יום רביעי, 15 באוגוסט 2012

מברוק עליק יא עריס מברוק!


כן, פוסט חינה (או למדייקים - חנא) !
אז חגננו חינה לפני יומיים וזאת הייתה חתיכת הפקה.
סיפרתי בעבר בפוסטים על החתונה שהחינה מאוד מאוד חשובה לי. בתור נערה פריקית חולת מטאל ורוק שנאתי את החפלה המזרחית הזאת ואיפשהו התביישתי ב"ערביות" של החינה וזה קשור לזה שגדלתי וחונכתי במוסדות דתיים אשכנזיים ומאוד התביישתי במוצא שלי. כשגדלתי ולמדתי באוני' על פולקלור ואומנות יהודית הבנתי את הערך התרבותי העצום שיש לחינה - כשהיא נעשית כראוי.
קצת היסטוריה:
חינה זה טקס שחוצה הרבה מאוד עדות, זה לא נכון שמישהו היה "הראשון". חינה נחגגה ברוב ארצות האסלאם: מרוקו, תימן, תוניס, לוב, אלג'יר, עיראק, הודו (ובטח שכחתי עוד כמה). שם הטקס לקוח משם החומר שמורחים על ידי החתן, הכלה והמוזמנים. את החינה עושים מצמח הכופר הלבן שצומח במדבריות ומערבבים אותו עם חומרים  נוספים כדי לחזק את הצבע. הטקס נחגג בסמיכות לחופה, בעבר זה היה ממש ביום שלפני, בבית הכלה והוזמנו לטקס בעיקר נשים. לשימוש בחינה יש בעצם ייעוד עיקרי של מניעת עין הרע, הגנה משדים וסמל לפריון. את החינה עצמה צריכה להכין אישה מבוגרת ופוריה בתקווה שהפוריות שלה תעבור לכלה, במקרה שלי זאת תמיד סבתא שלי (יש פורה יותר מ 9 ילדים?) ואת החינה מורחת לזוג ולאורחים אם הכלה.



במהלך הטקס יש שלב של החלפת הזהב והמתנות - הכלה מקבלת תכשיטים ותמרוקים מהורי החתן והורי הכלה נותנים תכשיטים ומתנות לחתן.
בנושא עין הרע קיים דבר תרבותי מעניין - עיטור הגוף בחינה היה משהו שנעשה בעיקר אצל נשים מוסלמיות וגם הבגד שהכלה לובשת בחינה - כפתן, הוא בגד מוסלמי. אז למה יהודים אימצו את זה דווקא במעמד כזה קדוש? פשוט מאוד : כדי לבלבל את השטן, מסווים את זהותם הדתית של הזוג. בתימן זה נעשה בצורה הרבה יותר מאסיבית מבשאר הארצות. בארץ נוהגים להניח חינה רק במרכז כף היד אבל במרוקו עד היום הכלות מתקשטות בקעקועי חינה בדוגמאות מרהיבות. מקשטים את הידיים, הרגליים ובעבר קישטו בחינה גם אזורים יותר מוצנעים בתור אלמנט שתורם לפיתוי הבעל.
נוסף על זה, בחינה יש אלמנט של דברי מתיקה מרוקאים שמסודרים במגשים שאיתם רוקדים ואח"כ אוכלים מהם ומחלקים אותם לאורחים.
למשימה הזאת התגייסו כל בנות המשפחה של אמא שלי ואחות של בנזוגי. בראשן - בת דודתי מלי אלמליך שהיא אחת האלופות ואם מישהו עושה חינה מרוקאית אני ממליצה להזמין ממנה עוגיות. היא מקצוענית אמיתית. מלי הכינה 80% מהעוגיות, את השאר הכינו אחותי, אימי ודודות אחרות. דודה לאה הכינה פזואלות, אתי הכינה שוקולדים, דודה רחל הכינה נשיקות ופיסלה בשומשום. לחינה מביאים גם מגש עם ריבות ועליו הייתה אמונה דודתי רחל שפשוט מכינה ריבות הורסות ומיוחדות כמו ריבת חצילים! הכל היה טעים בטירוף ואני חושבת שכלות שמרזות לפני החתונה זה בעיקר כי הן לא מרוקאיות. כי אין סיכוי לרזות עם העוגיות האלו בבית!
אחרי כל ההיסטוריה, זה בדיוק מה שרציתי לעשות.
מאוד רציתי שהחינה תהיה בבית ואינטימית ומאוד רציתי לחסוך בהוצאות להורים שלי (עד כדי כך שוויתרתי על הצלם שלי ומאוד התחרטתי על זה אח"כ, אבל היו פתרונות) אבל קשה להיות אינטימיים עם משפחה כזאת גדולה וזה לא פשוט לארח בבית 100 איש ולכן הלכנו על אולם ועל אירוע בעצם התנהל כמו אירוע רגיל: קבלת פנים, ריקודים, מנה ראשונה, ריקודים, מנה שניה ואז טקס החינה התחיל.
מעבר לעניין הזה - רציתי קעקועי חינה אדומה יפים ומיוחדים על הידיים והרגליים ובמזל אחת מחברותיי בפייסבוק היא הרמוני רוט שבתאי שהיא מתאפרת שעוסקת הרבה בציורי גוף והיא הייתה זמינה עבורי ועמדה בדרישות שלי ועשתה עבודה מדהימה.
הלבוש היה עניין רציני. החינות בארץ מזמן התמסחרו למוות ונהיו קיטשיות להחריד. רוב המלבישות שאני ראיתי הלבישו כלות בקצפות צבעוניות או בגדים של רקדניות בטן וזה פשוט לא התאים לי. רציתי חינה אותנטית כמה שיותר, רציתי ללבוש כפתן בטקס, רציתי שהבגדים באירוע יהיו אוריינטליים אבל מכובדים ומכבדים את המעמד ובמזל גדול מצאתי את "חפלה חינה" חברת הפקות של חינה מנס ציונה שבראשה עומדת מזל, אישה מקסימה ומוכשרת מאוד. חלק מהבגדים הם ביבוא ממרוקו וחלק מזל תופרת בעצמה בכשרון אדיר. היא עשתה תיקונים לבקשתי ולמרות החששות שלי בנושא המידות - הבגדים כולם התאימו לי. לאירוע עצמו הם הגיעו לפנינו והכינו את פינת החינה ואת פינת המתוקים, מזל נפצעה ולא יכלה להגיע אבל במקומה הגיעה הבת שלה שהיא פשוט בחורה מקסימה ונהדרת. החלפתי 3 שמלות ואלכס החליף 3 פעמים בגדים כך שהוא התאים לי (זה היה קיטשי, אבל מצחיק!) ואיתם הם הביאו כמויות של תלבושות לאורחים, להורים וכו'.
ואחרי כל החפירה הזאת, נתחיל עם תמונות.
נתחיל עם ההכנות - החינה שהייתה עליי. הרמוני עמלה עליה שעות ארוכות בלילה שלפני החינה. אחרי זה זוגגתי בתערובת של סוכר, לימון ולבנדר כדי לחזק את הצבע. הכל נעטף בנייר וניילון נצמד וישנתי ככה לילה שלם (גם כן ישנתי...)
ואחרי הזיגוג:
מבחית איפור ושיער הלכתי על מוטיבים ערביים עד הסוף.
אספתי חצי מהשיער בצורה שמזכירה לי נסיכות ערביות והתאפרתי באיפור ערבי קלאסי - המון איילינר חתולי, המון ריסים, המון זהב והמון שחור. לצערי בכל הלחץ שכחתי לבקש קלוזאפים על האיפור וצילמתי רק שחזרתי הביתה כמה תמונות שבהן מהאיפור שעל הפנים לא נותר כבר הרבה והשיער אסוף, אבל איפור העיניים - שזה הדגש באיפור ערבי - לא זז.
ועכשיו נעבור לתמונות מהאירוע, תודה למיכאל ספיבק המהמם על התמונות. כאמור ניסנו לחסוך בעניין :) אני אקבל תמונות גם מאחי ומבטיחה שאעלה פוסט נוסף כשזה יקרה.
פינת החינה המהממת. על השולחן סידורי פרחים שאמא שלי הכינה וקערת חינה.
פינת המתוקים:
את החינה שעשינו שיפצנו לפני החינה בבית שלי ובאירוע לפני שהגיעו האורחים. מזה אומר שיפצנו? לכלות מרוקאיות מוסיפים על החינה אבנים ונצנצים אחרי שהיא מתייבשת. אני הייתי כדור דיסקו... מלא נצנצים, גם על המחשוף, על הקעקועים, האיפור היה מבריק וזהוב, זה היה משעשע.
וגם על הרגליים(כן, נעלתי סנדלי איפנמה. ממש לא תיכננתי לסבול בחינה שלי)!
השמלה המהממת הזאת פשוט הרגישה לי כאילו יצאתי מאלף לילה ולילה. אין לי תמונה שלי לבד איתה בינתיים, אז תסתפקו במה שיש. 
השמלה הזאת היא דוגמא מושלמת לתיקונים שנעשו במיוחד בשבילי. השמלה היא כזאת עם כתפיים נופלות וגב חשוף. אני ביקשתי להצניע את הגב בגלל הקעקוע וקיבלתי. מקצועי ומקסים.
קוראים לי פאטמה ובעלי הוא השייח אבו עלי מרוסיה P:
אני פשוט חייבת לספר לכם שההורים שלי הם פשוט ההורים הכי מדהימים בעולם. תמיד ידעתי את זה, אבל מה שהם לקחו על עצמם בחתונה ובחינה פשוט הדהים אותי. אני הבת הקטנה שלהם והם התרגשו מאוד והשקיעו המון ואני אוהבת אותם יותר ממה שמילים יכולות לתאר.
זאת תמונה שאני ממש אוהבת עם אמא של החתן המיועד :P
ועם שני זוגות ההורים:
עם האחייניות הגדולות שלי, שהן כמו אחיות עבורי (הפרשי גילאים קטנטנים)
חברות שלי כיאה לחברות שלי, דפקו הופעה אחת אחת :)
גם לירון המהממת :)
ואז החלפתי שמלה, זאת שמלת הריקודים שלי (וזאת ליטל המדהימה איתי) היה בה משהו קצת הודי ובעיקרון היא קשירה, אבל מזל המדהימה אירגנה שרוולון הורס.
אני חושבת שאמרתי ריקודים, לא? :)
בת דודתי המקסימה מפזזת
Dance!
ונעבור לטקס, אז אמרנו שמתחילים עם תהלוכת ריקודים עם מגשים:
זאת תמונה שרואים בה יפה את הכפתן שלבשתי, הוא היה מהמם ברמות ומגרד ברמות...
החברות שלי קיבלו תלבושות מקסימות של נערות הרמון שכאלו, אבל לכולם היו בגדים מסורתיים...
אמרנו שלכולם היו תלבושות מסורתיות...
אני ונערות ההרמון שלי :P
מיכאל, ליטל ואבא שלי אוכלים שבקייה, אחד הדברים הכי טעימים ביקום.
העוגיות ההורסות
ונעבור לטקס!
אני קיבלתי זהב ראשונה, אמא של החצי ענדה לי את התכשיטים שהם קנו לי (קיבלתי סט עגילים ושרשרת עם אבני רובי וזירקונים וגם צמיד טניס. סבתא שלי נתנה לי 2 צמידים מרוקאיים)
ואז אבא שלי ענד לו את השעון (הוא קיבל שעון וערכת טיפוח של ורסאצ'ה בריח שהוא ממש אוהב ובקטע הרוחני תפילין, טלית, כיפות וסידור)
ואח"כ פיזרנו אורז ומטבעות על הקהל (פריון ושפע...) אפשר לראות בתמונה הזאת את הצמידים שסבתא קנתה לי. במקור במרוקו נשים היו מקבלות 7 צמידים כאלו והם נקראו "סמאנה" - שבוע.
והסיבה שלשמה התכנסנו כאן, או כמו שאחיין שלי בן ה 3 שאל "למה מורחים לכולם קקי על הידיים?" D:
אני הכלה ולכן אמא שלי מרחה לי ראשונה. אגב, בצורה פיקטיבית לגמרי. כי אני מכוסה בקעקועים ולא רציתי להרוס אותם.
ואז לרוסי שהפך למרוקאי למהדרין באותה שניה
ואח"כ לאורחים:
בת דודתי היקרה הסבירה לחברה שלי על הטקס לאורכו, זה מקסים בעייני התנגשות התרבויות שהייתה בחינה שלנו
דודתי היקרה נעמי דאגה שלא נתלכלך מהחינה והכינה לנו דברים מיוחדים כאלו שנקשרו ליד :)
ולסיום, תמונה של הסבתא המדהימה שלי שעשתה מאמצים להגיע ועשיתי את כל זה בשבילה ובשביל סבא שלי. החינה לצערי הייתה אפופה בעצב, אחיינית של סבתא שלי נפטרה כמה ימים לפני האירוע. אצל מרוקאים אחיינים זה כמעט כמו בת. הם לא יושבים שבעה אבל מאמצים מנהגי אבלות, סבא שלי לא הצליח להביא את עצמו להגיע לחינה, זה העציב אותי מאוד ושמחתי שלפחות סבתא שלי הגיעה וענדה לי את הצמידים.
היה ממש כיף, המשפחה והחברים היו אלופים ונהדרים, קיבלנו המון מתנות לבית וגם הרבה מאוד כסף שהלך כמובן להורים כדי לעזור להם לשלם על ההפקה הזאת. אני עדיין מקבלת טלפונים מאנשים שאומרים שהם מעולם לא היו בחינה כל כך יפה.

תובנות לאחר מעשה:
1. בחברה הדתית והחרדית מקובל שחינה הוא אירוע לנשים והיום אני מרגישה שזה דבר נכון. הגברים באירוע ברובם היו פשוט מיותרים ומשועממים, הנשים היו אלו שהתלהבו ורקדו ושמחו, כי בגדים מנצנצים ודברי מתיקה זה יותר שלנו מאשר שלהם :)
2. מיותר לגמרי לערוך חינה כאירוע עם קבלת פנים ו 3 מנות. זה רק מעכב את הטקס שהוא הרי הדבר החשוב ביותר. ממליצה לעשות אוכל בבופה ואחרי שהאורחים אוכלים פשוט להתחיל את הטקס.
3. לא התרגשתי גם בחינה שלי. אני חושבת בשלב הזה שהתרגשות זה פשוט עניין אישי לחלוטין. מטבעי אני בחורה עם רגליים על הקרקע והחינה והחתונה הן הצגה אחת גדולה שאני והחצי הגיבורים שלה, אבל זה לא מרגש אותי כי מה שמרגש אותי זה המעבר לגור יחד ובניית החיים המשותפים.
4. אני כועסת על עצמי שנתתי להמון דברים להרגיז אותי ולהיכנס לי באמצע במהלך קבלת הפנים והאירוע. רק בתהלוכה ובטקס הצלחתי להשתחרר מכל זה. לצערי יש אנשים שמתאמצים מאוד כדי להרוס את השמחה שלי והם מנצחים לפעמים. אבל קיבלתי על עצמי לעזוב את זה עד אחרי החתונה ואני אצליח במשימה הזאת!
מקווה שנהנתן לקרוא, תודה רבה לכל מי שלקח חלק בהפקה המדהימה הזאת... אמא ואבא היקרים לי מכל, הדודות המדהימות, גיסתי המדהימה, האחים ואחותי, החברים שהגיעו לשמח, להשתתף, ללמוד, לעזור ולהתרגש. כולכם פשוט יקרים לנו מאוד!
נשיקות!

תגובה 1:

  1. איך אין תגובות לפוסט הזה?? חינה מהממת ואת הורסת. ממש אהבתי את הקעקועים וקצת מתבאסת שלא חשבתי לעשות גם בחינה שלי. ואגב גם אני עשיתי את החינה עם מזל וזו היתה חוויה מדהימה ומעצימה.

    השבמחק