסיים נמוכים וחולצות קצרות שרואים לכם את הבטן או את התחת או את הבוקסר! אתם לא שרברבים ואנחנו לא בברונקס או במועדון חשפנות! תתאפסו קצת!
6. אם עברתם את גיל 30 - תפסיקו במיידי ללבוש ג'ינסים בהירים מידי, קרועים או משופשפים. פשוט לא לעניין.
מה לעשות! תמיד, אבל אני מתכוונת : ת - מ - י - ד - !
1.תתקלחו כל יום, פעמיים ביום אם אתם מזיעים כמו אור של נלה, מ"היפה והחנון". זיעה זה סקסי כשזה במיטה בלבד. תשטפו את הפנים עם סבון פנים(יש כאלו לגברים, ויש נייטראליים שהם לא במנומר ורוד) ותשימו קרם פנים שיש בו מקדם הגנה. גם העור שלכם מתחצ'קן או נסדק מיובש, גם אתם מתקמטים ולא, זה לא חינני.
2. הגיעה אלי שמועה הזויה, שיש גברים שלא משתמשים בבושם. הייתי בשוק! לי באופן אישי היום נהרס אם שכחתי לשים בושם ולכן תמיד יש לי בושם מוקטן בתיק. תשימו קולון אחרי הגילוח, בושם ודאורדורט! ומתוקים, תחכו שהדאורדורנט יתייבש לפני שאתם לובשים חולצה. כתמי הספיד סטיק האלו לא מושכים בעליל!
3. תלבשו תמיד בגדים במידה שלכם ובגזרה שמתאימה למבנה הגוף שלכם(בדיוק כמו נשים!) חשבתם שאצל גברים זה פשוט? זה באמת טיפה פשוט יותר, אבל זה לא פשוט לגמרי. לגברים רזים וגבעוליים יש נטייה ללבוש בגדים שגדולים להם כי הם בטוחים שזה משמין, להיפך! אתם נראים כמו קולב עם בגד שגדול עליכם. ואל תלבשו צמוד, בחייאת! זה נורמלי ויפה שחולצה יושבת טיפ טיפה צמוד על הבייספס והיא מתוחה על החזה והגב במידה ואתם שריריים והורסים, זה לא נורמלי שאני רואה לכם את המעי דרך החולצה. אני לא אפרט עכשיו את כל הגזרות לכל מבני הגוף שקיימים כי בכל זאת - יש גבול. אבל בגדול? תלבשו בגדים במידה שלכם!!!
4.תתאימו צבעים בשם האל! זה לא כזה מורכב, באמת שלא. שחור עובד כמעט עם הכל והרבה גברים לובשים בעיקר שחור וזה אלגנטי ועובד. אבל בחייאת ראבק - זה לא קשה! אני מצפה שתדעו שג'ינס כחול כהה הולך יופי עם חרדל, נעליים חומות וז'קט בז', אבל קצת... תאוריית הצבעים של שברה. תגגלו!
5. אם אתם כהי עור או בעלי שיער כהה ובמיוחד אם אתם שניהם - או שתתגלחו לחלוטין, או שתגדלו זקן מסודר. יהודה לוי, אתה נראה כמו שאהיד!!!! זה מזעזע זקן מלא! וזיפים כהים כשהשיער צפוף מאוד תמיד נראים כמו לכלוך על הפנים. כמו הומר סימפסון! יאק! ולכיוון השני - אם אתם בלונדינים ובהירים, סביר להניח שאתם נראים מאוד מאוד צעירים, זקן יכול להיטיב איתכם ולהראות סופר סקסי. רק תיזהרו, עובר גבול דק בין זקן מלא קצר וסקסי לבין זקן מדובלל שנראה כמו....אין דרך עדינה לנסח את זה....שיער כוס.
6. תסתפרו. אני לא מדברת על לבקש מאמא ליישר לכם את השיער שעד אמצע הגב ולא על לעשות 0 במכונת הגילוח. אני מדברת על ללכת לספר, כזה שמספר גם עם מספריים, שיספר אתכם כמו שצריך! עכשיו - שיער ארוך - אך ורק עד האוזניים לעולם לא ארוך יותר ושיהיה מדורג ולא גוש מכוער. אם אתם מתולתלים - גלח היסטרי. אם אתם מקריחים - גלח היסטרי. החיסכון וההלוואה לא עובדים לכם! סורי!
7. תסירו שיער מיותר. אני ממש לא חושבת שגבר צריך להיות חלק לחלוטין, למעשה אני חושבת שזה מאוד נערי ולא מושך בעליל. שיער גוף במידה ובמקומות הנכונים זה סקסי בטירוף. אבל אתם לא אמורים להיות קופים. מקומות שנורמלי שיש בהם שיער גוף : חזה,בטן,ערווה,רגליים, תחת, ראש,גבות. כל מה שלא שם? תסירו. אם יש לכם גבות פסיכיות? תנקו. אבל תלכו למישהי שמתמחה בגברים שלא תמרוט אותכם עם שעווה ולא תגזור את השיער כי אז תראו הומואים(היי, אם זאת המטרה, לכו על זה!)
8. אם אתם לובשים חולצה מכופתרת - הכפתורים שמותר להם להיות פתוחים זה השניים העליונים, 3 בנדיבות על היסטרית. לא יותר! ובבקשה, תכפתרו את החפתים. אם לא נוח לכם כשהחפתים סגורים זה אומר שהחולצה קטנה ברוחב של הכפתיים. תמיד תעדיפו ללבוש חולצה ארוכה ולקפל אותה ל 3/4 מאשר ללבוש חולצה מכופתרות קצרה, בעיקר אם עברתם את גיל 40 ולא קוראים לכם "בראד פיט". מרפק מדלדל זה לא סקסי.
9. תמיד תקשיבו לאישה שלכם(או לגבר). תמיד. (נכון, זה לא קשור לבגדים, אבל זה חשוב!)
בואו נעבור לכמה פריטי מפתח שאני חושבת שכמעט כל גבר צריך בארון. זאת הכללה גסה כמובן, הכל תלוי במקום העבודה, בגיל ובעוד מיליון דברים.
1. ג'ינס כחול כהה ישר או מתרחב. בלי שפשופים, בלי קרעים, מקסימום "שפשופי כפלים" עדינים ממש! ג'ינס כזה אפשר ללבוש לעבודה, ללימודים ואפילו רחמנא ליצלן - לחתונה(הגבר שלי לעולם לא ילבש ג'ינס לחתונה, כי אני לא מספיק underdressed כדי שהוא יראה טוב מספיק בג'ינס לידי וכי הוא רוסי מחונך תודה לאל)
2. חולצות: וי בסיסיות חלקות איכותיות מכותנה בכמה צבעים וחולצות פולו. אלו אחלה חולצות לקז'ואל.הולך עם ג'ינס, מכנסיים קצרים, מכנסי בד. למתקדמים: חולצות משוגעות עם הדפסים זה מגניב, אבל לא טי שירט שנראות זולות ולא חולצות של להקות מטאל אם עברתם את גיל 19 ואתם לא בהופעה של מטאליקה.
3.מעילים וג'קטים: אם אתם גרים במקום שקר בו ויש צורך במעיל רוב החורף כמו בירושלים רצוי שתחזיקו אחד בגוון חם(חום,בז') ואחד שחור. אני ממליצה גם על ג'קט עור איכותי שתמיד עובד בימים קרים ולא גשומים עם ג'ינס, לא לקנות עור אם עברתם את גיל 30, בחיים. ולהחזיק ג'קט קלאסי, של חליפה. הוא יכול להיות עם טוויסט - מקטיפה, או עם פינ-סטריפס. בשחור עדיף. אני חושבת שמראה הג'קט אלגנט + וי לבנה + ג'ינס + סניקרס(ראו ערך:עיברי לידר ההורס) הוא מהמם. רצוי שזה באמת יהיה ג'קט של חליפה שיש לכם את המכנסיים שלה ואז הוא ישמש גם כחליפה וגם כפריט משדרג.
4.נעליים: עכשיו תגידו שאני הופכת אותם לנשים, מה לעשות...אז ככה, אין דרך להימלט מכמה זוגות: אתם צריכים סניקרס. או אולסטאר, או סניקרס מגניבות אחרות, תשדלו לא ואנס אם עברתם את גיל 19. זוג של נעלי קז'ואל שהן ספורט אלגנט, יש לקאטרפילר ולקלארקס מהממות. זוג של נעליים קצת יותר מאסיביות לחורף אם צריך - אני מתה על קאטפילר בחרדל. כ"כ 90's סקסי. או חצי מגף ומוקסינים לאירועים. שחורים!!!
5.חולצות מכופתרות. תתפרעו, אבל בלי אפליקציות בולטות, יהלומים ושטויות. רקמות עדינות מאוד מאוד, הדפסים עדינים, פסים - אחלה.
6.מכנסי סיגר. תמיד צריך מכנסיים קלאסיים אלגנטים. אם אתם עובדים בעבודה ייצוגית  או רוצים שיקחו אותכם ברצינות, רק מכנסי סיגר וחולצה מכופתרת. רק!
7. מכנסיים קצרים. אין מה לעשות, אנחנו חיים במדינת ישראל וגם המנכ"ל של אמדוקס צריך מכנסיים קצרים כשהוא הולך לים או מטייל בתל אביב עם הכלב באמצע יולי. חליפה ב 40 מעלות אומרת לי דבר אחד - זיעה. אז זה דיי פשוט - מכנסיים קצרים צריכים להיות רחבים אבל לא באגי ועד אמצע הברך בערך. נועלים איתם נעלי ספורט או כפכפי אצבע אם אתם בים.
8. חגורות איכותיות מעור איכותי. לפחות אחת ליום יום ואחת אלגנטית.
9. עניבה, אחת לפחות שמתאימה לאיזשהי חולצה מכופתרת שיש לכם.
10. תיק, סלחי לי ענבל מהיפה והחנון(ככה קוראים לה? לא יודעת, לא יכולתי להתרכז בכלום חוץ מהשפתיים והציצים במוגדלים בשקל תשעים...) גבר נורמלי צריך תיק. כשאתם הולכים למועדון כמובן שלא, אבל כל מי שעובד או לומד צריך תיק. אם אתם בקז'ואל - פשוט תיק גב. אם אתם לא בקז'ואל או רוצים להשקיע - יש תיקי צד מהממים והיום יש תיקי צד בית ספר רטרו מעור הורסים. 
זה בערך הכל...מה, לא מספיק? :)
ברמת העיקרון אצלכם זה מאוד פשוט - רוב הגברים אמנם לא מושלמים כמו דוגמנים, אבל רוב הגברים הסטנדרטיים יכולים להעתיק מראות מקטלוגים של חנויות כמו רנואר או גולף אחד לאחד ולהראות מעולה. אני ממליצה לכם ללכת לקניות עם בת הזוג שלכם או חברה טובה שיש לה חוש טעם או חבר הומו(אני לא יודעת למה, אבל מעולם לא הכרתי הומו שלא ידע להתלבש). עבדתי גם ברנואר מן, ומה לעשות Boys will be boys. בחורה עם מחשוף עמוק, חיוך רחב, מבט מפלרטט וקצת שכל - יכולה לגרום לכם לקנות ה-כ-ל-! ולכם עדיף שיהיה איתכם מישהו נטראלי עם טעם טוב.
ועכשיו כמה תמונות להשראה:
בקהאם... הוא דיי ערס בריטי ואני לא מתה עליו(ושונאת בדם את אשתו) אבל הוא מתלבש נהדר. גם כשהוא זרוק לחלוטין זה עובד לו.
בראד אוי בראד...אהובי. הזקן היה מזעזע לחלוטין גם על מר שלמות. אבל הם הוא אחד המגניבים שתמיד נראה נהדר.
אי אפשר בלי ג'וני דפ. יש לו תוספות מוזרות שהורסות לי קצת, אבל עליו זה פשוט עובד.
ואחרון החולניקים שהופך לישראלי נראה לי הוא מורטון. הדוגמן ההורס בריאות של גולף שמדגים כמה מושלם זה זקן מלא לבלונדינים. לו הוא היה מגולח הוא היה נראה בן 12.
ונעבור לישראלים קצת:
עברי לידר. 3 מילים: הפסד למין הנשי. פשוט כאב לב שהבחור הומו. מתלבש נהדר!!! שימו לב בתמונה השמלאית כמה שהוא נראה טוב לעומת הדבר הזה מימין....מכנסיים בהירים מבריקים, חולצה בהירה, ונעליים מבריקות? לא.
עופר שכטר שמתלבש יופי בהתאם למה שהוא משדר ובהתאם לגילו. מימין - חסר רק כפתור או שניים פתוחים.משמאל הוא מראה לנו איך חולצה אמורה לשבת על גבר.

זהו להיום. אתם יכולים להחזיר את המושכות לאישה ההורסת ששלחה לכם את הכתב כדי שאני אגיד לה תודה, ושאני אוהבת אותה והרבה בהצלחה אחרי הריב הבא בגלל שהיא זרקה לך את כל חולצות הצבא באשמתי :)
אל תשכחו ללייקק ובנות, תירשמו כבר לערוץ יו טיוב שלי! יש קישור בצד ימין! בקרוב יהיה סרטון קורע על "מה לא עושים" :)
נ.ב
יש לי דיס-המלצה קשה, לא לחנות לשם שינוי אלא למועדון תל אביבי שנקרא "המרקיד". נסענו לתל אביב לחגוג יום הולכת לחברה יקרה שהובטח לה שחברים שלה שברשימה יוכלו להיכנס כל הלילה ועדיף כמובן שיגיעו מוקדם. מה שקרה היה פשוט מזעזע. עזבו שהמקום מזעזע, זה משהו שנע בין פיק אפ בר למועדון והאווירה סליזית פחד, העיצוב פנים מזוויע, מוזיקה עם פיצול אישיות קשה ולא מתאים בעליל. מה שקרה זה שכבר ממש ממש מוקדם, ב 10 בערך התחילו לעשות בעיות בכניסה לחברים שלה שהיו מוזמנים וברשימה ולא הסכימו להכניס אותם. הבחורה כל הערב היתה על סף דמעות, "בילתה" בריבים מול הבעלים ואנשים מהמקום שיכניסו את חברים שלה כשאלו סירבו בתואנה ש"אין מקום" והסלקטורית הכניסה חברים שלה... בשלב מסויים אספנו את מי שנכנס וברחנו משם. פשוט מקום מזעזע, אל תלכו לעולם!

יום שני, 14 בפברואר 2011

עוצר! מ-ע-כ-שיו !


היי יקירות שלי!
הקדמה: במקרה שפספסתן, פתחתי ערוץ יו טיוב שבו אני אסקור מוצרי טיפוח ואיפור ואעשה מדריכים (טוטוריאלס) מידי פעם. אתן מוזמנות להירשם, לעשות "אהבתי" ולהפיץ. אתמול העלתי סרטון חדש. אתן ממש מוזמנות :)
התפרעתי לי לחלוטין לאחרונה, מי ישמע כאילו כל העונה לא קניתי בגדים... אבל נו, חלק היה על חשבונה של אמא, וזה היה במחירי סייל...(שכנוע עצמי). טוב, המטרה העיקרית של שגעת השופינג שכללה יום בשרון, יום בתל אביב וכמה ימים ברחבי ירושלים היתה מציאת מגפיים. ונחשו מה? לא מצאתי. חיפשתי אנושות מגפיים שחורים מעור(אני בסדר עם עור שהוא תוצר לוואי של תעשיית הבשר ובין כה - זה הדבר היחיד ששומר על הרגליים שלי חמות) שהן שטוחות למדיי(ואפילו הייתי מתפשרת על עקב נוח במיוחד), אבל עם סוליה טובה ולא גסה. בלי טרנדים!!! לא מגפי בוקרים, עד הברך, בלי אבזמים ושטויות, לא מגומי, לא מויניל. והכי חשוב? שיסגרו על הגזעים שלי!!!! מה לעשות שניחנתי בשוקיים שכנראה ירשתי מבקהאם... הקצבתי עד 800 ש"ח כגבול עליון ביותר.
נחלתי אכזבה מטורפת.
אני חושבת שהייתי בכל חנות נעליים על דיזנגוף, במיליון חנויות בירושלים ופשוט לא מצאתי כלום. תחשבו על כל מותג נעליים שאתן מכירות - הייתי שם. הכל עמוס טרנדים, לא איכותי במחירים הזויים לסוף העונה והרוב הגדול לא נסגר לי על השוקיים. עניין השוקיים מטריד אותי מאוד. זה משהו שאני מודעת אליו כבר מגיל צעיר, כרגע אני בהיקפים של גיל 16 וגם אז לא מצאתי כלום. אין לי שוקיים שמנות, יש לי "גזעים" השוקיים שלי שריריות וגדולות, זה לא יעלם. מה שעצוב זה שיש נשים הרבה יותר גדולות ממני והן אפילו יותר אומללות ממני. לדעתי זאת פשוט בושה וחרפה שרשתות שלמות מתעלמות לחלוטין מבעיה שמשותפת לנשים רבות. אתן לא מתארות כמה נשים הגיעו לבלוג שלי בעקבות החיפוש "מגפיים לשוקיים רחבות" בגוגל. אפילו בחנויות של נעלי נוחות יקרות להחריד שפונות לקהל יותר בעייתי בקושי מצאתי דגמים כאלו! חנויות נעליים ענקיות כמו אלדו וניין ווסט מתקשות לייצר דגם או שניים בעונה שהם קלאסיים, על זמניים שמכילים משולש נסתר של בד סטרצ'י או משפך קצת יותר רחב מהסטנדרט? במקרה שלי מדובר בממש 3 ס"מ חסרים. זה כבר החורף השלישי שאני מתחילה בלי נעליים, קונה מגפיים זולות מחוסר ברירה ואומרת שבסוף עונה אמצא משהו נורמלי ואני לא מוצאת. 
לקראת ייאוש נכנסת לחנות של אוריג'נלס במלחה ואמרתי "וואלה, אגס זה הנעליים שהכי נוחות לי, אני כן מצליחה לגרום להן לעבוד עליי והן חיוניות לי בחורף הירושלמי אז אקנה לי זוג שחור" בחנות היו כמה דגמים של אגס, ביניהם דגם עדין ומקסים שאפעם לא ראיתי. וגם של GEOX  שחברתי מורן המליצה עליהם ואני זרחתי מאושר! שיעלה 800 ש"ח! העיקר שייסגר ויראה טוב ויהיה נוח. המוכרים היו פשוט חבורה של זונות אנטיפתיות(סליחה על השפה, אין דרך אחרת לתאר אותם) התעניינתי אני חושבת ב 5 דגמים שונים ולגבי כולם התשובה היתה "אין לנו במידה שלך", בלי לבדוק במחסן, עם חיוך זחוך ומעצבן על הפנים. שביקשתי שיבדקו לי אם יש בסניפים אחרים סירבו ואמרו "אין". הרגשתי כאילו הכסף שלי לא מספיק טוב בשבילם, כאילו שהם לא רוצים למכור לי או לעבוד ולא הבנתי למה מגיע לי יחס כזה. בן הזוג שלי היה שנייה מלנבוח עליהם, היחס היה בלתי נסבל וברחנו משם. כשהגעתי לבית ניסיתי למצוא את שירות הלקוחות שלהם בנט ולא מצאתי. יצאתי מהקניון פשוט בדמעות מתסכול שאני לעולם לא אמצא מגפיים. החבר המדהים שלי אמר לי "דיי, בואי נפתח איביי ואם נמצא אגס שאת אוהבת נפתח פייפל ונזמין לך. שיעלה כמה שיעלה." ואכן, מצאנו. הצעתי bid וכרגע אני זוכה אבל יש עוד יום. אלו המהממות שלי: (עדכון:זכיתי בהן!)
והחלטתי שבקיץ כשיהיה לי זמן לזה אני אפנה למעצבת שעושה נעליים מדהימות בהזמנה אישית שני בר ואתפור מגפיים. יעלו כמה שיעלו, אני נואשתי.
וכמובןןןןןןןןןןןןןןן שלא נשארתי בידיים ריקות...
הרבה זמן אני חולמת על זוג כלשהו של  irregular choice שזו חברה (בריטית אני חושבת) שכפי שניתן להבין מהשם שלה, עושה נעליים לא רגילות :) אבל ממש...חלקן ממש מטורפות, נעליים שצריך לבנות אאוטפיט עליהן ולא להיפך. רוב הנעליים שלי מאוד קלאסיות(יש שיגידו משעממות) אני חושבת שאני מתלבשת מספיק מיוחד ולא צריכה גם נעליים מטורפות, אבל אני תמיד אומרת שחייבים זוג אחד קצת מופרע! אז מדדתי כמה וצילמתי לכן וקניתי זוג שהוא דווקא בין הרגועים של אירגיולר. אתן יכולות להיכנס לאתר, יש שם דברים מטורפים. בארץ מייבאים אותם שופרא ואולי גם בוהנות וזה המקום להמליץ: סניף שופרא בהלל פשוט כייפי ומדהים!!! מאז ועד עולם גם שנכנסתי רק להציץ, כל מוכרת שאי פעם ראיתי שם הייתה נחמדה בטירוף, מתוקה, עם הרבה סבלנות אליי ולשגעונות שלי ונכונות להזמין לי. היום הייתי שם אולי חצי שעה 45 דקות והתלבטתי בין 2 צבעים והן פשוט היו מקסימות איתי! נתחיל ממה שמדדתי:
הן מטורפות ומצחיקות בטירוף. לעולם לא הייתי קונה כאלו...מיני מאוס מישהי?
טוב, אז עם אלו התחיל סיפור האהבה ואותן רציתי לקנות. הן קיימות גם בירוק שחור, מנומר. אממה? הסתבר שאין להן פלטפורמה והשיפוע פשוט הרג אותי לחלוטין. עדיין, הן מדהימות ופרקטיות מאוד לדעתי.
והיפות שלי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! הצבע לא כזה עבר, הן בירוק מיוחד. צילמתי לכן את השקית, הקופסא, הדיטלייז - הארנב על החרטום, הכוכב על העקב, הסולייה המגניבה. כי פשוט הכל כזה מגניב וחמוד!!!
וזה היה הצבע שהתלבטתי לגביו:
ואלו המושלמות שלי שיחיו(סליחה על הגודל, כיווצתי בטעות) עלו לי 312, לא נורא בסופעונה.

ואחרי הסגידה לנעליים ההורסות שלי נעבור לשאר הקניות:
יום בירושלים - היה אחלה ממש, עם אמא כשהקניות על חשבונה(רגע, בעצם הן תמיד על חשבונה!:P) ממש כיף! יש לי אמא הורסת בריאות, צינית ומכשפה יותר ממני. אנחנו לא דומות ויזואלית בכלל אבל ברגע שהיא פותחת את הפה מבינים את הקשר. היא תופרת אז קשה ללכת איתה כי תמיד יש לה מה להגיד על הכל! ואני מאוהבת בה אנושות! התחנה הראשונה היתה המשביר. מסתבר שהם מחליפים זהב ישן בחדש ואמא החליפה צמיד מחריד לחלוטין ולקחנו עגילים מקסימים בשבילה וזוג בשבילי. זהב צהוב ורובי, מסביב זה זרקונים כמובן. הן קצרו מחמאות אפילו מגברים...הופתעתי. כמובן שבלי פלאש זה הרבה יותר אדום ולא וורוד.
קנינו שמלה מקסימה מגולף בכלום כסף פשוט, אולי 150 ש"ח בסופעונה ומלא בגדים לאמא.  זאת השמלה.
ושמלה מנעמה בצלאל עודפים. עלתה 320 ש"ח, אחרי 50% הנחה. לדעתי? לנעמה יש עיצובים מעניינים ויפים אבל המחירים פשוט שחיטה על בגדים מבדים זולים מאוד ובאיכות תפירה ממוצעת(כמו 90% מהמעצבים הישראליים) כנראה שאם אמא לא היתה משלמת זה לא היה קורה. המידות של נעמה גדולות מאוד - לקחתי 40. ומי שחושבת שאצל מעצבות אין בעיות בגזרות - טעות. גם אצלה - צמוד לי מאוד בחזה ורחב במותניים.
ונעבור ליום ת"א - עם אחת הבחורות היחידות בעולם שאני יכולה לעשות איתה שופינג - אישתי קסניה. אני שונאת לעשות שופינג עם אנשים אחרים. למה? קודם כל כי זאת העבודה שלי. שנית כי אני לא אוהבת שמתחילים לשאול לעצותיי ואז אני מוצאת את עצמי עובדת כשאני אמורה להנות. אבל קסניה נהדרת ולא חופרת לי כי יש לנו טעם שונה לחלוטין ואין טעם. כמה דברים שגיליתי על תל אביב:
1. אין שם יותר אנשים עם סטייל או פחות "תקלות" אופנתיות. יש בעיקר יותר אנשים שחושבים שיש להם סטייל. מצאתי את עצמי מסובבת את הראש(ואפילו את כל הגוף פעם אחת) כמה וכמה פעמים אחרי תקלות ברחוב.
2. אנשים בוהים בי גם בתל אביב. אתם יכולים לחשוב שזה כי אני מזעזעת, אני חושבת שזה עדיין כי גם שם הייתי היחידה שלבשה לבן.
3. אין שום דבר(אבל שום דבר!) שיש בתל אביב שאין בירושלים. או שחסר בירושלים יותר נכון. יש הרבה חנויות של "מעצבים" שמייבאים בגדים מסין ומתמחרים אותם ביוקר. שזה סתם דבילי ומעצבן.
4. ממש חם שם! אבל ממש! הלכתי עם שמלת סריג דקיקה וקצרה וגרביוני רשת והיה לי חם נורא כשחזרתי ירד בירושלים מבול.
5. כמעט אפחד לא נועל "אגס" ואני חושבת שזה קשור ישירות לסעיף 4.
6. אני עדיין שונאת את דיזנגוף סנטר ולא מבינה למה בנו אותו בצורה כל כך מטומטמת.
7. הבגדים בזארה ת"א הם אותם בגדים כמו בירושלים. מכוערים. וגם שם החנות נראית כמו אחרי הפצצה.
8. הדירה שחברה שלי גרה בה שווה פי מיליון מהדירות בירושלים והמחיר יותר זול מפה!חרא!
9. החנויות שיש שאין לנו זה חנויות הזויות: חנות רק לתה, חנות קאפקייקס...
לא מצאתי כמעט כלום בגזרת הנעליים והבגדים. רק את הגופיה הזאת ממנגו שאני חייבת להחליף למידה פחות, אני חושבת שעלתה 150(אגב מנגו, מחר 30% הנחה על פריט אחד מהחנות לרגל הוולנטיינז דיי):
חייבת להמליץ:
יש יריד כזה ליד הסנטר, יש שם הרבה הרבה זבלה אבל יש שם אישה מתוקה להפליא עם דוכן מטריף של מיליון עגילים מטורפים ומגניבים! כל זוג 25, שניים ב 40. אני חטפתי שם התקף. לקח לקסניה כמה דקות לאפס אותי ואז בחרתי 4 זוגות. זה הדוכן:
העגילים שבחרתי:
אחד ההיילייטס היה שאכלנו קאפקייס ב"קאפקייקס של ויולה" והיה לי טעים בטירוף (לקסניה פחות) וחטפתי שם שוגר ראש מטורף... הייתי בהתקף צחוק של 5 דקות שקסניה תעדה(יש סרטונים בפייסבוק שלי, אתן בוכות...) אז הנה כמה תמונות:
שלי זה האוכמנויות....יצאה לקסניה וואחד תמונה אומנותית עם הגרביון שלי שם מבצבץ P:
קניתי עוד כמה לקים:
מימין: רד קרפט(אדום הורס עם קצת נצנצים), גיישה, קליי בראשד וטוסקנה. קניתי גם קראקל של אופי ועדיין לא ניסיתי, היום בערב.
וזהו. מכאן עוצר. תקבלו מעכשיו פוסטים יותר "מדריכים" או נשכניים... :)
נשיקות יפות :)

יום שני, 7 בפברואר 2011

נעים להכיר - זוהר, עם ו'.


מסתבר שיש לי הרבה קוראים חדשים שלא כל כך מכירים וללכת אחורה נו אני מבינה אותם, זה מתיש, יש בבלוג 57 רשומות.
קוראים לי זוהר אברהמי, אני בת 21, סטייליסטית, לומדת באוני' העברית בירושלים, שנה ג' בחוג לתולדות האומנות(ולימודים משלימים). יש סיכוי שממשיכה ישר לתואר השני שלי, מתלבטת קשות בין תולדות האומנות לתולדות האופנה. יש לי בן זוג כבר עוד מעט 5 שנים, יש לי כלב הורס בריאות שהוא החיים שלי. יש לי משפחה גדולה ומדהימה, אני חולמת לעבוד באופנה,עיתונאות ובאומנות במקביל. אם אפשר - סטייליסטית בדיור, עורכת של ווג ואוצרת במטרופוליטן זה יהיה נהדר. אז מה אם לא ישאר לי זמן לנשום? אני גם חולמת להתחתן, להביא שתי בנות שיקראו להן סופיה ומרגריטה ולגדל אותן במושב עם טדי ועוד 2 כלבים. אז מה אם זה סותר לחלוטין את הטיפוס האורבני שאני? :)  A girl can dream! אני אוהבת מאוד ללכת לחד"כ, היסטרית לגבי התזונה שלי, אוהבת מאוד לקרוא, אוהבת לבשל, אוהבת ללכת לקולנוע ולצאת לרקוד.
איפרתי תקופה מסויימת, התעניינתי באיפור מגיל 15 ונהייתי מאוד טובה בזה בלי ללמוד(אני מאוד אוטודידקטית ואני המורה הכי טובה של עצמי). בעזרת "פורום איפור וציור גוף" פיתחתי התמכרות היסטרית ויש לי אוסף איפור מכובד מאוד לגילי. הפסקתי לאפר כי בבית שמש לא היה שוק למאפרות איכותיות ובירושלים זה היה אפילו יותר גרוע. במשך חצי השנה שאני עובדת כסטייליסטית קיבלתי יותר פניות מאשר בשנתיים שבהן הייתי מאפרת. אבל בגלל שעדיין אני טובה בזה, החלטתי לפתוח ערוץ ביוטיוב שבו אני משתדלת ללמד קצת על איפור ולעשות סקירות על מוצרים. היה לי קשה להחליט באיזו שפה לעשות את הערוץ, אז החלטתי שהוא דו לשוני. אה כן, אני דו לשונית. זה לא בגלל ההורים שלי שהם עיראקי ומרוקאית שלא יודעים מילה באנגלית, זה בגלל כישרון לשפות שירשתי מסבא שלי שדיבר 9 שפות. אני דוברת אנגלית שוטפת מגיל 12, הייתי במשלחת לדרום אפריקה תקופה, התבגרתי בתיכון אמריקאי. כיום אני דוברת 3 שפות טוב(גם ספרדית) ועוד אחת צולע אבל מבינה טוב מאוד - איטלקית :)
אני דתיה לשעבר(שונאת את המונח "חוזרת בשאלה" אין לי שום שאלה!) ואחרי שהייתי בכל הקיצוניות שקיימות התאזנתי. אני לא כל כך אוהבת להגדיר את הדת שלי כי היא שלי, אישית ופרטית עם הפרשנות שלי. אם מתעקשים אני עונה "מסורתית". לא התגייסתי. "יצאתי מהארון" בערך בגיל 16, בדיוק כשמקבלים צו ראשון ועדיין היו לי דעות מאוד מושפעות לרעה על הצבא. הייתי אמורה לעשות ש"ל ואפילו התחלתי אותו ואז הוא התבטל לא באשמתי. הייתי נערה פריקית משוגעת ומאוד דיכאונית. הילדות וההתבגרות שלי היו רחוקים שנות אור מלהיות מושלמים(של מי כן?).
אני סטייליסטית. 
בואו נדבר על זה... אני סטייליסטית במינוי עצמי. זה אומר שיום אחד קמתי והחלטתי שאני סטייליסטית. עשיתי את זה אחרי תקופה ארוכה שקיבלתי בקשות ואחרי שעשיתי את זה בחינם לחברים שלי ואחרי שכמה תותחים בתחום אמרו לי שדיי, הגיע הזמן להפסיק לפחד ולקפוץ למים. יש לאנשים הרבה דברים רעים להגיד על מינוי עצמי, אבל האמת היא שהאנשים המצליחים ביותר בכל תחום שקשור באומנות לא למדו מעולם. אופנה היא לא שונה. הכל תלוי בגודל הביצים שגידלתם ובעד כמה שפיציים המרפקים שלכם מבחינתי. מבחינת אחרים זה תלוי ביכולת הליקוק, משהו שאני לא יודעת לעשות. מעולם לא ידעתי. מאז שהייתי ילדה אמא שלי הפצירה בי להיות נחמדה למורים שיתנו לי ציונים יותר טובים אבל יש לי פה גדול ואני לא יודעת לעטוף דברים בורוד. אני יודעת להגיד הכל כמו שזה עובר לי בראש. זה עולה לי בהרבה טובות הנאה ובהרבה מאוד שונאים, אבל שיהיה.
אמא שלי תופרת, למעשה יהיה יותר מדויק להגיד שהיא מעצבת אופנה. יש לה תעודת "אופנאית" והיא החדירה בי מגיל קטן אהבה לאופנה עם השמלות המהממות שהיא היתה תופרת, עם הבגדים היפים שלה. היא תמיד הסבירה לי על בדים ואיכויות גימור בחנויות בגדים ונעלים. יש לה דרישות גבוהות והיא קפדנית, היא עקשנית ולא מסוגלת להתפשר על איכות בינונית ביוקר(=כל המותגים שיש היום מבחינתה) אז היא פשוט קונה בזול. "אם כבר זבל, שיהיה זול!" איפשהו, ירשתי גם את זה. 
אפילו שפירסמתי פה פוסטים של "מה לא ללבוש" אני לא כל כך מאמינה בחוקים(למעט הפריטים שהם מזעזעים בכל צורה ובכל קנה מידה שהזכרתי שם!). אני גם לא כל כך אוהבת את החלוקה למבני גוף כי תמיד יש אנשים שהם לא פה ולא שם. קחו אותי, ההגדרה לשעון חול היא הפרש של 20 ס"מ בין המותניים לחזה - יש. אבל האגן שלי יותר רחב מהחזה, אז זה אגס? זה פשוט שטויות. מה שחשוב לדעת זה מה נק' החוזק ומה נק' התורפה. ואני חושבת שלכולן(טוב, לא לבר רפאלי) יש נק' חוזק ונק' תורפה. אבל זה חשוב גם לדעת לוותר ולא להיות משוגעים לחלוטין. אני לא מאמינה ברשימת פרטי בסיס שחייב בכל ארון כי ארונות של נשים שונות הם שונים מאוד והצרכים הם שונים מאוד.
נכון שהבסיס שכולנו רגילות לשמוע הוא "לטשטש,להסתיר ולכסות את כל מה שרע" אבל לפעמים, מה ש"רע" הוא לא כזה רע ואפשר לגמרי למצוא פשרות באמצע. הגישה הבסיסית שלי היא יותר לאמץ מאשר להסתיר, לכסות ולטשטש. בחורה במידה 42 וגם 46 יכולה ללבוש מיני בהחלט. אפשר ללבוש חולצה קצת צמודה אם יש בטנון וגם גזרה גבוהה. רק צריך לדעת עם מה. צריך לדעת לאזן, זה הכל. אני לא חושבת שיש דבר לא אסתטי בבטנון, זרועות מלאות, או רגליים רזות מידי. מבחינתי מישהו שלבוש רע זה לא זה. מישהו שלבוש רע זה ללבוש דברים שמבליטים בצורה קיצונית את הנק' החלשות.
בחורה במידה 46 עם בטן בולטת, חזה קטן ואגן צר שלובשת סקיני ג'ינס גבוה עם טופ רחב בתוך במכנסיים, זה רע. בחורה שלובשת מידה שגדולה עליה, זה רע. בגדים שנראים זולים(ומה שעולה זול לא חייב להראות זול!) זה רע, נעליים שנראות זולות זה רע. הרבה בנות מלאות או עם גוף עסיסי מנסות אנושות לא להיות סקסיות, אני ניסיתי את זה בעצמי הרבה מאוד זמן וזה לא עובד... נשים עם קימורים זה סקסי וצריך לדעת איך להישאר ב"סקסי" בלי להפוך ל"סליזי" והגבול דק מאוד. 
נשים רבות עושות טעויות ענק בסטיילינג בגלל הגישה הטיפשית הזאת. קל לראות שחצאיות שמתרחבות מהמותן אולי "מטשטשות" אגן ובטן בגלל הבד הנשפך אבל הן ללא ספק מגדילות את האזור הזה. גזרות צמודות או ישרות(שנופלות בצורה ישרה מהחלק הרחב של הירך, לא מהבטן או הישבן) מחמיאות הרבה יותר לשמנות ומלאות. עוד דבר שרצוי לזכור הוא שלא כולנו חיות חיים שלמים בישיבה ובנוחות ויש גבול למה שאפשר להקריב עבור היופי. אני גרה בירושלים שברגעים אלו ממש הטמפרטורה עומדת על 6 מעלות. קיבלתי הרבה הערות על האגס אבל יקירותיי, צר לי אם לא הן אני קופאת! הייתי שמחה לנעול את מגפי העקבים המטורפים שלי מסטיב מאדן כל יום אבל 1. יש לי פלטפוס ועקבים לא עוזרים למצב. 2. אני קופאת מקור ו 3. תנסו ללכת על סטיליטו בירושלים.  I fucking dare you. אני מוכנה להקריב מעט מאוד עבור האופנה ולא כשקר לי.
זאת הגישה שלי. אני אוהבת מאוד את הקימורים שלי ואני לא רק חושבת שאני נראית טוב, אני חושבת שאני סקסית ונראית מצויין ואני אוהבת את הסקס אפיל שלי עם כל מה שמתלווה אליו. אבל חשוב לזכור שהגישה הזו היא שלי וזה שאני סטייליסטית לא אומר שאני מלבישה את כולן כמוני. יש עניין של ביטחון עצמי ומה שמשדרים. ברור לי שלא כל בחורה מלאה תרגיש בנוח במיני וגרביונים כמו שאני מרגישה וזה בסדר גמור, אפשר להתלבש יפה גם בלי מיני וגרביונים(יעידו הלקוחות שלי). יש לי את הסגנון שלי וכן המשאלה שלי היא שמלאות ושמנות יפסיקו להרגיש שהכל אסור ומוקצה להן ויתפרעו קצת ויש בי תקווה לכך שיעל רגב שהפכה למנהלת הקרייאטיב של ML תעזור קצת בעניין. אבל זה ממש לא אומר שאני מלבישה כמו שאני מתלבשת. אני מלבישה לפני בקשות של הלקוחות שלי. אני כן נותנת להן לנסות דברים שלדעתי יחמיאו להן שהן לא היו בוחרות לבד,כי זו העבודה שלי, אבל הן לא חייבת לקנות שומדבר כזה(אם כי בינתיים, כולן קנו דברים שהן לא חשבו שיקנו וכולן סופר מרוצות. אבל נשבעת שזה לא כי אני פושרית או משהו כזה)
העניין הוא שיש מין גישה כזאת שמוציאה אותי מדעתי ש"על רזות כל דבר יראה טוב" ומלאות צריכות להסתיר ולטשטש. זה פשוט לא נכון. רזות ושמנות יכולות להתלבש גרוע בדיוק באותה מידה. לא יותר קל לטעות כשאת שמנה, ממש ממש לא. יש גישה ש"מבנה גוף רזה הוא שיקי מלכתחילה" ואני אומרת, ראיתם את טארה לין? את אסתי גינסבורג לאחרונה? את כריסטינה הנדריקס(שעדיין לא רזתה!)? מה השטות ההזאת "מבנה גוף שיקי"?  אני מזמן גיליתי שחוקים נועדו להישבר ושכפי שיש דברים שרק רזות יכולות ללבוש - יש דברים שרק שמנות יכולות ללבוש. הבעיה שיש כמה אנשים שקשה להם לראות בחורה מעל מידה 32 שטוב לה עם עצמה ונוח לה ללבוש מה שבא לה ויש לי דבר אחד לומר להם - תסתכלו לצד השני. 
עד פה להיום.
השראה לקולגות, כי מסתמן שכואב הלב לאנשים לפרגן ולא ברור לי למה: הסרטון האחרון שלי שהוא המלצות על אנשי מקצוע מהתעשייה:  http://www.youtube.com/watch?v=v-GSY3To86U
לסיום, כמה מלאות שעושות לי חלושעס.
הישראלית ההורסת טלי גיאת

ישראלית הורסת אחרת שאני מאוהבת בה קשות היא נועה תשבי
אסתי גינסבורג אזרה אומץ והצטלמה בהלבשה תחתונה ולא שינו את הגודל שלה בפוטושופ. מדהימה! עכשיו היא סופסוף לא עוד אחת. היא ללא ספק מתבגרת והופכת לאישה ואי לכך - מילר בחרו בה להיות הפרזנטורית שלהם. כיף לצפות בה מצליחה על אף העובדה שהיא כבר לא דקיקה וכיף לראות את הביטחון העצמי שלה. מדהימה. הספורט'ס אילוסטרייטד הסתפקו בה בגודלה הנוכחי, אז הכל בסדר. דוגמנית שהיא מודל בריא לנערות.
ואני כל כך גאה בה על התגובה המעודנת על הפנינים של פנינה רוזנבלום המפגרת. אסתי, תני לי להיות הבוטה: פנינה רוזנבלום, את זקנה, מנותחת מידי, מכוערת מאוד, מתאפרת גרוע ויש לך אישיות מעצבנת ואת קנאית חסרת תקנה. היית מתה להיות יפייפיה ומצליחה כמו אסתי, על כל השומנים המהממים שלה! אסתי פשוט סקסית ומהממת בדיוק כפי שהיא!


ולחולניקיות:
קריסטל רן, שסתם העלילו שהיא רזתה. היא לא.
ופה היא ודוגמנית נוספת מדגימות איך דוגמנית ב 34 וב 44 יכולות ללבוש את אותו הדבר ושתיהן נראות נפלא! הכותרת כ"כ מתאימה!

ואהבת חיי, טארה לין ההורסת!!! הייתי שמחה לראות דוגמניות גם כאלו בהלבשה תחתונה. היא נראית נהדר!
נו ילדות, איפה טארה נראית רזה יותר? בשכבות רחבות או בצמוד וסקסי? (לא אמרתי מחמיא, אמרתי רזה. השמלה השחורה דקה  מידי, אם היא היתה מבד עבה יותר זה היה מושלם)
כבר אמרתי שהייתי מחליפה צד בשבילה?
באמת שכל קפלי השומן פה היו אסתטיים ונעימים :)
אל תשכחו לעשות לייק, להגיב ותירשמו כבר לערוץ ביו טיוב!

יום שישי, 4 בפברואר 2011

קניון שרונים - האכזבה


השבוע ארגנתי לי יום, נסעתי לפגוש את חברתי הטובה דנה שגרה בהוד השרון, לא לפני שהזהרתי אותה שהיא חייבת לקחת אותי לסיבוב בקניון שרונים. למה? כי כל הרשת געשה ורעשה על הקניון הזה. שהוא ענק, שיש בו חנויות חדשות שאין באזורי כמו מיס סלפרידג' והכי הרבה רעש נעשה לגבי דורותי פרקינס. שתי החברות הן בריטיות והן חברות "אחיות" יחד עם טופשופ אם אינני טועה. הכי הרבה רעש נעשה בבלוגים של פאטשיוניסטיות ובפורום אופנה מלאה פה בתפוז. דיברו על בגדים יפים, טווח מידות ואפילו היתה שמועה לגבי זה שהמידות הבריטיות גדולות מהישראליות. הייתי חייבת לראות!
היום התחיל נהדר בארוחת בוקר כיפיית אצל דנה ואחרי קיבלתי מדנה מוצרי איפור שהיא קנתה לי במכירה מיוחדת של ע.פ.ר.ה ואז נסענו לקניון שרונים. הקניון ענק במיוחד! והמטרה היתה - מציאת מגפיים ושמלות. התחלנו מהקומה שנכנסנו אליה - התחתונה. אני זוכרת שם קסטרו, ניין ווסט, קנת' קול. שום דבר לא הלהיב אותי במיוחד למעשה שמלה אחת שנרכשה בפול אנד בר בזול מאוד(תמונות בסוף). המשכנו הלאה והדבר שאני הכי זוכרת בקומה השנייה היה החום. נכון, היה קר מאוד השבוע. אבל ממתי בשם האל מפעילים חימום בחנויות?!?!?! אם המזגן לא על 5 מעלות איך אפשר למדוד משהו? בביג טום היה כל כך חם שברחתי החוצה. עברנו בהרבה חנויות של מעצבים ישראלים שפתחו שם ומה אני אגיד? התרשמתי לרעה. מסתבר שהאישה הישראלית הקלאסית שקונה אצל מעצבים היא משעממת במיוחד, כי פשוט 90% מהבגדים בחנויות המעצבים היו שחורים או אפורים! מה קרה? מתי נגמרו הצבעים ומתי צבע הפך למילה גסה? מעבר לזה שלא ברור לי על מה ולמה המחירים כי הבגדים לא היו מבדים באיכות מזהירה ובטח שלא תפורים באיכות יוצאת דופן. אני חייבת להסתייג שהיתה שם חנות אחת שיש בה פריטים של כמה מעצבים(ברח לי השם!) שהיא מהממת והפריטים מדהימים, אני התעלפתי על כמה וכמה תיקים. אפילו הסניף של "שופרא" בשרונים היה אכזבה. הדגמים היו שונים ממה שיש בסניפים הירושלמים(הידעתן שפתחו סניף חדש בשלומציון המלכה?) הרבה יותר משעממים וכל החנות היתה הרבה פחות מגניבה.
בשלב הזה לקחתי את האדוויל הראשון להילחם במיגרנה שהתחילה להתיישב לי בצד ימין של המצח וכבר החלה לחלחל בי תחושה של אכזבה. אני באה כדי לבזבז, מכינה תקציב מכובד, ומוצאת רק שמלה ב 160 ש"ח? טוב, ראינו באופק את דורותי פרקינס ושעטנו לכיוון החנות בתקווה שהיא תהיה צדיקה בסדום. התבדנו במהרה... בנות מלאות-שמנות יקרות שלי, זה נפלא ונהדר ומגניב שיש בגדים במידות שלנו(או שלכן, כי יש כמה שכועסות שאני מכלילה את עצמי במידות גדולות), אבל האם זה אומר שצריך לשלם כל מחיר על זבלה? נתחיל מזה שהדגמים לא היו מלהיבים. רוב השמלות היו בדיוק באותה גזרה עם ניואנסים קטנטנים שונים. הבדים היו או 100% סינתטים(אלסטן,ספנדקס,לייקרה) או כמעט 100% כותנה שכידוע - שניהם די זולים. המידות לא היו קטנות מהרגיל - אני מדדתי 42. והצבעים וההדפסים היו הבעיה הגדולה - הכל היה או משעמם לחלוטין או משוגע לחלוטין! אי אפשר פשוט לעשות שמלה בצבע אחיד שהוא לא שחור/אפור/בז'? גם ככה לא קל לפספס אותי, לא צריכה שמלות מטורפות לגמרי. והמחירים? וואו! בשמים! השמלות עלו בין 350ל 380 ובלי שום הבדל בין בדים. שמלות מכותנה עלו בדיוק כמו שמלות שיפון עם בטנה שזה פשוט מגוחך בעייני. אני יודעת כמה קשה למצוא בגדים ברגע שאת 46 ומעלה - הייתי שם, אבל היום שיש אינטרנט ואפשר להזמין? למה אתן מתפשרות? מתמחרים כל מותג שהוא סוג ג' בארץ מוצאו כאילו שזו חנות מעצבים בארץ. וזה קורה בגלל שישראליות הן מספיק מטומטמות כדי לשלם.
מיס סלפרידג' היה הרבה יותר גרוע, מחירי השמלות היו באזור ה 600 ש"ח ומעלה שזה פשוט מגוחך לחלוטין בעייני. והכי נורא היה שהמוזיקה היתה רועשת בטירוף מה שממש לא עזר למיגרנה שלי וכשביקשתי להנמיך "עשו לי טובה" והנמיכו לשנייה, מיד אח"כ הגבירו וזה ממש ממש עיצבן אותי. ואז ברחנו לאכול וחזרתי לירושלים.
מה שמצחיק זה שדווקא בירושלים קניתי דברים. מזמן כבר למדתי שאין שום דבר שיש בתל אביב שאין בירושלים(ששווה הגעה לשם, כן?) בניגוד לתחושה שהיתה לי בגיל 16 ששנאתי את ירושלים והרגשתי שהיא יקרה ואין בה כלום. בירושלים נהנתי מההנחות המטורפות של גולף וקניתי שמלה וצמיד הורסים. את המשך הקניות עשיתי ביום שלישי - הגעתי לעיר והיה גשום בטירוף אז נכנסתי לקנות מטריה בשש של הבגדים בהלל ואיכשהו יצאתי עם סריג, חולצה ומטריה :) בשבוע שלפני קניתי שמלה הורסת מהקולקציה החדשה של רנואר שעלתה לי בכלייה(אגב, ראיתי את ספר הקולקציה - הולכת להיות קולקציה מדהימה!) ושמו לי בצד ג'ינס מהקולקציה הישנה שעולה עכשיו רק 180 ש"ח ונחשו מה? אני נכנסת אליו במידה 40. הסיפור הוא שלא היה 42 והחלטתי לנסות כי תמיד בגזרה הזאת אני לוקחת 42 ואז הוא מתרחב ואני עושה הצרה ואז שוב מתרחב ועוד הצרה. אז אמרתי ננסה, אם יסגר ויהיה צמוד אלבש בבית עד שיתרחב ואז לא אצטרך 10 הצרות. ובאופן פלא הוא עלה ונסגר... תקבלו תמונה אחרי שהוא יתרחב.
אז זה מה שלבשתי לשופינג, נוח וקוזי.
שמלה מהקיץ של רנואר שהיא בצבע של הגרביונים, הצטלמה מוזר. גרביונים מ H & M. הסריג מרנואר. מעל היה מעיל בהיר וצעיף.
נתחיל עם רכישות: הטורקיז מפול אנד בר(170 ש"ח עם החגורה!), הסגולה מגולף(150 במקום 350!).
השמלה מרנואר, שגם אמורה להיות ורודה ולא צהבהבה(370 ש"ח. השתגעתי, כן)
רכישות האיפור + צמיד הורסססססס מגולף, 15 ש"ח. 2 קונסילרים בגוון אמבר ומברשת להנחת מייקאפ נוזלי.
הסריג והחולצה משש - 2 ב 150. המטריה עלתה 20 ש"ח. אני אסייג ואומר שרוב הבגדים של 6 הם לפטיט. לי זה זרם טוב שהסריג קצר באורך. אני אוהבת גזרה גבוה וחיתוך במותניים, זה מרזה אותי. הגוון של הסריג הרבה יותר זועק מבתמונות.
אני אוהבת שכולם אפורים ומשעממים עם המטריות השחורות גג אדומות שלהם, ולי יש מטריה משוגעת :)
ואיך אפשר בלי קצת איפור? זאת הנייקד המהוללת. השתמשתי ב gunmetal. לא צילמתי את האאוטפיט אבל זאת היתה שלמלה שחורה עם גרביונים כחולים ואוקספורד :)
לסיום, השבוע נתקלה בי בחורה שקוראת בבלוג וזה היה ממש נעים שהיא אמרה שלום :) אני מקבלת הרבה מסרים של "ראיתי אותך ב..." אז אתן מוזמנות להגיד שלום...אני לא נושכת! רק נובחת :)
מזכירה לכן שיש לי ערוץ יוטיוב הורס :)
הסרטונים האחרונים הם:
ביקורת על מסקרה של פופה באנגלית:  http://www.youtube.com/watch?v=C7PHnmcruPo&feature=feedu
וסרטון של איפור למתחילות(שאתן ביקשתן!):  http://www.youtube.com/watch?v=EiBJJyrcKqU
בדרך: סרטון המלצות על אנשים מהתעשייה וסרטון שבו אני מראה איך אני מסדרת את השיער שלי.
קיבלתי כמה הערות שמאוד עזרו לי - תודה. אני מתנצלת על הארונות הפתוחים לפעמים, פשוט לא חשבתי שזה מפריע כל כך ואני סטודbטית בתקופת מבחנים. החדר שלי הפוך לגמרי :(
ומנצלת את שטח הפירסום שלי: היום בערב די ג'יי ליטל מינקין חברתי היקרה מתקלטת בתקליט מ 11 עד 3 בלילה, אני שם בעקבים ושמלה מפזזת לי על רחבת הריקודים, אתן מזומנות(וגם אתה חיים!) :) 
נשיקות יפות שלי!