יום חמישי, 12 בדצמבר 2013

אני אמיתית

בשבוע שעבר העלתי את התמונה הזאת לעמוד הפייסבוק שלי.




העלתי אותה כתגובה לעשרות ההודעות שקיבלתי מבחורות שרצו לקחת חלק בפרוייקט ה "No thigh gap? No problem" וכתבתי כך:



"אני מאוד מקווה שלא תשנאו אותי על מה שאני עומדת להגיד אבל היי בשביל זה אני משחדת אתכן בתמונת ביקיני! 
תראו, אהובות שלי, האתגר האחרון של no thigh gap no problem עורר המון התלהבות ורעש, אבל גם עורר הרבה תגובות מנשים ונערות רזות לגמרי ששלחו לי תמונות שלהן בביקיני בפרטי והסבירו שהן מתביישות להעלות כי הן שמנות.אני מודה שאני לא יודעת איך לבלוע את זה. בעייני לשמנה/מלאה בהחלט יש מספרים, מידות וגם מראה מסויים. זה בהחלט לא מישהי במידה 38-40 שסתם אין לה רווח בין הירכיים, כמו שאמרתי בפוסט - זה עניין של מבנה ולא מגדיר רזון.
הרבה נשים מתעקשות שהן מלאות, עסיסיות או ש"יש להן תחת" ו"זו תמונה מחמיאה" והן רזות, לכל דבר! נכון, לא מורעבות, אין עצמות בולטות אבל הן רזות. למה ההגדרה כל כך חשובה כאן? כי ברגע שבחורה במידה 38-40 רואה את עצמה כ"לא רזה" בחורה כמוני במידה 44 היא כבר בטופ הסקאלה של "שמנה".
מעבר לזה שזה מראה כמה טוב המדיה עבדה עלינו וכמה מופרעות אנחנו. הורגלנו לכך שרזה היא דוגמנית - מידה 30. אז מידה 38 זה לא רזה...
באמת שיש מקום לכולן ואני שמחה שיש שיתוף פעולה והתלהבות, ואני לא מנדה אף אחת, אבל בחורה רזה שלא רואה שהיא רזה קודם כל צריכה עזרה מקצועית, שנית עושה עוול לכל המלאות והשמנות שהפכו בין רגע ממה שהן באמת ל"ענקיות" כי כל קנה המידה התעוות.
ממני, בחורה באמת לא רזה, בביקיני.

נ.ב
למגיבה "המדהימה" בתפוז שמתעקשת שאני שמנה וחולה, ושבטוח שב BMI 30 יש לי אכילה רגשית וכולסטרול גבוה הרשי לי לתקן אותך: BMI 32. ואת מוזמנת לנשק את התחת השמן והבריא שלי!"


מה שקרה בפועל, זה שהתמונה הזאת צברה מעל לאלף לייקים והמון תגובות אוהדות, מעודדות ותומכות (וגם, אחרות). אני חושבת שרוב האנשים שנחשפו לתמונה הזאת התעלמו לחלוטין מהמלל, כל מה שהם ראו זה בחורה מלאה בביקיני שהעזה להעלות תמונה כזאת לפייסבוק, כל מה שהם ראו זה אומץ, תעוזה ולגיטמציה להראות ככה ולשים ביקיני. זה אמור אולי לשמח אותי, אבל זה מעציב אותי נורא. זה מעציב אותי שזה כל כך לא רגיל ולא נורמלי לראות בחורה מלאה בביקיני שמעלה תמונה כזאת לפייסבוק  שזה גורם להתעלמות מהמלל והתרכזות בתמונה.
זה מעציב אותי שזה כל כך לא רגיל שזה משהו שאני מקבלת עליו "כל הכבוד". משהו שעבורי הוא טריוואלי ואין כאן לא אומץ ובטח שלא מגיע לי פרס נובל... העלתי תמונה שלי בביקיני, כמו שמיליון בחורות מעלות. אז אני שוקלת יותר, אז?
זה הרי לא חדש שאני מעלה תמונות שלי בבגדי ים, זה קרה בעבר:



אבל שוב, אתן מחפשות לגיטימציה לזה שאתן בסדר כמו שאתן. שאתן בסדר לא במידה 34, שאתן בסדר עם צלוליט, שאתן בסדר גמור גם עם הקמטים של הצחוק, היפים האלו מסביב לעיניים. האמת היא שככל שעובר הזמן ואני יותר ויותר מדברת על מידות גדולות, קבלה עצמית וביטחון עצמי, אני יותר ויותר מיואשת.

אני מיואשת מזה שכל כך הרבה נשים אומרות שטוב להן עם עצמן והן סקסיות ואהובות ואז הן הולכות ויורדות 30 קילו.


אני מיואשת מזה שמישהו אשכרה חושב שדמי לובטו נראתה טוב יותר כשהיא הייתה אנורקסית.


אני מיואשת מזה שקייט מידלטון היא דוגמא ומופת למיליוני אנשים כשהיא שלד מוחלט והמימדים שלה לא אנושיים.


שימו לב ל"לפני/אחרי" הזה:



אני מיואשת מזה שג'יזל בונשן נחשבת לאחת ה-סקסיות בעולם כשהיא עור, עצמות ושרירים.


 אני המומה בכל פעם מחדש כשאני רואה שמכנים את קייט אפטון שמנה או בהמה כי ירחם השם! יש לה ציצים!


אני המומה מזה שרובין לאוולי נחשבת לדוגמנית למידות גדולות שבקושי יש עליה גרם שומן, כשהשרירים שלה בולטים ומודגשים (ולדעתי מתמונות ישנות שלה היא רזתה).


אני מיואשת מזה שכל מי שיש לו קול במדיה, מפחד להגיד את האמת. כי לכולם אכפת הרבה יותר מהקשרים החברתיים שלהם והפרוטקציה שלהם בעולם האופנה, שיעשו עליהם עוד כתבה ועוד אייטם ויזמינו מהם עוד תוכן...
והאמת היא שגל גדות רזה מידי להיות וונדרוומן. היא רזה מידי בשביל להיות איזשהו אידיאל ולהיות מלוהקת לכל תפקיד מבחינתי. וכשצלם שעבד איתה בעבר אומר שהיא הייתה "עגלגלה" אני רק מבינה עוד יותר איך ולמה היא הפכה לכזאת שלד, כי אמרו לה שהיא עגלגלה, כשהיא הייתה במידה 36. עגלגלה. גל גדות היא בדיוק האידיאל שנערות שואפות אליו שמעודד הפרעות אכילה. כן, להיות מסוגלת לדגמן בגדים לחברה כמו קסטרו בחודש 7 ולא להראות בהריון - מעודד הפרעות אכילה, מעודד השפלה של נשים שלא נראות ומעודד נשים לשנוא את עצמן כי הן לא יכולות להראות ככה.


אגב, ככה היא נראתה לפני כמה שנים, אז אל תחרטטו אותי עם "רזון טבעי". לאן הלך החזה שלה? המעט שומן במותניים?



לפעמים, זה מגיע גם אליי.
לפעמים אני חושבת שאולי אם כולם חושבים ההיפך ממני, אני זאת שחושבת עקום?
אבל משהו עמוק בבטן ובלב אומר לי שלא, שאני צודקת, שהאידיאל הזה לא מציאותי, שמשהו לא הגיוני קורה כאן.
יותר מהכל, אני מיואשת מכמות התגובות המטומטמות שאני מקבלת ומכמה שאנשים הם בורים, חסרי מודעות עצמית בשיט, מרושעים ופשוט מלאי דעות קדומות. הנה כמה מיתוסים שצריכים להתנפץ וכמה משפטים שצריכים להתאדות - במיידי:

"מי שלא נמצא על סקלת ה BMI של משקל תקין - צריך לרדת למדד התקין, אחרת הוא בהכרח אדם שמן ויחלה במחלות"
 ובכן, לא נכון. מדד ה BMI הוכח עשרות אלפי פעמים כמדד שטותי. המדד הזה אינו לוקח בחשבון מבנה גוף, מסת שריר, מבנה עצם. גבר שרירי מאוד יכול לשקול 100 קילו על 1.75 והוא יחשב שמן לפי המדד. אני עומדת על BMI 32 ולפי כל הבדיקות שלי אני מאוד מאוד בריאה. המשקל הגבוה שלי נובע בין היתר ממבנה גוף רחב מאוד (אני יודעת שיש מי שלא מאמין לי, תפגשו אותי. גם ב15 קילו פחות חולצה במידה 42 לא נסגרת לי הגוף בגלל הכתפיים!) כל רופא שאי פעם פגש אותי אמר לי - "תתעלמי מה BMI, את לעולם לא תגיעי למדד תקין ואת בריאה לחלוטין". לא מכירות בחורות כחושות מטבען? כאלו שלא ישמינו? והן לא אנורקסיות? סיים סיים.

"אתם לא בריאים"
תגידו לי, חבורת צבועים שכמוכם, כמה מכם מעשנים? כמה מכם שותים אלכוהול? כמה מכם עושים סמים? כמה מכם אוכלים ג'אנק פוד? חטיפים? אוכל מוכן? אז היי, זוהר, בת 24, בחיים שלי לא עשיתי סמים, לא השתכרתי, לא עישנתי, אני כמעט ולא אוכלת ג'אנק פוד, לא נוגעת בחטיפים ולא באוכל מוכן. אני מפסיקה לאכול אחרי השעה 7, לא נוגעת בקמח לבן, סוכר לבן, שתייה ממותקת, כל דבר עם ממתיקים מלאכותיים ומזונות מעובדים. עכשיו, מי פה בריא מבינינו?

"אדם שמן בטוח סובל מהשמנה רגשית או הפרעת אכילה שגורמת לו לאכול בלי סוף"  שוב היי, זוהר, לא סובלת מאף אחד מהשניים. אוכל מעולם לא היה נחמה עבורי, להיפך - כשאני בדיכאון או עצובה אני מפסיקה לאכול. לא ידעתי מה זה אכילה ריגשית עד שנחשפתי לכתבות בנושא. לגבי הפרעת אכילה - רוב האנשים שבילו איתי ימים שלמים בעבודה, בבית שלי, בחופשות לא מבינים איך אני בעודף משקל כי אני אוכלת מאוד מסודר ומעט. הצריכה היומית לאישה במשקל שלי היא 2000 קלוריות ליום. אני לא מאמינה בספירות קלוריות מתוך עקרון אבל יצא לי לבדוק כמה אני אוכלת כדי לבדוק אם אני בטווח ונחשו מה? אני אפילו לא עוברת את ה 1500 קלוריות ליום. למה אני שמנה? כי אבא שלי בא ממשפחה של שמנים וזאת הגנטיקה שלי.

"שמנים הם אנשים עצלנים שלא מתעמלים ולכן הם שמנים"לא, הם לא. למעשה רוב השמנים/שמנמנים/מלאים שאני מכירה הם אנשים שמתאמנים באופן קבוע בחד"כ. אני בעצמי מתאמנת 5-6 פעמים בשבוע, בתוך זה נכללים 3 שיעורי ספינינג ו 2 שיעורי פילאטיס, לפחות. חלק משמעותי מהשמנה הוא גנטי. מכירים את אלו שכל היום טוחנים ולא משמינים גרם? אז בדיוק כמו האנשים האלו יש את ההיפך. אנשים בעודף משקל שגם אם הם יאכלו פחות ויתאמנו הם לא יהפכו לרזים. לעולם!

"מה הבעיה - תעשי דיאטה!תרדי במשקל!"
 אני חושבת שרוב האנשים שמדברים ככה, כנראה לא היו שמנים וחלקם היו מהשמנים האלו שנורא קל להם לרזות.
 בתור שמנה תרשו לי לספר לכן כמה זה מייאש: אני מהאנשים שיורדים במשקל מאוד לאט. אני יכולה להתאמן חודשיים ולאכול בריא מאוד ואני לא אראה תזוזה במשקל. יש את ברי המזל האלו שיורדים קילו בשבוע, אבל רובנו לא כאלו. יותר מזה, רוב האנשים השמנים יצטרכו להתאמן קשה מאוד ולאכול בצורה קפדנית בטירוף בשביל לרדת במשקל. ובשביל לשמור על משקל נמוך הם יצטרכו כל חייהם לשמור על שגרת אימונים של 6 פעמים בשבוע ותזונה כמעט נטולת פחמימות. עכשיו תסתכלו על עצמכם רזים שלי ותגידו לי כמה מכם מתאמנים ככה? לא נוגעים בשוקולד? לא נוגעים בקולה? נו, באמת.
סתם שתדעו, 95% מהאנשים שיורדים במשקל - וזה לא משנה באיזה אופן דיאטת כאסח או "שינוי אורח חיים" - מעלים אותו בחזרה. הסיבה לזה היא לא שהם נהיים גרגרנים ובולעים את העולם, הסיבה לזה היא שהמוח יודע כמה אנחנו שוקלים וזה לא משנה כמה לאט או מהר נרד - כשאנחנו לא במשקל שטבעי לנו המוח ילחם כדי להחזיר אותנו לשם. מבחינת המוח מדובר בתת משקל, הוא ישלח אותות של רעב ואנחנו נאכל יותר ונעלה במשקל.

"חבל, יש לך דווקא פנים יפות"
 וואלה? יש לי גם גוף מעלף, תחת ענקי ומהמם, ציצים גדולים, בטן חמודה ולמיטב ידיעתי עדיין לא הומצא ניתוח שבו אפשר להדביק את הפרצוף היפה שלי על גוף אחר, אז תתקדמי. לפני שתחטפי אגרוף שימנע ממך לראות אי פעם את זיו פניי היפות.

"שמנות הן הכי טובות במיטה." וההמשך הנוראי  "כי הן מפצות על המראה שלהן"
ובכן, אני בטוחה שיש שמנות שהן אלופות עולמים במיטה,  אבל אני בטוחה שיש גם רזות שטובות במיטה. לגבי ההמשך המרושע שמתלווה למשפט הזה, אני לא טובה במיטה כדי אני מפצה על משהו, כי אני לא חושבת שיש לי על מה לפצות - ראו סעיף אחד קודם - אני מושלמת. אני טובה במיטה כי אני מתה על הגוף שלי, כי אני יודעת שאני יפה, סקסית, מהממת ואני לא עסוקה כל הזמן בלחשוב על איך אני נראית ואם כדאי לכבות את האור כדי שלא יראו שיש לי סימני מתיחה. (אה כן, וכי אני חולת נפש חסרת גבולות, אבל זה לפוסט אחר...) ואגב, שמנה מהממת כמוני בחיים לא תיכנס למיטה עם אפס שחושב שהיא צריכה לפצות אותו על המראה שלה, אלא רק עם גבר גבר, שמעריץ את האדמה שעליה היא דורכת, שחושב שהיא אלה, ושיתנהג אליה כמו לאחת!

"את בריאה כי את עוד צעירה, עם השנים עודף המשקל יגרום לך למחלות"
לא בהכרח. המחקר האחרון שהתפרסם על קשר בין עודף משקל ותוחלת חיים הראה שאנשים בעודף משקל חיים יותר מאנשים רזים. סתם, שתדעו. מעבר לזה, כמה אנשים מבוגרים מאוד ורזים מאוד אתם מכירים? להיפך, רוב האנשים שאני מכירה שחצו את ה 80 הם לא אנשים רזים. נכון, הוא לא אוביסט, אבל הם לא רזים. סבא שלי - שיחיה עד 220 - בן 94, בעודף משקל. רק בשנתיים האחרונות המצב שלו הדרדר ובכלל בלי קשר למשקל... סבתי מהצד השני חיה עד גיל 85 עם עודף משקל שבכלל לא הפריע לה, היא נפטרה מסרטן. לכו לבתי אבות, כמה זקנים כחושים יש שם? ככל שמתבגרים דווקא הריפוד הזה חשוב, למנוע שברים במקרה של נפילות וככל שאנשים מזקנים - הם נופלים יותר.

"את תומכת בזה כי את מקנאה ברזות והיית מתה להראות ככה"
לא, אני לא. אני חושבת שכל גוף בריא(!) הוא גוף יפה, אני חושבת שכל אישה יכולה להיות מושלמת. אני חושבת שיש רזות עם גוף מהמם ויש שמנות פי 2 ממני עם גוף משגע. ואני לא מקנאה באף אחת, אני מפרגנת לכולן! לרזות, למלאות ולשמנות. והלוואי, שיפרגנו בחזרה.
לגבי איך שאני "מתה" להראות: הייתי רזה יותר ולא, לא הייתי יפה יותר, הייתי אומללה. היה לי פרצוף עייף מרעב וחשק מיני ברצפה כי הייתי עייפה ובדיכאון. ואני לעולם לא אוכל להיות רזה באמת, כי זה לא המבנה שלי ולכן - זה לא משהו שאני מתקנאת בו, זה לא ריאלי בכלל עבורי.

אלו לא רק תגובות שאני קיבלתי, אלא גם תגובות שאני רואה שאחרות מקבלות, כל הזמן.
אתם יודעים מה לא ברור לי, איזה מן אנשים אתם, אלו שבוחרים לשבת ולכתוב לאנשים אחרים איך הם צריכים לחיות את החיים שלהם? איזה מין אנשים אתם כשאתם רואים בחורה מלאת ביטחון עצמי ואתם יושבים ומשקיעים זמן בלנסות לבאס אותה. אני אגיד לכם - אתם חרא של אנשים. המיץ של הזבל. אנשים רקובים מרוע, מכוערים מבפנים בצורה בלתי ניתנת לתיקון.
ומכיוון שאתם שונאים שאני מדברת כל כך מלוכלך אני אפרט לכם במילים נעימות:
אני חושבת שבן אדם שמשקיע זמן בלהרוס לאדם אחר את מצב הרוח והביטחון העצמי הוא בן אדם עלוב, קטן, חסר ביטחון עצמי ומלא בפגמים שמחפש להתרכז באחרים במקום לעזור לעצמו. אני חושבת שאתם רואים באנשים מלאי ביטחון את מה שאין לכם.

חברה טובה מאוד אמרה לי לא מזמן "את מסוג האנשים האלו, שכשלא מכירים אותך, אפשר לטעות ולחשוב שהכל הצגה, שאת לא באמת אוהבת את עצמך, שאת לא שלמה עם עצמך, זה נראה טוב מידי מכדי להיות אמיתי".

אז תרשו לי להגיד לכם את זה חד וחלק:

אני אמיתית. ומה שאני מרגישה וחושבת על עצמי זה אמיתי לחלוטין. כמוני יש עוד מאות בחורות שמתות על עצמן כמו שהן ואתם לא תפילו אף אחת למטה, לא במשמרת שלי. כי אני אהיה שם להרים כל אחת ואחת. כי אני אהיה שם בשביל כל בחורה שרוצה לאהוב את עצמה ולא יודעת מאיפה מתחילים.

תסתכלי במראה,
בלי בגדים,
תגידי בקול:
"אני מהממת, אני יפה, אני כוסית, כמו שאני"

ככה בדיוק - מתחילים.


המון אהבה,
זוהר.


נ.ב
כן, אני אמחק כל תגובה מרושעת וכן, זאת דיקטטורה. לא, לא כי "האמת כואבת" אלא כי אין לי עצבים לכלבות מרושעות או גברים עם תסביכי קנאת הפין. תודה ושלום.

נ.ב.ב
זה שהתחתנתי ותכף יהיו לי ילדים (מי אמר?!) לא הופך אותי לפחות מינית, נחשקת, יפה, סקסית. אז אל תטיפו על מה ראוי או לא להעלות לאינטרנט.


44 תגובות:

  1. דיי ל"ציד המכשפות" שבזמן האחרון עושים לבחורות רזות. את מהממת וגל גדות מהממת!!! יש מספיק מקום לכולן!

    השבמחק
  2. אין פה שום ציד מכשפות. תקראי מחדש. רק השהוע בחורה רזה כתבה לי שאני בתור מלאה מעולם לא גרמתי לה כרזונת להרגיש פחוץ טובות והחברות הכי טובות שלי רזות מאוד.
    גל גדות הייתה רזה, היום היא כחושה בצורה חולנית וזה ל אידיאל שראוי להיות שם ואם את לא רואה הבדל בין התמונה הישנה לחדשה שלה מה אני אגיד לך, רק בריאות.

    השבמחק
    תשובות
    1. זוהר היקרה,
      אני ממש ממש לא תקפתי אותך. להיפך, נתתי לך מחמאה שאת מהממת
      לא מבינה מדוע צריך להתפרץ בצורה כזו.
      בכל מקרה מצטערת אם זה הרושם שנוצר.

      שבת שלום :)

      מחק
    2. אני מודה לך על המחמאה, אבל על הדרך אמרת שאני עושה ציד מכשפות לרזות.
      אני ממש לא.
      אני חושבת שיש רזות מדהימות ויש שמנות מדהימות!
      אני עושה ציד מכשפות לרזות שנאבקות להפוך לרזות עוד יותר.
      אני עודה ציד מכשפות לרזון קיצוני שהוא לא טבעי ולא בריא.

      מחק
  3. כמה דברים.

    נתחיל מזה שסינדי קרופורד, אחת מדוגמניות העל הידועות ביותר בעולם אי פעם - לבשה מידה 36! נכון שמדובר על מישהי בגובה 1.75 מטר, אבל כיום מישהי בגובה כזה במידה מעל 30 - 32 נחשבת לשמנה. לארה סטון שלבשה מידה 34 נחשבת לדוגמנית שמנה וחריגה, ויש לה "מזל" שיש לה לוק ואישיות ש"מפצות" על זה ולכן מעצבים מזמינים אותה לתצוגות!

    מעבר לזה, אני זוכרת שכשאני הייתי נערה (אי שם בסוף שנות ה 80 / תחילת שנות ה 90), מידה 36 היתה רזה. ואז הצחיק אותי לקרוא בספר שסיפר על שנות החמישים / תחילת שנות השישים על מישהי שם שהיתה ידועה כזו עם ה"טליה" הכי דקה בכיתה שלה אז שהיתה מידה 38! וכיום אלו מידות גדולות.

    ואני לא היחידה שחושבת כך - יש את הסיפור של לואיז רדנאפ, כוכבת פופ לשעבר, שניסתה לרדת ממידה 36 ל"מידה 0" כחלק מניסוי שלה להבין מה הקסם במידה הזו. אז נכון שמדובר על מישהי רזה (שמודה שהיא רזה!), אבל היא מדברת על זה שהיא לעולם לא רזה מספיק, ועד כמה קשה היה להרעיב את עצמה כדי לרדת במשקל... הנה לינק לחלק הראשון של הסרט:
    http://www.youtube.com/watch?v=8GqYGiH6uoI
    והיא ממש מספרת על איך ברגע שהיא מתחילה להרזות עם דיאטת הכסאח היא מתחילה להרגיש אשמה על זה שהיא אוכלת בכלל והיא על סף פיתוח אנורקסיה...

    ולגבי מה שכתכת אח"כ: אני חושבת שזה מורכב מכמה דברים:
    1) רופאים כ"כ מפחידים מהשמנה שלפעמים נשמע שכמה שיותר רזה זה כמה שיותר בריא. לפעמים נשמע כאילו הם בכלל לא מודעים או חושבים על הסכנות שבדיאטות כסאח, במיוחד כשמדובר על פציאנטים שמנים. ובעצם נוצר כאן נתק בין בריאות לבין אורח חיים בריא כי נוצרת מין משוואה שגויה של רזה = אורח חיים בריא = בריאות, וגם שמן = זולל זבל = לא בריא...

    2) פעם דוגמניות לא היו יותר ממישהי שמציגה בגדים, והיו מעט מאוד דוגמניות שהיו ידועות לכלל הציבור (סינדי קרופורד ושות'). כיום דוגמניות הן סלבס ממש כמו שחקניות או זמרות, והן מודל לחיקוי. שימי לב למשל כמה בר רפאלי מככבת בטורי הרכילות, וקיבלת כוכבת שבנות צעירות רוצות להיות כמוה, ואז הולכות לסוגני דוגמניות שאומרים להן לרזות.

    3) כבר כתבתי לך בפייסבוק: נשים רזות שמאמינות שהן עולות עליך בגלל הרזון ושאת בטח מקנאה הן כאלו שאין להם הישגים אחרים בחיים שבהן הן יכולות להרגיש טוב עם עצמן, וזה בכלל לא קשור אליך. את רק "שק אגרוף" מקרי שהן משתמשות בו כדי להאדיר את עצמן על חשבונו.

    השבמחק
    תשובות
    1. תגובה מעולה, אין לי מה לומר חוץ מ"נכון" :)
      תודה רבה :)

      מחק
  4. קודם כל, הבגד-ים הירוק מהמם :)

    שנית - זה ממש עצוב לי לשמוע שאת צריכה להתמודד עם כל הגועל הזה. קראתי גם את השרשור בתגובות מהפייסבוק שמופיעות כאן, זה פשוט דוחה. אני לא מצליחה לדמיין מה אנשים משיגים מהתנהגות ומתגובות כאלו.
    אני חושבת שבעולם מושלם הבלוג הזה היה נטו על אופנה- ובאופנה כמו בכל דבר יש עניין של טעם, חלק אוהבים/ות דברים מסויימים וחלק אחרים, לגיטימי. אבל אנחנו בעולם עקום ומוזר, ובו מישהי במידות מעל 38 שאוהבת אופנה צריכה לבלות חצי מהזמן בלהסביר למה זה בסדר שהיא בכלל נהנית מאופנה ומציגה אותה על עצמה בלי קשר למה ספציפית היא לובשת. זה מזעזע.
    אני לא כ"כ יודעת איך לגרום לך להרגיש טוב יותר מול כל זה- נראה מהכתיבה שלך שאת מספיק חזקה לשים --- על כל הנשמות הטובות האלו. אני יכולה להגיד לך שאני נהנית מהבלוג שלך מאוד מאוד, גם מההיבט האופנתי וגם מהיבט של המשמעות החברתית פמניסטית שלו. את מהממת. תמשיכי לכתוב.


    השבמחק
    תשובות
    1. תודה! זה בסדר, אני לא צריכה עידוד מול זה, אני מרגישה נהדר מול זה. כי טוב לי מבפנים, זה פשוט משהו שאף אחד לא יכול לקחת ממני.

      מחק
  5. אז דוקאן? זה הקטע של קייט מידלטון? לא פלא שהיא נראית קצת כבויה ברוב התמונות שלה. אגב דמי לובאטו - לא הכרתי אותה או את הסיפור שלה, אבל נתקלתי השבוע בראיון די מפורט איתה בהוליווד אקסס (כן כן, אני שטחית) וליבי יצא אליה. היא ממש דרו ברימור של שנות האלפיים מבחינת סיפור חיים. אין בכלל ספק שהיא נראית היום יותר טוב, אבל חשוב מזה - היא בריאה יותר נפשית.

    השבמחק
    תשובות
    1. מסכימה עם כל מילה שלך. כולל ההשוואה לדרו ברמור.

      מחק
  6. אלוהים ישמור, מדוע את מתעצבנת/מתנצחת על התגובות האלה?
    תמחקי/תתלי בכיכר העיר/תשגרי אותן לעולם מקביל ובעיקר תתעלמי.
    את מוציאה כל כך הרבה אנרגיות על השטויות האלה ובשביל מה?
    תמיד, בכל מקום בחייך, יהיו אנשים שלא יסכימו איתך על עניין זה או אחר כי ככה החיים.
    באינטרנט, כידוע לך, האצבע קלה על המקלדת ואנשים כותבים ללא פילטר דברים שלא היו מעזים לאמר בפנים, אז תתעלמי.
    תשאלי כל סטודנט לפסיכולוגיה שנה א' והוא יגיד לך שהתעלמות זו הדרך, אחרת את מאביסה את הטרולים.
    יש לך אפשרות להעלים את התגובות האלה, אז תמחקי ושלום. ביי ביי תגובות מרושעות.
    תחשבי שכל פעם שאת עונה, את פותחת דיון. כשהתגובה תיעלם, היא תיעלם. זהו, פוף ונגמר.
    את טוענת לדיקטטורה, תדקטרי ;)

    ר.

    השבמחק
    תשובות
    1. תגובות פייסבוק לצערי אי אפשר למחוק. ואני מוציאה על זה הרבה פחות אנרגיה ממה שנדמה לך... :)

      מחק
    2. אני חושבת שכן יש מקום לדיון על התגובות האלו.
      אולי מי שזה הבלוג שלה יכולה פשוט למחוק את התגובות ולהתעלם, אבל מה עם כל הבחורות האחרות שקוראות תגובות כאלה במקומות אחרים? בטוקבקים לכתבות? בתגובות בפורומים? וואלה לא כולנו מסוגלות להתמודד בגבורה עם קריאת תגובות כ"כ מרושעות, וטוב לקרוא חיזוקים אל מול זה.

      מחק
  7. זוהר, היי.
    דברייך הכתובים פה ובפייסבוק מעציבים אותי. אני חייבת לפרוק. אני לא נגדך, להפך, אני חושבת שאת אדם נחמד והייתי רוצה לראותך מאושרת.
    אך את לא. ההתעסקות שלך במראה אובססיבית משהו, לדעתי.
    ראשית, אני מרגישה שעבורך מראה טוב זה הישג. ראיתי שכתבת בפייסבוק כשהעלית תמונה עם בעלך משהו בסגנון "בעלי חתיך, כל החברות שלי אומרות ככה, הוא אוהב אותי ככה, שמנה". כלומר, רצית לומר, "תראו אותי, אני לא רזה והשגתי בעל חתיך!" האם בעל חתיך (אני לא באמת יודעת אם הוא חתיך, מתייחסת לדעתך) זה הישג? ואם הן לא היו חושבות שהוא חתיך, זה היה מוריד מערכך? האם פה מתחיל ונגמר כל העניין? מחד את לא רוצה שגברים ישפטו אותנו על סמך מראה חיצוני בלבד, מצד שני - בעל חתיך זה הישג.
    כעת את כותבת שנערות שחושבות שהן שמנות גורמות לך להחשיב עצמך כעוד יותר שמנה ממה שחשבת (אגב, אני לא יודעת אם את אכן שמנה כמו שאת מציגת את עצמך). האם את נותנת לחבורת נערות להגדיר לך איפה את על סקאלת ה"שמנה"? אם כן, זה עצוב. היכן עמוד השדרה שלך?
    את מתעקשת להוכיח לנו שמבנה הגוף שלך לא יוכל להיות רזה. לא יודעת אם זה נכון או לא, אבל מדוע ההתעקשות הסיזיפית להוכיח לנו שאת לא יכולה להיות רזה? האם זה משנה לנו כקוראים? המסר מדברייך, בעיניי, שאם לגוף שלך היה מתאים להיות רזה יותר, היית עושה דיאטה ומגיעה לזה. זה מה שאת מנסה להגיד? מה אכפת לי כקוראת אם את מסוגלת להיות רזה יותר או לא?
    בקיצור ולעניין, למרות שאת מנסה להציג לנו כי את שלמה עם גופך, מכל טקסט שאת כותבת ניכר לי שזה לא כך, וחבל. לו הייתי עם עודף משקל וקוראת בבלוג, הייתי מתבאסת, כי אינך שלמה עם עצמך, את מנסה להיות, וזה גם בסדר! גם התהליך של קבלה עצמית הוא בסדר, אבל לא צריך להציג זאת כאילו כבר השלמת עם עצמך, כשבפועל - לא.
    מי שבאמת שלם עם עצמו לא נכנע לתכתיבי הסביבה.

    השבמחק
    תשובות
    1. את ממש טועה לגבי, בכל מובן שהוא. לשמחתי את אחת שטועה, ולא מבינה לעומת 20,000 שמבינים.
      זה לא הישג שבעלי הוא חתיך, הדוגמא ניתנה בשביל להבהיר נקודה שלא רק שמנים יאהבו שמנות.
      ואני לא מנסה להראות משהו שאני לא. אני מאוד שלמה עם עצמי ואף חבורת נערות לא קובעת איפה אני בסקאלת השמן. אני שמנה על הסקאלה של ה ביאמאיי. ואני בהחלט שלמה ומאושרת ככהה אם את מאמינה לי או לא, זה ממש מעניין לי את הביצה השמאלית שאין לי.
      לטעמי יש לך בעיה חמורה בהבנת הנקאא ואת מייחסת לי איזה חוסר ביטחון שיש לך. אני יכולה לרזות, והייתי רזה יותר בעבר אבל אני לא מחפשת את זה יותר! אני מהממת ככה. שוב, תאמיני או לא, לא מעניין אותי.

      מחק
    2. אנונימית יקרה, רק שתדעי, שזו ב ד י ו ק הרגשתי לגבי כל הפוסטים האלה.
      מסכימה איתך אחד לאחד, חוסר בטחון המשווע זועק מכל מילה ומילה.
      מאחלת לכולנו השלמה ואהבתי עצמית ... אבל על אמת ;)

      מחק
    3. תודה לך אנונימית נוספת על חיזוק טענותיי, שמחה לראות שאני לא היחידה.
      זוהר היקרה, אמרתי לך שאינני נגדך, ואת אומרת לי שיש לי בעיה חמורה בהבנת הנקרא => א. תודה לך על המחמאות (אכן רמה גבוהה של דיון - לא העלבתי ולא קיללתי אותך באף מילה ואילו את בחרת להתנגח בי ולרדת לרמה נמוכה, זה נחמד); ב. יש לי מספיק הוכחות שאין לי בעיה ולו קטנה בהבנת הנקרא. אז לכי חפשי מישהו אחר לעלוב בו.
      כאמור ניסיתי לבוא לקראתך ולשקף משהו שאולי אינך רואה, אך כנראה שכל תגובה שאיננה מהללת ותומכת, נתקלת בחומה ובסקילת אבנים. הבנתי.
      אגב, זה שיש לך 20000 קוראים לא אומר שאין מביניהם איש שחולק את מחשבותיי, וייתכן שהם בבלוג מסיבות אחרות שאינן בעיות דימוי גוף וקבלת העצמי.
      שבוע טוב ונתראה בשמחות.

      מחק
    4. כמו שאמרתי : דעתכן מעניינת כקליפת השום. תחשבו מה שבא לכן ואם אני כל כך לא טובה עבורכן הדלת פתוחה והרגל ברמה הנמוכה שלי תשמח לתת לך בעיטה החוצה. יש עוד מאה בלוגריות אופנה נהדרות ישראליות, תהנו אצלהן ותישארו פחדניות עלובות במעטה אנונימיות שיש להן הרבה ביקורת ואפס ביטחון, אפילו לשים שם מאחורי הדעות העלובות שלכן אין לכן אומץ.
      כמו שאמר המשורר: קפצו לי! ושיהיה לכן שבוע נהדר.

      מחק
  8. זוהר יקרה. הכתבות שלך מציגות בחורה אמיצה בעיקר כיוון שאת הולכת נגד הזרם.
    את באמת מהממת כמו שאת, יחד עם זאת כבדי אותנו הבנות עם bmi קרוב לשלך שחשוב לנו לרזות. ואם המראה ( ראי ראי אשר בקיר....) מקשה עלינו , חלקנו מתמודדות בדרכנו. ואם 2 קג למטה משפרים לנו את המצב רוח הרי שזה בהחלט שווה את זה.
    יש מקום לכולנו גם בבלוג שלך. המשיכי לשמח אותנו

    השבמחק
    תשובות
    1. אני מכבדת כל אחת ואת הבחירות שלה. רק חושבת שהמרדף אחרי המשקל הוא מעיק, מייגע ועושה בעיקר רע. אני מאמינה שמה שיעשה לך טוב זה תחושה מבפנים ולא מספר על המאזניים. זה הכל :)

      מחק
    2. ממה שאני קוראת מהבלוג, המסר שזוהר ניסתה להעביר הוא לא של "תישארי באיזה משקל שאת ויהי מה", אלא "תקשיבי לגוף שלך".

      מחק
  9. היי זוהר,
    יש לי שאלה שעלתה אצלי לאחרונה ואני בטוחה שזה משהו שיעניין קוראות רבות.
    כמובן שזה לא נאמר במטרה להעליב או לפגוע בכל צורה שהיא אלא נטו מתוך סקרנות.
    אם אלוהים (או הג'יני או המלאך גבריאל או כל ביטוי שתרצי) היה נגלה אליך ונותן לך את הזכות לבחור להוולד עם המבנה גוף שלך כיום שלדברייך לא יכול להיות רזה, או עם מבנה גוף שמטבעו נוטה לרזון (לא רזון חולני אלא פשוט רזון רגיל, מידה 38 בג'ינס לדוגמא), מה היית בוחרת?
    כמו כן, בהנחה שלא היית מכירה את בעלך (כמובן שגם זה לא נאמר על מנת להעליב או לפגוע, אני מאלחת לכם זוגיות מאושרת וארוכת שנים) והיית בחיפוש אחר זוגיות, האם תשובתך הייתה משתנה?
    שוב, הכל ברוח טובה ללא שום רצון לתקוף או לפגוע בצורה כלשהי :)

    השבמחק
    תשובות
    1. אני מודה שבעייני ההתעסקות בכאילו היא מיותרת. אם אלוהים היה עושה אותי עם עיניים כחולות? אם הייתי עשירה? אני ממש לא מבינה מה הפואנטה...
      ובכנות - אולי זה קשור לזה שאני כבר 6 שנים בחוג לתולדות האומנות אבל אני באמת מעדיפה את הגוף שלי, כמו שהוא. כי הוא הכי יפה בעייני ויש לו יתרונות שאני לא בטוחה שהיו לי במידה 38 ונטייה לרזון ;)

      מחק
    2. סליחה שולמית אבל זו תגובה מטופשת למדי. אם לסבתא היו גלגלים?
      יש לי חברה במידה 36 שמתוסכלת מזה שהיא לא בלונדינית עם עיניים כחולות. מה הקטע? יש דברים שאיתם נולדנו וזה פאתטי לשאוף אחרת.
      נניח ומישהי נולדה עם עור כהה, נראה לך לגיטימי לשאול אותה אם הייתה רוצה להיוולד עם עור בהיר? וגם אם כן, אז מה? יש דברים שצריך לללמוד לאמץ כי זה פשוט פתטי לרדוף אחרי משהו שאינו בר השגה.

      מחק
  10. הצלחת לרגש אותי. את נראית נהדר בביקיני והחזה שלך בחזיה הזאת פשוט נראה מושלם!
    אמא שלי תמיד הייתה אומרת שאנשים רזים או לא אוכלים או אוכלים את עצמם. אני לא חושבת שזה נכון לגבי כל הרזים, אבל בהחלט לגבי רזון קיצוני (ע"ע גל גדות שתמיד מסתובבת עם מבט רעב ועייף בעיניים).
    הזדהיתי בעיקר עם מה שכתבת לגבי הטענות המופרכות שעודף משקל קל משמע העדר בריאות. מעולם לא עברתי את מידה 40 ובכל זאת מישהו פעם הרשה לעצמו לתת לי עצה "חברית" לעשות דיאטה כי במצבי הנוכחי, בריאותי בסכנה... לא ידעתי אם לצחוק או לבכות.
    ונקודה למחשבה - פעם, כשעוד היינו ילדות, מלה נרדפת ל"מלאה" הייתה "בריאה".

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה, באמת פעם היינו נחשבות לבריאות...

      מחק
  11. זוהר יש לי רק בעיה אחת עם מה שכתבת: מעולם לא השתכרת?! WTF???? אני קוראת לך לקפוץ במיידי לפאב המקומי להוריד שאט ועוד אחד ועוד אחד עד שתרצי לרקוד על הבר! חוויית חובה לכל אדם. איחלת לחיילת בהצלחה! ;)

    השבמחק
    תשובות
    1. אני יודע שהיא ממש שווה ונראית גדולה מהחיים ואם היא תשתכר זה רק יגרום לה להראות מרשים יותר אבל המלצה ברורה שלי היא פשוט לא לעשות דבר כזה! לא להשתכר! לא לפנות לשום סם, סיגריה או אלכוהול! זה לא בריא וזה לא שווה את הלוק המחרמן שהיא תקבל מזה!

      גם במקרה שלה, אנשים פשוט טובים מדי כדי לנהוג בזילות לא בריאה שכזו! גבירתי, אנא, שמרי על עצמך ועל חייך! יש גבול שאולי נעים מאד אבל פשוט מסוכן מדי לעבור! מהממת שכמוך!

      מחק
  12. אני שמחה בשבילך מאוד. בשבילי הבעיה עם עודף המשקל שלי היא שאני מרגישה כבדה ומגושמת יותר. ברור שאפשר להרגיש מינית וסקסית ו"עסיסית" (מילה שקשה לי איתה בהקשר לגוף האדם) אבל בפועל יש לי יותר לסחוב, אני תופסת יותר מקום וזה קשה לי בתודעה.
    בנוסף זה באמת מגביל מבחינות שונות. אני לא מפסיקה לקבל תזכורות (פיזיות) לכך שאני בעודף משקל. בין אם כשאני מחפשת בגדים, מודדת אותם, יושבת במושב אוטובוס, תופסת חצי מהמיטה עם בעלי וכו'.
    זה לא פשוט להיות בעלת עודף משקל. בכלל לא פשוט.
    ואני באמת חושבת שיותר נוח, פשוט יותר נוח, להיות רזה יותר.
    וזה עצוב לי מאוד.

    השבמחק
    תשובות
    1. אני לא מרגישה שום הבדל בין משקלי הנוכחי ל 15 קילו פחות. בכלום. הכל מרגיש לי אותו הדבר... לא מגביל אותי בשום תחום.

      מחק
  13. זוהר, כל הכבוד לך! אני אמנם לא מכירה אותך אישית, אבל ממה שאני רואה וקוראת כאן- את אישה מדהימה מבחוץ ומבפנים, וכל הכבוד לך שאת אומרת בדיוק את מה שאת חושבת! כל כך חשוב שיראו את הפוסט הזה נשים שלא מרגישות בנוח עם הגוף שלהן, והלוואי שזה יעזור להן!

    השבמחק
    תשובות
    1. ואני רוצה להוסיף- אל תתני לאף אחד לדכא אותך. כשמביעים דעה או רעיון ואומרים אותו בקול גדול, תמיד יהיה מי שיצא נגדך. אל תתני לאנשים כאלו להוריד אותך ולכי תמיד עם האמת שלך, והלוואי שדרכך תהיה מוארת תמיד :-)

      מחק
    2. תודה לשתיכן! נהדרות!

      מחק
  14. זוהר, את יפהפיה, ויש לך גוף מדהים!
    יתר על כן יש לך שכל חריף וזה שילוב מושלם.
    אל תתני לאף אחת או אחד לשכנע אותך אחרת, ולא נראה לי שתתני...
    את מדהימה כפי שאת. אשה אמיתית.
    מעריך!!!

    השבמחק
  15. יקירתי - את נראית מיליון דולר, ויש ה-מ-ו-ן גברים שמעדיפים את הנשים שלהם כמו שאת נראית - רק שגם רבים מהם נשארים בארון - אפילו על הזדהות כ"חובב מלאות" החברה נוהגת להעניש :)

    השבמחק
    תשובות
    1. אני חושבת שאם יש כאלו הם צריכים דחוף to men up! עברנו את השלב של "מה החבר'ה חושבים על חברה שלי" בגיל 15

      מחק
    2. את צודקת 100%. אני, אם זה לא היה מובן, לא רק שלא מהסס להזדהות בפני כולם כמחבב מלאות - אלא עושה זאת בגאווה רבה. אני פה נותר אנונימי רק כי כך אני עושה בכל מקום ברשת... זה כבר לא קשור.

      מחק
  16. התמונה שלך עם בגד הים הפילה אותי. את סקסית בטירוף!!! איזה גוף י'אוורדי! אני לגמרי מקנאה בך על זה. יש לך פרופורציות מעולות ואת פשוט סקסית.
    ועכשיו, נעבור אלי: אני מלאונת. סביבות מידה 40. לא כ"כ קונה בגדים אז לא ממש יודעת. ולמה זה? כי אני בדיכאון עמוק מאיך שאני נראית, מהגוף שלי, מהבטן המשתפלת הזאת, מהציצים הנפולים ומהפולקעסים המתחכחים. כשאני הולכת עם בגד ים זה עם טנקיני וזה בגלל שאין לי ברירה והבת הקטנה שלי חייבת ללכת לחוג שחייה ואני חייבת להכנס איתה למים. אחרת אין מצב שמיזמתי הייתי הולכת לאיזשהו מקום שדורש לבוש כזה מינימלי.
    אז את אומרת לי, ובצדק, שאני דפוקה, שאני כנראה צריכה טיפול (ובאמת התחלתי) ושהגיע הזמן שאלמד לאהוב את עצמי כמו שאני. כל זה נכון אבל זה לא קורה לי ולא עובד לי ואני שונאת את עצמי כמו שאני, מתביישת בעצמי, מרגישה חרא ליד חברותי הרזות (איך הן כאלה רזות ובעלות שליטה עצמית?!) משווה את עצמי לכל העולם, כולם נראים לי רזים ורק אני דביבונית (ובעצם אני יודעת שאני לא ממש - אבל בכל זאת מרגישה ככה!), לא מצליחה לשלוט על הפה שלי, אוכלת את כל הבית כשמתאפשר לי. איך אני לא מעבירה את ההפרעה הזו גם לביתי הקטנה? איך אני מעבירה ביטחון ואהבה עצמית כמו שאת מטיפה לה ודורשת שתהייה אצל כולן? את צודקת ועדיין - זה כל-כך קשה. סיפרת שגם את הרגשת כמוני בתיכון. אז איך זה השתנה אצלך?
    האמת - לא היתי רוצה שזה בכלל ישתנה. לא רוצה לאהוב את עצמי שמנה. רוצה להיות רזה וזהו. כי אם אשלים עם עצמי ככה - אולי זה אומר שאשאר ככה לנצח.
    ליהי

    השבמחק
    תשובות
    1. קודם כל תודה ליהי,
      לרצות לרזות זה בסדר, ואת יכולה לרזות. אבל למה עד שתהיי רזה את צריכה לשנוא את עצמך ולהרגיש רע? ושיהיה לך ברור - את תעבירי את זה לבת שלך. את רוצה שהיא תרגיש ככה? אצלי זה השתנה בעזרת המון המון אהבה עצמית מזוייפת שהפכה לאמיתית.

      מחק
  17. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  18. די!!! את פשוט נראית טוב!!! הגבתי לך כבר בתפוז לפוסט הזה שלך אבל למה את חושבת שלא יכולתי להתאפק ולהגיב שוב?! D=

    וכן, אני מתכוון לתמונות שלך ולא של הדוגמניות האחרות. כן, בדיוק, שלך.

    השבמחק
  19. בדיוק, הכותרת אומרת הכל! את א-מ-י-ת-י-ת!!!

    השבמחק