יום חמישי, 20 בפברואר 2014

Let's write about sex


טוב זה ללא ספק הולך להיות הפוסט הכי חם שכתבתי אי פעם. כן, יותר חם מפוסט ההלבשה התחתונה, יותר חם מתמונות הביקיני ויותר חם מהפוסט על "טרו בלאד". אם אתן א-מיניות, מתחסדות או סתם צבועות ולא מסוגלות להודות בזה שכולם מזדיינים ובכן, כולם אוהבים להזדיין ממש טוב – כדאי שתדלגו על הפוסט הזה. גם את ההערות המתחסדות, תשמרו לעצמכן (או שלא, ואז תימחקו...)


יום שבת, 15 בפברואר 2014

My Roman getaway

אז אחרי הטירוף שעברתי עם סיפור הביקיני והכתבה ב"זמנים מודרניים" האיש המתוק שלי הפתיע אותי בחופשת חורף קצרה ונהדרת לרומא. הוא פשוט חזר הביתה ואמר "תארזי!טסים עוד שבוע!". זאת הייתה באמת הפתעה מושלמת, למעט העובדה שטסתי קצת חולה ושהטיסה של נדחתה מה שגרם לנו להפסיד עוד יום ברומא ולנחות בצהריים המאוחרים.

רומא הייתה חלום עבורי במשך המון שנים... התואר הראשון שלי היה בתולדות האומנות ותקופות ההתמחות שלי היו באומנות עתיקה, קלאסית והרנסנס. מעבר לעובדה שאני מטפחת מילדות אהבה ומשיכה בלתי ברורה לתרבות הגרקו-רומית ולהיסטוריה הזאת.
רומא הייתה אמורה להיות ירח הדבש שלנו ובדקה ה 90 הוחלפה בברצלונה. בחירה שהיום אני ממש לא מתחרטת עליה.

הקולוסאום היה הדבר הראשון שראינו ואת ההלם מכמה שהוא גדול, אי אפשר להסביר בכלל...


יום ראשון, 2 בפברואר 2014

תצוגת האופנה של קסטרו לקיץ 2014

ובכן, לקח לי קצת זמן להתאפס על הפוסט הזה כי אני חולה, אבל גם כי אני לא בטוחה שקסטרו הולכים למות על מה שיש לי להגיד.

קסטרו ואני מנהלים יחסי אהבה שנאה כבר דיי הרבה שנים. מצד אחד אני קונה שם הכי הרבה בגדים לאיש שלי ואני מלבישה שם מאות אנשים ואוהבת מאוד את העיצובים, מצד שני הם כמעט ולא מייצרים כלום במידה שלי ואני מאוד מתקשה למצוא משהו אצלהם שעולה עליי. הרבה פעמים גם אם כתוב עלי 44, הוא לא 44 בפועל ופשוט לא עולה לי על התחת.

התצוגה התקיימה בבריכה האולימפית של ווינגייט ששם גם צילמו את הקטלוג. המיקום לא הפתיע אותי, אחת ההשפעות החזקות על קולקציות הקיץ היא אלמנטים מעולם וביגוד הספורט. האמת? טרנד שאני ממש לא מחבבת. זה טרנד מאוד מאוד צעיר ובישראל הוא פשוט נותן עוד יותר לגיטימציה לצאת מהבית עם טרנינג, כי לא מצליחים לתרגם אותו נכון. יש פריטים מהטרנד הזה שהצליחו להתחבב עליי, אבל לא רבים.
אז וינגייט לא הפתיע אותי אבל ממש לא היה נוח.  עבורי - שלא גרה במרכז - זאת הייתה חתיכת נסיעה שנגמרה בפקק מטורף בכניסה לוינגייט, קושי במציאת חניה ותשלום על חניה שהתברר כמיותר בלי שהוסדר מראש לצערי. בתוך הבריכה עצמה היה צפוף, חם ומחניק והיה קשה לנשום, לצערי לא פגשתי כמעט אף אחד שאני מכירה למעט מספר בלוגריות בודדות. לא היה אפילו מקום, זמן או חשק לבקש ממישהי לצלם אותי כדי להראות לכן מה לבשתי.