יום שישי, 22 באוגוסט 2014

עדכון בגדי הריון - פיסטוק בן 24 שבועות!

כן כן, אני לאט לאט תופחת!
ובניגוד לכל ההבטחות - זה לא השתפר. נכון להיום אני בשבוע 24 (+4 ימים) ועדיין אני סובלת מבחילות נוראיות וכל מיני מיחושים, ניסים ונפלאות נוספים. נוסף על כל זה אני בשבועיים האחרונים סוחבת שפעת בלתי נגמרת וכשאי אפשר לקחת תרופות, זה סיוט לא נורמלי. אבל את שאר התובנות שלי אני אשמור ליום אחר.

נתחיל מחיובי (בערך...) - בגדים בהריון!

טוב,, זה לא פשוט בכלל להתלבש בהריון. הפרופורציות שלי  מושתתות על בטן שטוחה ומותניים צרות כן שרוב הבגדים שלי טרום ההריון היו כאלו שמותאמים למבנה כזה. מעבר לזה המלתחה שלי היא מאוד "בול". הבגדים מאוד מדויקים עלי, בין היתר כי אמא שלי היא תופרת שמתאימה לי הכל. מה שקרה זה שהמותניים התרחבו והבטן כבר לא שטוחה בכלל, אז בערך בחודש חמישי, לא יכולתי ללבוש כבר את רוב הבגדים הישנים שלי. ובואו לא נתחיל לדבר על החזה שלי, עליתי מקאפ E ל FF ומהיקף 75 ל 80. אז איפה קונים בגדי הריון?
ובכן, מהרוב המוחלט התייאשתי מהר מאוד.
נתחיל מזה שרוב בגדים להריון מעוצבים ללוק מאוד מתוק, עם הדפסים חמודים ופפיונים שגורמים לך להראות כמו מתנה. הם לרוב צנועים מידי, בגזרת אמפייר, בלי מחשוף ועם שרוולים ובקיצור - הם כל מה שאני לא. הם מייצגים תפיסה שברגע שאת אמא את צריכה להיות נופת צופים, צנועה, לא מינית, לא סקסית. ומה אני אגיד לכם, אני מרחמת על כל אישה שברגע שנולדת האמהות שלה, מתים המיניות והסקס אפיל שלה. אותו הסיפור אגב עם חזיות הנקה, מעוצבות לסבתות. מה קרה לפרקטי ויפה בו זמנית? מת? אני לא מתוקה, לא צנועה, לא מתנה. מה לעשות, זה לא אני.

 "רמי לי" מציעים בגדי הריון נוראיים בעייני. נתחיל מזה שלרוב מידה 44 שלהם קטנה עלי(!) כשביותר מהחצי מהחנות אין מידה 46 והעיצובים פשוט אסון. מיושנים, ממוחזרים, מתוקים עד כדי בחילה ובעיקר - הכל מבדים סינתטיים להחריד, שזה הדבר האחרון שבא ללבוש כשאת בהריון וחם לך כל כך. הפרופורציות של הבגדים כל כך מוזרות... קטנים עלי באגן, גדולים על הבטן ובכתפיים. לא ברור לי מי מעצב את הבגדים ומי קונה שם. במחלקת ההריון של HM עברתי כבר בברצלונה. הכל מאוד בייסיקי ומשעמם, קניתי שם זוג ג'ינס אחד בצבע כחול ככה ושמלת אמפייר . מכנסי ההריון שלהם מעוצבים כמו מכנסיים בגזרה נמוכה שהוסיפו להם חגורת בד לבטן. זה יוצר מצב שהמכנסיים מותאמים למי שמתאימה לה גזרה נמוכה מראש שזה לא נשים עם תחת בולט ואגן רחב כמוני. ולכן הכיסים בישבן יושבים נמוך להחריד ולא מחמיא בכלל ולכן לקחתי רק אחד בצבע כהה. לגבי השמלה, בתכלס, השמלות מהליין הרגיל שלהם היו הרבה יותר מוצלחות עלי ומידה L התאימה לי. מצאתי בגדים הריון מהממים באסוס וארחיב על זה בפוסט נפרד שלם בהמשך וראיתי בגדי הריון מהממים ב"אמבריא" שעדיין לא יצא לי להתנסות בהם.
אז מה בינתיים ואיפה אפשר לקנות בגדים פיזית?
הרבה נשים ממליצות לחפש בחנויות רגילות בגדים ופשוט לעלות במידה. זה טיפ מעולה, למי שמתחילה הריון במידה 38 גג. למי שכמוני לבשה לפני ההריון 42-44 במצב הריוני אין איפה למצוא בגדים ברוב החנויות הישראליות. קניתי בברצלונה אגב מספר פריטים בכמה חנויות רגילות במידה 40-42 שמתאימים לי גם עכשיו בחודש 6. אבל בארץ? אין סיכוי.  מי שבאו לעזרתי היו כמובן פיפה(ובבקשה! דיי לשאול שאלות קיטבג על פיפה. בקיצור: פיפה זו חנות אונליין לאופנה סקנדינבית במידות גדולות, יש גם חנות פיזית ברעננה ולא, לא משלמים לי ואני לא חתומה על חוזה איתם, אני פשוט לקוחה מרוצה, ממש מרוצה!!!). בגלל שטווח המידות הוא עד 56 אני עדיין יכולה לקנות בגדים משם ובחלקם אפילו לא עליתי מידה. אז הגעתי ליום צילומים שתוכלו לראות מה מצאתי.

טוב הקומבינזון הזה הפך למין מסורת, עד סוף ההריון אני אצטלם איתו כדי שתראו איך הדברים משתנים :)

יום ראשון, 10 באוגוסט 2014

Wedding season is here!

#גילוי נאות: הפוסט הזה צולם כשצולם הפוסט הקודם. כלומר כשהייתי בשבוע 17 שזה אמצע חודש רביעי. אני עכשיו בשבוע 23 (עוד יומיים) שזה תחילת חודש שישי, אני מ-מש(!) לא נראית ככה עכשיו...

אז אנחנו בתחילת אוגוסט, שזה בדרך כלל שיא עונת החתונות בישראל, אני עצמי התחתנתי גם כן באוגוסט (טעות!!) אבל נדמה שבישראל עונת החתונות בעצם אפעם לא נגמרת או מתחילה, כולם מתחתנים כל הזמן. נו, אנחנו יהודים הלחץ החברתי להתחתן כאן הוא עצום. אבל אנחנו בכל זאת ישראלים ואם כשזה נוגע לסטיילינג ביום יום אנחנו בבעיה, אז כשזה מגיע לחתונות ולבוש ערב אנחנו בבעיה עוד יותר גדולה. אני מודה שכמעט ולא יוצא לי להגיע לחתונות ולחשוב על מישהי בסביבה "וואו, היא לבושה מהמם", זה יותר נע בין "מה היא חשבה לעצמה?" ל"למה ככה???". הבעיה היא מידתיות והתאמה. רוב המוזמנים לחתונות לא יודעים להתאים את הלבוש שלהם לעצמם, לאופי האירוע, לשעה. 90% מהאורחים בחתונה יהיו לבושים פשוט מידי או מוגזם מידי ובמקרה הזה - נשים הן הרבה יתר בעייתיות מגברים. דווקא בצד הגברי קיים קונצנזוס - אני כמעט ולא רואה בחתונות גברים בג'ינסים/טישירטים. לא כולם לובשים חליפות אבל באקלים הישראלי לא צריך, הרבה פעמים זה כל כך לא מתאים לאקלים שזה נראה מגוחך (שוב, להתאים לסביבה שלך). רוב הגברים ילבשו חולצה מכופתרת ארוכה, יקפלו שרוולים כשחם, יתאימו לחולצה מכנסי סיגר וינעלו מוקסינים/אוקספורד. לא תמיד זה יהיה צבעוני או יצירתי, עניבה תגיע רק אם החתונה היא של קרובי משפחה או שמחפשים להרשים אבל זה ממש בסדר.

אצל  נשים המצב הוא אחר לגמרי. קודם כל הפכו כאן את השמלה השחורה הקטנה לפשוט ללבוש שחור, כברירת מחדל. רוב הנשים באירועים לובשות שחור. לא כי הן מאמינות ב LBD, אלא כי הן עצלניות מידי בשביל לברר איזה צבעים וגזרה יחמיאו להן ואיך לאבזר. קשה לטעות עם שמלה שחורה באירועי ערב, אבל כשכולן לובשות שחור בלי הרבה מחשבה מאחורי זה - יש הרבה טעויות ובאופן כללי זה נראה מוזר. תמיד אורחים מחו"ל תוהים למה כל כך הרבה אנשים לובשים כאן שחור באירוע משמח כמו חתונה, זה מאוד לא מקובל בחו"ל במיוחד כשהחתונות בבוקר. בחתונה שלי אגב, ביקשתי מהאורחים (בצורה נחמדה מאוד. כלומר: תקיפה ולא משתמעת לשני פנים) לא ללבוש שחור. היה לי מאוד ברור שזה לא יעבוד עם כולם, אבל הרוב המוחלט כיבד את בקשתי והייתה לי חתונה מאוד צבעונית.
איך נראה שאר המיעוט הנשי בחתונות? הצעירות (ולפעמים, גם המבוגרות וזה כבר ממש עצוב) הרבה פעמים נעות על סקאלת ה"יותר מידי מהכל". יותר מידי תחרה, מנצנץ, סאטן, צמוד, חשוף, קצר, עקבים גבוהים מידי (כן, יש דבר כזה) ואיפור ושיער מוגזמים. מישהו אמר מיני קצר וצמוד מידי עם מחשוף פרונטלי עמוק מידי, אחורי עמוק מידי, פליקציה מנצנצת מידי ואיילינר עבה מידי עד הגבות המודגשות מידי עם ריסים מלאכותיים ארוכים מידי, שימר מבריק מידי, הצללה כהה מידי, אודם בהיר/כהה מידי ותסרוקת עם בננה גבוהה מידי ויותר מידי ספריי בשיער? שמתן לב בטח לאיזו מילה שחזרה על עצמה... אתן יודעות בדיוק על מה אני מדברת. בד"כ הלוק הכולל עלה להן אלפייה במינימום והן נראות כמו מהו שהחתול גרר פנימה מהפח של ד"ר קליין. המבוגרות יותר - לא בהכרח נשים בשנות ה 50-60, לפעמים גם כאלו בשנות ה 30 וצעירות מזה - הרבה פעמים לבושות פשוט מידי. שמלות מבדי טריקו זולים ונצמדים (כאילו גם אם את בר רפאלי - לא! רואים כל פס,קמט,קפל), או אפילו כותנה אבל דקיקה ולא איכותית שנראית כמו דף שכיווצ'צ'ו, כפכפים, שיער מוזנח, פנים עייפות.

מה שאני רוצה להראות לכן זה שלא חייבים שחור, לא חייבים להוציא מלא כסף, לא חייבים לסבול על עקבים גבוהים מידי ולא חייבים מלא איפור. מה שצריך זה פשוט להכיר את הגוף שלכן, להפציץ (!) באביזרים וזה הכל.
צילמנו את הפוסט בשעות השקיעה וזה היה מירוץ נגד הזמן, אחרת הייתי משקיעה יותר באיפור אבל זה משרת את המטרה מעולה כי זה מראה שמספיק איפור דיי פשוט כששאר הלוק מושקע. אפילו לא הספקתי לשים לק. באופן כללי - לק לחתונה אני לרוב אתאים לאקססוריז.

את האאוטפיט הזה לבשתי לחתונה של דניאל וקארן, זוג חברים ממש טובים שלנו. בחתונה הזאת אני עיצבתי את הפרחים ואיפרתי את הכלה ואת משפחתה(אחת החתונות הכי יפות שעיצבתי ואחת הכלות הכי יפות בעולם! והנה טעימה לסקרניות) ובגלל שעיצבתי ידעתי שלחתונה יש סקאלת צבעים בהירה עם נגיעות של זהב ורציתי להתאים את עצמי.
לבשתי את שמלת אנסטסיה האגדית של דגניתא. בזמנו היא עלתה לי 300 שקלים וכרגע יש אותה באתר בסייל פסיכי בצבעים אחרים ב 100 שקלים בסה"כ. אני נועלת סטילטו זהובים מניין ווסט (250 בסייל) וגם הקלאץ' שלהם (100 בסייל) ואת העגילים קניתי בחנות שקר כלשהו. הנעליים והקלאץ' האלו הם ה-אקססוריז לאירועים. הם מקפיצים ומשדרגים כל הופעה מעצם היותם מנצנצים וזהובים. אני מקווה להוסיף לאוסף שלי בקרוב גם נעליים וקלאץ' כסופים, זה מסוג האקססוריז האלמותיים והשימושיים ביותר בעייני.



יום שישי, 1 באוגוסט 2014

"מלאות לא עושות ספורט" ואיפה כדאי לקנות בגדי ספורט.

הקדמונת:
זרמו הרבה מים בנהר מאז שצילמתי את הפוסט הזה ומאז שכתבתי אותו. הייתי בברצלונה, חזרתי למלחמה, גייסו את בעלי והוא משרת תכף 3 שבועות. הוא לא לוחם, אז הוא "רק" הולך וחוזר משטחי כינוס. מה שלא נחמד לי נורא. התמוטטתי, לקחתי הפסקה יזומה ובסוף החלטתי שהשקט הזה שובר אותי ואתכן. זה לא טוב לאף אחת. כולנו חיים את המצב 24/7, קצת הסחת דעת לא תזיק לנו. ליבי עם תושבי הדרום (ותסלחו לי, אבל הם סובלים יותר מכולנו), כל הנשים שבעליהן מגוייסים ומשפחות הפצועים והנופלים. הלוואי שנדע ימים של שלום ושקט!


אם הספקתן להכיר אותי, אתן כנראה יודעות שאני מכורת ספורט.
אמנם כרגע עם ההריון והמלחמה הורדתי הילוך, אבל גם בחודש חמישי כשהמצב מאפשר לי לצאת מהבית בלי להשתטח על הכביש, אני עושה 3-5 אימוני ספינינג בשבוע, אימונים אנאירוביים ומחפשת כרגע איפה להתחיל יוגה להריוניות. בין כל שאר השמועות והסטריאוטיפים שמדביקים לאנשים שמנים או מלאים אחד העיקריים הוא זה שטוען שאנחנו עצלנים, שאנחנו נראים ככה כי אנחנו לא עושים ספורט ולא פעם מאשימים אותי אישית בזה שאני מעודדת השמנה כי אני מעודדת אנשים לקבל את עצמם כמו שהם.
מעולם לא הבנתי את הקשר בין השניים, בטח ובטח שמחקרים היום מדברים אינסוף על ה"שמן הבריא", על זה שלכל גוף יש משקל שנכון עבורו ושעדיף להיות בעודף משקל ופעיל מאשר רזה שרובץ על הספה.
מאז שאני זוכרת את עצמי אני בעודף משקל ומאז שאני זוכרת את עצמי, אני גם אוכלת בריא ומתעמלת. זה התחיל מהליכות וכשעברתי לעיר נרשמתי לחד"כ. בסחרור דיאטות שהיו בו כולם סביבי ובעיקר כל מי שהתאמן איתי, ירדתי במשקל בתקופה שהתאמנתי והרעבתי את עצמי (600-800 קלוריות ליום) וגם אז, לא הייתי רזה או קרוב לזה. ברגע שחזרתי לאכול כמו בנאדם נורמלי - עליתי במשקל בדיוק למשקל שבו הייתי שנים, 89 ק"ג. כשהייתי רזה יותר, בדיקות הדם שלי היו מחרידות. היו לי חוסרים בכל הויטמנים הקיימים בערך ולקחתי כדורי ברזל בכמות של 5 ליום. הייתי חולה כל הזמן ובסוף נפצעתי כי דחפתי את עצמי רחוק מידי עם הספורט. אחרי שעליתי ניסיתי לרדת בדרכים בריאות (דיאטנית, נטרופת, הפרדת חלבונים ופחמימות, הפחתת פחמימות למינימום) אבל זה לא עבד, המשקל לא השתנה ולאט אבל בטוח איבדתי את שפיות דעתי והתחלתי להישקל באובססיביות ולהרגיש אשמה על כל דבר מתוק שאכלתי. בסוף, החלטתי ששום מספר אידיוטי לא יקבע לי איך אני מרגישה, זה לא משנה כלום לגבי איך שאני נראית ואיך שאני מרגישה ופאק איט.
מאז אני מתאמנת כבר שנה ב"סטודיו של מטי" בבית שמש וירושלים לסירוגין, התאהבתי בספינינג ובקיקבוקס ונחשו מה? נכון, לא ירדתי גרם אחד. אבל זה כבר לא הפריע לי או שינה לי, ידעתי שאני בריאה (ולראיה, כל בדיקות הדם שלי מדהימות), חזקה ובכושר מטורף (אני באמת לא מכירה הרבה אנשים ששורדים את השעות וסוגי האימונים שלי), אוהבת את איך שאני נראית וזה מה שחשוב!
אבל אנחנו פה כדי לדבר על בגדים וספורט ועל החוויה שלי עם פריטים ממותגים מסויימים כדי שאוכל להכווין אתכן. התמונות לפוסט צולמו ע"י סיוון לדני שוב-עמי שהיא פשוט צלמת מדהימה ובחורה מתוקה להפליא שתלווה אותי ואת הבלוג מעכשיו ואני מקווה שלנצח :) אני אתחיל מסקירה של מותגים שניסיתי ואחריה יגיעו טיפים ועצות למתחילות, מלאות והריוניות.

Nike

מבחינתי נייקי הם הטובים ביותר. גיליתי את נייקי רק השנה, נרתעתי בגלל המחירים המאוד גבוהים בארץ, אבל גיליתי שאפשר לקנות אותם באחלה מחירים אונליין, בסיילים ובחו"ל. חזיות הספורט שלהם פשוטות אבל איכשהו תומכות בחזה שלי (עכשיו אני כבר FF80) בצורה מצוינת, אני לובשת XL ולפני ההריון לבשתי גם L. יש ברשותי 5 חזיות מהדגם הזה בצבעים שונים, הן עולות בין 170-220 בארץ, אונליין תמצאו גם ב 70 שקלים. הטייץ שאני לובשת נקרא Nike Legendary Tights ובארץ מצאתי אותו רק בארוך או 3/4 ורק באפור כהה במחיר של 250 ש"ח אחרי הנחה. בחנויות בחו"ל מצאתי אותו במיליון צבעים ודוגמאות! הוא המועדף עלי כי הוא בגזרה גבוהה, מחטב ומחזיק. אני עדיין לובשת מידה L, בקרוב אאלץ לעבור ל XL. אגב, לדאבוני לארץ משום מה לא מייבאים פריטים רבים ב XL או שלא מייבאים כמות גדולה והם נגמרים מהר. הרבה פעמים בחנויות אומרים "אין XL" ומסבירים שאין לחברה וזה ממש לא נכון. בעייני זה פשוט אנישמניזם ושובינזם במהותם. פשוט מניחים מראש שבחורות מלאות/גדולות לא עושות ספורט, מה שכמובן לא קורה בגזרת הגברים באותן חנויות בדיוק. הפסקתי להתפלא למה שמנות לובשות טייצים שקטנים עליהן ונמתחים עד כדי שקיפות וסמרטוטים כשהבנתי כמה קשה למצוא כאן בגדי ספורט איכותיים במידות האלו.