יום שבת, 2 בנובמבר 2013

עברי לידר ואני

אתן כבר יודעת שמידי פעם אני משתפת אתכן באובססיות שלי ודואגת לקשור אותן יפה לנושא שלשמו התכנסנו כאן - אופנה. אז עברי לידר הוא אחד השריטות שלי. כן, יש הרבה בחורות שמאוהבות בעברי לידר, מוכנות לעשות לו ילד וחושבות שהוא הפסד עצום למין הנשי ואני סוג של אחת מהן, אבל זה קצת שונה.

כשעברי לידר החל את הקריירה שלו, הייתי ממש ילדונת. כשהייתי בכיתה ז' בערך התחלתי לשמוע את המוזיקה שלו ואני יודעת שאצל רוב האנשים גיל ההתבגרות והבעיות שבאות איתו מתחילות בערך בגיל 15, אבל כמו שהיום אני בת 24 בתכלס אבל בת 35 באופי, ככה זה היה גם כשהייתי ילדה. הייתי ילדה זקנה ולהיות ילדה זקנה אומר שאת לא ממש מצליחה להשתלב בחברה. ואם כל זה לא מספיק, בגיל הזה התחילו לי מחשבות קיומיות על "האם אלוהים קיים?" "מה אנחנו בעצם עושים כאן?" והגדולה מכולן "האם באמת יש חיים אחרי המוות והאם שם יהיה פחות חרא מכאן?". בדיוק אז התחלתי תהליך של חזרה בשאלה כשלמדתי במסגרות דתיות, גרתי במושב מסורתי וחייתי בבית דתי.



הייתי ילדה מאוד שונה, זקנה מידי, חכמה מידי, לובשת שחורים, פריקית, אאוטסיידרית, מאוד דיכאונית ומאוד בודדה. ועברי? עברי היה הבריחה שלי, הוא שר את כל מה שלא הצלחתי להגיד. הייתי שומעת שירים שלו בדיסקמן בהפסקות, הייתי הולכת לישון עם האוזניות ולא הפסקתי לבכות. הוא היה שונה, כמוני. ידעתי שהוא שונה הרבה לפני שהוא יצא מהארון, זה רק סגר לי פינה. מי שמכיר אותי יודע שאני לא שומעת הרבה מוזיקה בעברית וכשהייתי נערה לא שמעתי כמעט בכלל, זה היה עברי, אביב גפן והיהודים. הייתי במיליון ואחת הופעות של עברי לידר, הפסקתי לספור מזמן. יש לי פיקים של הופעות בלתי נשכחות בתאטרון ירושלים או בגני התערוכה, האחרונה שלי הייתה בבריכת הסולטן ובגיל 24 הייתי לראשונה בת 16 ונדחפתי לשורה הראשונה. בשנות העשרים שלי התחלתי לבכות בהופעות, אני פשוט לא עומדת בפני המוזיקה שלו שמרגשת אותי בדיוק כמו בגיל 13 ואפילו יותר. זה קרה לי אגב רק עם עוד להקה אחת, K's Choice.

זה בטח יישמע לו מוזר אם הוא יקרא את זה - אבל עברי לידר ואני התבגרנו ביחד. היה בעברי משהו מאוד ביישן, רגיש ומאוד סגור ובו זמנית משהו מאוד כייפי ומאוד פתוח כשהוא התחיל לעשות מוזיקה. אבל היה שם המון עצב והמון כאב ועם השנים זה הפך ליותר מלא בתובנות, פחות כואב וקיבל תפנית של המון אנרגיות ושמחה בחלק מהשירים. קשה להסביר רגשות במילים, אבל אני פשוט מרגישה שהשינויים במוזיקה שלו הם השינויים שקרו לו בחיים ואני עברתי את אותו תהליך. בין היתר כי לחזור בשאלה ולצאת מהארון הם לא שונים כל כך. לשחות נגד הזרם זה תמיד קשה, אפילו שרק דגים מתים שוחים עם הזרם. עברי לידר הוא האמן היחיד שהייתי עוצרת ברחוב בשביל להגיד לו שאני מעריצה אותו, אבל הייתי מעדיפה פשוט לשבת לדבר איתו, אולי להבין משהו מהגאונות שלו.

אחרי הריגשי אני אחבר לאופנה ואספר שעברי לידר תמיד היה המתלבש האהוב עליי. אני חושבת שהוא ללא ספק מלך הגברים הישראלים באיך שהוא מתלבש, הוא פשוט תמיד נראה נפלא. הוא עושה אלגנט, ספורט אלגנט, קזו'אל, טרנדי - הכל בשלמות מטורפת! כולל האקססוריז והתספורת המתאימה וזה היה ככה מאז ועד עולם. אני לא חושבת שיש כאן התערבות של סטייליסט כי הוא התלבש טוב עוד בתקופה שהסטייליסטית היחידה כאן הייתה דורין אטיאס. עברי לידר הופיע בפוסט שלי על לבוש גברים עוד לפני שנים כמתלבש מצטיין.
לכן כשעברי לידר עיצב קולקציה לקסטרו אני התפלצתי מהתרגשות! פשוט ידעתי שהקולקציה הזאת הולכת להיות מושלמת. לצערי הרב, בהשקת הקולקציה אני הסתובבתי לי בפסאו דה גרסייה בברצלונה (ובחיי האלוהים, מדובר בצער רב!!!) ולכן את הקולקציה ראיתי לראשונה רק על המדפים כשחזרתי לארץ והבנתי שאי אפשר שלא להקדיש לזה פוסט. הפריטים האלו תפורים אחרת משאר הקולקציה. מדובר כאן בגימורים, גזרות ובדים ה-רבה יותר איכותיים מהבגדים הרגילים של קסטרו, העיצוב גובל בגאונות בעייני ומדובר בפריטים אופנתיים וטרנדים שהם באותה נשימה על זמניים וישמשו את הקונה שנים. כמו קולקציית קפסולה של כל מעצב למותג על, רק שפה עברי לידר הוא לא מעצב ולכן זה מדהים בעייני! אני לא יודעת אם ומי ייעץ לעברי אבל זה באמת מטורף מבחינת האיכות. המחירים בחלקם יקרים ובחלקם נורמליים. החולצות נמכרות במחיר של חולצות רגילות ואם גבר רוצה פריט מהקולקציה הזאת הוא יכול להרשות לעצמו חולצה או שתיים, המעילים הם הפריטים היקרים ביותר.

 פניתי לקסטרו והם הסכימו לשת"פ איתי פעולה וליצור הפקת "עברי לידר לקסטרו" בבלוג! למשימה גייסתי את אישי האהוב וחתיך העולם, שהוא גם גבר בעל מודעות אופנתית עצומה וגם חולק איתי את האהבה העזה למוזיקה של מר לידר. השתלטנו על המרפסת הפוטוגנית של חברתי כוכי. ואני כמון הייתי אמונה על האיפור, סטיילינג והצילום. הקרדיט על התספורת המשגעת של אלכס הוא ליואבי מהמספרה של חיים הספר כמובן. הבחור אלוף לגמרי בתספורות גברים מגניבות, עדכניות ומחמיאות!

התחלנו מלוק מאוד יומיומי. הסריג והג'קט הספורטיבי מהקולקציה של עברי. הג'ינס הוא גם של קסטרו ש"הבאנו מהבית" בגזרת מוזס והנעליים מהקולקציה הרגילה וגם הן הרגישו לי מאוד "עברי". נעליים יפות ליום יום בלוק ספורטיבי. הצעיף נקנה בקוסטה בראווה.







הלוק השני הוא האהוב עלי. הוא פחות הרגיש לי "עברי" אבל מאוד קשוח ומאוד נכון לאופנת החורף הקרוב. הג'קט והחולצה מהקולקציה של עברי והם שני פריטים ששנינו התאהבנו בהם ושוקלים לרכוש. הג'קט משקף בצורה מושלמת את טרנד שילוב העור עם חומרים אחרים + הלוק הגראנג'י הקשוח. הנעליים מהקולקציה הרגילה והן יושבות כאן בול, הג'ינס של ברשקה ומשקפי השמש הם של רייבאן. נלה - הלברדורית המעורבת של כוכי פשוט הצטרפה בספונטניות!











זה לא  בדיוק לוק שלם, אלא פשוט החלפנו את החלק העליון לגופיה מהליין של עברי. בעייני - אין שום סיטואציה חוץ מיום כיף בנמל שבה גבר צריך ללבוש חולצה ללא שרוולים, אבל אני יודעת שבתל אביב זו אופנה רווחת. אם כבר, אז הגופיה של עברי עשויה מצויין. היא בגזרת high-low מדליקה והיא בעצם יותר חולצה ללא שרוול מאשר גופיה, ככה שהיא לא חושפת יותר מידי עור.



לוק הערב כולו מהקולקציה של עברי. זה פחות משתקף בתמונות אבל החליפה בצבע כחול כהה משגע והיא תפורה  נהדר. שילבתי איתה חולצה אדומה כדי שלא יהיה משעמם ואת נעלי הספורט-קז'ואל כי ככה עברי לידר היה לובש את זה. אני מודה שאם היה לנו צורך בחליפה בזמן הקרוב היינו לחלוטין קונים אותה. היא מעוצבת נהדר ויושבת על ההורס שיחיה - בול.





וזה לוק הספורט אלגנט שהוא גם כן מאוד משהו שעברי לידר לובש - גופיה, ג'קט, ג'ינס ונעלי קז'ואל.



ובכן, אני חושבת שהגיע לו משהו תמורת הדוגמנות (ועל זה שהוא מוכן לסבול אותי כל יום! 7 שנים!)


אני מאוד מקווה שנהנתן לראות קצת אופנת גברים בבלוג, אתן מוזמנות לשלוח לינק לבני הזוג/לידידים שלכן ולכתוב "ככה אתה אמור להתלבש!". אשמח שתשאירו תגובות!
כמעט שכחתי לספר שהדבר הכי מיוחד ובעייני שובה לב בקולקציה זה שעל חלק מהבגדים תפורים מבפנים קטעי שירים קצרים שמעולם לא הולחנו של עברי, והאטיקטים כולם מכילים שירים. מידות הבגדים אינן ממוספרות אלא כתוב באותיות עבריות, כיאה לעברי. אני פשוט מאוהבת! ולגבי גילוי נאות, הבגדים לא התקבלו לסקירה, אלא הושאלו להפקה והוחזרו לחנות.

נשיקות,
זוהר

נ.ב
כן, הבלוג עבר מתיחת פנים היסטרית. אתן מוזמנות להשאיר תגובות גם על זה :) כרגע תגובות מהפייסבוק עושות קצת בעיות והן נעלמו מהפוסטים הקודמים ועלולות להעלם בעתיד...


22 תגובות:

  1. אהבתי נורא! עברי אכן חתיך ומעורר השראה. אתם זוג מתוק כל כך :)

    השבמחק
  2. אז עכשיו שניכם דוגמנים :-)
    הכל מקסים.
    את כותבת, מצלמת וכמובן עושה סטיילינג נהדר.
    אני אוהבת גם העיצוב החדש של הבלוג. יש בו משהו נקי מאוד, מזמין ונעים. מחכה לפוסט הבא שלך...

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה ענקית!! :) הפוסט הבא יגיע בקרוב :)

      מחק
  3. אהבתי את מה שכתבת , נפלא.
    החליפה השחורה עם החולצה האדומה נהדרת, וגם המראה האחרון.
    גם אני נפלתי על בעל שיודע להתלבש וזה כיף.. הרבה פעמים אני מתיעצת איתו :)
    מה שכן, אני לא מצליחה לאהוב/להבין את הטרנד החדש של שילוב עור ובד. זה עובר בחצאית של גולף יפה אבל לא בז'קטים בעיניי.

    השבמחק
    תשובות
    1. אני מניחה שזה יותר מהכל עניין של טעם. בעייני בחלק מהפריטים זה עובד יפה ובחלק זה מחריד, בג'קט הזה בעייני זה אלוהי, זה הפריט הכי יפה שראיתי בסגנון.., תודה על המחמאות בובה! וכן, אלכז הוא יועץ מספר אחת בנושא "נעליים אדומות, ירוקות או שחורות?!" :)

      מחק
  4. אני מאוד נהנת לקרוא בבלוג שלך ועדיין לא יצא לי להגיב לך. אז קודם כל, תודה על ההשקעה והפוסטים, תמיד נעים לקרוא. יש לך סגנון מאוד ברור וייחודי שעושה חשק להשקיע את האקסטרה חמש דקות בבוקר. אבל מה כן, התמונות שאת מעלה, של עצמך או במקרה הזה של בעלך, פשוט מציאות את הכיף מהעניין בגלל חוסר ההשקעה או חוסר הידע בצילום שהן מעבירות. גם האאוטפיט הכי מושקע והכי מתוקתק יראה עלוב משהו בבלוג בגלל קומפוזיצית צילום גרועה, לוקיישן לא מעניין, זווית בנאלית מאוד ותאורה לא מחמיאה. אני באמת לא מנסה להיות ביצ'ית בתגובה שלי אלא להאיר את תשומת לבך לנושא. אולי כדאי לך (או למי שמצלם אותך בד"כ) לקחת איזשהו קורס בסיסי בצילום, בשביל לשדרג באופן משמעותי את איכות הבלוג.

    מקווה שלא תקחי את התגובה שלי באופן שלילי.

    השבמחק
    תשובות
    1. תראי יקירה, שלילי זה בטח שלא, אבל הבלוג הוא בסך הכל תחביב עבורי ואני ממש לא מתכוונת להוציא כסף על קורס צילום עבורו. יש לבלוג שלי נכון להיום 15,000 כניסות בחודש ואת היחידה שהתלוננה על הנושא. וספציפית בפוסט הזה קיבלתי דווקא מחמאות מטובי הצלמים על צילום נהדר, לוקיישן מעולה ואחלה תאורה.
      אני אמנם בלוגרית גדולה אבל חלק מהייחוד שלי ושל הבלוג שלי זה שאני אדם אמיתי, שלומד לתואר שני, שעובד בשתי עבודות שלפעמים אין אפילו מי שיצלם אותי ולכן התמונות הן ברובן צילום עצמי. אני גם לא עושה ימי צילומים לאאוטפיטים כמו רוב הבלוגריות אלא מצלמת את מה שאני לובשת דקה לפני שאני יוצאת. אני גרה במושב נטול מדרכות וטיפוח ואמנם יש עמק יפה למטה, אבל זה סיפור לרדת אליו בשביל כמה תמונות.
      אני חושבת שהעיקר הוא הבגדים וזה עובר לגמרי. יכולה להבין מי שזה מפריע לו ולא יכול להישאר כאן או יחבב פחות את הבלוג - זכותו. גם לי יש חוש אסתטי מפותח ואני אוהבת תמונות יפות. אני משתדלת לעשות את מה שאני יכולה במגבלות שלי... צר לי שזה לא מספיק עבורך.

      מחק
    2. לא ביקורת ולא תלנות, רק רק להאיר בעניין התמונות.
      הלוקיישן נהדר. המרפסת נהדרת אבל הבעיה שכל הסט מצולם בפינת המרפסת וזהו, וחשבתי על זה ויש לי כמה רעיונות לשיפור לוקיישן.
      אפשר להעשיר את המרפסת לו היה מצטרף וילון מתנפנף ברוח. לצלם מהחצר. לצלם כשהוא ישוב בכסא נוח, שותה קפה ומהרהר על נושאים שברומו של עולם.
      רעיון נהדר שחברה לימדה אותי, לצלם את האובייקט כשהוא בתנועה. ז"א, כשהוא הולך לכוונך. כשהוא הולך לכוונך ובודק מה חדש בסלולרי (את יכולה לאמץ גם עבורך כיון שלדעתי אין תמונות יפות מתמונות עם שיער שמתבדר ברוח). אני חושבת שזוית צד גם תעבוד כאן.
      התיאור של המושב נשמע לי מעניין, האמת. יכולת לצלם אותו כשהוא נשען על רכב ואוחז, נגיד, בקבוק בירה.

      כותבת לך את זה כיון שכן ניסית לעשות כאן סט צילומים קצת יותר מעניין מהסלפי'ז שלך (שהם אחלה) ופיספסת את זה כשתחמת את כל הצילומים באותה פינת מרפסת.

      ברור שאת משקיעה בבלוג וזה חלק מהעסק. הבלוג שלך לא נראה כמו בימיו הראשונים, הוא גם לא נראה כמו לפני שנה ולא כמו לפני חודשיים. את גדלה עם הבלוג והוא איתך וחלק מזה זה ללמוד ולהתקדם.

      זו לא ביקורת, רק נסיון להאיר.
      (ומיד מוסיפה תגובה על הפוסט עצמו)

      ר.

      מחק
    3. יש עניין בעייתי של תאורה, זה מאוד הגביל אותנו, עכשיו סתיו ויש עננות מטורפת וזה יצר פינה אחת שיכלנו לצלם בה. הכיסאות שם הם מפלסטיק זול ובעייני הישענות על רכב היא קצת סליזית :) אני מבינה את הביקורת, לא הכי מסכימה איתה. עשיתי את המיטב עם מה שהיה לי, באמת. ויש מי שאהב אותן מאוד ובכל מקרה - הן כבר נעשו אז הביקורת פשוט לא משמעותית למה שכבר היה ולא יקרה שוב. אני לא צלמת ולא מתיימרת להיות ובעייני העיקר הוא הבגדים וזה לחלוטין עבר.
      אם עיברי לידר אהב, אני את שלי עשיתי.

      מחק
  5. לא יצא לי, לקרוא את הבלוג שלך לפני, אבל אני מבינה שאת כותבת על אופנה, דווקא אהבתי מאוד את מה שכתבת על עיברי מסכימה איתך מאוד על כל מילה. הוא יוצר מדהים ואני פשוט אוהבת את השירים שלו ואת הבן אדם שהוא, והוא בהחלט הפסד למין הנשי... והקולקציה אין לי מילים...

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה :) את מוזמנת להציץ בפוסטים אחרים אולי זה יעניין אותך :)

      מחק
  6. וכמו שהבטחתי, תגובה על הפוסט עצמו :)

    עברי לידר. אין מה להוסיף, הוא נהדר. נקודה.

    ואת נהדרת. כל כך בגיל שלך וזה מקסים (למרות שאת חושבת שאת זקנה בת 35).
    מה שאת מספרת על גיל ההתבגרות שלך הוא כל כך גיל ההתבגרות. המרד, החיפוש העצמי, ההרגשה שאנחנו נורא מבוגרים ביחד לגיל הכרונולוגי..
    האמת, שהעלית בי חיוך. העלית בי חיוך כיון שהזכרת לי אותי. טוב, אני לא עברתי יציאה משום ארון ולא חזרתי בתשובה או שאלה, אבל החיפוש העצמי הזה כשאנחנו לבושים שחורים, זה זה! זה הגיל הזה שזה קורה.
    וסתם שתהיי מוכנה, החיפוש העצמי, הגילויים העצמיים, מי אנחנו ואיך אנחנו משתנים עם הגיל, הוא תהליך שלעולם לא נגמר, רק שעובר למתח הרבה יותר נמוך. הרבה הרבה פחות דרמה והרבה פחות רחמים עצמיים.
    וכשתהיי אמא ותביטי לאחור ותראי איך היית היום ואיך את משתנה עם השנים ומחכימה וגדלה ומתפתחת עם השנים, את תהיי מופתעת הרבה מעצמך. על התובנות של היום, על התובנות של אז ועל התובנות שיהיו לך כשתעצרי מדי פעם ותקראי עצמך ואני מבטיחה לך חיוך ענק על הפנים.

    את מרגישה עכשיו כמו זקנה בת 35 או סתם מבוגרת בת 35 וזה בסדר. אני באמת מאחלת לך מכל הלב שכשתגיעי לגיל 35, תרגישי כמו ילדה בת 24. שתרגישי שהנשמה שלך שם, בגיל הצעיר ההוא בו התחלת להרגיש שלמה. לדעתי, זה מה שיקרה לך ואת תהני מזה תועפות.

    וכמה מילים על ההאוטפיטים...
    הז'קט פצצה! אני רוצה גם אחד כזה ;)
    חוץ מהחולצה חסרת השרוולים, אהבתי את הכל.

    ר.

    השבמחק
    תשובות
    1. ---לא לשכוח לעשות הגהה!!--- ;)
      -... שאנחנו נורא מבוגרים ביחס לגיל הכרונולוגי...

      ר.

      מחק
    2. היי! תודה! תראי, אני כותבת שאני לא בגיל שלי לא רק כי זה מה שאני מרגישה אלא כי זה מה שאומר כל מי שמכיר אותי. גיל ההתבגרות שלי לא היה גיל התבגרות נורמטיבי וואט סו אבר בגלל עוד המון סיבות שאני לא יכולה ולא רוצה לפרט כאן. לרוב האנשים יש גיל התבגרות אומלל, שלי היה על גבול האובדני. העובדה שאני זקנה נפשית היא לא כמו כל פקאצה שחושבת ככה אלא בגלל נסיבות חיים מאוד לא נעימות.
      בגיל 15 עברתי דברים שאנשים לא עוברים בחיים שלמים. זה לא משהו שאני אומרת כדי "להשוויץ" שאני מבוגרת מגילי, הלוואי שהיו לי חוויות אחרות, הלוואי שהייתי מרגישה בת גילי. אני גם לא בת גילי במקום בחיים שלי, אני תכף מסיימת תואר שני, נשואה והילדים שלי יגיעו מהר משל צעירות חילוניות בגילי...

      לא חשבתי שחיפוש עצמי והתבגרות זה דבר שמפסיק...
      רק יש דברים שמשתנים ומתקבעים וטוב שכך...

      וכן, הג'קט הזה מושלם! קנינו אותו, כצפוי!

      מחק
    3. עוד יותר טוב!
      עברת מה שעברת והנה את כאן ואת עושה דברים סופר נורמטיבים אז כנראה ניצחת את ''השדים'' :))
      לא יודעת, אבל בעיני את נשמעת צעירה ובגילך ואחרי מה שכתבת, זו מחמאה בריבוע! תהני מזה, זה הכל.

      ר.

      מחק
  7. אחלה אאוטפיטים :) מאיפה המשקפי שמש של אלכס?

    השבמחק
  8. זאת אומרת, איזה דגם של רייבן הם? (מס')*

    השבמחק
  9. זוהר! סטיילינג ממש יפה, עושה חשק לגרור את החבר לקניון וליישם, אבל........ לא כולם גבוהים, חטובים ורחבי כתפיים כמו אלכס... לרוב הגברים יש כרס (אפילו לצנומים ביותר מבצבצת כרסונת קטנה) ויחס כתפיים-אגן רחוק ממושלם... כתוצאה מכך הם לא ממש מתחברים למייקאובר, או מרגישים שזה לא שווה את זה ורק מדגיש את החסרונות שלהם, כי זה פשוט לא נראה מלוטש כמו על אלכס למשל... וחוזרים לג'ינס ולמכנסי טריינינג. איך להלביש אותם בחן? הייתי שמחה לראות פוסט שעוזר להתאים מכנסיים מחוייטים גם לגברים שמרכז הכובד של הגוף שלהם בא לידי ביטוי לאו דווקא בטורסו שרירי, אלא בכרס שופעת או תחת גדול למשל, או גברים "פטיט", בלי לגרום להם להראות כמו ילדים מחופשים או כמו "סבאים", כי זו באמת בעיה, במיוחד כי לישראלים וישראליות אין מודעות לגזרות מכנסיים של גברים. אני יודעת שהבלוג מיועד לדברים אחרים, אבל כל כך סומכת על הטעם שלך שאני חייבת לבקש!

    השבמחק
    תשובות
    1. היי מותק! קודם כל תודה רבה. שנית לא הייתי מרחיקה ואומרת שלרובם יש כרס, רוב הגברים הישראלים הם דווקא דיי רזים ונמוכים ואפשר גם גבר עם כרס להלביש מצויין.
      אני מודה שאני לא בטוחה שאני יודעת איך להעביר במלל שיעור סטיילינג לגברים,אני צריכה לשבת על זה ולחשוב, כרגע זה נראה לי כמו רעיון נהדר אבל בלתי אפשר לביצוע כי אין לי ממש איך להדגים...

      מחק
    2. בכל מקרה הייתי שמחה לראות פוסט כזה, במיוחד אצלך. זה מבאס להיות תמיד אובר-דרסט לעומת החבר (ושנינו ממש לא רזים, פשוט יש המון עיסוק באיך אשה מלאה צריכה להתלבש אלגנטי ומחמיא וגבר עם כרס - שפשוט יזרוק על עצמו טישרט אקסטרה-אקסטרה-אקסטרה לארג'... :\ )

      מחק