יום שישי, 1 באוגוסט 2014

"מלאות לא עושות ספורט" ואיפה כדאי לקנות בגדי ספורט.

הקדמונת:
זרמו הרבה מים בנהר מאז שצילמתי את הפוסט הזה ומאז שכתבתי אותו. הייתי בברצלונה, חזרתי למלחמה, גייסו את בעלי והוא משרת תכף 3 שבועות. הוא לא לוחם, אז הוא "רק" הולך וחוזר משטחי כינוס. מה שלא נחמד לי נורא. התמוטטתי, לקחתי הפסקה יזומה ובסוף החלטתי שהשקט הזה שובר אותי ואתכן. זה לא טוב לאף אחת. כולנו חיים את המצב 24/7, קצת הסחת דעת לא תזיק לנו. ליבי עם תושבי הדרום (ותסלחו לי, אבל הם סובלים יותר מכולנו), כל הנשים שבעליהן מגוייסים ומשפחות הפצועים והנופלים. הלוואי שנדע ימים של שלום ושקט!


אם הספקתן להכיר אותי, אתן כנראה יודעות שאני מכורת ספורט.
אמנם כרגע עם ההריון והמלחמה הורדתי הילוך, אבל גם בחודש חמישי כשהמצב מאפשר לי לצאת מהבית בלי להשתטח על הכביש, אני עושה 3-5 אימוני ספינינג בשבוע, אימונים אנאירוביים ומחפשת כרגע איפה להתחיל יוגה להריוניות. בין כל שאר השמועות והסטריאוטיפים שמדביקים לאנשים שמנים או מלאים אחד העיקריים הוא זה שטוען שאנחנו עצלנים, שאנחנו נראים ככה כי אנחנו לא עושים ספורט ולא פעם מאשימים אותי אישית בזה שאני מעודדת השמנה כי אני מעודדת אנשים לקבל את עצמם כמו שהם.
מעולם לא הבנתי את הקשר בין השניים, בטח ובטח שמחקרים היום מדברים אינסוף על ה"שמן הבריא", על זה שלכל גוף יש משקל שנכון עבורו ושעדיף להיות בעודף משקל ופעיל מאשר רזה שרובץ על הספה.
מאז שאני זוכרת את עצמי אני בעודף משקל ומאז שאני זוכרת את עצמי, אני גם אוכלת בריא ומתעמלת. זה התחיל מהליכות וכשעברתי לעיר נרשמתי לחד"כ. בסחרור דיאטות שהיו בו כולם סביבי ובעיקר כל מי שהתאמן איתי, ירדתי במשקל בתקופה שהתאמנתי והרעבתי את עצמי (600-800 קלוריות ליום) וגם אז, לא הייתי רזה או קרוב לזה. ברגע שחזרתי לאכול כמו בנאדם נורמלי - עליתי במשקל בדיוק למשקל שבו הייתי שנים, 89 ק"ג. כשהייתי רזה יותר, בדיקות הדם שלי היו מחרידות. היו לי חוסרים בכל הויטמנים הקיימים בערך ולקחתי כדורי ברזל בכמות של 5 ליום. הייתי חולה כל הזמן ובסוף נפצעתי כי דחפתי את עצמי רחוק מידי עם הספורט. אחרי שעליתי ניסיתי לרדת בדרכים בריאות (דיאטנית, נטרופת, הפרדת חלבונים ופחמימות, הפחתת פחמימות למינימום) אבל זה לא עבד, המשקל לא השתנה ולאט אבל בטוח איבדתי את שפיות דעתי והתחלתי להישקל באובססיביות ולהרגיש אשמה על כל דבר מתוק שאכלתי. בסוף, החלטתי ששום מספר אידיוטי לא יקבע לי איך אני מרגישה, זה לא משנה כלום לגבי איך שאני נראית ואיך שאני מרגישה ופאק איט.
מאז אני מתאמנת כבר שנה ב"סטודיו של מטי" בבית שמש וירושלים לסירוגין, התאהבתי בספינינג ובקיקבוקס ונחשו מה? נכון, לא ירדתי גרם אחד. אבל זה כבר לא הפריע לי או שינה לי, ידעתי שאני בריאה (ולראיה, כל בדיקות הדם שלי מדהימות), חזקה ובכושר מטורף (אני באמת לא מכירה הרבה אנשים ששורדים את השעות וסוגי האימונים שלי), אוהבת את איך שאני נראית וזה מה שחשוב!
אבל אנחנו פה כדי לדבר על בגדים וספורט ועל החוויה שלי עם פריטים ממותגים מסויימים כדי שאוכל להכווין אתכן. התמונות לפוסט צולמו ע"י סיוון לדני שוב-עמי שהיא פשוט צלמת מדהימה ובחורה מתוקה להפליא שתלווה אותי ואת הבלוג מעכשיו ואני מקווה שלנצח :) אני אתחיל מסקירה של מותגים שניסיתי ואחריה יגיעו טיפים ועצות למתחילות, מלאות והריוניות.

Nike

מבחינתי נייקי הם הטובים ביותר. גיליתי את נייקי רק השנה, נרתעתי בגלל המחירים המאוד גבוהים בארץ, אבל גיליתי שאפשר לקנות אותם באחלה מחירים אונליין, בסיילים ובחו"ל. חזיות הספורט שלהם פשוטות אבל איכשהו תומכות בחזה שלי (עכשיו אני כבר FF80) בצורה מצוינת, אני לובשת XL ולפני ההריון לבשתי גם L. יש ברשותי 5 חזיות מהדגם הזה בצבעים שונים, הן עולות בין 170-220 בארץ, אונליין תמצאו גם ב 70 שקלים. הטייץ שאני לובשת נקרא Nike Legendary Tights ובארץ מצאתי אותו רק בארוך או 3/4 ורק באפור כהה במחיר של 250 ש"ח אחרי הנחה. בחנויות בחו"ל מצאתי אותו במיליון צבעים ודוגמאות! הוא המועדף עלי כי הוא בגזרה גבוהה, מחטב ומחזיק. אני עדיין לובשת מידה L, בקרוב אאלץ לעבור ל XL. אגב, לדאבוני לארץ משום מה לא מייבאים פריטים רבים ב XL או שלא מייבאים כמות גדולה והם נגמרים מהר. הרבה פעמים בחנויות אומרים "אין XL" ומסבירים שאין לחברה וזה ממש לא נכון. בעייני זה פשוט אנישמניזם ושובינזם במהותם. פשוט מניחים מראש שבחורות מלאות/גדולות לא עושות ספורט, מה שכמובן לא קורה בגזרת הגברים באותן חנויות בדיוק. הפסקתי להתפלא למה שמנות לובשות טייצים שקטנים עליהן ונמתחים עד כדי שקיפות וסמרטוטים כשהבנתי כמה קשה למצוא כאן בגדי ספורט איכותיים במידות האלו.







(תמונה זו מוקדשת לכל ההמומות בעמוד הפייסבוק שלי מכמה שהבטן שלי עדיין שטוחה. היא שטוחה רק פרונטלית :))


בגיחה האחרונה שלי לברצלונה (לפני שבועיים, פסוט בקרוב) קניתי חזיה מסוג שלא ראיתי בארץ ואת הטייץ האהוב עלי בצבע נוסף. על החזיות של נייקי מציינים בעזרת פתקית קטנה כמה הן תומכות, זו נחשבת לאחת עם תמיכה גבוהה והגב של החזיה נראה כך:

וכפי שאתן רואות היא מצויידת בבטנה, היא מרגישה תומכת ונוחה אבל במבחן במציאות היא הרגישה לי פחות תומכת מהרגילות, אולי כי היא קצת יותר גדולה. מניחה שזה ישתנה כשההריון יתקדם. מהסתכלות באתר של נייקי, יש עשרות דגמים שלא מגיעים לחנויות בארץ ואפילו בספרד לא ראיתי את כ-ל הדגמים האלו. מה שכן, רוב הדגמים שלהם מגיעים עד XL שהוא המקביל ל 46-48 ורוב הטייצים מגיעים בגזרה בינונית-גבוהה שזה הכי מחמיא בעולם והכי נוח שיש. וכמובן, הם עמידים לכביסות בקטע אחר. 3000 כביסת וכלום לא דוהה, נפרם, מתרחב או מתכווץ. רק תעקבו אחרי ההוראות שנייקי מצרפים לקנייה - בגדי דרייפיט אסור לכבס עם מרכך, זה גורם להם לאבד את היכולת המנדפת.

בטח שמתן לב לחגורה השחורה מתחת לחזיה. אני תמיד מתאמנת עם שעון דופק של פולאר. יש לפולאר המון דגמים ויש גם שעוני דופק מצויינים של גרמין. מה הרעיון? שעון דופק בא עם חגורה ועליה משדר שמודדים את הדופק, כדי לשפר באמת את הסיבולת צריך לעבוד במהלך כל האימון על דופק מטרה מסויימים (משתנה לפי גיל, מין ומשקל) השעון מראה לכן באופן תמידי את הדופק שאתן עובדות עליו כך שאם הוא נמוך אפשר לתת יותר ולעלות אותו. ושעון כזה גם מחשב כמה קלוריות שורפים באימון. חשוב לדעת שזה לא מדוייק ב 100% כי כל שעון מושפע גם ממשדרים של שעונים של מתאמנים אחרים בחדר, אבל זה יותר טוב מכלום. השעון שלי הוא דגם FT4 שהוא דגם דיי פשוט אבל מספיק לשימושים שלי. בארץ הם נורא יקרים באזור ה 550-600 לדגמים הפשוטים! אפשר לקנות שעון כזה באיביי ב 150-200 ש"ח.


לעבוד עם שעון דופק חשוב במיוחד לנשים בהריון.
בגלל שאני פריקית של ספורט ואני בהריון ישבתי לחפש כמה שיותר מידע על ספורט והריון. גיליתי שרב הנסתר על הגלוי בתחום הזה. למרות שמאוד מומלץ לנשים בהריון לעשות פעילות גופנית בהריון הרוב המוחלט לא מצליחות לזוז. עד חודש שלישי בא לך להקיא (לי זה היה עד חמישי, אבל לא נתתי לזה לעצור אותי) ומחודש שביעי מתחיל להיות כבד בטירוף. ואת עייפה, נורא עייפה, תמיד. אני פשוט קיבלתי החלטה שזה חשוב לי ואני נלחמת על זה כי זה יועיל לי מאוד בלידה ויהיה לי קל יותר לחזור להתאמן אחרי הלידה. העניין הוא שבגלל שרוב ההריוניות לא מצליחות לעשות פעילות ואם מצליחות זה הליכה ולא הרבה יותר מזה אין הרבה מידע ומחקר על הנושא. האינטרנט בעיקר מפוצץ בהגבלות אבל אם חופרים מספיק בכמה שפות, מוצאים מידע. מה שכן, אני ממליצה כל מידע לאשרר עם הרופא המטפל, ול-א להישמע להנחיות של מדריכי  כושר. גם מי שעבר הכשרה להתעמלות להריוניות הוא לא רופא ולא מודע לכל ההגבלות. (אוסיף על זה בהמשך)
ההגבלה שתקראו בכל אתר ובדקתי אותה עם טובי הרופאים בארץ היא לא לעבוד מעל דופק של 140-130. לנשים כמוני שיותר בכושר ייתכן שהרופא המטפל יאפשר לעבוד בדופק גובה יותר, אבל סביר שלא מעל 160 (שהמומלץ למשל לאישה כמוני הוא 184 במצב רגיל). הסיבה לזה היא שמעל לדופק כזה חום הגוף עולה ומכיוון שהעובר גם ככה מרגיש מעלה אחת יותר מאיתנו - אנחנו פשוט "נבשל" אותו. זה אגב, מוביל למומים חמורים בעובר. ראיתי הרבה הריוניות בשיעורי ספינינג בלי שעון דופק שעושות פשוט מה שבא להן, בעייני זה חוסר אחריות משווע. בשיעורים פחות אינטנסיביים לא חייבים כי מראש לא מגיעים לדפקים גבוהים במיוחד.


Adidas & Under Armour 

באאוטפיט הזה אני לובשת חזיה של אדידס וטייץ של אנדר ארמור. החזיה הזאת של אדידס הייתה טעות עבורי. היא הרגישה לי מספיק תומכת ונוחה בחנות למרות הכתפיות הדקות אבל בפועל, הכתפיות התחפרו לי בכתפיים והיה לי מאוד לא נוח וקניתי אותה כשהחזה שלי היה קטן מעכשיו, במידה L. לא יצא לי לנסות חזיות אחרות שלהם אבל יצא לי לראות והן נראות תומכות יותר. גם באדידס, יש בעיית מלאי במידות הגדולות. כרגיל. העניין הנחמד בחזיות האלו זה שהם דו"צ! אפשר ללבוש אותה ככה או הפוך, צד אחד בהיר יותר מהשני :)
הטייץ של אנדר ארמור מרגיש איכותי והוא יפה, הוא עלה לי יחסית מעט באזור ה 150 שח. לטעמי הוא היה יותר מוצלח אם היה טיפה יותר גבוה והבאסה איתו זה שאחרי ממש 2 שימושים הוא נפרם בישבן. ממש אהבתי את הדוגמא המיוחדת של הבד שלו.





לעניין לא פחות חשוב, הנעליים!
סוגי הספורט שעשיתי עד היום משתווים באינטנסיביות שלהם לריצה (קיקבוקס,ספינינג, "ריצה" על האלפטיקל) ואני גם עושה המון ספורט, מה שמצריך תחלופה גבוהה של נעלי ספורט כי הן נשחקות מהר. לצערי "התברכתי" בכפות רגליים שטוחות ורחבות, עם פלטפוס קל. כשהתחלתי להתאמן ברוב טיפשותי לא השקעתי בנעלי ספורט איכותיות ומתאימות וגרמתי לעצמי לפציעה ש"מתעוררת" מחדש פעם בכמה זמן והחמרתי את הקריסה של כפות הרגליים שלי (הן קורסות פנימה באזור הקרסול) מאז התנסתי בערך במיליון סוגים של נעלי ספורט איכותיות וגיליתי שגם כשזה ממש איכותי ומותאם, זה לא בהכרח יהיה נוח. נעלי ספורט של סקוני + מדרסים היה השילוב הכי גרוע מבחינתי. אח"כ במשך כמה שנים דבקתי בדגמי "קיאנו" של אסיקס שהן רחבות, מתקנות ולא ממש יפות והשנה עברתי לדגמים חדשים של ברוקס.

הדגם הזה הוא "קסקדיה" של ברוקס שזה דגם דיי ניצחי ואגדי של ברוקס לריצת שטח. הן לא מתקנות במהות שלהן אבל בפועל מדובר בנעל הכי נוחה שנעלתי אי פעם. הן רחבות, מרופדות, עם סוליה מאסיבית וקשה. הן טובות גם לספינינג אם עדיין לא הצטיידתן בנעלי רכיבה. 


דלתא


דלתא הוציאו לא מזמן ליין של בגדי ספורט שנמכר במחירים כל כך זולים שהייתי חייבת לנסות (בסיילים קניתי חזיה ב 35 שקלים) לפני שהתנסתי בבגדי הספורט של נייקי, חשבתי שהם באמת טובים, אבל אחרי שתנסו תבינו שפשוט בגדי ספורט של חברות כמו נייקי, אדידס, ברוקס וכו' - לעולם לא ישתוו לבגדי ספורט שמוציאות חברות שלא מתמחות בציוד ספורט. זה הרבה יותר יפה מאשר עושה את העבודה כי מי שמעצב את הבגדים האלו לא עושה ספורט של ממש. הבגדים שלהם טובים למי שלא עושה ספורט מאוד אינטנסיבי והם מתבלים במהירות גבוהה יותר. המכנסיים מתרחבים במותניים ו"מחליקים" למטה אחרי לבישה אחת. החזיות יפות נורא ותומכות במידה בינונית אבל הן גם באות עם מחשוף עמוק שיזכה אתכן במבטים והערות. לפי ההריון כן הייתי מגוונת ולובשת אותם פה ושם, עכשיו הם לא נוחים לי יותר. זה בדיוק אותו הדבר עם כל חברה שמוציאה "לין ספורטיבי". יצא לי לגעת בבדים, אין מה להשוות פשוט לציוד מקצועי. נכון, נייקי יקר יותר, אבל לאורך זמן זה משתלם כי את פשוט לא תמצאי את עצמך זורקת בגד כזה בטווח של שנה-שנתיים ואפילו יותר. בגדי ספורט של דלתא מחזיקים מעמד יותר מחצי שנה. לפני שקניתי את ה"סט" הזה, קניתי גם פריטים אחרים מליינים נוספים שלהם, גופיות וטייצים שפשוט הגיעו לפח כבר. יש לי את החזיה הזאת בעוד שני צבעים ואת הטייץ בעוד צבע אחד. בהשוואת הבדים, אפשר להגיד שהטייץ הזה דק ב 70% מהטייץ של נייקי ולכן גם מחטב ונוח הרבה פחות.






ושוב, נעליים.
הדגם הזה גם הוא של ברוקס, מסדרת ה PURE. מדובר בסדרה של נעלי ריצה קלות ומינימליסטיות במיוחד. הדגם שלי ספציפית מתקנות ואני מודה - קניתי אותן כי הן מעלפות. הן ממש לא נעליים לספינינג או קיקבוקס אבל היו לי נוחות לאירובי מסוגים פחות אינטנסיביים  ואפילו לעמידה ממושכת. נעלי ספורט מקצועיות בארץ זה סיפור ממש יקר. 600-800 ש"ח לזוג, במיוחד אם תבחרו דגם חדש. לרוב דגמים חדשים משנים צבעים בעיקר, ולא משהו במבנה, אבל עולים יותר. לבעלי יש "חבר" וביריד חבר מוכרים 2 זוגות ב 500/600 ככה שאני קונה אותם במחירי רצפה. אם אתם מכירים מישהו עם חבר - תבקשו ממנו.


Running Skirts & Moving Comfort

אז החצאית היא כמובן של "רנינג סקירטס" והחזיה של "מובינג קומפורט". קניתי אותן בארץ ב"זזה ספורט" ואני לא זוכרת מחירים מדוייקים כי זה היה מזמן, אני רק זוכרת שזול - זה לא היה. למעשה, זה היה הרבה יותר יקר מבגדים של נייקי.
החזיות של מובינג קומפורט הן ככל הנראה חזיות הספורט הכי תומכות שתמצאו אי פעם והן מגיעות עד E. החזה פשוט לא זז לשום מקום, בין היתר כי הן סגורות מאוד מקדימה, נסגרות עם קרסים כמו חזיה, מבדי דרייפיט עם בטנה - איכותיות מאוד. כרגיל, תמצאו אותן אונליין בחצי מחיר.
את החצאית קניתי כי זה היה סופר חמוד בעייני, בדיעבד - נוח לרוץ איתן ולעשות קיקבוקס, פחות נוח לעשות ספינינג. לחצאית מחוברים מכנסונים מתחת ואותי הם "חותכים" בירך כשאני יושבת על האופניים. כשמדוושים החצאית "מטפסת". אני לובשת את המידה הכי גדולה, אבל הן מבד גמיש, מתאימות לי גם עכשיו כשאני תכף מתחילה חודש שישי ולכן הן גם לא מחטבות במיוחד וכפי שאתן רואות הבטן שלי הכי בולטת בהן מכל האאוטפיטים.




מה שהכי קשה בעניין הזה של להתאמן זה להתמיד. בשביל לסבר את אוזניכן - רוב האנשים שמתחילים להתאמן מפסיקים אחרי 3 חודשים. אני התחלתי להתמיד מהסיבה הכי מצחיקה בעולם - הייתי סטודנטית ולא היה לי הרבה כסף, אז אם כבר אני משלמת על משהו - אני אנצל אותו! היום זה הרבה יותר קל להתמיד, כי אני כבר רגילה ויודעת שאחרי אימון כושר מופרשים בגוף הורמונים שגורמים לתחושת "היי" נהדרת במיוחד ובכלל זה מרגיש טוב להזיז את עצמך. אחד הדברים שהכי מעודדים בעייני להתמיד זה לבוש ספורטיבי. לדעת שיש "מדים" ואתה לובש ונועל פריטים מסויימים גורם לך להתחייב לזה.
מעבר לזה - ברגע שמתאמנים כמו שצריך, באינטנסיביות הראויה ובאימונים הנכונים צריך שיהיה לך מאוד נוח. לא תמצאו אנשים שעוסקים בספורט בצורה מקצועית או מתאמנים ברמה גבוהה שלובשים טרנינג וחולצת טי גזורה. כשאתה מזיע אתה רוצה ללבוש כמה שפחות בגדים, בגדים שצמודים לגוף כי הם מאפשרים טווח תנועה ולא מסרבלים, ורצוי שיהיו מנדפים מבדי Dry fit כדי לא להישאר רטובים ומסריחים. לכן, אני מתאמנת בעיקר בחזיות ספורט וטייצים. בעבר התאמנתי עם גופיות וגיליתי שהן תמיד "מתגלגלות" עלי לכיוון המותניים וזה לא נוח. כשהתחלתי להתאמן עם חזיות קיבלתי הרבה מבטים משונים, כי אני לא רזה וכי בבית שמש זה ממש לא נפוץ, העזתי להתפשט רק בחדר הספינינג ולאט לאט התחלתי להתאמן ככה תמיד כי גיליתי שזה כל כך נוח! מאז חלפה שנה ופתאום הופיעו מלא בחורות שמתאמנות רק בחזיות :)

לגבי הריון וספורט, אשמח לחלוק איתכן כמה מהדברים שאני גיליתי מתוך מה שקראתי והתייעצתי עם הרופאה שלי, רופא נוסף וכמה דולות. אני ממליצה לכן לקרוא בעצמכן, להפעיל שיקול דעת וגם לדבי ההמלצות שלי זיכרו שאני לא רופאה (!) אין פה שום המלצה כללית (!) ובכל דבר כדאי שתתייעצו עם הרופא המטפל בכן(!):

1. מי שרגילה לפעילות אירובית אינטנסיבית כמו ספינינג או ריצה מלפני ההריון יכולה להמשיך בה בלי בעיה כל עוד היא עובדת עם שעון דופק ושומרת על טמפ' הגוף ע"י בגדים מאווררים ומיזוג. מי שלא רגילה - ממש לא להתחיל בהריון! הריון זה לא זמן לשבור שיאים חדשים ולהיכנס לכושר מטורף או לעשות דיאטה (!). תסתפקו בהליכות מהירות, שחייה בקצב שמתאים לכן והתעמלות על סוגיה. ספינינג נחשב לאחת הפעילויות הבטוחות כי אין לך שום סיכוי ליפול ולהיפצע. מה שכן צריך לשנות את מנח הרכיבה ככל שההריון מתקדם כדי שיהיה יותר נוח.

2. קפיצות - ממליצים להמעיט בפעילות שכוללת קפיצות מרובות בשליש הראשון אבל מאוד תלוי איזה קפיצות. למשל קיקבוקסינג אסור בתכלית האיסור, לא קראתי במקום אחד שאפשר להמשיך בקיקבוקס, גם אם היית רגילה. למה? כי קופצים המון וכל האימון כולו הוא מאוד "אלים" ומפעיל את כל הגוף בצורה אינטסיבית מאוד. הסיכוי גם ליפול ולהיפצע בשיעור כזה הוא גבוה, ונפילות הן בעייתיות. אבל למשל גם בזומבה קופצים, בהרבה פחות אינטנסיביות ולכן רוב ההמלצות לגבי זומבה הן להמשיך כרגיל.

3. הרמת משקולות, סקוואטים ולאנצ'ים - נכון, אסור להרים משקלים כבדים בהריון. ממש לא מדובר על משקולות יד של 2-5 קילו. תחשבו רגע על אישה בהריון שיש לה בבית תינוק בן שנתיים וחצי, היא תרים אותו והוא שוקל 10 קילו לערך. שוב, אם אתן לא רגילות תעבדו עם משקולות ממש קטנות של קילו-קילו וחצי. אם אתן רגילות תמשיכו כרגיל אבל אל תעלו במשקלים ואל תנסו להגיע לשיאים חדשים. זה לא הזמן. בהרבה מקומות קראתי איסורים על סקוואטים ולאנצ'ים, הרופאה שלי אמרה שזה ממש שטויות ושלהיפך זה דווקא יסייע בלידה לעבוד על השרירים האלו ברגליים ובישבן.

4. כפיפות בטן ועבודה על הבטן בכלליות - לא רק שזה מיותר כי השרירים גם ככה נמתחים ויצטרכו חיזוק אחרי הלידה, זה ממש מסוכן. עבודה על שרירי הבטן יכולה לגרום לבקע בטני (בין השרירים) או בקע טבורי (בטבור). מעבר לעובדה שגם ככה חווים כאבי מתיחה של שרירי הבטן, עבודה עליהם רק תחמיר את הכאבים.

5. פילאטיס ויוגה - שני סוגי ספורט מאוד מומלצים, אבל יש לי כמה הסתייגות והמלצות. ראשית, תעשו את זה אך ורק בקבוצות קטנות וכדאי בקבוצות של הריוניות. לא תמיד מדריכה של קבוצה רגילה תדע את ההדרכות וההגבלות. נתקלתי בהריוניות שעשו הכל כמו כולן כשזו ממש לא ההמלצה ובקבוצות גדולות קשה לשים לב לכל אחת ואחת. באופן כללי ממליצים יותר על יוגה מאשר על פילאטיס בהריון, זה לא סתם. בתור מתעמלת פילאטיס וותיקה למדיי אני יכולה להבין למה. בפילאטיס עובדים כ-ל השיעור עם הבטן. כל הרעיון בפילאטיס זה לחזק את ה core, את הליבה של הגוף וזה הבטן והגב. עבודה על הגב והמייצבים מומלצת מאוד, על הבטן כמו שאמרנו - לא. בשיעור פילאטיס כדי לבצע את רוב התרגילים צריך להחזיק את הבטן, את השרירים. פילאטיס אמנם עובד על הארכת שרירים, אבל עובדים על להחזיק את השרירים. את לומדת לנשום בלי לנפח את הבטן אלא דרך הרחבת הצלעות. פילאטיס מלמד אותך שבטן, זה לא כפיפות בטן, אלא כל הזמן, כל היום. בהריון, זה לא מומלץ ואת תגלי מהר מאוד שזה מאוד קשה להחזיק את הבטן ככה.  מעבר לזה בחלק גדול מאוד מהשיער את שוכבת על הגב, מה שפחות מומלץ בהריון לאורך זמן מכיוון שזה חוסם את העורק שמעביר דם חמצן לשילייה ולעובר. מומלץ לשכב על צד ימין. ביוגה זה אחרת לגמרי. ביוגה יש יותר תנועתיות של זרימה, לומדים לשחרר, לנשום, לא שוכבים הרבה בסטטיות על הגב, לומדים למתוח את הגוף ולהתגמש וזה משהו שהוא הרבה יותר חיוני להריון וללידה מאשר מה שלומדים בפילאטיס, שהוא מעולה לשיקום של הגוף אחרי הלידה.

6. ההמלצה הכי טובה שיש לי היא - תקשיבו לגוף שלכן!!!! טוב לכן? תמשיכו. לא טוב? כואב? לא נוח? תפסיקו מיד!!! תקראו למדריך, אם ממשיך לכאוב - לעצור ולצאת. בהתעמלות רגילה אי נוחות או כאב זמני זה אחרת לגמרי מבהריון. המצב הזה הוא עדין, אל תשחקו איתו. לכל מדריך תספרו החל מהשבועות הראשונים. הם חייבים לדעת! אני עושה ספינינג מתחילת ההריון, סיפרתי למדריך כשהייתי בשבוע 7 כי למדריך ספינינג אסור בתכלית האיסור לגעת לכן בעומס כשאתן בהריון. אתן היחידות שצריכות לשלוט בקושי של השיעור כדי לשמור על הדופק.

אני מקווה שנהנתן מהפוסט, בין אם אתן מלאות/הריוניות/רגילות :) אשמח לשמוע על החוויות שלכן מהתעמלות בכלליות, התעמלות בהריון, חוגים שניסיתן. אין חכמה כבעלת ניסיון! אתן מוזמנות להגיב כאן וכרגיל לחפירות נוספות בעמוד הפייסבוק שלי
ותודה לסיוון על התמונות המעלפות!

34 תגובות:

  1. תודה על הפוסט! הוא מצויין!

    והממלצות נהדרות!
    אני מתאמנת כבר שנה כמעט (לא מאמינה שהחזקתי מעמד כל כך הרבה זמן, אבל עכשיו אם אני לא מתאמנת שבוע אני מתחילה להשתגע)..
    ובתור אחת שמתחילה לשקול את עניין ההריון, אני הולכת לגזור ולשמור את הפוסט הזה. תודה!

    השבמחק
    תשובות
    1. כל הכבוד על ההתמדה!!! תשקלי לחיוב, ברגע שמרגישים בעיטות וואו... העולם שלך משתנה. האימהות עושה לי משהו פרייסלס.

      מחק
    2. אין ספק בכך שאני מאוד רוצה משפחה, וכל פוסט שלך בעניין רק מראה לי כמה אני באמת רוצה זאת, העניין היחיד הוא נושא המתי הכי מתאים.

      מחק
    3. שכחתי גם לציין שאני עוקבת אחרייך גם בפייסבוק ואת מדהימה. אני נהנית מכל דבר שאת כותבת ומעלה.

      מחק
  2. זוהר, תיקון קטן לפסקה 5 - להריוניות מומלץ לשכב על צד שמאל ולא צד ימין' מהסיבה שהוריד הנבוב התחתון נלחץ בהריון. במידה ושוכבים על צד ימין מגבירים את הלחץ על הוריד ופוגעים בהחזר של הדם ללב, וזה יכול להוביל לירידה בלחץ דם ולהתעלפות. (לטובתך בלבד, בתור פראמדיקית וסטודנטית לרפואה).

    וכרגיל - כיף לקרוא פוסטים שלך, התמונות מהממות ואני חייבת לציין שהפנים שלך ממש זוהרות =)

    השבמחק
    תשובות
    1. זהו שלא הייתי בטוחה וחיפשתי באינטרנט והיה כתוב שפשוט מומלץ לשכב על אחד הצדדים ברוב המידע. לא היה כתוב על איזה צד עדיף...
      אני אקח את מילתך בנוגע לזה :) ותודה על המחמאות!

      מחק
  3. סלחי לי, אבל DAT ASS!
    נהניתי לקרוא, למרות היותי בטטת כורסא :) כיף שחזרת!

    השבמחק
    תשובות
    1. לול גליה! שובבה ;) כיף לחזור!

      מחק
  4. יואו כיף שחזרת !!! אני הכי אהבתי את החצאית ספורט ! נשיקות...:-)

    השבמחק
  5. פוסט מצויין, קראתי בעניין למרות שאני עם הריונות גמרתי :-) (אבל עם ספורט רק התחלתי...) גם אני זכרתי שההמלצה היא לשכב על צד שמאל, כמו שתיקן האנונימי מעלי - הייתי מאושפזת 5 שבועות עם רעלת הריון, כשה"טיפול" העיקרי היה לנוח ולשכב... על צד שמאל! שלא נדע :-)
    אני במשקל דומה לשלך, נמוכה ממך מעט, ובעלת מבנה גוף שונה. היה לי חזה גדול יותר משלך בהרבה(!) ועשיתי הקטנה - עכשיו אני בקאפ C. ולראשונה אחרי למעלה מעשרים שנים אני שוב יכולה לעשות ספורט. התחלתי השנה, הליכות שהתחילו לזוז לכיוון הריצה, לייף דאנס וזומבה. בכוונה בחרתי בכיוון ריקודי, כי גם פה היו לי תסביכים והחלטתי שלא עוד. גם למסורבלות וחסרון החן מותר ורצוי לרקוד, כמו שגם למלאות כדאי ורצוי לעשות ספורט. זוהר, שיהיה לך הריון פעיל ונעים, מאחלת לך בהצלחה!

    השבמחק
    תשובות
    1. גמני עשיתי זומבה, אירובי דאנס ואירובי לטיני בעבר. ברגע שהתמכרתי לספינינג העולם כולו התצטמצם לאופניים ;) כלום לא עושה לי את זה כמו ספינינג וקצת קיקבוקס. האינטנסיביות המכאיבה... טוב, תמיד הייתי אדם קיצוני ;)
      תודה על האיחולים והתגובה!

      מחק
  6. כמה דברים:
    1) קודם כל, אני שמחה לשמוע את ההמלצה לגבי בגדי הספורט של נייקי (נראה לי שהם יצאו הכי מוצלחים מכל הרשימה). אני מודה שלא חשבתי בכיוון של נניקי מהסיבה הפשוטה ששמעתי דעות לא מחמיאות על נעלי הריצה שלהם מכמה מאמנות כושר שעבדתי איתן שטענו שנייקי כיום מתעסקת יותר בלהפוך את המוצרים שלה לאופנתיים ומגניבים ופחות באיכות מקצועית גבוהה.

    2) ואפרופו נעליים וכף רגל רחבה: אצלי יש בעיה שמלבד הרוחב גם אורך כנראה לא ממש חסר לי, כך שעם השנים טווח המידות שלי הפך להיות 40 - 41, כשבנעלי ספורט אני צריכה אפילו מידה 41.5 - 42. ומניסיוני גם למיזונו יש נעליים יחסית רחבות (למרות שנושא העיצוב רחוק מלהיות טוב אצלם).

    3) לגבי התמדה בספורט: הבעיה היא שהרבה אנשים מתחילים בהתלהבות רסב ופורשים בגלל שהם מתחילים מאומץ מידי. אני זוכרת שפעם היתה לי מדריכה שסיפרה לנו שכשהיא התחילה את הדיאטה, היא לא היתה עושה בכלל ספורט. איכשהו בהתחלה היא הצליחה לגרור את עצמה לרבע שעה הליכה שלוש פעמים בשבוע: היא היתה הייתה הולכת 7 - 8 דקות לכיוון מסוים, ואז חוזרת. עם הזמן היא האריכה את ההליכה בגלל שפשוט היא היתה לוקחת איתה את הנייד כדי לעשות כמה שיחות וסידורים במקביל להליכה כדי לא להשתעמם, ועם הזמן היא הגיעה כך למצב שבו היא התחילה לרוץ שעה רצוף שלוש ארבע פעמים בשבוע (למרות שאני מניחה שלריצות היא לא לוקחת נייד).

    כך שצריך להתחיל לאט ולא מיד להעמיס על הגוף - ואני חושבת שגורם נוסף הוא גם למצוא ספורט שאוהבים. אני למשל ניסיתי כמה פעמים פילאטיס, ובשני מקרים היו לי מדריכות ברמה גבוהה - אבל איכשהו לא הצלחתי להתחבר. מצד שני תני לי להרים משקולות, ללכת על ההליכון (אסור לי לרוץ בגלל בעיות ברכיים), או לשחות - אני אהיה מסוגלת להתאמן שעה וחתי עד שעתיים רצוף ובכיף.

    השבמחק
    תשובות
    1. 1. לגבי הנעליים של נייקי זה נכון. רוב רצי המרתון והאולטרא לא נועלים נייקי. יותר ברוקס, אסיקס, סקוני.

      2. אמת, לבעלי יש זוג של מיזונו.

      3. תלוי. לי הכי קשה לחזור להתאמן ולכן אם הפסקתי הדרך שלי לחזור היא להיכנס בגוף ועל ההתחלה להתאמן הרבה וחזק. זה מכניס אותי מהר לכושר, מונע מהשרירים להיתפס בהמשך כי הם מתרגלים וגורם להפרשת אדרנלין כל כך גבוהה שבא לי עוד ועוד. כל אחד ומה שעובד בשביל את יודעת ;)

      מחק
    2. אני מסכימה שכל אחד ומה שמתאים לו :-) אבל אם אני מסתכלת על עצמי - אני רואה הבדל משמעותי בין מה שאני עושה כיום כשאני חוזרת להתאמן אחרי הפסקה (נניח חופש ארוך - יש לי נטיה לקחת חופש לכמה שבועות רצוף לטיול בחו"ל) לבין מה שעשיתי כדי להתחיל לעשות כושר לפני 4 שנים. אז התחלתי פשוט מלרדת מהאוטובוס כמה תחנות אחרי, ואז הליכות בחוץ, ואז חדר כושר. כיום אני פשוט חוזרת לשגרה שלי, עם התאמות של קצת פחות משקל או קמ"ש בהליכון כדי לא לגרום לגוף שלי לקרוס אחרי רבע אימון.

      מחק
  7. פוסט מעולה ומאוד אינפורמטיבי! את יפהפייה ככל שההיריון מתקדם! והתמונות- אחת יותר טובה מהשנייה, ממש פרסומת לספורט! שיהיה בכיף ורק בריאות!

    השבמחק
  8. אם את מחפשת יוגה להריוניות וזמינה להגיע בשביל זה לירושלים, אז מרים נלקן מלמדת פעם בשבוע קבוצה קטנה ברחביה, גם המחיר יחסית לא יקר, והיא מעולה ממש :)

    השבמחק
    תשובות
    1. שכחתי לציין -
      זו קבוצה בעיקר של הריוניות (משולבת).

      מחק
    2. רחביה זה יחסית רחוק לי, לפחות שעה נסיעה. אני מחפשת משהו באזור בית שמש/ עמק האלה. תודה בכל מקרה על ההמלצה.

      מחק
  9. זוהר את נראית נפלא! רות.

    השבמחק
  10. התחת שלך הורס!
    אני גם ממש אוהבת את הטייצים של נייקי. הטייצים הכי נוחים שאי פעם התאמנתי איתם.
    איך המידות של החזיות שלהם הולכות? ועד כמה הן תומכות בהשוואה למווינג קוומפורט? יש לי חזה די גדול(E) וכרגע הדרך הכי שנוחה לי לרוץ ולהתאמן בכללי, זה עם שתי חזיות אחת על השניה..
    ומאיפה קנית את החצאית ספורט? :)

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה!
      הכל כתוב בפוסט...
      כמו שאמרתי, אני הייתי e לפני ההריון ונכנסתי גם ללארג' וגם לאקסטרה לארג' כשהלארג' היה צפוף יותר ולכן גם תומך יותר. הן פחות תומכות ממובינג קומפורט.
      ואת החצאית קניתי בזזה ספורט, יש לינק בפוסט.
      לפני שגיליתי את נייקי ואת מובינג קומפורט גמני נהגתי להתאמן ככה. כבר אין לי צורך בזה.

      מחק
  11. איזה פוסט מועיל! אני כבר שנים מקנאה בבעלות החזה הקטן שזורקות על עצמן כל טופ ויכולות ללבוש את כל הבגדים היפים לחדר כושר. בזמן שאני קונה חזיות ספורט מכוערות! ניסיתי כל כך הרבה טופים ואף אחד מהם לא היה מועיל ללא נוכחות חזייה ולכן התייאשתי. אבל אני לגמרי הולכת לנסות את אלו של נייק!
    ואני מסכימה - בגדי הספורט הכי טובים שיש לי הם של נייק - הכי נוחים, הכי עמידים!
    תודה :-)

    השבמחק
    תשובות
    1. תנסי את נייקי, וגם את מובינג קומפורט. ממש שוות!

      מחק
  12. Firstly: Shock Absorber do the most amazing sport bras ever. A tad expensive, but worth it!

    Secondly, I assume you only doing arobic kickboxing as I assume the main problem doing that while pregnant are the kicks and punches to the tummy area! I was told that otherwise there is no problem and one of my friends kept with her arobic class till the very end...

    Thirdly, well done. Wish more women just accept themselves the way you do!!!

    השבמחק
    תשובות
    1. Shock absorber didn't work for me at all...

      About the kikboxing i never heard of kikboxing that isn't arobic... there are no punches or kiks to the tummy. The problem is the very high heart rate you're working on and the jumping. You might lose balance and fall, and that's bad. There's not ever one article i read that recomanded to continue...

      Thanks!

      מחק
    2. Lol! I do the martial art type kickboxing when I actually fight in the ring and therefore kicked and punched all the time. I know there is a class when you can do kickboxing movements but there is no contact, like an arobic class. That what I meant when I said arobic kickboxing...

      מחק
  13. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  14. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  15. פוסט מעולה ובהחלט אינפורטיבי.
    מצד הספורט למלאות זה בהחלט נושא שלא מכוסה מספיק.
    כבר הרבה זמן שאני מתלבטת אם להירשם למכון כושר מסוים, אני מתביישת להיראות מגוחכת בתור בחורה שמנה :( מקווה שלאט לאט עם הצטיידות בלבוש מתאים ונעליים נורמליות (שנים לא עשיתי ספורט ממש ו/או טיולים רציניים שמצריכים נעליים נוחות) אאזור אומץ להתחיל להתאמן.

    השבמחק
    תשובות
    1. תאזרי אומץ! את לא נראית מגוחכת! אלא מדהימה שדואגת לבריאות שלך ואמיצה! אני מסתכלת על שמנים בחד"כ בהערצה!!!

      מחק
  16. בגדים מאוד יפים ומתאיצים מאוד לשיעור ספינינג ונראה עלייך נפלא.תמונות מהממות.

    השבמחק