יום שבת, 14 באפריל 2012

אאוטפיטים, עדכונים ו"יש לי מה להגיד על זה!"



טוב, אני מקווה שאפחת לא מתה מרוב אוכל במהלך חג העצלנות הזה וגם לא מתכוונת למות מהרעלת מופלטות...
אאוטפיטים? אאופיטים!
תודה לאל החורף פשוט נעלם לו לאיטו, אבל יש לי עוד איזה תמונה או שתיים חורפיות משהו כי בבירה היו כמה ימים קרים במיוחד וכמה ימים קרירים. זו אני חושבת הבלחת האגס האחרונה לעונה זו, כל השונאות מסננות לעצמן "יאיי!". החולצה מעונת המעבר של רנואר (אין להשיג אותה יותר), ג'ינס של קסטרו, שעון של גסת עגילים ושרשרת ישנים של קסטרו.



הקלוזאפ באאוטפיט הזה היה דווקא על האיפור ש"לבשתי" שהיה בגוון החם (הקר) של הקיץ - תכול-ירוק-מנטה תורקיזי, והוא נעשה בהשראת הפוסט הזה של דנרה המהממת:    http://danrasvault.blogspot.com/2012/03/blog-post_27.html
חדות האבחנה תשמנה לב שזה אאוטפיט שלבשתי בעבר, רק עם אגס... הכל כאן ישן. מרנואר וגולף...
זה מה שלבשתי לשבוע האופנה לכלות. שמלה מאיביי, חגורה מנעמה בצלאל, עקבים של פלייפוט וסריג של רנואר. עגילים ישנים ושרשרת ויטאייג' של אמא. האיפור היה סוג של הוליווד גלאם :)
וזה סתם נלבש ליום עבודה. חולצה של רנואר, ג'ינס של קסטרו, עקבים של פלייפוט, פפיון לשיער מאיפשהו ואיפור טבעי.
מאחד ימיי חוה"מ. שמלה ישנה של נעמה בצאלאל, סנדלים ישנים של ניין ווסט, צמידים מ H & O, עגילים מהקמפוס ואיפור זהוב-ירוק.
בגרסא השמאלית - עם סנדלים וחגורה חומים ותיק קש זה נלבש ביום ובערב החלפתי לנעלי עקב שחורות וחגורה שחורה. החולצה מרנואר, החצאית ישנה מגולף. האיפור היה איילינרי במיוחד, ענדתי שרשרת שקנתה לי חברה ועגילים כמו בתמונה שלמעלה.
זו שמלה חדשה שלבשתי בערב החג, היא של רנואר. המחיר שלה 300 ש"ח, אני קניתי אותה ב 74 ש"ח אחרי הנחת עובד + 120 ש"ח מתנה לחג! היא חמודה מאוד והגזרה שלה מחמיאה לי, היא רק צריכה הצרה קצת מתחת לחזה. הבאסה בה זה שהבד מתקמט מאוד מהר ונהיים עליה כתמים ממים. הגוון הוא לבן-ורדרד שכזה והפרחים סגולים אז זרמתי עם איפור באותם גוונים. אספתי חלק מהשיער בגלל הגזרה המאוד סגורה שלה.
את השמלה הזו לבשתי בבוקר של החג, קיבלתי אותה במתנה בסוף הקיץ שעבר מגיסתי ואני מאוד אוהבת אותה.
הדגש במקרה הזה היה על איפור בצבעים פסטלים (זה פשוט הטרנד של הקיץ ואני מאמצת בחום כל מה שקשור לצבעים!). אז הנה עוד כמה תמונות פנים מייצגות:
קלוזאפ היסטרי:

לינקים ואנשים מעניינים

בת-אל סבח
כל מי שקוראת כאן והיא מעל מידה 44 וגם חלק גדול ממי שמתחת למידה זו מכירה את החנות "בורדו" בכפר מלל שמציעה בגדים לנשים במידות גדולות. יש לי את בורדו בחברים בפייסבוק ולפני שבוע-שבועיים הם העלו תמונות מימי הצילומים האחרונים שהם ערכו. תפסה את תשומת ליבי בחורה יפייפיה, אדמונית, חושנית, עסיסית ושמנה, שאני פשוט התאהבתי בה. תוך חיפוש קצר מצאתי את שמה, התחלתי לדבר איתה, ביקשתי ממנה להזכיר אותה בבלוג ושתספר לי קצת על עצמה - היא הסכימה בשמחה. לקחו לי בדיוק עוד יומיים להתאהב גם באופי שלה. מדהימה, מבפנים מבחוץ... היא מאפרת מתחילה במקצועה, בת 26 ואלו כמה מילים שביקשתי ממנה לספר לי על עצמה:

"עד לפני כשנה וקצת שידרתי המון ביטחון לסביבה אבל בעצם כל חיי הביטחון העצמי שלי היה נמוך מאוד מהשפעת הסביבה הקרובה והרחוקה כאחד.מגיל ההתבגרות כשהתחלתי להתעגל ולקבל קימורים העירו לי כמה שאני יפה מהצוואר ומעלה ושאם ארד אהיה מלכת יופי/דוגמנית/מושלמת.
הדימוי העצמי התערער וחייתי רוב חיי בין שמחה לעצב קיצונים שנתונים בידיי החברה. אנשים כלל לא מודיעים לכוח שיש למילים וכמה השפעה כשאומרים לבן אדם כמה הם אוהבים אותו ובאותו המשפט מעיפים סטירת לחי מצלצלת (מטאפורית). לפני כשנה שמעתי כל מיני משפטים שנוגעים במילים; כבוד, שלמות, אהבה... ״אם אהיה שלמה עם עצמי ארזה״ ותמיד טענתי שזה בולשיט, אם אני שמנה ושונאת את עצמי איך אוכל לאהוב ואז לשנות?!
החלטתי לפרק את המילים ומשמעותן לעומק ומה שנקרא, לחפש את השורש. בחרתי לקבל באהבה ובפרגון את המחמאות העריפו עליי ואת הערות לגביי המשקל סיננתי ובחרתי בשתיקה. למדתי להסתכל במראה בערום ולאהוב כל חלק וחלק בגוף וקבל אותו כמות שהוא. אם בעבר מאוד נרתעתי מסימני המתיחה בבטן שנוצרו מדיאטות היו יו שעשיתי בעבר, היום החכמתי להבין שהם שם, ואין ניתוח ואין קרם קסם שיעלים אותם, וחבל לבזבז את חיי בשנאה עצמית על משהו כל כך יפה - משהו ש״חרוט״ על גופי כמו סיפור המספר את סיפור חיי... 
חברים קרובים החלו להעיר לי שאני זורחת, מחייכת יותר, מאושר ומדבקת. אנשים זרים לי שהכירו אותי סיפרו שהתאהבו בנוכחות שאני מביאה איתי, הנוחות שאני עם הגוף שלי. הבנתי שבכדי לשנות משהו בעצמי, אצטרך להתאהב בעצמי קודם, לחבק, ללטף, לגעת, להעיז ורק אז - לשנות.

היום, הארון החליף את צבעיו הכהים והשחורים בלבנים וצבעוניים וכמה שיותר גוונים יותר שמח. 
השיער שחלמתי לצבוע לצבע אדומני, צועק ומושך צומת לב נצבע. למדתי לשחרר פחדים ממה שהסביבה תגיד ופשוט לעשות מה שטוב לי ומה שמרגיש לי לנכון.
לעולם האופנה הגעתי במקרה כשאחותי התנדבה לדגמן למידות גדולות עבור חנות שהכרתי וביקשה שאשלח תמונות שלי לבעלת המקום ואציע את עצמי גם. בהתחלה סירבתי בתוקף והמצאתו מיליון ואחד סיבות למה מקומי לא שם, יומיים לפני ההפקה המדוברת קפצתי למדידות ברגע האחרון והפכתי לחלק מההפקה. עד היום הספקתי להצטלם למספר הפקות בודדות בהתנדבות, כך שדוגמנית רשומה בסוכנות אני עדין לא. עולם הדוגמנות מאוד קוסם לי, תמיד חיפשתי להיות בקידמת הבמה ובחרתי להתחבא. היום כשהמשקל שלי נמצא בקידמת הבמה על הצד היפה של המאזניים אני רוצה מאוד להשתלב בכמה שיותר מקומות עם אפשרות להשמיע קול ולהעביר את המסר שאישה היא יפה בכל גיל/צבע/גובה/משקל... 
אין כזה דבר מושלם, אבל יש כזה דבר ייחודי - כל אדם והפגמים שלו המייחדים אותו 
אני קוראת לסוכנות הדוגמנות שתגלה אותה ותחתים אותה. הבחורה היא הדבר הגדול הבא בדוגמנות פלאס סיז. הבחורה היא כל מה שאני אוהבת בדוגמניות פלאס סיז. היא לא מלאונת במידה 42, היא שמנה. אבל יש לה גוף מדהים, פרופורציות אלוהיות, גישה שיכולה להקפיא את הגהנום, שיער הורס, חיוך כובש, עיניים טובות והיא חולה על התחת השמן של עצמה (וגם אני חולה עליו!!!). הרסה אותי. הפילה אותי מהרגליים. בחיי.
הנה, שלא תגידו שאני מדברת באוויר:

המדריך המושלם לציור איילינר
אז כבר המלצתי על הבלוג של טל פלג בפוסט הבלוגריות שלי, מאז היא פירסמה מדריך מושלם לאיפור עם איילינר מודגש וזוויתי. הרבה שואלות אותי על האיילינר ועשיתי סרטון בעבר (שיצא לא משהו, נעשה חדש בהמשך) - טל עושה את זה בדיוק כמו שאני עושה, היא רק מסבירה יותר טוב ממני ולכן החלטתי לחלוק את הלינק הנהדר הזה איתכן. בהצלחה!
חוק הגבלת ה BMI לדוגמניות וחוק הפוטושופ
הרבה מכן חיכו שאני אגיד משהו בנושא, אין לי מושג למה עדיין לא אמרתי, אבל הנה זה.
אז העבירו חוק שמגביל דוגמניות שנמצאת מתחת ל BMI תקין מלדגמן ובנוסף תמונות שבהן הדוגמניות יעברו הצרת היקפים בפוטושופ יהיו מחוייבות לציין זאת. קודם כל - מה זה BMI? זה ראשי תיבות של body mass index וזה נוסחא מתמטית לחשב מסת גוף. לפי ה BMI יש חלוקה למשקל תקין, תת משקל, עודף משקל והשמנת יתר. העתקתי לכם לכאן את הטבלה מויקיפדיה.
BMIדירוגדרגת סיכון לחלות במחלות
עד 18.5תת משקלסיכון לתת-תזונה
18.5-24.9משקל תקיןאין סיכון
25.0-29.9משקל עודףמוגבר כאשר יש מחלות רקע נלוות
30.0-34.9השמנה דרגה Iבינוני
35.0-39.9השמנה דרגה IIחמור
40 ומעלההשמנה דרגה IIIחמור מאוד
אבל, יש גם בעיות עם הטבלה הזו. למה? הטבלה הזו לא לוקחת בחשבון דברים כמו מבנה גוף, אחוזי מסת שריר לעומת שומן, מבנה עצמות. ככה למשל בחור שמתאמן הרבה ויש לו מבנה גוף רחב ושוקל 85 קילו על 1.80 - הוא בעודף משקל. וזה לא משנה שהוא חתיך הורס עם 8% שומן ו 300% שרירים. אני למשל עומדת על BMI של 30.2 וגם במשקל הכי רזה שלי, עמדתי על BMI של 27.6. עוד משהו שצריך לדעת זה שבעבר, משקל תקין נע בין BMI 18.5 ל 27. מתישהו החליטו להוריד את הרף ל 25. אני כרגע עומדת במשבצת של "השמנה בינונית", אפילו שאני מתאמנת כמה וכמה פעמים בשבוע ובכושר טוב, אוכלת בריא, בדיקות הדם שלי מעולות ואני נראית מלאה ולא שמנה. כדי להגיע ל BMI של 25 אני צריכה לרדת כמעט 20 קילו. כל בן אדם עם שכל ועיניים רואה שאין לי מאיפה לרדת 20 קילו. 10? כן. 20? פשוט אין מאיפה. למה זה ככה? כי אני בחורה עם מבנה גוף מאוד רחב ועצמות מאוד כבדות - ירושה משני ההורים שלי.
בצד השני של הסקאלה יש את אותם אנשים שנמצאים מתחת ל BMI 18.5 והם תת משקל, אבל הם אנשים בריאים לחלוטין. חלקן - דוגמניות. בחורות שמטבען נולדו גבוהות מאוד ורזות מאוד, בצורה שהיא מאוד שונה מהנורמה גם מבחינת גובה וגם מבחינת משקל. הן מוגדרות "תת משקל" אבל הן בריאות. יש להן עצמות קלות ומבנה גוף צר ודקיק.
ולמרות זאת - אני עדיין בעד החוק ונגד העסקת דוגמניות שהBMI שלהן נמוך מ 18.5.
למה? כי כמו שאני מקרה יוצא דופן של בחורה שמטבעה המשקל שלה גבוה גם אם היא לא שמנה, אותן דוגמניות הן מקרי קיצון של בחורות שמטבען הן מאוד מאוד רזות. גם אם הן בריאות ולא אנורקסיות.  מה רע בזה אתכן שואלות? אין בזה שום דבר רע. מה שרע זה להציג את זה כאידיאל יופי אנושי. רע להציג את זה כאידיאל יופי אנושי כי 99% מהאוכלוסיה לא יוכלו להראות כמו הנשים האלו בלי להרעיב את עצמן למוות. כרגע, אנחנו חיים בחברה שמקדשת רזון בצורה אובססיבית וזה רזון שהוא קיצוני מאוד לפעמים. בעולם שבו בר רפאלי לא יכולה לדגמן על מסלול כי היא עסיסית מידי/ מקומרת מידי/ שמנה מידי יש לנו בעיה מאוד מאוד חמורה. אני רואה כל יום סביבי נשים רזות שחושבות שהן לא רזות, כי אידיאל היופי הוא לא רזה אלא כחוש. ואידיאל היופי הכחוש הזה מציב סטנדרטים מאוד מסוכנים לנערות ונשים שרוצות מאוד להראות ככה ומוכנות להגיע רחוק מאוד כדי להראות ככה.
אני בטח שלא חושבת שהחוק הזה יפתור את בעיית האנורקסיה, אני חושבת שחייבים להשקיע בחינוך ובשיחות על זה, אבל זו בהחלט התחלה.
נכון שהחוק הזה מפלה לרעה איזשהי אוכלוסיה אבל באמת שזאת לא בעיה לעלות כמה ק"ג כדי להגיע ל BMI תקין ודוגרי? אני מעדיפה 100 דוגמניות מובטלות על נערה אחת שמקיאה את נשמתה למוות בשירותים כי היא נורא רוצה להראות כמו אידיאל כזה.
בנוגע לחוק הפוטושופ - מושלם. אני בעד. לא כולם מספיק זמן בתעשיה ועם עין מספיק מיומנת כדי להבחין מה עובר עיבוד, מה לא ואיפה. אנחנו חיים בעולם שבו הכל מושלם מידי בדימויים שסביבו וזה דוחף אנשים לעשות הרבה דברים מטורפים.
יש לי רק בעיה אחת עם החוק הזה - הוא פשוט מאוד לא בר אכיפה. וברור לי שלא יאכפו אותו. ההוכחה הראשונה לזה היא קטלוג בגדי הים של קסטרו לקיץ 2012 עם גל גדות ולירז דרור שנראות רזות מתמיד.
בא לי / ווישליסט
היום נטע לבנה העלתה לעמוד שלה בפייסבוק את העגילים האלו שהיא הכינה. אני פשוט מעולפת עליהם ברמות אחרות. כבר דיברתי איתה וכנראה שארכוש זוג כזה משובץ באבנים בגוון אדום-בורדו ואענוד אותם בחינה שלי. פשוט אישה מוכשרת שאין דברים כמוה!
רכישות (מרגע זה ממש)
הצמיד הזה של Punchaos שמשובץ ברוז קוורץ ומתאים בול לעגילים ולשרשרת שאני מתכננת לענוד בחתונה. 65 ש"ח.
והעגילים האלו של נטע לבנה - משובצים בקריסטלים אדומים, זהב צהוב. מושלמים עבורי. 139 ש"ח. אותם ואת הצמיד רכשתי בסטייל ריבר.
קטע ענקי: אחרי שפירסמתי את הפוסט נטע קראה אותו ואמרה לי "הכנתי את העגילים בהשראתך" אמרתי לה:"מה?!" אז היא אמרה לי :"את לא זוכרת שהייתה שרשרת עם קריסטל כזה ואמרת שהיית שמחה לראות גם עגילים כאלו? אז הכנתי". זה פשוט מדליק שהיא לא אמרה לי ואני קניתי לי אותם וחשבתי "הם כל כך אני".
זהו להיום.
אני מקווה שנהנתן מהפוסט! אשמח לתגובות, הערות, רעיונות לפוסטים ואני מאחלת לכולכן מימונה שמחה! :)

2 comments:

  1. יש לי עגילים שתאהבי! איך אני שולחת לך?

    השבמחק
    תשובות
    1. תשלחי לי מייל לכאן zohar_av@hotmail.com

      מחק