יום שישי, 21 במרץ 2014

"מי אלו הפיפה האלו שאת קונה שם מכנסיים מהממים כאלו?!"

לא מזמן שאלו אותי בעמוד הבלוג את השאלה הזאת כמה וכמה פעמים וגם יריד הפלאס סיז השלישי של פיפה מתקרב ממש ולרגל המאורע - התכנסנו לצילומים של קולקציית המעבר שהגיעה היישר מדנמרק! היריד התקיים כרגיל בשואו-רום של פיפה ברשפון, רחוב הפרחים 39. בין התאריכים 27-29 במרץ, שאר הפריטים באיוונט. אני אבוא לבקר בשבת בצהריים אם תרצו לפגוש אותי שם :)
"פיפה" היא למעשה חנות למידות אמצע-גדולות (42-56) שנמצאת ברשפון, הבגדים מיובאים מדנמרק ומרגישים שמי שמעצב אותם פשוט יודע מה נשים מלאות צריכות ורוצות. מיכל הראל היא בעלת המקום ואני והיא נכנסנו לרומן מטורף וחסר גבולות לפני כמה חודשים, מאז אני מגיעה להצטלם בסטודיו שנמצא מעל החנות פעם בכמה זמן אצל אביטל - בן זוגה והצלם המוכשר של העסק. ככה גיליתי שאני "דוגמנית מעולה שרק משתפרת מפעם לפעם" (תודה מיכל). אגב, יש להם אתר נהדר שבו אפשר להזמין ולקנות הכל אונליין בלי להגיע לחנות.

אני כל כך נהנית מהצילומים בפיפה, אין לכם מושג עד כמה! קודם כל כי השיחות עם אביטל ומיכל פשוט נעות תמיד על סקאלת המצחיק בטירוף - מעורר מחשבות ותהיות - מעלה רעיונות. וזה עוד לפני שדיברנו על זה שהבגדים מושלמים, מחמיאים ומיכל לא מפסיקה לחלק מחמאות לתחת שלי...

הפעם התרכזנו באאוטפיטים מסוגים שונים עם מכנסיים, אבל הייתה שמלה אחת שעשתה לי קוצר נשימה והייתי חייבת להצטלם איתה. הפלא הזה עולה רק 150 שקלים!!! גאונות לשמה, היא חזרה איתי הביתה, כמובן. שמלה שחורה מושלמת לחתונה וגרסת המיני גם למסיבה ואפילו לדייט שאת רוצה שייגמר במיטה (או בכאבי ביצים...) אגב, הקלאץ' האדום בתמונות הוא מתנה מנעם קוראת של הבלוג שמעצבת תיקים ואקססוריז שהחליטה לפרגן לי בתיק בדואר סתם כי בא לה ש "מישהי כמוך תחזיק פריט שלי". 


יום רביעי, 19 במרץ 2014

פוסט פורים!

כן, אצלי פוסטים על פורים מגיעים אחרי החג, ככה אני יכולה להשוויץ בתחפושת שלי בלי שיגנבו לי את הרעיון...

טוב פורים זה בערך החג האהוב עלי, בעיקר מאז שאני מתעסקת באיפור ואופנה.
אני ממש נהנית ליצור תחפושות מושקעות וכמה שיותר תוצרת בית, מה שכמובן יותר פשוט כשאמא שלך היא תופרת...
זאת גם תמיד הזדמנות עבורי לאוורר את המחוכים שלי (ישנים מאוד, מ"נוקס" והאמת שרק עכשיו הם התפרקו באופן שמחייב תיקון) ,לחזור להיות ה"פריקית" האפלה שאני בפנים ולהחצין את אהבת השחור-גותי-סקסי-ערפדי.
פורים היה השנה מאוד ארוך להרגשתי, היה נדמה לי שהוא נמשך מחמישי עד שני וזה נתן לי הזדמנות להתחפש כמה פעמים ולשחק עם התחפושת שלי.

ביום חמישי עבדתי בדוכן הפרחים שלנו בקניון והתחפשתי לערפדית. זה התאים למזג האוויר הסגרירי ומי מכן שקוראת בבלוג יודעת כבר שיש לי חולשה עזה ביותר ליצוריים האלמותיים, מיניים,סוערים והיפים האלו. בשנה שעברה התחפושת הרשמית שלנו הייתה ערפדים ויקטוריאנים שהשקענו בה בטירוף (אם כי תמיד זאת השקעה מטורפת של הדקה ה 90 ולא משהו מתוכנן מראש).



רוב התחפושת הפעם הייתה האיפור. השתמשתי בגווני סגול ואדום ובמייקאפ שבהיר לי בכמה טונים. רציתי איפור כבד, מפחיד, חד, קר. את הגבות מילאתי בצללית שחורה והארכתי אותן טיפה - כלומר את הקצה שלהן משכתי יותר לכיוון הרכות. השתמשתי בריסים מלאכותיים של ארדל ואת השפתיים צבעתי בשיטת ה"אומברה" האופנתית והאהובה עליי רק בצורה מאוד מוקצנת וגם כאן השתמשתי בעצם בסגול ככה, שחור ואדום. תחמתי אותן בצורה זוויתית וחדה מהרגיל כדי לתת להן "אדג'". שואלים אותי הרבה איך עושים שפתיים כאלו, זה נורא פשוט למעשה ואני מבטיחה להעלות מדריך בקרוב. את הדם המלאכותי קניתי באיביי, יש למיליון ואחת חברות. באיביי גם אפשר להשיג ניבים מלאכותיים מצויינים, יש לי כאלו שנראים ממש אמיתיים ונוחים אבל לא זכרתי למקם אותם לפני האודם אז וויתרתי.





לא צילמתי מה לבשתי אבל זה ממש לא חשוב - לבשתי חצאית מיני מקטיפה, גרביוני תחרה וסריג שחור, מעל הכל מעיל "ברוקארד" שחור. מה שעושה תחפושת מהסוג הזה זה לחלוטין האיפור. מבחינת לבוש מספיק ללבוש שחור, קטיפה ותחרה בשביל לתת את התחושה הערפדית וכמובן שהשרשרת (מ"ברוריה" בסנטר) הוסיפה המון.
זה ללא ספק היה אחד הימים הכי מצחיקים בחיים שלי. ישבתי ככה באמצע הקניון בדוכן של פרחים ואנשים שבכלל שכחו שפורים נבהלו על אמת! ראיתי אנשים ממש "קופצים" מבהלה, ילדים הסתכלו עליי מבועתים כל כך שהוצאתי את קופסת הדם להסביר להם שזה לא אמיתי כדי שלא ישארו עם טראומה לכל החיים... קיבלתי גם המון מחמאות ובעיקר צחקתי המון! מרושע, אבל כיף להבהיל אנשים :)



אבל כל זה היה סתם בשביל הכיף... התחפושת האמיתית השנה הייתה מלכת הלבבות.
התחפושת הייתה זוגית ואפילו קבוצתית - ביום חמישי בערב עשינו מסיבת פורים מצומצמת ואיכותית עם חברים בבית שלנו, אז היינו מלכת הלבבות, הכובען המטורף (האיש שלי) וחתול צ'ישר (חברתי הטובה והאהובה דינה).
אליס בארץ הפלאות זה סיפור הילדים האהוב עלי. היה לי ספר מאוייר של של דיסני שקראתי כל כך הרבה פעמים שהוא התפרק לחלוטין. חלמתי בלילות שאני אליס, רודפת אחרי ארנבים, גדלה וקטנה בקצה מסחרר ושותה תה עם הכובען. מאוד אהבתי את הסרט  של טים ברטון, למרות שהוא למעשה מבוסס על "מבעד לראי" ולא על אליס, אבל הוא היה נהדר לגמרי ואהבתי מאוד את ההשקעה המטורפת בעיצוב הדמויות ולכן התחפושות שלנו הושפעו מאוד מהסרט.

אני איפרתי אותי ואת בן זוגי, חברה שלי איפרה את עצמה.




איפור הכובען הוא הכי פשוט בעולם בערך. בסיס לבן, צללית תכלת עד הגבות, מתחת לעיניים והצללות אף ולחיים בורוד-אדמוני ושפתון ורוד. בסרט יש גם מסקרה בתכלת ואיפור על הידיים שכאן ויתרנו עליו.




הצבע הלבן שבו כולנו השתמשנו היה צבע מים שקניתי בבייוטיקר ב 10 שקלים. אר - עמיד ויורד בקלות במים. החסרון - לא מספיק אטום. הנחתי מיליון שכבות וזה לא נאטם ונראה טוב אז בסוף הוספתי קונסילר לבן של עפרה וטלק. את הלב על הפנים ראיתי באינטרנט בכל מיני וריאציות, אז אימצתי. שאר האיפור הוא לחלוטין מחווה למלכה של טים ברטון והוא נעשה עם איפור "קונסרבטיבי". מצאתי בביוטיקר קלפים קטנים לקישוט הציפורניים שהדבקתי על הפנים.
החולצה והמחוך מארוני הפרטי, את החצאית המהממת והמטורפת אמא שלי תפרה. השרביט עלה 10 שקלים ואת הכתר - עוד מחווה לסרט - חברה הכינה לי.

Off with their heads!






תחפושת הכובען הייתה ממש פשוטה. קניתי פאה וכובע בעיר, בחנות בדים קניתי בד ורוד ואת הבד לפפיון ואמא שלי תפרה אותם בצורה ששמנו על הכובע ועשינו מטפחת. החולצה הלבנה של אלכס היא מתחפושת הערפד משנה שעברה, הג'קט של אבא שלי.



למסיבת פורים יצאתי עם החברות במוצ"ש, דינה השתלטה על תחפושת הכובען ואני החלטתי לקחת את המלכה לכיוון קצת יותר אפל כי הרגשתי מתוקה מידי עם האיפור הלבן. הלכתי על מעושן שחור-אדום, שפתיים באומברה באותם גוונים, הצללות חדות וגבות שחורות. במקום בסיס לבן אטום הלכתי על הבהרת הגוון הטבעי של הפנים. אני מניחה שיש מי שהיה צובע את כל הגוף - אני העדפתי שלא. חברה שלי יצאה כובען מאוד מוצלח, היא בחרה להוסיף מסקרה ותיחום שחור כדי להרגיש בכל זאת נשית ויפה.











אני מקווה שנהנתן מהפוסט!
הפוסט הבא יגיע בקרוב מאוד ויהיה על יום הצילומים המשגע שלי בפיפה לקראת יריד הפלאס סיז ה 3 שמתקיים בסוף החודש!

נשיקות,
זוהר


נ.ב

אתן לא מדמיינות, אני יותר בלונדינית מבעבר. חיזקתי את האומברה שלי אצל חיים :)


יום שישי, 14 במרץ 2014

על אהבה ומשקל

נתקלתי לפני כמה ימים בפוסט המאלף הזה של ג'ס הבלוגרית (שאולי מוכרת לכן מהקמפיין ההיסטרי שהיא עשתה נגד אברקומבי אנד פיכס). למי שאין אנגלית טובה או כוח לקרוא אני אספר שבעצם ג'ס היא בלוגרית שמנמנה, שיוצאת עם בחור רזה וכשהם יצאו לאחרונה היא חטפה הערה ברחוב על המשקל/מראה שלה אבל ההערה בעצם הופנתה לבן זוגה הרזה. בעקבות התקרית היא כתבה פוסט על אהבה, משיכה ומשקל, שנתן לי את ההשראה לכתוב את הפוסט הנוכחי.

אני נשואה לגבר רזה.
היום הוא רזה בקטע שרירי והבחור ספורטיבי לחלוטין אבל כשהכרתי אותו הוא היה רזה כחוש, skinny. איך אח שלי קרא לו בברכת החתונה המקסימה שהוא כתב לנו? "אפרוח צהוב". הוא שקל משהו כמו 60 קילו על 1.80, זה מאוד מאוד רזה. כשהכרנו הייתי פחות מלאה ממה שאני היום אבל עדיין הייתי מלאה. במקרה שלנו, אנחנו לא רק הפכים מוחלטים במבנה הגוף, אנחנו הפכים מוחלטים בסוג היופי שלנו - אני כהת עור, עם עיניים חומות ושיער חום והוא בהיר בטירוף (מאלו שלא יכולים להשתזף), תכול עיניים ובלונדיני.

8 חודשים ביחד. 80 קילו, 60 קילו.