יום חמישי, 31 במרץ 2016

על היום שבו התחלתי לשים זין על העולם.

לכל ילדה שאוהבת אופנה יש את הבגד החלומי הזה, משהו שהיא ממש רוצה שיהיה לה בארון. אני תמיד חלמתי על מכנסונים. מכנסי ג'ינס קצרים. אני מהדור הזה, שבu פחות או יותר המציאו את המכנסיים הממש ממש קצרים. כל הבנות בגיל שלי לבשו כאלו כבר בכיתה ד' ואני לא. גם כי ההורים שלי היו דתיים וזה היה ממש לא מקובל אבל בעיקר כי מגיל אפס שמעתי שיש לי רגליים שמנות, עבות, גזעיות. רגליים של שחקן כדורגל. רגליים שלא יפה לחשוף. התסביך הזה הלך והשתכלל כשהבנתי שיש לי ברכיים שמנות, שיש ברכיים שהן גרומות עם עצמות בולטות וזה היה נראה לי הרבה יותר יפה מהברכיים השמנמנות שלי והרגליים העבות שלי. את הרגליים האלו ירשתי מאמא שלי, לכל המשפחה בצד הזה יש רגליים כאלו. עבות וחזקות, שריריות. איפשהו אני מרגישה שהרגליים האלו זאת הגנטיקה של מרוקאים ברברים שהלכו יחפים, שהיו מחוברים לקרקע, שגמעו מרחקים עצומים. אבל את הנשים במשפחה שמעתי לאורך כל החיים שלי רק מעליבות את הרגליים שלהן. כל הזמן. תמיד אמרתי שהקרסוליים שלי לא דקים מספיק, קינאת בטירוף בנשים עם רגליים ארוכות ודקיקות ופשוט שנאתי את הרגליים שלי, את הגוף שלי מהאגן ומטה.

תכירו, המכנסיים הקצרים הראשונים שלי, נרכשו באסוס (מזהירה זה לא אותו מכנסון שאני קניתי, לא מצאתי אותו באתר.והטופ המהמם של HM):

יום חמישי, 3 במרץ 2016

Paleo life


*אזהרה, פוסט זה לא יהיה חביב בעייני טבעוניות, צמחוניות ויכיל תמונות של בשר ו"גוויות" אז בבקשה, תדלגו עליו. תגובות נאצה והטפות למינהן פשוט ימחקו לאלתר.
ובאותה נשימה אני אגיב שאני מאמינה בכל מאודי שאנחנו אמורים לאכול בשר,דגים וביצים ושזה בריא לנו. אבל אני מאמינה שאנחנו צריכים לשאוף שעד שהם יגיעו לצלחת הם יחיו חיים טובים מאוד ולא כמו שהם היום. אני ממעטת מאוד בצריכת עופות גי הם חיים חיים מחרידים, רוב הבשר והגבינות שאני קונה הם מבקר שנקרא "גראס פד" כלומר גדל במרעה ולא מאובס בכלובים. כמוני גם רוב הפליאוליתים שאני מכירה ולכן להגיד שאנחנו ההיפך מטבעונים ושאנחנו אכזריים זה פשוט לא נכון. הלוואי שכל האומניבורים היו מקפידים שהבשר שלהם יגיע ממקור שגידל אותם בכבוד כמונו..

טוב אז כל מי שעוקבת אחרי התמונות שלי שמה לב שירדתי קצת במשקל לאחרונה.
האמת היא שלא ניסיתי לרדת ואני מאמינה שאני לא ארד עוד, רציתי לחזור למידות טרום הריון+הנקה ואכן חזרתי, אבל לא עשיתי מאמץ מיוחד בשביל זה ואני לא בדיאטה, מה שעשיתי לפני בערך חצי שנה זה עברתי לתזונה שנקראת פליאו. הרומן שלי עם פליאו התחיל עוד לפני ההריון כשחברה טובה שלי התחילה וירדה במשקל בצורה מטורפת. זה היה נשמע לי מעניין אז התחלתי פה ושם לקרוא על זה, בעיקר בלוג המופלא של דעאל שלו מר קדמוני שהוא גם מאוד אינפורמטיבי וגם כתוב מעולה. היום זה כבר אתר של ממש אבל בזמנו היה בלוג חביב שעשה לי המון המון סדר. המון בנות ביקשו ממני להנגיש את החומר ולכתוב במילים של על פליאו אז הנה.