יום שני, 21 בדצמבר 2015

אמא בת שנה

ב 12.14.15 לביא בני האהוב חגג יום הולדת שנה. את סיפור הלידה שלו תוכלו לקרוא ממש כאן כפי שכתבתי אותו בחודש שאחרי הלידה. חגגנו ללביא בחצר הבית בשבת סגרירית שמיד אחריה טסנו לברלין (פוסט יכתב בהמשך).
נושא היומולדת היה פיראטים! רציתי יום הולדת מדליק, מגניב ועם גולגלות, כיאה להורים המגה מגניבים שאנחנו. לביא בעצם הפך מתינוק לפעוט ורציתי יום הולדת טיפ טיפה קשוח ומגניב, שבגיל 16 הוא יראה לחברים שלו שהיו לו הורים ממש מגניבים ולא כאלו שעשו לו בושות. השקעתי המון מחשבה ולא מעט כסף ביום ההולדת שלו כי יום הולדת שנה זה סימן דרך חשוב. בדיוק כמו ברית, יום הולדת שנה בעייני מסמל את סוף תקופת התינוקות, הוא הופך לפעוט! ובעייני זו גם שנה מאוד קשה, השנה הראשונה והנה, הגענו! שרדנו עד כאן וההמשך יהיה אפילו עוד יותר טוב!



את רוב הפריטים העיצוביים הזמנתי מאיביי, רבים מהם לצערי בכלל לא צולמו. תיכננתי שחבר טוב יגיע ויצלם עבורי כי אני כל כך גרועה בזה, אבל הוא לא הגיע ואפילו לא הודיע ואני נתקעתי עם מצלמה בלי סוללה וחוסר זמן. הזמנתי הרבה דברים מאיביי כי רציתי יום הולדת פיראטים בצבעוניות מסויימת וגם כי חיפשתי לחסוך, בדיעבד ממש לא יצא לי זול יותר. רוב ציוד המסיבות האיכותי מגיע מאנגליה והמשלוח בהתאם לזה ממש לא זול.



מבחינת צבעוניות, הלכתי על שחור-אדום-לבן שזה פיראטי קלאסי עם נגיעה פצפונת של תכלת וצהוב. האוכל היה בריא ברובו לתפיסת עולמי. אני נחרדת ממסיבות יום הולדת עמוסות חטיפים ומתוקים ולכן רציתי משהו שמאוד ייצג את התפיסה שלנו בבית. הגישה אצלנו היא בעיקרה פליאו (ארחיב על זה בפוסט נפרד) אבל גם כשאנחנו חוטאים משתדלים שזה יהיה בקטנה ובריא למדיי. לכן מבחינת רעל של ממש היה אפשר למצוא 2 כלים עם "גומי" וליקריץ. שאר הקינוחים היו קינוחים שהזמנתי במיוחד משריתה אפיה נאה המדהימה, קונדיטורית בחסד מבית שמש. וחלק היו קינוחי "פליאו" שהכנתי בבית עם חברתי האהובה ריטה וכמובן שהייתה "רכבת" ירקות עם מטבל שום-שמיר.





את הבקבוקונים, המפה ועוד קצת ציוד משלים הזמנתי מאתר ישראלי שנקרא Party in a Box שזה המקום לומר שיש להם שירות נהדר. יצרו איתי קשר בשניה שההזמנה הוזנה והמשלוח הגיע תוך יום. המדבקות על הבקבוקונים הוזמנו גם מהאתר, את הסרטים אני ישבתי לקשור בעצמי. בתוכם נמזגה סנגרייה ובצנצנות גרבר ריקות נמזג מוחיטו, שניהם הום מייד.



את העוגה המדהימה והטעימה הכינה בת דודתי האהובה שצריכה כבר לעסוק בזה באופן רישמי...


לביא לבש חולצה שאני ואחותי עיצבנו ביחד, מכנסיים משילב, נעליים שמצאתי איפשהו בבית של אמא שלי, ובגלל שהיה קר נוסף לו קפוצ'ון שלא היה בתכנון. אני לבשתי שמלת רוקבילי מהממת של הל באני. צדתי אותה באינטרנט המון זמן
ובסוף בבלאק פריידי היה מבצע וקניתי אותה כשהיא גדולה עלי במידה וחצי ואמא שלי הצרה אותה.









ובסוף יום ההולדת נתנו ללביא להרוס עוגת קצפת שדודה אחרת הכינה עבורו. התוצאות כפי שתראו מתוקות במיוחד...








כמעט שכחתי! בסיום יום ההולדת חילקנו שקיות הפתעה. מאוד לא רציתי שקיות ממתקים ורציתי משהו יותר מושקע וקשור לנושא יום ההולדת אז הזמנתי הפתעות פיראטים אונליין. הבנים קיבלו רטיה, משקפת, טבעת וקעקועים זמניים והבנות קיבלנו רטיה, טבעת, שרשרת וקעקועים. כל ילד גם קיבל מבחנה עם סוכריות בצבעים הנכונים ומטבעות שוקולד.



במהלך השנה שחלפה צילמתי את לביא בכל 14 לחודש כדי לעשות לו קולאז' תמונות. בינתיים חשבתי לשתף אתכן בתמונות ולרשום לכן את התובנות שלי מהאמהות. סוג של מדריך לאמא הטריה...


 1. תתכונני לזה שאת הולכת להתאהב כמו שבחיים שלך לא התאהבת. מדובר באהבה מהסוג שלא הכרת בחייך, אהבה שמציפה עד דמעות, שהלב מתפוצץ מהאהבה, שאת לא מבינה איך חיית את החיים לפני זה ומה בכלל היה חשוב. כן, את תהיי אמא מפגרת שמדברת בקול תינוקי וצוחקת מכל גרעפס. זה נוראי ובלתי נמנע. לעיתים האהבה הזאת עלולה לגרום לכל אהבה אחרת להחוויר ופתאום תביני כמה אמא שלך אוהבת אותך. בי הכתה ההבנה הזאת שאמא תמיד תמיד  (ובכן, אמא שפויה) תאהב את ילדיה יותר ממה שהם יאהבו אותה. הסיבה לזה טמונה בכך שאנחנו בחרנו להביא את ילדינו לעולם, רצינו אותם. הם לא בחרו בנו או בחיים, אנחנו הענקנו להם את זה. הבנתי שכמה שאני אוהבת את אמא שלי ואני באמת אוהבת אותה בטירוף, היא כנראה אוהבת אותי פי אלף ממה שאני אותה.


2. תניקי, תניקי, תניקי. כן, זה הדבר הכי קשה ביקום. לביא לא הצליח לינוק עד גיל חודש וחצי ואני הייתי שואבת בטירוף ונלחמתי על זה בטירוף. נכון, בחודש הראשון זה כואב וזה סיוט לא נורמלי, צריך להתכונן לזה שזה מתיש בטירוף וזה לפעמים יכול קצת להוציא מאיזון, זה תובעני ברמות שאין לתאר אבל בגיל חודשיים זה משתפר ובגיל 3 חודשים את כבר ממש מרחמת על אמהות שצריכות לשטוף בקבוקים ולקום בלילה להכין פורמולה. כמובן, כל מי שבוחרת אחרת - לגיטימי. אני לא שופטת אף בחירה, אבל בחווית האמהות שלי בתור אמא שמאוד התקשתה עם הנקה וכיום מניקה כבר פעוט בן שנה, הנקה זה מדהים. מונע מוות בעריסה, משכך כאבים, מפחית סיכויים לדיכאון אחרי לידה, מונע מוות בעריסה, מרדים אותם ואותנו, מכיל כמות עצומה של רכיבים, מינרלים, ויטמנים, נוגדנים. זאת אחת המערכות הכי מתוחכמות וגאוניות בגוף האדם. ככל שאני קוראת על זה יותר אני נפעמת יותר ויותר. הנקה היא הדבר הכי טוב שאפשר לעשות עבור תינוקות. ובואו נזכור - הנקה מומלצת ע"י אירגון הבריאות העולמי עד גיל שנתיים לפחות.


3. אף תינוק לא קרא אף ספר על גידול תינוקות. את המשפט הזה אמא שלי אמרה לי והוא המשפט הכי נכון בעולם. כבר בהריון התחלתי לקרוא ספרים על גידול תינוקות וחינוך ילדים, קראתי גם המון ברשת, הרבה מידע היה גם סותר ומבלבל מאוד. כן לינה משותפת/להקנות הרגלים טובים ולא להרים על הידיים/ציצי/לגמול מחיתולים מוקדם/לחכות לבשלות של הילד והדברים האלו הם קצה הקרחון. פשוט אלפי עצות ודעות שהשאירו אותי בעיקר מבולבלת ועם המון ספקות לגבי הדרך שלי. כשאמא שלי אמרה לי את זה אפשר להגיד שדיי זנחתי את הספרים. המשכתי לקרוא באתרים מזדמנים כל מיני גישות, אבל בעיקר התחלתי להקשיב לאינטואציות שלי וללביא. הפכתי לקשובה אליו בצורה מטורפת ופשוט עניתי על הצרכים שלו או ניסיתי לענות עליהם. מהרגע הזה, דברים הפכו להרבה יותר קלים.


4. נשמע שולי או מובן מאליו אבל זה לא: תינוקות לא אמורים לישון לילות שלמים.  יש להם מגנון ששומר עליהם מפני מוות בעריסה שגורם לשינה שלהם להיות טרופה וקלה, בייחוד בשעות של לפנות בוקר. נכון, זה מג'נן ולא נעים במיוחד ולפעמים התחושה היא שאפשר להשתגע, אבל ככה זה אמור להיות. רוב הילדים בסביבות גיל שנתיים יתחילו מעצמם לישון לילות שלמים ואין צורך לאלף אותם אלא להתאזר בהמון סבלנות. מבינה ולא שופטת מי שבוחרת אחרת, אבל האמת היא שהם לא אמורים לישון ואולי אם היינו מראש מבינים ומפנימים את זה, ההתמודדות הייתה יותר קלה. ממליצה בחום על הקבוצה החדשה המדריך המציאותי לשנת תינוק שמכילה המון ידע בנושא.


5. אני ממליצה באופן אישי לנסות להתכוונן לא לחזור למשרה מלאה אחרי 3 וחצי חודשים של "חופשת לידה" אלא לחזור לחצי משרה או לראות אם אפשר לקחת את התינוק איתכן. בגיל 3 וחצי חודשים הם רק מתחילים ממש לראות ברור ומתחילים לתקשר בצורה מאוד ראשונית איתכן ועם העולם. זה הגיל שבו הם צריכים תיווך וקירבה וגם הגיל שמתחילים באמת להנות מהם ולא רק להיות ברוטינה של אוכל-קקי-פיפי-שינה. כמובן שכל אחת מוזמנת לעשות כרצונה, אני ממש לא האמא שנשארת בבית וחזרתי לעבוד כשלביא איתי אחרי 3 וחצי חודשים ואני אוהבת מאוד לעבוד. אבל גם נראה לי מבאס מאוד לחזור לעבוד דווקא כשהם מתחילים לתקשר. ומי שאומרת שזה עניין של כסף - יש לי חברה שהיא אם יחידנית שנשארה בבית עם הילדה. היא חסכה כסף ועשתה סוג של הסבה בשביל להיות מסוגלת להישאר בבית.


6. אין אף אחד בעולם הזה שיודע טוב יותר מכן מה טוב לתינוק שלכן. אף אחד. לא ספרים, לא הרופא ולא ההמלצות שלי. אתן האמהות, אתן יודעות מה הכי טוב ומתאים לכן וגם לו וכל החלטה שתיקחו היא הטובה ביותר אם היא מתאימה לשניכם ולמשפחה.


7. אתן אמהות מצויינות! גם אם החלטתן לתת תמ"ל, גם אם עשיתן אימון שינה, גם אם נשברתן ונתתן לו לבכות. אין דבר כזה אמהות מושלמות וכולנו עושות טעויות, כולנו אנושיות וכולנו נשברות ולא מסוגלות להכיל יותר. חברה טובה שלי תמיד אומרת לי "אמא טובה רוצה מידי פעם לזרוק את הילד מהחלון, אמא רעה עושה את זה".


8. גם אם הוא רופא וגם אם היא אחות טיפת חלב, אל תסמכו על כל מה שאומרים לכן בעיניים עצומות. לצערי הרב אני נתקלת בהמון בורות בקרב רופאים ואחיות טיפת חלב ובהמון אמהות שאלו חירבו להן את ההנקה או גרמו להן להרגיש נורא בגלל דבר כזה או אחר. תקשיבו לתחושת הבטן שלכן ותעשו דברים מתוך ידע ובחירה מושכלת. לא כי "הרופא אמר". גם הם בני אדם, גם הם טועים ויש ביניהם כמה וכמה שעושים שגיאות חמורות מאוד. ידע הוא כוח.


9. לא כזה נחמד אבל הדברים חייבים להאמר - יש באמהות הרבה פעמים בדידות עצומה. כדאי קודם כל להנמיך ציפיות. כן, גם אם את עזרת להן בתקופה כזאת או אחרת, גם אם הבטיחו לך. יש להרבה אנשים נטיה להעלם, במיוחד אם הם רווקים נטולי ילדים. הם לא מבינים ומהר מאוד את כבר לא תנסי להסביר להם. ממליצה בחום לחפש קבוצות של אמהות שאתן מתחברות אליהן ובאזור המגורים שלכן ולנסות להתחבר לנשים אחרות שגם הן אמהות ויכולות להבין אתכן.


10. אם לא פיתחתן עור של פיל עד עכשיו, זה הזמן להתחיל. הולכים לשגע אתכן עם שאלות "לא חם לו?" "לא קר לו?" "אולי הוא רעב?" ההמלצה שלי היא ממש לא להכניס מאוזן אחת ולהוציא מהשניה ולהתעלם אלא לענות. להכין מראש תשובות מעמידות במקום ומייבשות נוסח "הוא לא יקפא, הוא סובייטי. ברוסיה שמים תינוקות בכפור בחוץ שיתחסנו" ולשאלת "עד מתי את מתכוונת להניק?" אפשר לענות ב"עד שזה יפריע לכלה שלו/עד הבקום". לשאלה החצופה ביותר "מה עם עוד אחד?" תענו ב"אנחנו רוצים ולא מצליחים והשאלה שלך נורא מכאיבה לי". אנשים חטטנים צריכים ללמוד לקח להתעסק בשלהם!


11. הגוף שלך מדהים בדיוק כמו שהוא. כן, גם אם הבטן נמתחה ונקרעה ונהרסה, גם אם נשאר לך "פאוץ'" מהניתוח הקיסרי וגם אם החזה צנח והשיער נשר. לגיטימי לרצות לרדת במשקל ולעשות מאמצים בשביל זה, אבל גם אם השמנת זאת לא סיבה להישאר בסמרטוטים "עד שתרדי". ממש לא. זאת סיבה לקנות כמה בגדים חדשים שמתאימים למידתך, להיות סלחנית כלפיי עצמך ולדעת שלידה היא טראומה שלפי הרפואה לוקח לגוף שנתיים להתאושש ממנה. לדעת שאם את מניקה אז הנקה לא בהכרח מרזה וכן יכולה אפילו להוביל להשמנה בגלל רעב מוגבר. והכי חשוב - לזכור שהגוף הזה, החזיק בתוכו את התינוק האהוב שלך במשך 9 חודשים! איזה פלא!!! הגוף שלך החזיק והזין תינוק וגידל אוצר שכזה ואם את מניקה את עדיין מזינה אותו מהגוף שלך. יש פלא גדול יותר בעולם? יש לך גוף מדהים, שהעניק חיים! תעריכי אותו ותוקירי לו תודה על הקסם שהוא הביא לך וכבר תרגישי טוב יותר.

12. נטול תמונה עדיין - תהנו מכל שניה. הם גדלים במהירות הבזק. תנצרו כל רגע, תחוו ביחד. זה לא חוזר שוב, ואמהות לילד שני היא לא כמו לילד ראשון. כן, תהנו גם מזה שהם מתעוררים בלילה. כמו שבת דודה אהובה אמרה לי "גם כשהבת שלי קמה 3 פעמים בלילה בגיל 3 אמרתי תודה לאל בכל פעם שהיא התעוררה. העיקר שהיא בסדר, היא התעוררה, זה לא מובן מאליו". אני מסכימה. זה לא קל, אבל לא הבאנו ילדים לעולם בציפיה שיהיה קל.

ואחד לשנה הבאה...

13. תינוק לא הורס זוגיות אם זה החשש שלכן. תינוק מעצים ומעמיק בעיות שהיו שם בעבר שלא פתרתם. תינוק מוציא מכולם אמת מדהימה שלפעמים היא מאוד קשה וכואבת, אבל הוא לא הורס את הזוגיות. יכול להיות משבר, ולכן כדאי ללכת לטיפול. יכולה להעיד שאצלנו לא נגרם שום משבר, היו ריבים כמו שתמיד היו אבל לביא גם העצים בטירוף את האהבה שלי לאלכס כי אני רואה בו דברים שאני כל כך אוהבת באבא שלו ואני רק מתאהבת יותר, בשניהם. אה וגם - אפשר לעשות סקס עם ילד, למקרה שדאגתן... :)


נשיקות והמון אהבה,

זוהר ולביא

14 תגובות:

  1. אני חושבת שזה אחד הפוסטים הכנים והמעניינים ביותר שקראתי - תודה!
    בקטעים מסוימים ממש החזרת אותי לילדות (היו'ש הורים סובייטים שמחשלים את ילדיהם באמצעות קור). אתם נפלאים! מזל טוב לכם (סובייטים תמיד מברכים גם את האמא, כי היא זו שילדה!) והמון בריאות! 😘

    השבמחק
  2. המסיבה נראית פשוט מדהימה! מזל טוב.

    השבמחק
  3. מזל טוב לך ללביא ולאלכס. הקישוטים מתוקים ויפים ומעניין לקרוא על חוויות האמהות שלך.

    השבמחק
  4. פוסט נהדר! הכנות שלך היא מה שהופך את הבלוג הזה לנהדר.
    ושאלה, אם מתאים לך לשתף- החלטת בסוף לדבר איתו אנגלית, ואם כן איך הולך לך עם זה?

    השבמחק
    תשובות
    1. אכן מדברת איתו אנגלית. הולך מצויין, הוא מבין מצויין!

      מחק
  5. זוהר, הפתעת אותי מאוד.
    הכתיבה על אימהות זורמת לך מאוד והכתיבה פה משובחת להפליא.

    מזל טוב ללביא הקטן ולכם. :)

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה מותק. אבל למה זה מפתיע? מי שיודע לכתוב - יודע :)

      מחק
  6. הי.אני אלהורית אבל התרגשתי מאד לקרא. אשמח אם תעשי פוסטים על איך להתמודד עם שעות של בכי. גיל 2 האיום כשיגיע. למשל הייתי אצל חברה שלי שיש לה ילד בן 2 וחצי. כל 5 דקות הוא בכה ישב על הרצפה ונרגע ל3 דקות וככה אחר הצהרים שלם. האם אפשר להמנע מהשטתחויות האלה על הרצפה? כשהילד שלה היה עד גיל 8 חודשים הוא כל הזמן בכה בקושי ישן. מה אפשר לעשות עם זה?

    השבמחק
    תשובות
    1. לא הבנתי כל כך מה זה עניינך איך שהילד שלה מתנהג?
      אי אפשר להמנע מהם. זה שלב התפתחותי חשוב מהם וזה נפסק עם הזמן.

      מחק
    2. זה עינייני כי באתי אליה וראיתי. למה לתקוף מה עשיתי לך

      מחק
    3. לא עשית לי עשיתי לחברה שלך. אין דבר יותר מעצבן בעולם מאנשים שאינם הורים שמתערבים ומחטטים עם טון וחצי שיפוטיות וביקורתיות.

      מחק