יום שלישי, 27 בינואר 2015

PIPA my love, i'm back!

דיגמנתי לפיפה כמעט עד סוף ההריון של לביא. כל עוד יכולתי והבגדים נראו נהדר - הצטלמתי. אבל לקראת סוף ההריון זה כבר היה בלתי אפשרי, בעיקר עבורי. סבלתי מאוד בנסיעות, כאב לי כל הגוף ונראתי זוועה. אז לקחתי הפסקה כשבזמן הזה מיכל לא הפסיקה לחפור לי "נו, תלדי כבר!!!" בשביל שאחזור לדגמן (אפילו כשהיא באה לבקר אותי שניה אחרי לידה!).
האמת היא שממש התגעגעתי, אני מאוד אוהבת את הכל בימי הצילום האלו.
קודם כל כי אני מאוד אוהבת את פיפה ומאמינה במותג. אני לא יודעת כמה שנים אתן כאן קוראות אותי, אבל אני ופיפה עושים שת"פ מסוג זה כבר מעל לשנה וכמו כל סיפורי האהבה שלי זה התחיל ההיפך מאיך שיח"צ עובד בד"כ. לרוב הבלוגרית מקבלת מוצרים בחינם, עושה שת"פ מפרגן ואז כמובן שכולם מאושרים. אצלנו מיכל הזמינה אותי להצטלם אצלה, אני בכלל חשבתי שזה בגדים יקרים של זקנות ופקפקתי במה שיצא לנו ובסוף גיליתי שהבגדים מעלפים, המחירים סבבה, מיכל ואביטל הורסים ואני דוגמנית מצוינת! למי שפחות בעניינים אספר בקצרה שפיפה זו חנות שמוכרת בגדים סקנדינביים ממידה 42 עד 56, באיכות מהממת, הם ממוקמים ברעננה אבל את הכל אפשר לקנות בדרך האהובה עלי -
בחנות האונליין!

מעבר לזה - אני פשוט אוהבת מאוד את מיכל הנהדרת (שהיא הכי אני בעוד כמה שנים)  ואת אביטל - בן זוגה והצלם המוכשר. כיף לי מאוד פשוט להתקשקש עם השניים האלו, וכיף לי שלא רק אומרים לי "מהממת" אלא מעבידים אותי, מדריכים אותי ומוציאים ממני משהו אחר בכל יום צילומים שכזה. הפעם יצא מהמם לגמרי... למרות שלא הרגשתי שבאתי עם עודף ביטחון עצמי אלא להיפך, כי הגוף שלי רחוק ממה שהיה לפני ההריון, אני מרגישה שיצא ממני משהו דווקא מאוד שלם ושליו. טוב דיי לקשקשת, תראו בעצמכן.

הדגש הפעם היה על לבוש פרקטי, נוח (ובכן, נוח זה מושג יחסי. נוח עבורי...) ואופנתי! או: "זה שהפכתי לאמא לא אומר שאני קובבה בטרנינג, אני קובבה שלבושה הורס!" :)

המכנסיים הזה עשה לי רשרוש בלב עוד בהריון. זה דגם ה"מודי" המחב והטוב שקיים בכמה וכמה צבעים בפיפה, כולם - מושלמים להפליא. התפר בצירי הרגליים מצר אותן ומחמיא כל כך ואני ממש אוהבת את הדפס הפרחים. ציוותתי לה גופיית ספגטי שקל לשלוף ממנה ולהניק ונעלי עקב נמוכות שיהיו נוחות. אגב, טיפ ממני - המכנסים תפורים מבד פחות אלסטי מה"מודי" בצבעים האחרים אז תזמינו במידה יותר אם אתן קונות אותו!


יום שני, 5 בינואר 2015

Baby Blue

היי אהובות! לביא כבר בן 3 שבועות ורוב ענייני הסטיילינג, העיצוב והאופנה בחיי כרגע מסתכמים בו, אז חשבתי שיהיה נחמד לחלוק איתכן את הדברים. נתחיל מהברית ונמשיך לחדר ולבגדים של לביא.

הברית

ובכן, הברית של לביא הייתה קצת סאגה. כמו רוב האנשים החילוניים היום, היינו חשופים להרבה בעד ונגד בעניין הברית. באופן אישי עוד הרבה לפני שחשבתי על הריון ולידה קראתי המון על ברית מילה, הנזקים שיכולים להיגרם מברית לא נכונה וכו'. ידעתי שלמרות הכל אני אעשה ברית, כי אני כן יהודיה מאמינה ומבחינת הפולקלור היהודי אני יודעת שברית מילה הוא טקס המעבר הראשון שתינוק יהודי עובר שמכניס אותו לקהילה. אני מאמינה במשמעות של הטקס, בשייכות שהוא נותן לילד, במסורת עתיקת היומין שהוא מכיל ולא רציתי לחסוך את זה מהבן שלי. אני מכירה את הטענות על התעללות בחסרי ישע וההשוואה למילת נשים והדברים האלו מאוד לא במקום מבחינתי. מי שרוצה לפתח איתי דיון על זה בערוצים הפרטיים - מוזמן, אני לא ארחיב על הנושא כאן.


השאלה מבחינתנו הייתה כירורג/מוהל ואם לעשות את הברית בקליניקה או כאירוע. ידעתי שאני רוצה לעשות אירוע בשלב כלשהו - או שמא עלי לומר הפקה, כיאה למי שעובדת בעיצוב אירועים - אבל חשבתי אולי שנעשה ברית מצומצמת בקליניקה ואז אירוע בפדיון אחרי חודש. אמרתי בסופו של דבר שנראה איך ארגיש אחרי הלידה ואז נדע מה עושים. הלידה כזכור לכם הסתיימה בקרע רציני וניתוחון בהרדמה מלאה ובהתחלה חשבתי שנעשה ברית מצומצמת ואירוע מאוחר יותר אבל אז ראיתי שכל כך הרבה אנשים רוצים לבוא לבקר, לראות את לביא, לתת מתנה וראיתי שאני מרגישה בסדר אז החלטתי שבשביל להימנע מטיילת ביקורים בבית ולגמור עם זה כמה שיותר מהר נעשה אירוע.