יום שני, 20 ביוני 2016

איך להתאהב בעצמך

רציתי לספר לכן על הבחורה ששברה את ליבי.
היא הגיעה אלי לבית למכירה שערכתי ביום שישי האחרון, הגיעה עם אנרגיות צעירות ומגניבות, גם בטלפון היא נשמעה כזאת מתוקה! היא התלהבה ממש ממני ומהמכירה, הרגשתי שהיא קוראת נלהבת שלי והתרגשתי ממנה ממש. 5 דקות לתוך המכירה כשהיא התחילה לעבור דרך הקולבים והבגדים איתי היא התחילה לדבר על זה שהבגדים עם זרועות חשופות והיא לא הולכת ככה. היא תמיד מכסה את הזרועות עם שרוולונים או מראש עם בגדים שמכסים. אני מודה שמזמן לא נתקלתי בנשים שמכסות את הזרועות מטעמי "זה לא מחמיא לי" כי זה אחד המיתוסים הראשונים שנשברו אבל מה שהימם אותי בסיפור זה שהמהממת הזאת אפילו לא הייתה שמנה. הזרועות שלה לא היו שמנות, היא הייתה מלאונת בקושי.
הבגדים שלי ישבו עליה בול, כלומר היא לובשת מידה מעל מה שאני כיום רק שהיא משמעותית קטנה ממני באגן ונמוכה ממני והיא נראית לי פיזית קטנה ממני. היא מדדה את שמלת הדובדבנים האגדתית שלי שישבה עליה מושלם ואחרי 2 וחצי שניות היא הייתה בפאניקה מוחלטת. זו שמלת קשירה והיא לא מסוגלת ללכת ככה! אין סיכוי! איך משהו שיכסה...
היא מדדה עוד כמה פריטים ואחרי שסיימה היא התיישבה לידי ודיברנו.

היא סיפרה לי שהיא בת 44 ושהיא מעולם לא הלכה עם בגד שחושף את הזרועות. מעולם.
הסתכלתי עליה ושאלתי אותה אם היא מצליחה להבין שזה אומר שחצי מחיה כבר חלפו כשהיא  נכנעת לאיזה אידיאל יופי מנותק מהמציאות. חצי חיים עברו כבר והיא עסוקה במלחמה עם הגוף שלה. היא סיפרה לי שהיא רוקדת באיזו קבוצה והמורה כל הזמן מעיר לה על המשקל, שהיא תמיד מקבלת את הבגדים במידה הכי גדולה ונבוכה מאוד מזה, היא סיפרה לי שהיא נשקלת כל בוקר. כשהצעתי להעיף את המשקל היא אמרה שאי אפשר כי ככה היא תשמין. שהמשקל שומר עליה.
היא סיפרה לי שיש לה ילדים ואמרתי לה שהיא חייבת להבין שהם קולטים ממנה איך הם אמורים להתייחס לגוף שלהם, למשקל, הם רואים הכל והם יעתיקו את ההתנהגות שלה. היא הייתה חייבת ללכת ומיהרה נורא, אבל יכולתי לשבת איתה עוד שעה. הרגשתי שפגשתי את עצמי שלא עברה שינוי, הרגשתי שעומדת מולי הבחורה שיכולתי להיות ורציתי לחבק אותה ולהגיד לה "היי! אפשר אחרת! את יכולה לחיות חיים נטולי מלחמות ומלאי אהבות". היא הייתה כל כך יפה בעייני, יפייפיה של ממש. ראיתי איך עם טיפונת איפור ולבוש אחר היא הופכת לעוצרת נשימה עם העור פורצלן שלה והעיניים המהפנטות. לא הבנתי איך היא לא רואה את זה. המפגש איתה היה כמו אגרוף בבטן. אני נתקלת כל הזמן בנשים שלא אוהבות את עצמן או עסוקות בצורה אובססיבית בפגמים שלהן אבל היא, היא הייתה מקרה מיוחד בכמה רחוק מהמציאות היה מה שהיא ראתה במראה. הפער בין איך שהיא רואה את עצמה לאיך שהיא נראית שבר את ליבי.

יום רביעי, 1 ביוני 2016

בא לי לצעוק אני פרחה!

לא באמת. אני לא ממש מאמינה במילה הזאת או במונח הזה.
אבל מאז ועד עולם כינו נשים מסויימות פרחות, כינוי גנאי מעליב כל כך...
בעולם האופנה אני מרגישה בשנים האחרונות מגמה חזקה שבה כל מי שלובשת צמוד/חשוף/בגדים סקסיים או איפור כזה, מצטלמת בצורה מסויימת ואפילו מרהטת את הבית באופן מסויים - היא פרחה. זה לא מגניב, לא שיקי ולא אופנתי. מה נכון היום? אוברסייז, טי שירט אפורה, נורמהקור, שיער לא חפוף, בגדים שהם men repeller. זה יותר נכון, זה יותר מגניב, זה יותר פמיניסטי. ואני אומרת: האמנם?
כבר מעצם המונח מן רפלר - דוחה גברים - אני חוטפת עצבים. קודם כל, כי הוא אומר שמי שמתלבשת אחרת מתלבשת עבור גברים. הנחת היסוד היא שנשים שמתלבשות סקסי מתלבשות עבור גברים, לא עבור עצמן. וכמובן שזה אומר שהן פחות טובות. מדורי האופנה במגזינים נהנים לקטול את מי שמעיזה להיות מגה סקסית. האוברסייז השתלט על כולן, להדגיש מותניים זה אסון. ואם כבר את מדגישה מותניים - שיהיה בסגנון רטרו, מד מן, חצאיות קלוש - במיוחד אם את שמנה.

ובמשך שנים ספגתי הערות הזויות על הנושא הזה. שאלות ותהיות על למה אני לובשת צמוד או חשוף, הערות מגה מעליבות וכל מיני ביקורות מנשים שהן סופר אמיצות מאחורי המקלדת. אבל האמת היא שתמיד הייתי כזאת ששמה זין ואני תמיד אשאר כזאת. ולשמחתי הרבה, הפרחיות הזאת השתלטה על כל חלקה טובה. כמו שלמדתי בתואר שלי, לפעמים טרנדים באמנות מתחילים דווקא מלמטה ועולים למעלה וזה בדיוק מה שקרה עם הטרנד הזה. באה אחת, קים קרדשיאן, והפכה את ה"פרחיות" לדבר הכי נחשק היום. נחשק כל כך שטרנד ההצללות יצא לחלוטין משליטה ונשים לא באמת מצליחות לשחזר את האיפור הזה. בתחום הפלאס סיז בארץ נדמה שצמוד,קצר וחשוף זה בכלל מחוץ לחוקים. שמנמנה שמתלבשת טוב? כבר מצרך נדיר, אבל אוקיי אם כבר אז. תלבשי חצאיות קלוש (שיטשטו את האגן שלך), תדגישי רק את המותניים כי הן החלק הכי צר בגוף שלך. שמלות עדיף, כי הן הכי מטשטשות, ועדיף שמלות עם הדפסים פרחוניים, עדיף צבעוניות חזקה, עדיף שמלות רטרו, פינאפ, קלושיות מתקתקות כאלו. סקיני ג'ינס? רק כזה שלא נצמד בקרסול. אל תסחפי עם הצמוד... התקדמנו מתקופת הטייץ והטוניקות? לא. שמלות רטרו קלושים זה מדי השמנות החדשים.

ואני איך נאמר, גרועה בטירוף במדים של שמנות וגרועה בטירוף בלהקשיב לאנשים אחרים שיקבעו לי מה נכון ומה לא. אחרי כמה שנים טובות בפינאפ ובסגנון הזה, אני לא יכולה לראות את זה יותר. מה גם, שאני האחרונה שמחפשת לטשטש...
אז בזמן האחרון הארון שלי עובר שינוי מאסיבי בעניין תכולתו. הסגנון החדש? סקסי ומינימליסטי. כזה שלא דורש יותר מידי אקססוריז או צבעים, כזה שלא מתבייש להיות נושך ואמיתי, כזה שהוא אני. אממה... קצת קשה למצוא את הסגנון הזה בחנויות לשמנות, הייתי צריכה טיפה להתאמץ.

האתר הראשון שעוזר לי להתלבש כמו שבא לי הוא אסוס. באתר הזה יש פשוט הכל מהכל, אבל בעיקר בגדים טרנדים מאוד, צעירים, זולים ובכל המידות. אני לובשת מידה 16 בריטית בד'"כ שמקבילה ל 44 ישראלית ולרוב מצרה את הבגדים במותניים. כמו בכל אתר יש נפילות אבל מאוד קל להחזיר בגדים לאסוס. אני לא קונה מליין ה curve אלא מהליין הרגיל.

מכנסונים זה השינוי הראשון במלתחה שלי. אלו השניים שקניתי ויהיו עוד בעתיד. כל כך נוח ונעים בקיץ, לא תיארתי לי עד כמה! בגד הגוף גם הוא מאסוס ומה שלהיט בו זה שהוא חוטיני ואפשר ללבוש אותו עם חצאיות צמודות. הסגנון של מלא רצועות על החזה נקרא harness והוא הגיע מעולם הבדסמ החביב עלי עד מאוד.