יום שני, 5 בינואר 2015

Baby Blue

היי אהובות! לביא כבר בן 3 שבועות ורוב ענייני הסטיילינג, העיצוב והאופנה בחיי כרגע מסתכמים בו, אז חשבתי שיהיה נחמד לחלוק איתכן את הדברים. נתחיל מהברית ונמשיך לחדר ולבגדים של לביא.

הברית

ובכן, הברית של לביא הייתה קצת סאגה. כמו רוב האנשים החילוניים היום, היינו חשופים להרבה בעד ונגד בעניין הברית. באופן אישי עוד הרבה לפני שחשבתי על הריון ולידה קראתי המון על ברית מילה, הנזקים שיכולים להיגרם מברית לא נכונה וכו'. ידעתי שלמרות הכל אני אעשה ברית, כי אני כן יהודיה מאמינה ומבחינת הפולקלור היהודי אני יודעת שברית מילה הוא טקס המעבר הראשון שתינוק יהודי עובר שמכניס אותו לקהילה. אני מאמינה במשמעות של הטקס, בשייכות שהוא נותן לילד, במסורת עתיקת היומין שהוא מכיל ולא רציתי לחסוך את זה מהבן שלי. אני מכירה את הטענות על התעללות בחסרי ישע וההשוואה למילת נשים והדברים האלו מאוד לא במקום מבחינתי. מי שרוצה לפתח איתי דיון על זה בערוצים הפרטיים - מוזמן, אני לא ארחיב על הנושא כאן.


השאלה מבחינתנו הייתה כירורג/מוהל ואם לעשות את הברית בקליניקה או כאירוע. ידעתי שאני רוצה לעשות אירוע בשלב כלשהו - או שמא עלי לומר הפקה, כיאה למי שעובדת בעיצוב אירועים - אבל חשבתי אולי שנעשה ברית מצומצמת בקליניקה ואז אירוע בפדיון אחרי חודש. אמרתי בסופו של דבר שנראה איך ארגיש אחרי הלידה ואז נדע מה עושים. הלידה כזכור לכם הסתיימה בקרע רציני וניתוחון בהרדמה מלאה ובהתחלה חשבתי שנעשה ברית מצומצמת ואירוע מאוחר יותר אבל אז ראיתי שכל כך הרבה אנשים רוצים לבוא לבקר, לראות את לביא, לתת מתנה וראיתי שאני מרגישה בסדר אז החלטתי שבשביל להימנע מטיילת ביקורים בבית ולגמור עם זה כמה שיותר מהר נעשה אירוע.



המקום שנבחר הוא "המקום של תום" מסעדה מעולה בבית שמש. היינו מאוד מאוד מרוצים מהמקום, הם שמו מפות בצבע תכלת ובלונים מיוזמתם וזה התאים לי בול לעיצוב שהיו כולו הרעלת תכלת ולבן, כיאה לברית :) על הפרחים אחראי אחי שעובד איתי בעסק המשפחתי פרחי אברהמי בעיצוב אירועים ושזירה.


רכשתי לאירוע שקיות של דרז'ה שהיו עליהם דובונים מתוקים ובתוכם סוכריות דרז'ה ו"שקיות" בצורת עגלה שבהם היו נשיקות בתכלת ולבן.



על המתוקים הרציניים היו אחראיות שתי בנות דודות אהובות שלי. אחת הכינה עוגת בצק סוכר מטריפה (ושתבינו, זה כולה ההובי שלה!) והשניה הכינה את הקאפקייקס.






החלטנו בסוף על מוהל ולא על כירורג כי רוב הכירורגים מקבלים בקליניקות פרטיות ולא מגיעים לאירועים וכי רצינו גם שהטקס יעשה כהלכתו ולא היה לי כוח להתמודד עם הדרמה המשפחתית שידעתי שצפויה לי אם לא יהיה מוהל. מה שגיליתי במהלך העניין הזה שגם בתחום של מוהלים יש "מוהל" ויש "מוהל מומחה". מוהלים מומחים הם בעלי הסמכה רפואית והם עוברים קורסים והשתלמויות כל הזמן. אז בחרנו במוהל מומחה ששמו אליהו דרעי מאשדוד (בהמלצת אחי שהוא רב) ואנחנו ממש מרוצים וממליצים עליו. לביא היה מאוד רגוע במהלך הטקס, בכה ממש קצת בחיתוך ומה שהכי מיוחד אצל המוהל הזה זה שאין חבישה. כבר באולם הוא הוריד ללביא את התחבושת והוא משתמש בהמון חומרים מיוחדים שמפסיקים את הדימום. לוקחים את הילד לבית עם גאזה על הפין והנחיה בערב לשפוך על זה המון שמן תינוקות והגאזה נושרת מעצמה וזה אכן מה שקרה. אחרי 3 ימים זה החלים לחלוטין ולא היה צרחות או לילה נטול שינה ודם בחיתולים. היינו המומים שזה היה כל כך פשוט וקל.

כפי שאתם רואים על הצילום היה אחראי אופיר קפון, צלם הבית שלנו שהוא חלק מהמשפחה וחולק איתנו התפתחות זוגית מרשימה (חתונה-הריון-לידה-ברית!). מה שכיף באופיר זה שיש את התמונות הרשמיות, המתעדות, המשפחתיות אבל גם הן מיוחדות ומרגשות ועל ידן יש תמונות ספונטניות מקסימות.









אני יודעת שתשאלו מה לבשנו... אז אני לבשתי שמלה של צ'י צ'י לונדון מאסוס שהיא פשוט מרהיבה ביופיה כמו רבות אחרות של המותג. הזמנתי אותה לפני הלידה במידה אחת מעל הרגילה שלי. בדיעבד הייתי צריכה שתי מידות יותר, היא הייתה מאוד צפופה לי בחזה. בעלי התאים צבעים אלי, ולביא לבש בגדים שרכשנו לו ב HM בברצלונה כשהוא עדיין היה פיסטוקון ונעליים מבייבי גאפ שהצטלמנו איתן בהריון :)

כאן אפשר לראות את כל השמלה


לביא


לביא החליף את הבגדים כמיטב המסורת לשמלה לפני הברית. זהו נוהג יהודי ישן נושן שכולו מאגיה. הברית הוא טקס מעבר (כמו חתונה ולויה) ובדיוק הרגע לפני הטקס הוא השלב הלימינאלי, שלב הביניים בין מעמד כזה או אחר. לפי האמונה כל מה שיכול להשתבש ישתבש בשלב הזה ולכן נוהגים להגן מפני עין הרע ושדים. השמלה נועדה "לבלבל את האויב" שיחשבו שמדובר בכלל בבת ולא בבן. בד"כ השמלות הן משהו שנמצא במשפחה, כך גם אצלנו. זו אותה שמלה שלבשו אחיי ואחייני.

 
זה כבר אחרי


אני הייתי על סף עילפון רוב הזמן.
היה לי חשוב לעשות ברית, אבל זה מבחן אמונה מאוד גדול אם שואלים אותי. זה ממש מרגיש כמו לעקוד את הבן שלך. ממש הרגשתי שאני לוקחת את בני, בכורי, יחידי, שנולד לי אחרי כל כך הרבה סבל וייסורים ועכשיו אני מקריבה אותו, פוגעת בו. זאת חוויה מאוד לא פשוטה, ביליתי את רובה בדמעות.


החדר של לביא 

מי מכן שעוקבת בעמוד הפייסבוק שלי יודעת שהבית שלנו עבר שיפוץ לקראת בואו של לביא. אנחנו גרים בדירה שנמצאת מתחת לבית של ההורים שלי במושב. זה נשמע כמו יחידת דיור, אבל במיוחד אחרי השיפוץ קשה מאוד לראות דירה גדולה כל כך כיחידת דיור ולא כדירה לכל דבר. אני אקדיש פוסט שלם לשיפוץ ברגע שנסיים לעצב את הבית, אבל בינתיים רציתי לחלוק קצת מהחדר של לביא בשביל לתת לכן קצת המלצות והשמצות בנושא. עדיין לא סיימתי לעצב ולקשט את החדר שלו, כך שבפוסט המלא על השיפוץ עוד יהיה לכן למה לצפות...

האמת שאת הקנייה הגדולה לפני בואו של לביא של הציוד לחדר ועוד כמה פריטים, עשינו בשילב. אני יודעת שהרבה אנשים מעדיפים לקחת יד שניה, אבל אנחנו קיבלנו הצעה מהסבא והסבתא הנדיבים והחמודים שהקניה הזאת תהיה על חשבונם ולקחנו אותה.
 החדר שקנינו הוא בעצם מיטה ושידת החתלה. היה חשוב לי שתהיה צבעוניות נייטרלית, כי אמנם לביא הוא בן אבל אולי בהמשך תהיה לו אחות? לא שכחול זה בהכרח צבע של בנים, אבל בעייני זה טיפשי לקנות ריהוט עם אוריינטציה מגדרית.
נורא רציתי שכל החדר יהיה בגווני לבן-חום ואופוויט, בדיוק כי אלו לא צבעים של בנים או בנות. רציתי שגם המצעים  ומשטח ההחתלה יהיו בגוונים האלו אבל לא מצאנו כאלו, אז התפשרתי על קצת תכלת בתוך כל זה.
לגבי שילב - כן, יקר קצת אבל באמת שזה הכי יפה שמצאתי ואני מ-אוד מרוצה לגבי האיכות של הדברים. מבחינתי שווה את זה והשירות במלחה היה נהדר, הצמידו אלינו מוכר שפשוט אירגן את כל הדברים, איפסנו את הכל גם עד שילדתי (רכשנו גם טרמפולינה, סלקל, אמסטיה+דפני+מעמד, מוצרים בסיסיים נוספים, קצת בגדים) . יאמר לזכותם - קיבלנו הנחה לא קטנה בכלל כי עשינו קניה גדולה. רק קחו בחשבון שזמן האספקה של חדרי ילדים בשילב הוא 30 ימי עבודה (כלומר לא כולל שבתות ושישי...) וזה אומר שצריך להזמין חודשיים מראש אם רוצים שהחדר יהיה בוודאות בבית לפני הלידה. אצלנו הלידה התעכבה ולכן יצא שהחדר באמת הגיע בול בזמן.
לא יאמר לזכותם - לקחת 300 ש"ח על הובלה והרכבה של חדר שמגיע מוכן זה שוד לאור יום. בנוסף, פנו אלי מיחסי הציבור של שילב אחרי שקניתי את הדברים לגבי אירוע דבילי בסינמה סיטי. הייתי כבר בסוף תשיעי וסופר כבדה ולכן לא יכולתי להגיע, ניסיתי להציע ליחצנית שת"פ אחר עם הבלוג ונתקלתי בתגובה מזלזלת ואחריה התעלמות בוטה. אז אחלה מוצרים, אחלה שירות בחנות אבל חרא של יח"צ שראוי להחליף ושעה אחת קודם. במיוחד כשבלוגרית מחפשת רק לפרגן לכם והשאירה כמה אלפים טובים אצלכם בחנות...


יש הרבה שבעיניהם שידת החתלה היא פריט מיותר ובעייני היא לא. אני מסדרת בה את החיתולים, המגבונים, המצעים, כלי המיטה הנוספים ואת הבגדים של לביא ובשנים הראשונות אני זוכרת שגם אחותי השתמשה בשידת ההחתלה כארון לבנות שלה. מעבר לעובדה שלי הכי נוח לחתל עליה ולא על הספה בסלון או בכל מקום אחר.


על השידה בצד ימין סידרתי את כל מוצרי ההחתלה, הויטמינים, המסרק וכו' בתוך קערת מתכת. מצד ימין מסודרות המגבות שלו שנרכשו בפרימארק ברצלונה בסט של מגבת גוף ענקית, מגבת בינונית ומגבת פנים קטנה.



מה שנהדר במיטת התינוק שבחרנו זה שהיא הופכת למיטת מעבר, כלומר היא שימושית לטווח שנים ארוך למדי. כרגע לביא לא ישן בה בלילות, רק במהלך היום ולא הרבה במיוחד, בלילות הוא ישן בעריסה שצמודה אלינו למיטה. המובייל החמוד הוא של פישר פרייס, הוא ממש מקסים בעייני, מאיר את התקרה עם כוכבים, מוזיקה עדינה ומרגיעה ולא עלה הרבה.


אנחנו ושילב חזק בבמביים וארנבים... הארנב הגיע מ hm ברצלונה...


הדובי הרך הוא מתנה נהדרת מחברה יקרה ואהובה. תופסן המוצץ הוא של ביבי, נרכש גם הוא בברצלונה.


בטח שמתן לב לכורסא שבחדר... אחרי הלידה עם כל התפרים שמתי לב שיותר נוח לי לשבת על כורסא מאשר על מיטה, אז בעלי המהמם הלך לשילב וקנה לי כורסאת הנקה מהממת ונוחה להחריד. את הכירבולית שעליה קניתי באייס. כרגע אני לא מניקה רק שואבת ונותנת בבקבוק (ומקווה שזה ישתנה, אבל לא צריכה ייעוץ וטיפים, תודה), אבל עמדת השאיבה בחדר של לביא כך שגם באמצע הלילה או במהלך היום נוח לי לשבת ולשאוב ולהתרכבל עליה. היא תהיה שימושית גם בהמשך, כשנקום להאכלות והחלפות לילה כשלביא כבר לא ישן לידנו.


כמו שאמרתי, לביא ישן במיטונת שצמודה למיטה שלנו. את העריסה הזאת אחי המוכשר בנה והיא נהדרת. השמיכה שבעריסה הזו התקבלה מתנה מבת דודה אהובה, היא משילב ומתאימה לשגעת הבמביים :) אני יודעת שהרבה אמהות מתלבטות לגבי המיטונת אז הנה השנקל שלי:
היא מעולה למי שמניקה ולמי שיודעת להניק בשכיבה - בכלל, ליגה. והנה ה "אבל"....
היא מתאימה לתינוקות במימדים מסויימים. לביא נולד 3.925, גבוה מאוד והוא תכף ממלא אותה מבחינת אורך. בנוסף, היא לא להיט לאמהות כמוני ש: ראשית מתעוררות מכל פיפס. כי אני מתעוררת 700 פעמים בדקה מכל נשימה עמוקה של הילד ושנית שלא מניקות וגם ככה צריכות לקום ולצאת מהמיטה כמה פעמים בלילה.


בחדר של לביא יש גם כוורת גדולה וישנה שהייתה בעבר הספריה בסלון שלנו. עכשיו בסלון יש מדפי גבס מובנים ולכן הספריה עברה לחדר הילדים. היא מתאימה בצבעים וכרגע אין בה הרבה דברים לאחסן, אבל הם יגיעו ככל שלביא יגדל יותר ויותר.


אני דו לשונית ועוד כשהייתי רווקה שאפתי שגם ילדיי יהיו וקניתי את שני הספרים הנהדרים האלו במבצעים בסטימצקי. כרגע אני עדיין בלבטים אם לדבר עם לביא באנגלית או לא, לקחתי לעצמי עד גיל חודש להחליט בנושא. מצד אחד - אני כל חיי כעסתי על הוריי שלא דיברו איתי בשפה נוספת בבית ומצד שני, אני חוששת מעיכוב הדיבור שלו ומקשיים אחרים.


העוגה של לביא הייתה עוגה מזוייפת מבפנים (כי מי בכלל אוכל עוגות באירועים) ומצופה בבצק סוכר מהמם ועכשיו היא מקשטת לו את החדר :) (בצק סוכר לא מתקלקל יובלות ועכשיו יש ריח מהמם של וניל בחדר!)


אחותי המהממת היא גננת, ככזו היא זו שמביאה מתנות דידקטיות שאהובות עלי מאוד. לביא קיבל ממנה ספרי ילדים קלאסיים קשיחים!!


הדובי הזה ועוד כמה אחרים הם חלק מנגיעות החום בחדר.


האאוטפיטים של לביא

רבות מכן אולי זוכרות שכבר כשנסעתי לברצלונה בפעם האחרונה, כשלביא עדיין היה פיסטוק בשבוע 17 בבטן שלי, הבאתי בשבילו מזוודה עמוסה בבגדים וכל טוב. איך ידעתי כבר אז מה תהיה המידה? לא ידעתי, הימרתי. הימרתי שיוולד לי ילד מעל 3 קילו ולכן ידעתי שניו בורן בקושי יהיה לי שימושי. קניתי מעט בגדים במידה 0-3 ועוד הרבה בגדים אחרים במידות גדולות יותר. עכשיו כשלביא כבר זוכה להנות מהבגדים, חשבתי שיהיה נחמד לחלוק אותם איתכן ולהעביר ביקורת על טיבם. הרבה בגדים אחרים נרכשו בארץ, כך שזה רלוונטי גם למי שמקורקע. חשוב לי לציין - הבגדים מהמותגים מחו"ל מגיעים עם מידה ומצוין משקל וגובה שמתאימים - לרוב, זה מדויק מאוד וזה דבר שראוי שהמותגים הישראלים יאמצו!

פרימארק

את רוב הדברים שקניתי בפרימארק אתן לא רואות כי מדובר בבגדים שנלבשים מתחת לבגדים או כמו במקרה התנינים - בפיג'מות. הבגדים שקנינו שם זולים להחריד. 7 בגדי גוף ב 7 יורו בסייל, מחיר מלא 10 יורו ועוד כל מיני בייסיקים. הפיג'מות הן אוברולים וקנינו 3 ב 7 יורו. המידות של פרימארק הן דיי קטנות. מה שקניתי ללביא 0-3 התאים לו כשהוא נולד ומתאים בול עכשיו (בן 3 שבועות) וכנראה שלא יתאים כבר בגיל חודש. האיכות בהתאם למחיר - נראה לא להיט אחרי 2 כביסות. קנינו שם סטוקים גם לגילאים גדולים יותר וטוב שכך, כי זה זול.

.


החליפה הזאת מפרימארק גם כן, באה עם בגד גוך תחתון בהדפס כבשים כמו הכובע, והסינר. היא הורסת ואיתה הוצאנו את לביא מביה"ח. האיכות שלה טובה יותר מהבייסיקים.



H & M 

הבגדים שקניתי בHM הם ללא ספק הכי יפים מבחינה עיצובית ומאוד איכותיים. קנינו שם לטווח ארוך ואתם תזכו לראות עוד הרבה פריטים מעלפים משם (להזכירכן, גם המעילון שלביא לבש בברית משם).

החולצה והמכנסיים הם 0-3 והם יתאימו ללביא לא הרבה אחרי גיל חודש-חודש וחצי להערכתי.


החליפה הזו והבאה הן 2-4 והן כנראה יתאימו ללביא עד גיל חודשיים-שלושה. (שוב, זה בהתאם למידות שהם ציינו, זה הוא שפשוט גדול)



(החליפה הזאת הורסת ואין לי מושג איך נהיו על המכנסיים שלה כתמי אקונומיה בהתחשב בעובדה שאני לא מנקה בכלל ולא התקרבתי אליה עם אקונומיקה!) הגרביים גם הם מ hm.

(המוצץ המהרס של מאמ, מסופר פארם)

קרטרס

טוב אז בגדים של קרטרס אפשר להזמין מחו"ל, לקנות באנגליה בגרושים, לקנות ב H & O (שימו לב!!! אייטץ' אנד או!!! לא אם!) במחירי תחילת עונה מופקעים או לחכות לסיילים/הנחות ולקנות במחירים סבירים ביותר. יש לי יחסית המון בגדים משם והם ממש איכותיים והעיצובים משגעים ולא שגרתיים/ילדותיים מידי/בצבעים הנפוצים. המידות שלהם גדולות ביחס לשאר המותגים. ה 0-3 היה גדול משמעותית עד שהגענו ל 4.5 קילו, עכשיו זה נורמלי ועדיין אני מאמינה שיתאים באמת עד גיל 3 חודשים. רוב הבגדים שלהם מגיעים בחליפות 3 חלקים - בגד גוף פנימי וחליפה עליונה - וזה יתרון גדול. אני קניתי עכשיו בסייל 4 רגליות ב 30 ש"ח, 4 בגדי גוף יפים ב 60 ש"ח.




על הבגד גוף הפנימי יש דוב ולחלק העליון יש קפוצ'ון עם אוזניים :) (כן, אנחנו ממש מחבבים אוזניים של חיות וחיות בכלליות!)



יש לקרטרס קטע הורס עם שועלים ואני חובבת שועלים גדולה!



שילב

קנינו בשילב 2 סטים של 3 בגדי גוף + 3 רגליות ויאמר לזכותם - הם איכותיים, עבים ומהממים לגמרי. המידה שקניתי היא NB-3 שזה ה 0-3 של שילב וזו מידה נדיבה שתתאים כנראה בכיף באמת עד גיל 3 חודשים. הבגדים של שילב דיי יקרים וזה חיסרון. לא יצא לי לצלם אותו עדיין בכ-ל הבגדים שקנינו מהם כי לבשנו הרבה דברים אחרים ויצא כך שדווקא אלו התלכלכו מהר, מבטיחה להעלות עוד תמונות עם בגדים שלהם בהקדם האפשרי.

(אמרתי שגעת במביים וסנאים?)

The Children Place

האמת שיצא לי להיכנס לשם במקרה לפני הנובי גוד ומצאתי משהו בול בשביל החג ללביא. המחירים זולים מאוד בסיילים, אני עדין לא יודעת איך זה שורד כביסה כי לא הספקתי לכבס עדיין. הבד מרגיש דקיק מאוד. המידה היא 0-3 שמתאימה פרפקט עכשיו ולכן זה יהיה קטן מהר מאוד.



זהו להיום.

כמה מילים לקראת סיום:

הבלוג לא יהפוך לבלוג אימהות ותינוקות, אני מבטיחה. עכשיו יש אובר עיסוק בלביא כי הוא ממלא את רוב החלל בחיים שלי וכי עדיין לא חזרתי לעצמי לחלוטין, אבל זה יגיע, אפילו יש לי כבר יום צילומים לפיפה באופק...
 מה שכן - כן יהיו בבלוג פוסטים שעוסקים כמו זה - באופנת תינוקות וילדים וסקירה שלהם, כי עכשיו שיש לי תינוק זה מעניין אותי מאוד. יש מי שאומר "לתינוקות גם ככה לא אכפת מה הם לובשים!" וזה נכון, אבל לי כן חשוב שהבן שלי יהיה לבוש יפה במידה, במיוחד כשאמא ואבא שלו כאלו ובמיוחד שאנחנו עדיין לא בגיל של חליפות גן וג'יפה ואני כן מתמוגגת מתמונות שלי בתור תינוקת כשאני רואה כמה אמא שלי השקיעה בבגדים שלי. אי לכך ובהתאם לזאת - אם קוראים כאן מעצבים לבגדי תינוקות/יח"צנים מהתחום אני פתוחה לשת"פ מאלו שתמיד היו בבלוג - מוצרים תמורה סקירה אמיתית והוגנת שמכבדת אותי, אתכם ואת הקוראות.

נשיקות עד לפעם הבאה,

זוהר (ולביא!)


7 תגובות:

  1. מקסים! גם את וגם הקטנטן!

    בעניין השפה- מאוד לא ממליצה לך לדבר איתו אנגלית. גם אם האנגלית שלך טובה (זכור לי שראיתי מזמן סרטון יוטיוב שלך באנגלית והיא באמת סבבה בסך הכל), כל עוד זו לא שפת האם שלך, לנצח יהיה פער מסוים בין היכולת שלך לבטא את עצמך ולהביע רגשות כלפי הקטנטן באנגלית לבין אותן יכולות בשפת האם.

    אני גדלתי בבית עם אבא אמריקאי ואמא ישראלית, והרבה פעמים אבא שלי התעקש לדבר איתי עברית. זאת היתה טעות, כי למרות שהעברית שלו ברמה גבוהה מאוד, באנגלית, שפת אמו, הוא הרבה יותר טבעי ונינוח. זו רמת תקשורת אחרת לגמרי והחיבור עם הילד הוא שונה. כשהוא מאוכזב ממני או לחילופין גאה בי בשפת אמו זה מרגיש הרבה יותר "הוא".

    קצת קשה להסביר אבל מסתבר שקיימים לא מעט מחקרים שעוסקים בנושא הזה בדיוק. ממליצה מאוד לקרוא.

    בהצלחה! :)

    השבמחק
    תשובות
    1. הסרטונים האחרונים שלי באנגלית הוסרטו לפני המון שנים ומול המצלמה אפעם לא הייתי באמת נינוחה ובטוחה בעצמי בטח שלא בזמנו. אין שום פעם בין היכולות שלי לדבר באנגלית ועברית, כי אני משתמשת באנגלית שלי ביום יום בצורה שוטפת ואני בסביבת אנגלו סכסונים כל הזמן, אני גם קוראת באנגלית כל הזמן והמון ואני מוגדרת "דוברת אנגלית" מאז שהייתי ילד קטנה, עוד לפני גיל העשרה. הפער היחיד שלי הוא בכתיבה.

      אגב, בעלי למשל רוסי ורוסית היא שפת אימו והוא דווקא ממש לא מרגיש בנוח או טבעי לדבר עם הילד ברוסי. בניגוד גמור למצופה ממנו.

      קראתי המון מחקרים בנושא, שום דבר לא חד משמעי לכא או לכאן למעט עניין העקביות.

      מחק
  2. סבבה. רק מציעה :)

    זה מזכיר לי תקרית משעשעת שאולי תמחיש את הכוונה. כשהייתי בת 10 בערך הורי השאירו אותי עם אחי הקטן לבד בבית. כמובן שניצלנו את ההזדמנות לחגיגה במטבח ופירקנו את כל המזווה. כשהם חזרו הביתה, חשכו עיניהם. אבא שלי התרגז נורא והתחיל לצעוק עלינו, בעברית, אבל בגלל שלקח לו כמה שניות טובות להזכר במילה "מזווה", אפקט הגערה נעלם ואנחנו התפוצצנו מצחוק.

    נקודה למחשבה :)

    השבמחק
    תשובות
    1. אני מבינה את הקטע אבל בסופו של דבר לא נוצר לך או לאחיך שום נזק מזה וכן הרווחתם שפה נוספת. התועלת כאן הרבה יותר גדולה.

      מחק
  3. אני בעד לדבר אנגלית ורוסית ועברית!

    השבמחק
  4. איזה יופי של פוסט, כאמא טריה (מיכאל בן חמישה חודשים) ממש ממש נהניתי ויכולה לספר לך שגם אצלנו 90% מהדברים הם משילב, כולל החדר וכולל הביגוד. אנחנו מאוד רוצים. האמת שהחדרים שלנו ממש ממש דומים מבחינת המבנה (החלון באמצע, המיטה משמאל והכסא הנקה מימין)... מתישהו אני גם אעלה פוסט על העיצוב של החדר שלו, אשלח לך לינק ;-) ומזל טוב! מדהים שזכית לעשות גם פדיון הבן, גם אנחנו עשינו וזה מרגש וכייפי פי כמה מהברית (שהיא הייתה קשה גם לי, כמו לכל אמא).

    השבמחק
    תשובות
    1. אני לא עושה פדיון מותק, בעלי לוי... ומזל טוב גם לכם!!!

      מחק